1
00:00:00,000 --> 00:00:00,000
<i>:סנכרן לגרסה זו
<i>!Extreme מצוות Nigellus</i>

2
00:00:05,000 --> 00:00:12,000
תורגם על ידי עמית יקיר
בלעדית עבור ליונטוורק

3
00:00:43,066 --> 00:00:45,342
.טיפסנו, כי זה כיף

4
00:00:45,343 --> 00:00:47,265
.ובעיקר, זה היה כיף

5
00:00:47,266 --> 00:00:48,479
.זה כל מה שעשינו

6
00:00:48,480 --> 00:00:52,200
והיינו אנרכיסטים למדי
.ודי חסרי אחריות

7
00:00:52,201 --> 00:00:55,201
לא אכפת היה לנו מכל אחד אחר
,או כל דבר אחר

8
00:00:55,202 --> 00:00:56,828
.רצינו פשוט לטפס על גג העולם
.וזה היה כיף

9
00:00:56,829 --> 00:00:58,811
.פשוט כיף אמיתי

10
00:00:58,812 --> 00:01:03,812
.ומדי פעם טעינו ללא הבחנה
.ואז כבר לא

11
00:01:06,813 --> 00:01:09,813
בשנת 1985 שני חברים צעירים
,מאנגליה, ג'ו סימפסון, וסיימון יאטס

12
00:01:09,814 --> 00:01:11,814
.טיילו לפינה מרוחקת בפרו

13
00:01:13,815 --> 00:01:17,815
מטפסי הרים אמביציוניים, אשר מטרתם
... הייתה לכבוש את המקום

14
00:01:17,816 --> 00:01:20,816
אשר מעולם לא דרכה בו
... רגל אדם - פני השטח המערביים

15
00:01:20,817 --> 00:01:23,817
ובגובה של 7,000, מטר של
.פסגת ה"סיאולה גרנד" הידועה לשימצה

16
00:01:23,818 --> 00:01:27,818
סיפורם הפך לאגדה
.בקרב מטפסי הרים

17
00:01:35,459 --> 00:01:39,459
הגענו לפרו כאשר אני הייתי
.בן 25, וסיימון בן 21

18
00:01:40,216 --> 00:01:44,216
אבל עשינו כבר הרבה טיפוסים
.באלפים

19
00:01:53,743 --> 00:01:57,743
לטפס על הרים אשר כף רגל מעולם לא
... דרכה שם, או על רכס הרים

20
00:01:57,829 --> 00:02:01,829
,זו היתה מטרתי בחיים
.והתקדמתי לעברה

21
00:02:11,796 --> 00:02:15,081
חבר שלנו, אשר עשה כמות מדהימה
... של טיפוס הרים בדרום אמריקה

22
00:02:15,082 --> 00:02:19,082
ראה את פני-השטח
.באמצע שנות השבעים

23
00:02:19,854 --> 00:02:23,854
אני חושב שהוא אמר שזה יהיה
.אתגר בלתי רגיל

24
00:02:31,125 --> 00:02:34,125
זה היה ההר הגבוה האחרון
,בשרשרת ההרים הזאת

25
00:02:34,126 --> 00:02:38,126
.אשר מעולם לא טיפסו עליו

26
00:02:38,550 --> 00:02:41,375
.יש שם נעלם גדול

27
00:02:41,376 --> 00:02:45,376
.אשר המריץ אותנו להתקדם לעברו

28
00:02:58,377 --> 00:03:02,377
- לגעת באין סוף -

29
00:03:18,586 --> 00:03:22,586
היה זה מקום מבודד במרחק
.שני ימי הליכה מהכביש

30
00:03:22,779 --> 00:03:24,701
,ההרים מסביב נראו ענקיים

31
00:03:24,702 --> 00:03:28,702
.בהשוואה להרים אשר ראיתי באלפים

32
00:03:36,015 --> 00:03:39,576
,לבסוף, הגענו לנקודה
."הקרובה ל"סיאולה גרנד

33
00:03:39,577 --> 00:03:43,577
לא יכולנו להמשיך עם החמורים
.מנקודה זו והלאה

34
00:03:44,913 --> 00:03:48,913
אני מניח שזה היה כ-7-8 ק"מ
.מתחתית ההרים

35
00:03:55,422 --> 00:03:59,422
ידענו ש"סיאולה גרנד" נמצאת
.מאחור, אך לא ראינו אותה

36
00:04:04,611 --> 00:04:08,611
פגשנו את הבחור שנקרא ריצ'ארד הוקין
.בלימה. הוא טייל לבדו

37
00:04:09,001 --> 00:04:12,677
ואני חושב שאמרנו: "מדוע אינך פשוט
"?מצטרף אל הטיול שלנו

38
00:04:12,678 --> 00:04:16,613
אני חושב שהוא אמר שאינו יודע
.דבר על טיפוס-הרים

39
00:04:16,614 --> 00:04:19,307
למעשה לא כל כך ידעתי
.באיזה חלק של פרו אני נמצא

40
00:04:19,308 --> 00:04:22,963
.או למה אני נכנס

41
00:04:22,964 --> 00:04:25,745
רצינו את ריצ'ארד מכיוון
,שכאשר היינו בהרים

42
00:04:25,746 --> 00:04:28,527
,אם הוא היה נשאר במחנה בסיס
.הוא יכול היה לשמור לנו על הציוד

43
00:04:28,528 --> 00:04:31,042
.למדתי להכיר את סיימון די טוב

44
00:04:31,043 --> 00:04:34,723
,איני יודע אם זה בגלל אישיותו

45
00:04:34,724 --> 00:04:38,156
,או בגלל שהוא היה יותר סלחני כלפיי

46
00:04:38,157 --> 00:04:41,775
בתור אחד שאינו מטפס
.באוירה הזאת

47
00:04:41,776 --> 00:04:45,776
אבל מצאתי שהיה לי קשה מאוד
.להכיר את ג'ו

48
00:04:47,273 --> 00:04:51,273
הייתי יותר אמביציוני לעשות
.זאת מאשר סיימון

49
00:04:54,481 --> 00:04:57,119
.ל"סיאולה גרנד" הייתה משמעות חשובה

50
00:04:57,120 --> 00:05:01,120
ידענו שמספר משלחות
.נכשלו שם

51
00:05:02,082 --> 00:05:04,330
, אם אף אחד לא ניסה בעבר
.זה לא יהיה אותו דבר

52
00:05:04,331 --> 00:05:08,331
,זו היתה העובדה שאנשים ניסו ונכשלו
.כך שידענו שזה קשה

53
00:05:09,657 --> 00:05:14,657
והרגשתי היתה - "ובכן, אנחנו נעשה
".זאת, אנו טובים יותר מהם

54
00:05:22,887 --> 00:05:25,887
מאז שנות השבעים אנשים
... ניסו לטפס

55
00:05:25,888 --> 00:05:29,888
על הרים בשרשרת ההרים
."הנקראת - "סגנון האלפים

56
00:05:31,446 --> 00:05:34,844
"בעיקרון, הכוונה ב"סגנון האלפים
,היא שאתה אורז תרמיל גב

57
00:05:34,845 --> 00:05:38,000
ממלא אותו בבגדים, מזון וציוד
,לטיפוס

58
00:05:38,001 --> 00:05:41,001
ואתה מתחיל במחנה הבסיס
.ומנסה לטפס על ההר

59
00:05:41,002 --> 00:05:43,463
.אתה מנסה לטפס בפעם אחת

60
00:05:43,464 --> 00:05:46,279
אינך מתקין שורת חבלים
,במעלה ההר מראש

61
00:05:46,280 --> 00:05:50,280
אין לך ציוד מחנאות להצטיידות
.ולירידה חזרה

62
00:05:51,000 --> 00:05:55,000
זה הסגנון הנקי ביותר, וזה הסגנון
."אשר ג'ו ואני טיפסנו על "סיאולה גרנד

63
00:05:59,295 --> 00:06:03,295
זוהי דרך מאוד מחייבת של טפוס
.מכיוון שאין לך סימון לנסיגה

64
00:06:06,350 --> 00:06:10,350
,אם משהו משתבש
.זה יכול להיות רציני מאוד

65
00:06:10,536 --> 00:06:14,536
אין הצלה, אין מסוק לחילוץ ואין
.אנשים אחרים

66
00:06:15,370 --> 00:06:17,495
.אין מקום לטעויות

67
00:06:17,496 --> 00:06:21,496
,אם תפגע בצורה קשה
.סביר להניח שתמות

68
00:06:28,726 --> 00:06:32,179
.לא ראיתי את זה מהזוית הזאת
.וזה נראה לי מוגזם

69
00:06:32,180 --> 00:06:38,180
:חשבתי משהו כמו
.אלוהים, זה גדול

70
00:06:40,181 --> 00:06:43,181
נראה קשה מכפי שחשבתי
.וציפיתי

71
00:06:43,182 --> 00:06:47,182
.אבל הייתי נלהב

72
00:06:50,500 --> 00:06:53,183
- היום הראשון -

73
00:07:02,624 --> 00:07:04,999
.ההתחלה הייתה מצויינת

74
00:07:05,000 --> 00:07:09,000
.אנו חיים למען זה

75
00:07:33,890 --> 00:07:35,846
.אני אוהב את התנועה שבטיפוס

76
00:07:35,847 --> 00:07:38,500
כאשר אתה מטפס היטב
.ההרגשה היא נהדרת

77
00:07:38,501 --> 00:07:42,122
.זה כמו שילוב בין בלט להתעמלות

78
00:07:42,123 --> 00:07:46,123
.זה שילוב של כוח וחן

79
00:07:50,728 --> 00:07:54,728
בשבילי, ההרים הם המקום
.היפה ביותר בעולם

80
00:07:55,174 --> 00:07:58,886
כאשר אני עולה עליהם אני
,חש תחושה מדהימה של מרחב

81
00:07:58,887 --> 00:08:02,378
,ותחושה נהדרת של חופש
... כאשר אני מתרחק

82
00:08:02,379 --> 00:08:06,379
.מכל הבלאגן שיש לנו בעולם

83
00:08:37,000 --> 00:08:41,000
אני חושב שהפתענו את עצמנו
.כאשר טיפסנו לגובה של 300 מ' בקרח

84
00:08:41,030 --> 00:08:44,920
וכאשר עלינו לנקודה בה הקרח
,עובר בתוך סלעים

85
00:08:44,921 --> 00:08:48,921
.אשר גרמו למדרונות מכוסי קרח

86
00:08:50,672 --> 00:08:54,672
.התחלנו לטפס בצורה מורכבת בתוכם

87
00:09:07,327 --> 00:09:09,661
...העובדה שאתה קשור לשותף

88
00:09:09,662 --> 00:09:13,662
משמעותה שאתה בוטח בצורה
.בלתי רגילה בכישוריו ויכולותיו

89
00:09:15,892 --> 00:09:18,600
- אך, בנקודה מסווימת אתה חושב

90
00:09:18,601 --> 00:09:22,601
,למען השם, סיימון אל תיפול כאן"
".למען השם, אל תיפול פה

91
00:09:28,028 --> 00:09:31,861
החבל יכול להיות דבר שבמקום להצילך
.דווקא לגרום למותך

92
00:09:31,862 --> 00:09:34,862
,אם השותף של נופל וכל הציוד נתלש
.אתה מת

93
00:09:34,863 --> 00:09:38,591
.אתה נופל איתו

94
00:09:38,592 --> 00:09:42,592
,אם אתה מתכוון לטפס בצורה זו
... תהיה חייב לסמוך

95
00:09:42,966 --> 00:09:46,966
.לחלוטין על השותף שלך

96
00:09:54,082 --> 00:09:57,082
אני חושב שהיינו מאוד מרוצים
.בסופו של היום הראשון

97
00:09:57,083 --> 00:09:59,086
.טיפסנו הרבה, וטיפוס מצויין

98
00:09:59,087 --> 00:10:03,087
והיינו די בטוחים שאנו
.צריכים לעשות זאת

99
00:10:07,844 --> 00:10:11,492
- היום השני -
הגובה הזה גורם לך להתייבשות, במידה עצומה

100
00:10:11,493 --> 00:10:14,424
,אתה חייב לשתות הרבה נוזלים
.לפחות 4-5 ליטר ביום

101
00:10:14,425 --> 00:10:18,425
.והדרך היחידה היא להמיס שלג

102
00:10:19,893 --> 00:10:21,771
.הכול דורש זמן רב

103
00:10:21,772 --> 00:10:25,367
לעשות חליטה בודדת בגובה זה
.לוקח זמן ממושך

104
00:10:25,368 --> 00:10:29,368
סביר להניח שלוקח שעה
.לעשות שתי כוסות

105
00:10:29,660 --> 00:10:32,939
זו הסיבה שלא חלטנו מספיק
.כפי שהיינו צריכים לעשות

106
00:10:32,940 --> 00:10:36,940
.אבל גם לא היה לנו מספיק גז

107
00:10:47,212 --> 00:10:51,212
.אין הרבה סיכון לחיינו כעת

108
00:10:54,669 --> 00:10:58,669
ועל מנת להחזיר מוטיב של סיכון
.אנו צריכים להפיג את השיעמום

109
00:11:01,166 --> 00:11:05,166
במובן הזה, זה גורם לך תחושת חיים
.יותר גדולה

110
00:11:11,309 --> 00:11:13,870
מעולם לא הייתי בגובה כזה
... לפני כן וזה

111
00:11:13,871 --> 00:11:17,871
ומאמץ קשה ביותר לטפס
.על קרח כך

112
00:11:21,122 --> 00:11:23,802
לא רק שזה קשה באופן טכני
,ולא יציב ומפחיד

113
00:11:23,803 --> 00:11:27,803
.אבל פעימות לבך מואצות בגלל הגובה

114
00:12:16,161 --> 00:12:20,161
.וזה נעשה מאוד קר

115
00:12:20,400 --> 00:12:24,400
,והיינו בגובה של 5,800-6,000 מטר
.הייתה רוח

116
00:12:24,755 --> 00:12:26,063
,ואז החל לרדת שלג

117
00:12:26,064 --> 00:12:30,064
אשר גרם לאבקת שלג
.להכות בפנים שלנו

118
00:12:43,734 --> 00:12:46,508
השלג למעשה נדבק
.ללבוש שלנו

119
00:12:46,509 --> 00:12:50,509
ואז הוא קופא, וזה כמו ללבוש
.חליפת שריון קפואה

120
00:12:59,768 --> 00:13:01,747
...החלק האחרון של פני השטח

121
00:13:01,748 --> 00:13:05,748
היה ה-100 מטר המפחידים
.ביותר של הטיפוס

122
00:13:06,919 --> 00:13:10,032
.אבקת שלג שאינה יציבה לחלוטין

123
00:13:10,033 --> 00:13:13,268
.שום עוגן באף נקודה

124
00:13:13,269 --> 00:13:17,269
הטיפוס הפך מאוד מאוד מעייף
.מבחינה פיסית

125
00:13:26,963 --> 00:13:30,963
לקח לנו כ-5-6 שעות לטפס
.כ-65 מטר

126
00:13:39,562 --> 00:13:43,042
.המשכנו במידה רבה לאחר שכבר החשיך

127
00:13:43,043 --> 00:13:46,154
נעשה לי קר מאוד מכיוון
... שאני ישבתי

128
00:13:46,155 --> 00:13:48,921
.בעוד סיימון ניסה לטפס

129
00:13:48,922 --> 00:13:51,683
.הייתי קרוב לתת-חום

130
00:13:51,684 --> 00:13:54,291
אתה יודע שאם תמשיך
,למרות הכול

131
00:13:54,292 --> 00:13:57,000
.הכול יידפק

132
00:13:57,001 --> 00:14:01,001
.אז חפרנו מערת שלג

133
00:14:04,002 --> 00:14:07,002
- היום השלישי -

134
00:14:16,173 --> 00:14:18,406
,בבוקר, במזג אויר טוב

135
00:14:18,407 --> 00:14:22,407
ראינו למעשה את מה
.שניסינו לטפס

136
00:14:29,884 --> 00:14:32,194
...זה היה חלום-בלהות

137
00:14:32,195 --> 00:14:36,195
מחורץ ומלא באבקת שלג מסותתת
.שנגרמה כתוצאה מהשלג שירד

138
00:14:37,612 --> 00:14:41,612
.בכל מקום דמוי מקצפת ופטריות וכרכובים
(כרכוב= בליטה ענקית בקצה עליון)

139
00:14:43,853 --> 00:14:47,853
שמענו על האבקה המוזרה הזאת
,שנוצרת בהרי האנדים

140
00:14:47,935 --> 00:14:50,655
.אך מעולם לא ראינו אותה לפני כן

141
00:14:50,656 --> 00:14:54,656
איני מבין את הפיסיקה שמסבירה מדוע
.אבקת שלג נשארת בשיפוע תלול

142
00:14:55,552 --> 00:14:59,552
באלפים, היא היתה פשוט נופלת
.אם השיפוע הוא מעל 40 מעלות

143
00:15:04,552 --> 00:15:08,552
זה היה הטיפוס המסוכן, הלא יציב
.ומרפה ידיים שעשיתי מעולם

144
00:15:18,168 --> 00:15:21,168
,למעשה פחדנו שנגיע למבוי סתום

145
00:15:21,169 --> 00:15:23,622
.ולא נוכל לעלות יותר

146
00:15:23,623 --> 00:15:26,623
מכיוון שידענו שלא נהיה מסוגלים
,לרדת חזרה למטה

147
00:15:26,624 --> 00:15:27,000
.דרך מה שטיפסנו כבר

148
00:15:27,001 --> 00:15:31,001
.טיפסנו לתוך מלכודת

149
00:15:32,072 --> 00:15:36,072
ולא רק זה, יכולנו לראות את ה-150
.מטר של נטיף המחכה לנו

150
00:15:45,558 --> 00:15:49,282
ואז, רווח לנו מאוד כאשר
,בשעה 14:00

151
00:15:49,283 --> 00:15:52,781
.הגענו לרכס הצפוני של השטח המערבי

152
00:15:52,782 --> 00:15:56,782
ונשבענו שאיננו רוצים
.להתקרב לאף אחד מהחריצים שוב

153
00:16:05,434 --> 00:16:09,434
,כאשר הגענו לרכס
.היינו די עייפים

154
00:16:10,883 --> 00:16:13,899
,אני הייתי מחוסל. ואני זוכר שחשבתי

155
00:16:13,900 --> 00:16:15,629
."או אלוהים, עשינו זאת"

156
00:16:15,630 --> 00:16:18,540
כעת, לא אוטרד מכך שלא עליתי"
".עד למעלה

157
00:16:18,541 --> 00:16:23,300
ואז חשבנו, "רגע, אם עשינו את
",כל הדרך הזאת

158
00:16:23,400 --> 00:16:27,400
"כדאי שנשאר קצת בפסגה"

159
00:17:40,662 --> 00:17:44,662
,איני אוהב במיוחד להשאר בפסגה
.מכיוון ש-80% מהתאונות קורות בירידה

160
00:17:51,520 --> 00:17:54,717
...החלטנו עוד לפני שטיפסנו, שנרד

161
00:17:54,718 --> 00:17:56,931
...דרך הרכס הצפוני של ההר

162
00:17:56,932 --> 00:18:00,698
"בין ההר "סיאולה גרנד
.ובין הר אחר שנקרא ירופג'ה

163
00:18:00,699 --> 00:18:04,699
ואז נוכל לגלוש למטה לקטע
.קטן יותר שעל פני השטח

164
00:18:10,874 --> 00:18:14,874
.עננים גדולים התקרבו אלינו ממזרח

165
00:18:22,976 --> 00:18:25,976
,ציפינו שהרכס הזה די גלוי

166
00:18:25,977 --> 00:18:27,232
.ושיהיה די קל לירידה

167
00:18:27,233 --> 00:18:29,899
.קיווינו שנוכל למעשה ממש לצעוד

168
00:18:29,900 --> 00:18:33,620
.והתברר שזה היה די קשה

169
00:18:33,621 --> 00:18:35,724
.זה היה נורא

170
00:18:35,725 --> 00:18:39,000
מדרונות תלולים בצד המערבי, עם
,כרכובים תלויים

171
00:18:39,001 --> 00:18:43,001
ובצד המזרחי חריצים תלולים היורדים
.לאורך 1,000 מטר מתחתינו

172
00:18:47,099 --> 00:18:49,887
.זה היה הלם. ודי מסוכן

173
00:18:49,888 --> 00:18:53,888
בשלב הזה, דברים החלו
.לצאת מכלל שליטה

174
00:19:05,381 --> 00:19:08,960
כחצי שעה עד שעה לאחר שעזבנו
.את הפיסגה, היינו אבודים

175
00:19:08,961 --> 00:19:12,961
.היינו בשממה כעת ולא יכולנו לראות דבר

176
00:19:21,674 --> 00:19:24,674
,אז הייתה הפוגה קלה בעננות
,וראיתי את הרכס

177
00:19:24,675 --> 00:19:28,675
.אז התחלתי לטפס עליו בחזרה

178
00:19:37,648 --> 00:19:39,876
לא ידעתי שזה היה צידו
... של הרכס שהייתי בו, אבל

179
00:19:39,877 --> 00:19:43,877
אך היה זה למעשה כרכוב
.ענקי תלוי מכוסה בשלג וקרח

180
00:19:44,527 --> 00:19:48,527
.ואני למעשה צעדתי מעליו

181
00:20:07,883 --> 00:20:11,883
,נשארתי תלוי, והסתכלתי למטה
... בזמן שכל השלג והקרח

182
00:20:12,160 --> 00:20:16,160
נפל ממני לכיוון הצד המערבי
."של "סיאולה גרנד

183
00:20:19,325 --> 00:20:22,325
...עליתי חזרה על הרכס וצעקתי לג'ו

184
00:20:22,326 --> 00:20:24,207
- שמצאתי את הרכס. כך אמרתי לו

185
00:20:24,208 --> 00:20:28,208
"!מצאתי את הרכס, ג'ו"

186
00:20:28,781 --> 00:20:31,510
,קיווינו לרדת באותו יום

187
00:20:31,511 --> 00:20:34,822
אבל כאשר החשיך, היינו
.עדיין בגובה רב

188
00:20:34,823 --> 00:20:37,637
.עדיין ב-6,500 מטר

189
00:20:37,638 --> 00:20:41,638
,ובלילה ההוא, כאשר הרתחנו מים
.הגז נגמר

190
00:20:44,639 --> 00:20:47,639
- היום הרביעי -

191
00:21:00,629 --> 00:21:02,393
...היה לי די ברור בבוקר שלמחרת

192
00:21:02,394 --> 00:21:05,292
שירדנו את הקטע הגרוע
.ביותר של הרכס

193
00:21:05,293 --> 00:21:09,293
והייתי לגמרי בטוח שנחזור
.למחנה בסיס באותו היום

194
00:21:10,502 --> 00:21:14,502
בשלב ההוא חשבתי שסיימנו
.כבר את כל עניין הטיפוס

195
00:21:16,869 --> 00:21:20,135
.הקדמתי את סיימון

196
00:21:20,136 --> 00:21:24,136
ולפתע נתקלתי בקיר אנכי
.שחצה את הרכס

197
00:21:25,486 --> 00:21:29,486
ירדתי על ברכיי וידיי ותקעתי
... את הפטיש והגרזן שלי בקרח

198
00:21:29,693 --> 00:21:33,693
.וכך הורדתי את עצמי מצוק הקרח

199
00:21:36,900 --> 00:21:40,900
כאשר הגרזן והפטיש תקועים,אתה מקשיב
.לרעש שהם משמיעים ומתסכל עליהם

200
00:21:43,010 --> 00:21:46,559
,כעת הייתי תלוי עם הגרזן והפטיש
... הוצאתי את הפטיש ו

201
00:21:46,560 --> 00:21:48,749
מה שרציתי לעשות הוא לתקוע אותו
.בקיר האנכי

202
00:21:48,750 --> 00:21:52,750
אני התנדנדתי והפטיש נכנס פנימה
... והוא השמיע

203
00:21:53,573 --> 00:21:57,525
.קול מוזר

204
00:21:57,526 --> 00:22:00,275
,וחשבתי לי: "ובכן, אוציא אותו החוצה
".ואמקם אותו במקום טוב

205
00:22:00,276 --> 00:22:04,276
רק רציתי להכניס אותו בצורה
.מוצקה ויציבה לאורך כל הירידה

206
00:22:06,579 --> 00:22:10,579
ועמדתי לתקוע אותו
.שוב בקרח

207
00:22:27,114 --> 00:22:30,053
הכאב הזה... הציף את
... הירך שלי

208
00:22:30,054 --> 00:22:34,054
.והברך שלי כאבה מאוד מאוד

209
00:22:38,253 --> 00:22:42,253
הפגיעה גרמה לרגלי התחתונה
.לעבור דרך מפרק הברך

210
00:22:45,954 --> 00:22:49,954
,כאשר העצם נכנסה לשוק
...היא מייד הבקיעה אותה

211
00:22:52,927 --> 00:22:56,927
.והמשיכה למעלה

212
00:23:02,333 --> 00:23:06,333
כאב לי מאוד, ולא יכולתי להתמודד
.עם זה בתחילה

213
00:23:10,676 --> 00:23:13,958
.המשכתי לנשוף והכאב החל לפחות
... אני זוכר שהסתכלתי לכיוון

214
00:23:13,959 --> 00:23:16,989
מערב וראיתי שאנו נמצאים
,"באותו גובה של פסגת "רסאק

215
00:23:16,990 --> 00:23:20,062
.כך שהיה לי קנה מידה היכן אנו נמצאים

216
00:23:20,063 --> 00:23:23,451
וחשבתי, "לעזאזל, לא יתכן
,"ששברתי את רגלי

217
00:23:23,452 --> 00:23:27,452
".אם אכן שברתי אותה, אני מת"

218
00:23:45,423 --> 00:23:47,988
.ואז החבל נעשה רופף

219
00:23:47,989 --> 00:23:51,989
.ידעתי שסיימון בא לכיוון שלי

220
00:24:04,996 --> 00:24:07,894
.לא יכולתי לחוש את עצמותיי

221
00:24:07,895 --> 00:24:10,708
.מיששתי את רגלי בידי, לא היה בה דם

222
00:24:10,709 --> 00:24:12,079
.והכאב שכך במידה מסויימת

223
00:24:12,080 --> 00:24:15,000
,וחשבתי, אולי אני תשוש

224
00:24:15,001 --> 00:24:19,001
.יתכן שקרעתי רצועה או משהו

225
00:24:22,551 --> 00:24:26,551
.ניסיתי לעמוד על הרגל

226
00:24:27,190 --> 00:24:31,190
,הרגשתי את העצם חורקת וכל זה
.וידעתי אז שרגלי נשברה

227
00:24:42,113 --> 00:24:44,845
,המבט שהוא נתן בי
.נשאר במוחי

228
00:24:44,846 --> 00:24:48,709
מבט של הלם וייאוש
.ואימה

229
00:24:48,710 --> 00:24:52,710
.הרבה דברים במבט אחד

230
00:24:53,567 --> 00:24:55,626
"?והוא אמר: "האם אתה בסדר

231
00:24:55,627 --> 00:24:59,627
- אני חושב שזה עלה בדעתי לומר
.כן, אני בסדר". זה היה טיפשי"

232
00:25:00,482 --> 00:25:04,482
".אני חושב שאמרתי, "לא, שברתי את רגלי

233
00:25:06,000 --> 00:25:11,000
- מיד, גורלינו נחרץ. חשבתי
."אלוהים, אנחנו אבודים"

234
00:25:12,455 --> 00:25:16,455
,אם מישהו מאיתנו יצליח לצאת מזה
זה אומר שפעלנו כשורה

235
00:25:19,504 --> 00:25:21,167
...זה עלה בראשי, רק חשבתי

236
00:25:21,168 --> 00:25:25,168
,אם הוא יחליק מהצד של ההר כעת"
,"אוכל פשוט להסתלק

237
00:25:25,545 --> 00:25:29,545
ולעזוב אותו, ולרדת בעצמי למטה"
... "וכך לחסוך לעצמי את כל הטירחה

238
00:25:30,501 --> 00:25:34,501
בלנסות להתמודד איתו ועם"
".המצב שבו אנו נמצאים

239
00:25:38,428 --> 00:25:41,428
הוא נתן לי משככי כאבים אשר
.למעשה היו כדורים נגד כאב ראש

240
00:25:41,429 --> 00:25:45,429
.והוא לא דיבר על כלום

241
00:25:46,598 --> 00:25:50,384
...זה היה כמעט כאילו הוא
.ידע מה המשמעות של כל זה

242
00:25:50,385 --> 00:25:54,385
הוא ידע ש... ואני ידעתי שהוא
.יצטרך לעזוב אותי

243
00:25:56,501 --> 00:25:59,501
- הוא יכול היה לומר משהו כמו
".אני רק הולך להזעיק עזרה"

244
00:25:59,502 --> 00:26:03,350
."ואני הייתי אומר - "כן, בטח

245
00:26:03,351 --> 00:26:05,476
.כי ידעתי שאין עזרה

246
00:26:05,477 --> 00:26:08,999
זו הייתה דרך קלה עבורו
.לומר זאת

247
00:26:09,000 --> 00:26:13,000
לא חשבתי ששנינו חושבים ברצינות שיש
.באמת איזו ברירה

248
00:26:22,214 --> 00:26:26,214
איני יכול להצביע על הסיבה שגרמה
.לי לחשוב שמשהו קרה

249
00:26:27,805 --> 00:26:31,805
,והתחלתי לחשוב - "האם אחד מהם מת
?"או ששניהם מתים

250
00:26:33,340 --> 00:26:36,752
אפילו "אם אחד מהם מת, לא שאני רוצה
... שמישהו מהם ימות", אבל

251
00:26:36,753 --> 00:26:40,753
"?אם אחד חוזר, מי אני רוצה שזה יהיה"

252
00:26:42,001 --> 00:26:43,839
,זה ישמע קצת קר לומר זאת
... אבל אני מניח

253
00:26:43,840 --> 00:26:47,840
.אני מעדיף שזה יהיה סיימון

254
00:26:50,776 --> 00:26:54,776
."חשבתי - "אה, הוא לא עוזב

255
00:26:58,516 --> 00:27:02,516
נרגעתי קצת והצלחתי
... להתרכז שוב

256
00:27:02,700 --> 00:27:06,700
.במחשבה איך אני מוריד אותו מההר

257
00:27:10,001 --> 00:27:13,743
.שוחחנו ביננו, מה עלינו לעשות

258
00:27:13,744 --> 00:27:16,597
חשבנו, ובכן יש לנו שני חבלים
.באורך 50 מטרים

259
00:27:16,598 --> 00:27:20,598
אם נקשור אותם יחד, יהיה לנו חבל
.באורך 100 מטר עם קשר באמצע

260
00:27:21,058 --> 00:27:24,058
אז קשרתי בצד אחד וסיימון
.קשר לצד השני

261
00:27:24,059 --> 00:27:28,059
בתיאוריה, זה יכול היה להוריד
.אותי 100 מטר למטה

262
00:27:30,602 --> 00:27:33,742
למצוא עוגן אמיתי על מנת
,להוריד אותו אינו עניין של מה בכך

263
00:27:33,743 --> 00:27:37,743
מה שעשיתי הוא לחפור בור
.בשלג לשבת בתוכו ולחבק את עצמי

264
00:27:38,091 --> 00:27:42,091
.ושכבתי בין רגליו

265
00:27:43,378 --> 00:27:47,378
.וסיימון החל לרדת

266
00:27:51,184 --> 00:27:54,793
הורדתי אותו באורך חבל
,אחד, 50 מטר

267
00:27:54,794 --> 00:27:57,449
.ואז הקשר צץ בין שני החבלים

268
00:27:57,450 --> 00:28:00,526
כעת הקשר לא עבר בין
.מהדק המתכת

269
00:28:00,527 --> 00:28:02,314
.אז הוא עצר אותי

270
00:28:02,315 --> 00:28:04,145
עמדתי על רגל השמאלית
.שלא נפגעה

271
00:28:04,146 --> 00:28:07,088
.על מנת להוריד את המשקל מהחבל

272
00:28:07,089 --> 00:28:10,022
הרפיתי מספיק על מנת
... לאפשר לו להתיר את החבל

273
00:28:10,023 --> 00:28:14,023
להשחיל את החבל חזרה
... למתקן ההורדה, עם הקשר בצד השני

274
00:28:14,603 --> 00:28:18,603
ולהדק את זה שוב לגופו, ולהוריד
.אותי את ה-50 מטר הנותרים

275
00:28:25,819 --> 00:28:29,819
,הוא היה מוגן בצורה סבירה
.ואני ירדתי והצטרפתי אליו

276
00:28:30,309 --> 00:28:34,309
.וחזרנו על התהליך מחדש

277
00:28:36,585 --> 00:28:38,459
,סיימון ניסה להוריד אותי מהר

278
00:28:38,460 --> 00:28:42,460
וכתוצאה מכך כף רגלי הייתה נתקעת
.כל הזמן וגורמת לברך להתכופף

279
00:28:44,139 --> 00:28:46,457
.וזה כאב בצורה בלתי רגילה

280
00:28:46,458 --> 00:28:49,913
אני זוכר שכעסתי עליו
.בגלל שהכאיב לי

281
00:28:49,914 --> 00:28:51,277
,"וחשבתי - "עשה זאת לאט

282
00:28:51,278 --> 00:28:55,278
למרות שידעתי שהוא חייב לעשות
.זאת מהר, לא היתה לו ברירה

283
00:28:56,877 --> 00:29:00,877
,היו לו פנים מאוד כעוסות
,אני זוכר שהבטתי בו

284
00:29:02,353 --> 00:29:06,353
ותהיתי האם הוא מעוצבן
.בגלל כל הענין הזה

285
00:29:07,001 --> 00:29:11,001
לא יכולתי לצערי, להתייחס יותר מידי
,לזעקות כאב שלו

286
00:29:11,580 --> 00:29:15,580
.מכיוון שהיינו מוכרחים לרדת

287
00:29:20,397 --> 00:29:23,580
,חפרנו בורות בתוך אבקת השלג

288
00:29:23,581 --> 00:29:27,543
והם החזיקו מעמד את אורך הזמן
.שלקח להוריד אותי

289
00:29:27,544 --> 00:29:30,091
.אך למעשה הם התפוררו סביבו

290
00:29:30,092 --> 00:29:33,954
,והוא הוריד אותי בחבל שעוביו 9 מ"מ
.זה בערך העובי הזה

291
00:29:33,955 --> 00:29:36,889
.הידיים היו קפואות

292
00:29:36,890 --> 00:29:38,430
,מה שהוא עשה, היה יוצא מן הכלל

293
00:29:38,431 --> 00:29:42,431
מעולם לא שמעתי על חילוץ כזה
.שנעשה על ידי אדם אחד

294
00:29:56,318 --> 00:29:59,979
.כעת אנו יורדים בזמן סופה משתוללת
,איני יודע מה היתה הטמפרטורה

295
00:29:59,980 --> 00:30:03,051
אך אני מניח שזה היה
.בסביבות מינוס 80 או משהו כזה

296
00:30:03,052 --> 00:30:07,052
,איבדתי כליטר דם ברגלי
.גופי היה בשוק ובתת חום חמור

297
00:30:09,397 --> 00:30:13,023
בנקודה זו היינו צריכים לחפור
.מערת שלג ולהסתתר

298
00:30:13,024 --> 00:30:17,024
להכנס לשקי השינה שלנו
.ולהרתיח מים על מנת להעלות את חום גופנו

299
00:30:18,157 --> 00:30:20,452
.לא יכולנו, כי הגז שלנו נגמר

300
00:30:20,453 --> 00:30:24,206
ואיבדנו שליטה כי לא יכולנו
... לחפור מערת שלג

301
00:30:24,207 --> 00:30:28,207
,ולהסתכן בכך שנילכד בה
.אם הסופה תמשך

302
00:31:22,373 --> 00:31:26,373
,נראה היה לנו שאנו למעלה בשלב הזה
.למרות שבעצם היינו למטה

303
00:31:32,673 --> 00:31:34,331
.והתחלתי לחשוב לאט

304
00:31:34,332 --> 00:31:38,332
,אולי אחרי זה, יהיה לנו עוד אחד"
."ונהיה על הקרחון

305
00:31:40,535 --> 00:31:43,282
ואז פתאום הכול התקשה באזור
,המרפקים שלי, וקפוא

306
00:31:43,283 --> 00:31:47,001
וזה נעשה תלול, לרדת בשיפוע
,ולפתע הפך לתלול

307
00:31:47,002 --> 00:31:51,002
.וחרדתי מאוד

308
00:31:53,662 --> 00:31:57,662
,צעקתי בכל כוחי לעבר סיימון שיפסיק
.אבל הוא לא שמע אותי

309
00:32:10,592 --> 00:32:14,398
שמתי לב שהתווסף עוד משקל
,על החבל

310
00:32:14,399 --> 00:32:17,399
.אך לא ממש התייחסתי לזה
- אני רק חשבתי

311
00:32:17,400 --> 00:32:20,800
."טוב, הוא עובר במדרון תלול"

312
00:32:20,801 --> 00:32:24,801
כאשר הבטתי למטה, והסתכלתי
,בגלל שהיה שם נטיף ענק מתחתיי

313
00:32:26,732 --> 00:32:30,732
.נחרדתי לגלות לאן הגעתי

314
00:32:31,023 --> 00:32:35,023
ויכולתי לראות בברור שזה היה
,בקיע גדול ישר מתחת לצוק

315
00:32:35,130 --> 00:32:39,130
.בערך 25 מטר מתחתיי

316
00:32:40,116 --> 00:32:44,116
ניסיתי לראות עם הגרזן אם אני
,יכול להגיע לקיר שהיה שם

317
00:32:44,197 --> 00:32:48,197
,אני חושב שאיך שהתחלתי לעשות זאת
.הרגשתי שאני מורד שוב

318
00:32:49,964 --> 00:32:51,695
,וחשבתי - "אלוהים, אל תעשה זאת
,"אל תעשה זאת

319
00:32:51,696 --> 00:32:55,696
מכיוון שידעתי שאין מספיק חבל
.להוריד אותי עד לתחתית

320
00:32:56,165 --> 00:32:57,931
אם לא יכולתי להוריד את המשקל
... שלי מהחבל

321
00:32:57,932 --> 00:32:59,936
,הוא לא יכול לנתק את החבל
.להגיע לצד השני

322
00:32:59,937 --> 00:33:03,239
,ידעתי את זה והתחלתי לצעוק שוב
.שלא יוריד אותי

323
00:33:03,240 --> 00:33:07,240
המשכתי להוריד אותו, עד שהגעתי
.לקשר, ואז נענעתי את החבל

324
00:33:08,238 --> 00:33:12,238
זה היה הסימן שלי אליו
.להוריד את משקלו מהחבל

325
00:33:13,891 --> 00:33:17,009
.אך דבר לא קרה

326
00:33:17,010 --> 00:33:21,010
.ודבר לא המשיך לקרות

327
00:33:46,325 --> 00:33:50,325
,ידעתי שהדרך היחידה לצאת מזה
.היא לטפס על החבל

328
00:34:04,835 --> 00:34:08,835
.היו לי שני לולאות פרוסיק
.שהם שני מיתרים דקים של חבל

329
00:34:10,666 --> 00:34:14,666
,ואם מסובבים אותם על החבל
,ניתן להחליקם במעלה החבל

330
00:34:15,532 --> 00:34:17,550
ולמתוח אותו כך שהקשר תופס
.את החבל

331
00:34:17,551 --> 00:34:20,682
,מהדקים "שאקל" (אבזם מיוחד) לזה
.ואז אפשר לעמוד

332
00:34:20,683 --> 00:34:24,418
ואם יש לך אחד נוסף הדוק מעליו, אתה
,מחליק אותו למעלה

333
00:34:24,419 --> 00:34:28,419
.והלולאה הזאת כעת גבוהה יותר

334
00:34:37,000 --> 00:34:40,865
,ניסיתי להחזיק את עצמי יציב
.על מנת שהחבל ישאר במקומו

335
00:34:40,866 --> 00:34:43,684
ואז ניסיתי לעשות עוד
.ועוד לולאות

336
00:34:43,685 --> 00:34:47,685
...והחבל המגושם והארור הזה
.קשה לי לתאר איך לא יכולתי לעשות זאת

337
00:34:47,732 --> 00:34:50,314
,בגלל האצבעות שלי
.פשוט לא יכולתי לחוש את אצבעותיי

338
00:34:50,315 --> 00:34:53,922
והבטתי בזה וניסיתי להכניס אותו
,תוך שימוש בשיניים שלי

339
00:34:53,923 --> 00:34:57,923
.ולסובב אותו, ולסובב אותו

340
00:35:01,739 --> 00:35:05,739
...הידים שלי היו קרות, הרגליים שלי
.היו מאוד מאוד קרות

341
00:35:09,394 --> 00:35:13,140
הייתי במצב נואש אשר הוחמר על
... ידי העובדה שלא היה לי מושג

342
00:35:13,141 --> 00:35:17,141
.מה ג'ו עושה, או באיזה מצב הוא

343
00:35:17,453 --> 00:35:21,453
לא יכולתי להבין מדוע לוקח לו
.כל כך הרבה זמן להוריד את משקלו מהחבל

344
00:35:23,516 --> 00:35:27,516
.לא היה הסבר הגיוני לזה

345
00:35:31,967 --> 00:35:35,967
הצלחתי להכניס אחד, והדקתי אותו
.לחזה שלי כדי שיחזיק אותי במצב אנכי

346
00:35:37,024 --> 00:35:41,024
,וניסיתי להכניס את השני
.אך היתה לי בעיה רצינית בידיים

347
00:35:49,209 --> 00:35:53,209
,אז הפלתי את הדבר הארור הזה
.והסתכלתי עליו נופל

348
00:35:54,204 --> 00:35:58,204
.וידעתי שאני גמור

349
00:35:59,156 --> 00:36:01,832
רק חשבתי - "ובכן, איני יכול לטפס
."על החבל

350
00:36:01,833 --> 00:36:03,465
הרעיון של לטפס על החבל יד אחרי
... יד, פשוט אינך יכול

351
00:36:03,466 --> 00:36:07,466
.במיוחד כאשר ידייך קפואות
.אתה פשוט אינך מסוגל לעשות זאת

352
00:36:16,489 --> 00:36:20,489
,לא יכולתי לעשות דבר
,וחשתי חסר אונים מוחלט

353
00:36:20,843 --> 00:36:24,843
.ומאוד כועס

354
00:36:33,743 --> 00:36:37,509
,איני יכול לעשות כלום
,לא יכולתי להוריד את המשקל מהחבל

355
00:36:37,510 --> 00:36:41,510
,הייתי פשוט שם, וזה ארך כשעה וחצי

356
00:36:42,089 --> 00:36:45,448
אשר במהלך הזמן הזה, מצבי
.הפך ליותר ויותר נואש

357
00:36:45,449 --> 00:36:49,449
נאבקתי להחזיק את המושב הרעוע
,שישבתי בו

358
00:36:51,466 --> 00:36:55,466
.והשלג החליק בהדרגה תחתיי

359
00:36:57,933 --> 00:37:01,933
.ומצבי הפך להיות נואש

360
00:37:09,316 --> 00:37:13,316
אני חושב שמבחינה פסיכולוגית
.הייתי מובס

361
00:37:13,626 --> 00:37:15,414
.מפני שלא היה דבר שיכולתי לעשות

362
00:37:15,415 --> 00:37:19,415
אז פשוט נתליתי על החבל
.וחיכיתי למוות

363
00:37:20,617 --> 00:37:24,617
,ואני חושב שהייתי מת די מהר למעשה
.הטמפרטורה היתה נמוכה מאוד

364
00:37:38,030 --> 00:37:42,030
התקדמתי במורד ההר, במקטעים
.קצרים ומסריחים, פשוטו כמשמעו

365
00:37:42,779 --> 00:37:46,779
כי השלג הרך "הסוכרי" הזה
.התמוטט מתחתי

366
00:37:48,652 --> 00:37:52,652
ציפיתי שירד כבר, ולא יכולתי לעשות
.דבר בעניין

367
00:37:53,046 --> 00:37:56,550
.הוא עמד ליפול 100 מטר

368
00:37:56,551 --> 00:38:00,551
כ-50 מטר ממני, הוא עמד ליפול
.כפול מזה, הוא עמד למות

369
00:38:02,626 --> 00:38:06,427
,והוא לא ידע האם אני 3 מטר מהאדמה
,או מטר אחד

370
00:38:06,428 --> 00:38:10,428
הוא פשוט לא ידע. אבל הוא ידע
.די בברור שהוא עומד למות

371
00:38:15,684 --> 00:38:19,684
ואז נזכרתי שיש לי סכין קטנה
.בצד תרמיל הגב שלי

372
00:38:22,454 --> 00:38:26,454
.קיבלתי החלטה די מהר

373
00:38:26,655 --> 00:38:30,655
זה נראה לי הדבר הנכון לעשותו
.בנסיבות האלו

374
00:38:35,183 --> 00:38:39,183
כי לא היתה דרך שאוכל
,להחזיק מעמד בתנוחה בה הייתי

375
00:38:39,283 --> 00:38:43,283
.במוקדם או במאוחר, הייתי נופל מההר

376
00:38:46,157 --> 00:38:49,522
,הורדתי את תרמיל הגב שלי
,והתרתי את הרוכסן העליון ביד אחת

377
00:38:49,523 --> 00:38:53,523
.והוצאתי את הסכין

378
00:39:08,774 --> 00:39:12,774
!בום

379
00:39:45,260 --> 00:39:47,161
.היה זה לילה נוראי

380
00:39:47,162 --> 00:39:51,052
מוחי היה טרוד במחשבות
.על מה שקרה לג'ו

381
00:39:51,053 --> 00:39:55,053
,לקח לי זמן רב להתחמם
.לא מספיק אני מניח

382
00:39:56,267 --> 00:40:00,267
.היה לי לילה קר מאוד

383
00:40:03,263 --> 00:40:07,175
הדבר החשוב ביותר שאני זוכר
.הוא שהייתי צמא נואשות

384
00:40:07,176 --> 00:40:11,176
עד אשר הרגשתי שאני
.מריח את המים בשלג שסביבי

385
00:40:12,754 --> 00:40:15,162
.הרגשתי בזה בחוזקה

386
00:40:15,163 --> 00:40:19,163
.זה היה דבר די מוזר

387
00:41:09,000 --> 00:41:10,865
.לא ידעתי מה קרה

388
00:41:10,866 --> 00:41:13,867
,מה שנחתתי עליו לא היה שטוח
.הוא היה משופע בשני צידיו

389
00:41:13,868 --> 00:41:17,868
.ואני החלקתי, בחושך

390
00:41:22,001 --> 00:41:25,906
.אני חושב שצנחתי מגובה 50 מטר

391
00:41:25,907 --> 00:41:29,907
.הייתי מופתע למצוא עצמי בחיים

392
00:41:43,246 --> 00:41:46,246
.אור הפנס החל להחלש מרגע לרגע

393
00:41:46,247 --> 00:41:50,247
.והחשיכה גברה עליו

394
00:41:50,640 --> 00:41:54,036
,חשתי רפה ידיים
.ומאוד חלש ופגיע

395
00:41:54,037 --> 00:41:58,037
,לו הייתי צונח פחות ממטר ימינה

396
00:41:58,538 --> 00:42:02,538
.הייתי נופל לתוך החור הענקי הזה

397
00:42:04,016 --> 00:42:08,016
.הברגתי את בורג הקרח די מהר

398
00:42:15,370 --> 00:42:18,722
- ואז הסתכלתי סביב וחשבתי

399
00:42:18,723 --> 00:42:22,723
אלוהים, הסיכוי לצאת מפה"
"הוא כמעט אפסי

400
00:42:31,119 --> 00:42:35,119
,החבל שלי היה למעלה
.כ-25 מטר מפתח החור הקטן הזה

401
00:42:35,296 --> 00:42:39,296
.וחשבתי, סיימון נמצא בקצה החבל

402
00:42:41,254 --> 00:42:45,254
.אבל הייתי בטוח שהוא מת
... וזה לא היה חשוב אבל

403
00:42:45,381 --> 00:42:48,839
,חשבתי "אם אמשוך את החבל
."הוא יתהדק לגופתו

404
00:42:48,840 --> 00:42:52,840
כי הוא היה צונח מהצוק
,לצד התחתון של הבקיע הצר

405
00:42:53,160 --> 00:42:55,946
.ואז ישכב שם מת ויהיה משקל נגדי

406
00:42:55,947 --> 00:42:59,819
החבל יחזור למעלה ואז יפול
.לתוך הבקיע

407
00:42:59,820 --> 00:43:03,820
,אז חשבתי "אם אמשוך את החבל
."הוא יתהדק לגופו

408
00:43:18,309 --> 00:43:22,309
,והחבל המשיך להגיע עוד ועוד

409
00:43:36,360 --> 00:43:40,360
איך שראיתי את זה הבנתי
.שהחבל נקרע

410
00:43:48,141 --> 00:43:52,141
".וחשבתי - "אתה עומד למות כאן

411
00:43:53,535 --> 00:43:57,535
הייתה בי הרגשת שמחה
.כי המשמעות של זה שסיימון בחיים

412
00:44:01,001 --> 00:44:05,001
!סיימון

413
00:44:14,706 --> 00:44:18,706
להסתכל על מיקומי, היה
.מראה נורא

414
00:44:18,845 --> 00:44:22,845
.אתה יודע, לא מתים מרגל שבורה

415
00:44:32,379 --> 00:44:36,379
אני חושב שכיביתי את הפנס
.על מנת לשמור על הסוללות

416
00:44:50,056 --> 00:44:54,056
.היה חשוך, וזה החל מחלחל בי

417
00:45:02,662 --> 00:45:05,716
,יש משהו בקשר לבקיעים

418
00:45:05,717 --> 00:45:09,717
,יש בהם תחושה נוראית
.לא מקום לחיים

419
00:45:17,492 --> 00:45:23,492
יכולתי לשמוע קרח נשבר
.וקול הרוח מכה בקרח

420
00:45:25,922 --> 00:45:29,922
,הדלקתי את הפנס שוב
.כי לא אהבתי להיות בחושך

421
00:45:42,588 --> 00:45:46,588
.חשבתי מאוד בודד

422
00:45:47,933 --> 00:45:51,933
.והייתי מאוד מפוחד

423
00:45:52,280 --> 00:45:58,280
,הייתי בן 25, בכושר טוב
.והייתי מאוד אמביציוני

424
00:45:59,616 --> 00:46:03,616
,וזה היה הטיול הראשון שלי
,רציתי לטפס על העולם

425
00:46:04,292 --> 00:46:08,292
וזה לא נראה... זה פשוט לא היה
.חלק מתוכניותינו

426
00:46:14,917 --> 00:46:16,959
.כנראה שהיה כבר מאוד מאוחר

427
00:46:16,960 --> 00:46:20,960
אני חושב שכבר היתה המחשבה
.בליבי שלא אוכל לצאת

428
00:46:24,638 --> 00:46:28,638
...לעזאזל. טיפש, טיפש

429
00:47:04,558 --> 00:47:08,558
.כמטפס אתה חייב להיות בשליטה תמיד

430
00:47:08,969 --> 00:47:12,969
ברגע שעושים זאת, אתה נראה כחצי
.כשלון, כאילו איבדת את שפיותך

431
00:47:35,656 --> 00:47:38,656
.זה היה ילדותי
.אני פשוט בכיתי ובכיתי

432
00:47:38,657 --> 00:47:42,657
...חשבתי

433
00:47:43,909 --> 00:47:45,909
.חשבתי שאהיה חזק יותר

434
00:47:46,910 --> 00:47:50,500
- היום החמישי -

435
00:48:15,727 --> 00:48:19,727
האור החל להגיע, השעה היתה 5
.או 6 בבוקר

436
00:48:20,633 --> 00:48:24,633
והתחלתי שוב לצעוק את
.שמו של סיימון

437
00:48:29,443 --> 00:48:33,443
הקמתי את עצמי, התלבשתי בתוך
,בית השלג וארזתי הכול

438
00:48:39,653 --> 00:48:41,335
.פשוט הרגשה נוראית של חרדה

439
00:48:41,336 --> 00:48:45,336
בשלב הזה, הרגשתי שג'ו נהרג
.ביום הקודם

440
00:48:45,981 --> 00:48:50,981
ועל איך שאני עומד למות, כצורה
.מסויימת של עונש

441
00:48:53,935 --> 00:48:57,935
אך במקום רק לשבת
,ולרחם על עצמי או משהו כזה

442
00:48:58,761 --> 00:49:02,761
אני אמשיך עם זה"
".ואמות בדרך למטה

443
00:49:06,327 --> 00:49:08,871
מהר מאוד הקרקע
,נעשתה תלולה

444
00:49:08,872 --> 00:49:12,872
.אז עקפתי את הדרך התלולה הזו

445
00:49:19,439 --> 00:49:22,827
בזמן שגלשתי למטה יכולתי לראות
,את צוק הקרח הבולט

446
00:49:22,828 --> 00:49:25,038
.אשר ממנו הורדתי אותו

447
00:49:25,039 --> 00:49:27,802
כך שידעתי שהוא בוודאי
,תלוי באויר

448
00:49:27,803 --> 00:49:31,803
וזו הסיבה לכך שלא יכול היה
.להוריד את משקלו מהחבל

449
00:49:33,458 --> 00:49:36,123
,בזמן שירדתי נמוך יותר
,יכולתי לראות לחרדתי

450
00:49:36,124 --> 00:49:40,124
שבסיסו של צוק הקרח
,היה בקע ענקי

451
00:49:42,001 --> 00:49:47,001
ברוחב 12 מטר וללא קרקעית
.מהמקום שעמדתי וצפיתי בו

452
00:49:53,081 --> 00:49:56,095
!סיימון

453
00:49:56,096 --> 00:49:57,942
,הוא יתעורר עם אור ראשון
.כך חשבתי

454
00:49:57,943 --> 00:50:00,219
בגלל שהייתי צמא
.בצורה נואשת

455
00:50:00,220 --> 00:50:04,220
וגם הוא, והוא בוודאי ירצה לרדת
.להשיג מים

456
00:50:05,083 --> 00:50:07,683
.והוא ירצה למצוא אותי

457
00:50:07,684 --> 00:50:11,129
,כעת, הפסקתי ולקחתי הפוגה
,וצעקתי מעבר ולתוך הצוק

458
00:50:11,130 --> 00:50:15,130
".וצעקתי וצעקתי, "ג'ו, ג'ו

459
00:50:15,344 --> 00:50:19,344
,ואני מניח שוב, בראייה לאחור

460
00:50:19,428 --> 00:50:23,428
אחרי שירדתי מהחבל, הייתי צריך
,ללכת ולהסתכל

461
00:50:23,479 --> 00:50:26,720
.בתוך הבקע, לראות היכן הוא היה

462
00:50:26,721 --> 00:50:31,721
אבל בכנות, המחשבה לא עלתה
.אצלי באותו זמן

463
00:50:33,139 --> 00:50:37,139
.הייתי משוכנע שהוא מת

464
00:50:43,390 --> 00:50:47,390
.הייתי משוכנע, לגמרי, שאני לבדי

465
00:50:49,547 --> 00:50:53,547
.שאף אחד לא יבוא לקחת אותי

466
00:50:57,601 --> 00:51:01,009
.גדלתי כקתולי הדוק

467
00:51:01,010 --> 00:51:03,874
עבר זמן רב מאז
.שהפסקתי להאמין באלוהים

468
00:51:03,875 --> 00:51:07,875
תמיד תהיתי אם במצב של סכנה
... האם אני, תחת לחץ

469
00:51:08,851 --> 00:51:12,851
אסתובב ואתפלל לאלוהים
".ואומר" הוצא אותי מפה

470
00:51:15,209 --> 00:51:18,756
.ומעולם זה לא קרה לי

471
00:51:18,757 --> 00:51:21,132
.זה אומר שבאמת הייתי חסר אמונה

472
00:51:21,133 --> 00:51:25,133
,ואני באמת חושב שכאשר אתה מת
.אתה מת. אין חיים שאחרי

473
00:51:25,793 --> 00:51:29,793
.אין כלום

474
00:51:32,583 --> 00:51:36,583
"?וחשבתי - "האם אוכל לטפס ולצאת מפה

475
00:52:21,166 --> 00:52:25,166
,היה 25 מטר של קרח תלוי
.אין סיכוי שהייתי עושה זאת עם רגל בריאה

476
00:52:28,838 --> 00:52:32,838
ידעתי ששניהם מתים, אך לא יכולתי
.לפנות הכול ולהסתלק מהמחנה

477
00:52:35,209 --> 00:52:38,231
,קודם כל, איני יודע דבר עליהם

478
00:52:38,232 --> 00:52:40,968
,חוץ מאשר שמותיהם הפרטיים
.ג'ו וסיימון

479
00:52:40,969 --> 00:52:44,911
לא ידעתי את שמות המשפחה
.שלהם או דבר אחר עליהם

480
00:52:44,912 --> 00:52:48,692
והיה לי רעיון מוזר שאם הם נפלו
,מההר

481
00:52:48,693 --> 00:52:51,969
.הם פשוא נחתו על התחתית שלו

482
00:52:51,970 --> 00:52:55,970
,וחשבתי אולי מתחתית הקרחון
.אהיה מסוגל לראותם

483
00:52:57,510 --> 00:53:01,510
ודעתי היתה נחושה ללכת רחוק
.ככל שאוכל

484
00:53:04,203 --> 00:53:07,283
... התחלתי לרדת מהקרחון בעצמי

485
00:53:07,284 --> 00:53:11,284
בשלב הזה הייתי בטוח שאני
.אמות בעצמי

486
00:53:12,396 --> 00:53:15,854
לחצות קרחון זה דבר מאוד
.מסוכן לעשותו לבד

487
00:53:15,855 --> 00:53:19,855
כי יש לו בקיעים בקרח שהשלג
.מכסה אותם

488
00:53:21,288 --> 00:53:24,632
למזלי מצאתי עקבות מטושטשות
,של עקבותינו

489
00:53:24,633 --> 00:53:27,659
.שנשארו מהזמן שצעדנו

490
00:53:27,660 --> 00:53:31,660
,רק כאשר ירדתי מהקרחון
,הבנתי שאני ארד

491
00:53:33,718 --> 00:53:35,982
,ושאני עומד לצאת מזה

492
00:53:35,983 --> 00:53:39,983
.אני אחייה

493
00:53:50,016 --> 00:53:54,016
איני יכול לתאר כמה מפחד
.היה הלילה

494
00:53:58,648 --> 00:54:02,648
.חשבתי שזה יהיה כך במשך ימים

495
00:54:05,094 --> 00:54:08,298
אתה חייב לקבל החלטות, אתה
,חייב להמשיך לקבל החלטות

496
00:54:08,299 --> 00:54:12,299
.אפילו אם הן מוטעות

497
00:54:13,219 --> 00:54:17,219
.אם אינך מקבל החלטות, אתה מת

498
00:54:33,208 --> 00:54:37,208
,חוץ מאשר למות על הסלעים
... הסיכוי היחידי שלי היה

499
00:54:38,227 --> 00:54:42,227
להוריד עצמי עמוק יותר
.בתוך הבקע

500
00:54:42,249 --> 00:54:45,422
.לא ידעתי מה אמצא למטה שם

501
00:54:45,423 --> 00:54:49,423
רק קיויתי שתהיה דרך החוצה
.מהמבוך של הקרח והשלג

502
00:54:54,733 --> 00:54:58,733
.ונאבקתי בהחלטה הזו
.מאוד פחדתי לרדת לעומק

503
00:55:09,550 --> 00:55:12,514
האפשרות השנייה הייתה פשוט
,לשבת שם

504
00:55:12,515 --> 00:55:14,717
ובצורה עיוורת לקוות
,שמשהו עומד להשתפר

505
00:55:14,718 --> 00:55:18,718
.וידעתי שאין סיכוי שזה ישתפר

506
00:55:44,352 --> 00:55:47,490
.לא רציתי להביט למטה

507
00:55:47,491 --> 00:55:51,491
והייתי מבועת מהמחשבה שזה
.פשוט ריק שם למטה

508
00:56:08,678 --> 00:56:11,587
,לא שמתי לולאה בקצה החבל

509
00:56:11,588 --> 00:56:15,325
,אם אין משהו שם למטה
,לא אוכל להחזיק את החבל

510
00:56:15,326 --> 00:56:19,326
,ואז אפול
.וזה יהיה מהיר

511
00:56:39,550 --> 00:56:43,550
"!וחשבתי - "אלוהים, זה גדול

512
00:56:53,189 --> 00:56:57,189
בשלב הזה הייתי מותש לגמרי
.מבחינה פיסית

513
00:56:58,050 --> 00:57:02,050
מתנדנד למטה מן הסלעים
.ועדיין צמא בצורה נואשת

514
00:57:03,290 --> 00:57:05,714
,כל מיני מחשבות התרוצצו במוחי

515
00:57:05,715 --> 00:57:10,715
אשמה, דאגה, מחשבות על איך למען
.השם אוכל להסביר להורים של ג'ו

516
00:57:11,686 --> 00:57:15,686
.לחבריי, לריצ'ארד

517
00:57:16,722 --> 00:57:20,714
המחשבה עברה בראשי אולי להמציא
... סיפור טוב

518
00:57:20,715 --> 00:57:24,715
.שיגרום לי להראות טוב יותר

519
00:57:24,995 --> 00:57:28,995
.ובאמת חשבתי על זה במשך זמן רב

520
00:57:35,199 --> 00:57:39,199
התמונה היחידה שנדבקה בראשי
,בכל הזמן הזה בפרו

521
00:57:40,061 --> 00:57:43,549
.הייתה לראות את הדמות הזאת

522
00:57:43,550 --> 00:57:47,550
והוא היה די קרוב לפני שיכולתי
.לראות מי זה

523
00:57:51,007 --> 00:57:54,452
.אבל הוא נראה נורא

524
00:57:54,453 --> 00:57:58,453
.לא היית מכיר אותו

525
00:58:00,379 --> 00:58:03,993
"?ואמרתי, "איפה ג'ו

526
00:58:03,994 --> 00:58:06,601
".והוא אמר - "ג'ו מת

527
00:58:06,602 --> 00:58:10,602
,סיפרתי לו את כל הסיפור
.כאשר צעדנו חזרה למחנה

528
00:58:10,723 --> 00:58:14,723
.סיפרתי לו הכול ואת מה שקרה

529
00:58:14,859 --> 00:58:18,859
הוא לא היה לרגע ביקורתי
.לגביי ולמעשיי

530
00:58:23,071 --> 00:58:27,071
.הוא לקח את זה יפה

531
00:58:40,938 --> 00:58:44,938
סביר להניח שהורדתי את עצמי
.כ-25 מטר מהיכן שהיה בורג הקרח

532
00:58:52,938 --> 00:58:56,454
הייתי כעת במה שנראה
.הבסיס של הצוק

533
00:58:56,455 --> 00:58:59,639
.אשר צורתו כמו שעון-חול ענקי

534
00:58:59,640 --> 00:59:02,543
.התקרה היתה בגובה של 50 מטר

535
00:59:02,544 --> 00:59:06,544
אני חושב שזה היה בקנה מידה
.של כמו כיפת סיינט פול

536
00:59:08,890 --> 00:59:12,890
אני זוכר שהבטתי למטה, והיה
.שם שלג מוצק

537
00:59:13,149 --> 00:59:17,149
".וחשבתי - "זה התחתית של הצוק

538
00:59:22,201 --> 00:59:26,201
כ-15 מטר ממני היה שיפוע
.המוביל למעלה

539
00:59:27,455 --> 00:59:31,455
ובקצהו העליון ראיתי שהשמש
.נכנסת דרך החור

540
00:59:32,873 --> 00:59:36,873
והיא האירה, וקרן- אור גדולה
.נכנסה פנימה

541
00:59:40,260 --> 00:59:44,260
!זו הייתה הדרך החוצה שחיפשתי

542
00:59:45,873 --> 00:59:49,873
,אני זוכר שחשבתי - "וואו, אוכל לטפס עליו
"!אני אטפס עליו

543
00:59:52,512 --> 00:59:56,512
זחלתי מעבר לרצפה השטוחה, והתחלתי
.לזחול על בטני

544
01:00:07,858 --> 01:00:11,858
.ואז שמעתי דברים נשברים תחתיי

545
01:00:13,015 --> 01:00:17,015
,הבנתי שזו אינה רצפה מוצקה
.נראה שהיא חלולה תחתיה

546
01:00:20,786 --> 01:00:24,786
.הייתי מבועת לחלוטין

547
01:00:26,463 --> 01:00:30,463
זה היה פתאום כאילו זו הייתי
.על קליפת ביצה

548
01:00:32,035 --> 01:00:36,035
אם זה ישבר, לעולם לא
,אוכל להגיע חזרה לשיפוע

549
01:00:36,267 --> 01:00:40,267
.שהיה הדרך שלי החוצה

550
01:00:55,499 --> 01:00:59,499
.אוקיי, אני על זה, כעת זה יציב

551
01:01:04,733 --> 01:01:08,733
.התחלתי לתקוע אם הגרזן ולדדות למעלה

552
01:01:12,514 --> 01:01:16,514
וזה היה מאוד כואב כאשר דידיתי
.על רגלי, שתיהן ירדו ביחד

553
01:01:20,019 --> 01:01:24,019
ניסיתי למצוא תנוחה טובה יותר לרגליי
.כך שרגלי השמאלית לא תהיה הראשונה

554
01:01:25,136 --> 01:01:29,136
אך באופן בלתי נמנע הלכתי על
.רגלי השבורה

555
01:01:30,027 --> 01:01:33,066
,חשתי את העצם זזה

556
01:01:33,067 --> 01:01:36,907
כך שבכל צעד כמעט התעלפתי

557
01:01:36,908 --> 01:01:40,908
.זה היה כואב בצורה בלתי רגילה

558
01:02:32,780 --> 01:02:36,409
.וזה היה יום שמש בהיר

559
01:02:36,410 --> 01:02:40,410
.וואו, כל העולם חזר

560
01:02:42,800 --> 01:02:46,800
.שכבתי בשלג, וצחקתי

561
01:02:55,007 --> 01:02:59,007
זו היתה ההקלה של
.לצאת מהמקום ההוא

562
01:03:32,240 --> 01:03:35,240
- ואז הבטתי בקרחון וחשבתי

563
01:03:35,241 --> 01:03:37,261
".ובכן, עדיין לא התחלת גבר"

564
01:03:37,262 --> 01:03:41,262
.יש עוד קילומטרים על קרקע קשה

565
01:03:59,750 --> 01:04:03,750
אבל אני חושב ששקלתי פשוט
,לשבת שם מפני שיצאתי מזה

566
01:04:04,425 --> 01:04:08,425
ועשיתי את הטיפוס הרציני
.ביותר בחיי

567
01:04:08,469 --> 01:04:12,062
כאשר אתה יורד בבטחה מטיפוס
כזה, אתה תשוש במשך ימים

568
01:04:12,063 --> 01:04:15,550
.אתה אוכל, שותה וישן

569
01:04:15,551 --> 01:04:19,551
יצאתי מהדבר ההוא, שברתי את רגלי
... בצורה קשה, כאב לי מאוד

570
01:04:21,290 --> 01:04:25,290
הייתי מיובש, לא היה לי אוכל
.ואני שוקל לעשות זאת

571
01:04:25,667 --> 01:04:29,667
לא יכול להיות, אין סיכוי
.שתצליח לעשות זאת

572
01:04:30,467 --> 01:04:34,467
ואז התברר לי שכדאי שאגדיר
.לעצמי מטרות

573
01:04:37,143 --> 01:04:39,846
,התחלתי לבחון דברים ולחשוב

574
01:04:39,847 --> 01:04:43,224
בסדר, אם אוכל להגיע"
,"לבקיע שם בתוך 20 דקות

575
01:04:43,225 --> 01:04:46,536
."זה מה שאעשה"

576
01:04:46,537 --> 01:04:50,537
אם אגיע לשם ב-18 דקות
,אהיה שמח בצורה הסטרית

577
01:04:50,826 --> 01:04:54,826
ואם אגיע בתוך 22 או 24 דקות
,אהיה עצוב עד למצב של דמעות

578
01:04:55,189 --> 01:04:59,189
.וזה הפך להיות אובססיבי

579
01:05:00,625 --> 01:05:04,625
איני יודע מדוע עשיתי זאת, אני חושב
,שידעתי בגדול מה קרה לי

580
01:05:05,415 --> 01:05:09,415
ומה שעמד לפני היה כל כך גדול
.שלא יכולתי להתמודד איתו

581
01:05:51,567 --> 01:05:54,963
,נשארתי צמוד לעקבותיו של סיימון
,והם היו מפותלים סביב

582
01:05:54,964 --> 01:05:57,263
.ועברו דרך בקיעים וכאלו

583
01:05:57,264 --> 01:06:00,822
חשבתי - "אלא אם כן אגיע לחור ואמצא
,את גופתו בפנים

584
01:06:00,823 --> 01:06:04,823
העקבות האלו יובילו אותי"
."דרך שדה מוקשים של בקיעים

585
01:06:13,867 --> 01:06:17,867
,וכל ההרים הענקיים האלו סביבך
.קירות ענקיים

586
01:06:19,291 --> 01:06:22,255
גורמים לך להרגיש
.קטן ופגיע

587
01:06:22,256 --> 01:06:26,256
ואתה תוהה אם יש איזו נוכחות רעה
.שתתפוס אותך

588
01:06:39,507 --> 01:06:42,359
זה היה כאילו מישהו
,מתגרה בנמלה

589
01:06:42,360 --> 01:06:44,000
.ושם משהו בדרכה כל הזמן

590
01:06:44,001 --> 01:06:48,001
.עד שלבסוף עומד עליה

591
01:07:46,314 --> 01:07:49,868
יכולתי לראות שעקבותיו של
.סיימון החלו מתמלאים

592
01:07:49,869 --> 01:07:53,869
אלו היו קווי החיים שלי ליציאה
.מהקרחון

593
01:07:54,361 --> 01:07:58,361
.והתחלתי לחוש מאוד מיואש

594
01:08:12,549 --> 01:08:16,211
המשכתי לזחול בחשיכה, דבר
.מטופש לעשות במדרון של קרחון

595
01:08:16,212 --> 01:08:20,212
אבל הייתי מפוחד וניסיתי לראות את
.עקבותיו של סיימון

596
01:08:29,213 --> 01:08:33,213
- היום השישי -

597
01:08:42,588 --> 01:08:46,588
בבוקר, היה זה יום שמש
.וכל העקבות נעלמו

598
01:08:56,132 --> 01:08:58,465
.התחלתי די מוקדם

599
01:08:58,466 --> 01:09:02,466
ומידי פעם עמדתי על רגל אחת
.על מנת לראות את הדרך

600
01:09:02,470 --> 01:09:06,470
.ואז שוב ישבתי והמשכתי לדשדש

601
01:09:34,716 --> 01:09:38,525
היה בקיע אחד נוראי
.ממש ליד הקצה

602
01:09:38,526 --> 01:09:42,526
.ונכנסתי לתוך המבוך שלו

603
01:10:07,126 --> 01:10:11,126
לפתע הגעתי לשלב בו ראיתי
.קרח יורד למטה ויכולתי לראות סלעים

604
01:10:23,056 --> 01:10:27,056
זה כנראה הייתי אני שהעלה את
.הנושא של עזיבה

605
01:10:27,718 --> 01:10:29,714
.במידת מה בגלל שדאגתי לסיימון

606
01:10:29,715 --> 01:10:33,715
חשבתי שמוטב שנתרחק
.כמה שיותר מהר מהמקום בו זה קרה

607
01:10:37,457 --> 01:10:40,003
.לא רציתי לעזוב מייד

608
01:10:40,004 --> 01:10:45,004
חשתי שאני זקוק ליום או שניים
,על מנת לארגן את מחשבותיי

609
01:10:45,519 --> 01:10:49,519
.ולהשיב את כוחותיי

610
01:10:54,487 --> 01:10:58,487
.העברתי זמן רב בלרחוץ את עצמי

611
01:11:02,662 --> 01:11:06,662
,הרגשתי טוב לרחוץ את שיערי
... את ידיי, להתגלח

612
01:11:09,904 --> 01:11:13,173
...ולהוציא

613
01:11:13,174 --> 01:11:17,174
ולהוציא את השאריות
.של ההר מתוכי

614
01:11:48,809 --> 01:11:52,187
הייתי צמא נואשות, כי זה לא משנה
,כמה שלג אתה אוכל

615
01:11:52,188 --> 01:11:56,188
אינך מכניס מספיק מים
.לגופך

616
01:11:56,421 --> 01:12:00,421
וראיתי את הסלעים, ידעתי
,כמה הם גדולים ורחוקים

617
01:12:00,579 --> 01:12:03,579
וזו הייתה באמת הפעם הראשונה
... בה חשבתי על

618
01:12:03,580 --> 01:12:07,580
.האם אני מסוגל לעבור את המרחק הזה

619
01:12:11,855 --> 01:12:15,855
.נפטרתי מכל הציוד שלי

620
01:12:28,938 --> 01:12:32,680
ידעתי שלא אוכל לזחול על הסלעים
.האלו, הם היו גדולים ומעורבבים

621
01:12:32,681 --> 01:12:36,681
.והדרך היחידה היתה על ידי ניתור

622
01:12:37,698 --> 01:12:41,698
.ידעתי שאפול הרבה פעמים

623
01:13:35,385 --> 01:13:37,370
.נפלתי בכל ניתור

624
01:13:37,371 --> 01:13:40,743
וזה כמו לשבור את רגליך
... כל פעם מחדש, ואני זוכר

625
01:13:40,744 --> 01:13:44,617
,שהבטתי לאחור מהיכן שהגעתי
,זה היה קצת יותר מ-20 מטר

626
01:13:44,618 --> 01:13:48,618
וזה לקח לי יובלות, והכאב רק
... כדי לעבור את ה-20 מטר

627
01:14:00,924 --> 01:14:03,962
.אני יכול להיות עקשן בטירוף

628
01:14:03,963 --> 01:14:07,909
ואני אוהב לעשות דברים
.בדרך שלי

629
01:14:07,910 --> 01:14:11,910
ודברים לא הסתדרו בדרך
.שלי בימים אלו

630
01:14:18,121 --> 01:14:22,121
- הייתי מסתכל על הסלע ואז חושב
."אוקיי, אני אגיע לשם ב-20 דקות"

631
01:14:23,245 --> 01:14:27,186
ברגע שהחלטתי שאעבור את המרחק
,ב-20 דקות

632
01:14:27,187 --> 01:14:31,187
!אני אעשה זאת

633
01:14:32,399 --> 01:14:35,399
וזה יעזור לי, בגלל שאעבור
,חצי מרחק

634
01:14:35,400 --> 01:14:36,657
,ואהיה בכאבים כאלו

635
01:14:36,658 --> 01:14:40,148
לא יכולתי לסבול את המחשבה
,לקום וליפול שוב

636
01:14:40,149 --> 01:14:44,149
אך הייתי מסתכל על
".המטרה וחושב - "אני חייב להגיע לשם

637
01:14:54,214 --> 01:14:56,673
...וכאשר שכבתי שם לנוח, וחשבתי

638
01:14:56,674 --> 01:15:00,674
,לא, אתה חייב להגיע לשם"
"!יש לך רק עוד 10 דקות

639
01:15:02,941 --> 01:15:06,941
אני חושב שהיה איזה חלק פרגמטי
... וקר אצלי שאמר

640
01:15:07,739 --> 01:15:11,739
אתה חייב לעשות את זה ואת"
."זה, אם תגיע לשם

641
01:15:26,900 --> 01:15:30,900
קדימה, המשך להתקדם, המשך"
."להתקדם

642
01:15:36,890 --> 01:15:40,890
."תקום, ותעשה זאת שוב"

643
01:15:45,431 --> 01:15:49,431
.זה היה די עקשני ודי ברור

644
01:15:50,292 --> 01:15:54,292
כאילו היה קול או חלק נפרד
.ממני שאומר לי לעשות משהו

645
01:15:58,513 --> 01:16:01,925
מאוד לא אכפתי, ללא סימפטיה

646
01:16:01,926 --> 01:16:05,926
ללא ההכרה בכך שאולי אהיה
.תשוש או שאפגע

647
01:16:07,013 --> 01:16:11,013
.זה היה מאוד מוזר

648
01:16:19,269 --> 01:16:23,269
,החלק שבי המשיך לומר "קדימה
."המשך להתקדם, המשך

649
01:16:24,307 --> 01:16:28,307
,"והחלק השני, המוח אמר "בסדר

650
01:16:28,835 --> 01:16:31,346
.והסתכל סביב ובחן דברים

651
01:16:31,347 --> 01:16:34,347
,וככל שהשעות חלפו והימים גם

652
01:16:34,348 --> 01:16:38,348
.זה נעשה מוזר יותר ויותר

653
01:17:23,288 --> 01:17:27,288
.הייתי מאוד מאוד צמא, מאוד מיובש

654
01:17:30,550 --> 01:17:34,105
והדבר המייסר היה שכל
...הסלעים הללו

655
01:17:34,106 --> 01:17:38,106
היו על הקרחון ויכולתי
.לשמוע את המים זורמים

656
01:17:38,488 --> 01:17:42,488
.כל הזמן

657
01:17:47,998 --> 01:17:51,998
הייתי נופל הרבה והייתי שומע מים
.והתחלתי חופר מסביב לחפש אותם

658
01:18:15,098 --> 01:18:17,169
.לא יכולתי למצוא או להגיע אליהם

659
01:18:17,170 --> 01:18:21,170
וזה שיגע אותי להיות מסוגל לשמוע
.את המים

660
01:18:45,053 --> 01:18:47,165
.הייתי מודאג לגביי סיימון

661
01:18:47,166 --> 01:18:51,166
לגביי בריאותו, מכיוון שקצות אצבעותיו
.היו במצב קשה של כוויות קור

662
01:18:52,937 --> 01:18:56,937
.ואז חשתי שאין זה המקום להתמהמה

663
01:18:57,767 --> 01:19:01,767
.התחלנו להתכונן לעזיבה בבוקר

664
01:19:08,176 --> 01:19:12,176
בסופו של דבר התמוטטתי בין
.הסלעים, ולא ישנתי טוב

665
01:19:12,325 --> 01:19:16,321
.רגלי כאבה מאוד. זהז היה סבל נוראי

666
01:19:16,322 --> 01:19:19,103
.זה היה הלילה הראשון ללא סופה

667
01:19:19,104 --> 01:19:23,104
.לא ירד עליי שלג ולא גשם
.ויכולתי לראות את הכוכבים

668
01:19:23,377 --> 01:19:27,377
אני זוכר ששכבתי על גבי
,למשך זמן שנמשך לנצח

669
01:19:27,890 --> 01:19:31,890
.מתבונן בכוכבים

670
01:19:32,204 --> 01:19:35,925
בשלב מסויים היתה לי תחושה מוזרה
... שאני שוכב שם, במודע

671
01:19:35,926 --> 01:19:38,574
.מאות שנים, תקופת חיים

672
01:19:38,575 --> 01:19:42,575
אהפוך להיות חלק מהסלעים, חלק מהמקום
.שלעולם לא אוכל לזוז ממנו

673
01:19:46,576 --> 01:19:49,576
- היום השביעי -

674
01:20:04,460 --> 01:20:07,218
.השמש הפציעה והחלה מחממת אותי

675
01:20:07,219 --> 01:20:11,219
וחשבתי כמה נחמד יהיה פשוט
,לשכב שם, לא לזוז ולא לכאוב

676
01:20:11,945 --> 01:20:15,945
ואלוהים, הייתי כל כך קרוב
.לעשות זאת

677
01:20:23,476 --> 01:20:26,476
באמת האמנתי שלא אוכל
.לעשות את המרחק הזה

678
01:20:26,477 --> 01:20:28,477
.והאמנתי גם שאני עומד למות

679
01:20:28,478 --> 01:20:32,478
.והיכרתי בזה בצורה די עניינית

680
01:20:35,550 --> 01:20:37,565
,וזה נראה די הגיוני להמשיך לזחול

681
01:20:37,566 --> 01:20:41,566
.אם לא חשבת שזה יועיל

682
01:20:43,301 --> 01:20:47,301
,אני חושב שזו היתה הבדידות
.התחושה שננטשת

683
01:20:47,966 --> 01:20:51,966
.זה היה שם כל הזמן

684
01:20:53,689 --> 01:20:56,971
,לא זחלתי מכיוון שחשבתי שאשרוד

685
01:20:56,972 --> 01:21:00,972
אני חושב שרציתי להיות
.עם מישהו כשאמות

686
01:21:28,529 --> 01:21:33,529
כנראה שזו רק פעולה סימלית לומר
,לו שלום, בראש שלי

687
01:21:35,323 --> 01:21:39,323
.על ידי הפעולה הזאת

688
01:22:40,550 --> 01:22:44,550
.שתיתי ליטרים וליטרים ממנו

689
01:22:47,118 --> 01:22:49,692
.וזה היה כמו למלא דלק

690
01:22:49,693 --> 01:22:53,693
.חשתי את עצמי מתחזק ברגע

691
01:23:58,103 --> 01:23:59,496
.המשכתי להרטיב את עצמי

692
01:23:59,497 --> 01:24:03,497
ואני זוכר כמה אהבתי את התחושה
.את החמימות של המים

693
01:24:09,523 --> 01:24:13,523
.היה זה מהלך איטי וקבוע של התרוקנות

694
01:24:14,756 --> 01:24:17,756
לא רק פיסית, כמובן שמבחינה
.פיסית זה היה ברור

695
01:24:17,757 --> 01:24:20,654
.אבל אתה, הכול, עצמך

696
01:24:20,655 --> 01:24:23,886
.חשתי שנשארתי בלי כלום

697
01:24:23,887 --> 01:24:27,887
.ולא היה לי אכפת יותר

698
01:24:27,950 --> 01:24:31,950
לא היה לך כבוד, לא אכפת לך אם
.אתה אמיץ או חלש או כלום

699
01:24:33,325 --> 01:24:37,325
,אתה הפכת להיות כמעט כלום
.זה היה מוזר

700
01:24:46,550 --> 01:24:50,550
,עדיין עשיתי את מבחן ה-20 דקות
.אגיע לשם, אגיע לפה

701
01:24:52,502 --> 01:24:56,502
.ואז ראיתי את טביעות כף הרגל

702
01:24:57,428 --> 01:25:01,200
והשתכנעתי שאלו היו
.סיימון וריצארד

703
01:25:01,201 --> 01:25:04,201
,הם היו מעליי, והם באים אחרי

704
01:25:04,202 --> 01:25:07,667
,והמשכתי לזחול למטה

705
01:25:07,668 --> 01:25:11,668
.משוכנע לחלוטין שהם משתרכים אחריי

706
01:25:13,432 --> 01:25:17,432
,ואני זוכר שחשבתי - "זה ממש טיפשי
,"הם יבואו ויעזרו לך

707
01:25:18,597 --> 01:25:21,289
ואני חושב ששיכנעתי את עצמי
שהם פשוט עוקבים

708
01:25:21,290 --> 01:25:25,290
מכיוון שאינם רוצים להביך אותי
.בגלל שהשתנתי על עצמי ובכיתי

709
01:25:27,819 --> 01:25:31,819
,איני יודע כמה זמן זה נמשך
.אולי שעה

710
01:25:33,299 --> 01:25:37,299
האמנתי לגמרי בזה, ואז פתאום כאילו
.התפוצצה הבועה

711
01:25:40,649 --> 01:25:44,649
,ואז הבנתי שהם אינם שם
.וחשתי מעורער לחלוטין

712
01:25:58,118 --> 01:26:02,118
השעה היתה בערך 16:00 כאשר
.הגעתי לנחל

713
01:26:03,792 --> 01:26:07,721
,וידעתי שבקצה המרוחק שלו
.יש סכר טבעי

714
01:26:07,722 --> 01:26:09,136
,ומראש הסכר הזה

715
01:26:09,137 --> 01:26:13,137
אוכל להסתכל לתוך העמק
.שם היה המחנה בסיס

716
01:26:13,509 --> 01:26:17,198
למעשה אוכל לראות
.את האוהלים

717
01:26:17,199 --> 01:26:18,686
.זו היתה הפעם הראשונה שחשבתי על זה

718
01:26:18,687 --> 01:26:22,687
,חשבתי - " אני אצליח לעשות את המרחק
".אני באמת אצליח

719
01:26:25,803 --> 01:26:29,803
מייד לאחר שחשבתי כך, המחשבה
... הבאה שקפצה לי במוח היתה

720
01:26:29,957 --> 01:26:33,903
"?האם הם יהיו שם"

721
01:26:33,904 --> 01:26:37,904
חשבתי - "אלוהים, זה היום הרביעי
,"מאז שראיתי את סיימון

722
01:26:40,394 --> 01:26:44,394
,ובזמן שחשבתי על זה, הבנתי
,?למה שיהיו שם בכלל"

723
01:26:47,472 --> 01:26:51,140
- ידעתי שמחשיך בשעה 6 וחשבתי
,"אני חייב להגיע לשם"

724
01:26:51,141 --> 01:26:55,141
וניסיתי לעשות זאת
.במהירות האפשרית

725
01:27:00,077 --> 01:27:01,675
...כל אחר הצהריים ההוא-

726
01:27:01,676 --> 01:27:05,676
הייתי מוטרד במחשבה הנוראית
.הזאת שהם לא יהיו שם כבר

727
01:27:09,819 --> 01:27:13,819
לא שמתי לב למה שקורה
.עם מזג האויר

728
01:27:14,232 --> 01:27:17,480
בין העזיבה בשעה 16:00 ולהגעה
,לראש הסכר בשעה 18:000

729
01:27:17,481 --> 01:27:20,293
.מזג האויר השתנה

730
01:27:20,294 --> 01:27:24,294
כך שכאשר הסתכלתי למטה
.על העמק, הכול היה מכוסה עננים

731
01:27:28,986 --> 01:27:32,986
הקשבתי בדריכות, מקווה לשמוע
,איזו שריקה או תשובה, משהו

732
01:27:34,180 --> 01:27:38,180
.ולא שמעתי כלום

733
01:27:44,301 --> 01:27:48,301
,בזבזתי המון זמן בלשבת שם, בבכי
.לא יודע מה לעשות

734
01:27:50,051 --> 01:27:53,661
.חשבתי להכנס לשק שינה שלי

735
01:27:53,662 --> 01:27:56,810
מסיבות מסויימות זה פשוט נראה
,דרך פתטית לסיים את הכול

736
01:27:56,811 --> 01:28:00,811
.בתוך שק שינה

737
01:28:01,066 --> 01:28:05,066
,חשבתי- "נחמד, אבל המשך ללכת
."אתה תגמור את הכול למטה, היכן שהוא

738
01:28:15,877 --> 01:28:19,877
אני לא יודע ממש מה קרה
.בהמשך הלילה

739
01:28:23,499 --> 01:28:27,499
הפסקתי להסתכל על השעון, והכול
.פשוט החל להתפרק

740
01:28:47,315 --> 01:28:50,271
.ואני חושב שהלכתי לאיבוד

741
01:28:50,272 --> 01:28:54,272
.ולא ידעתי מה אני עושה יותר

742
01:28:55,928 --> 01:28:59,928
,לא זוכר שחשבתי על משהו

743
01:29:00,429 --> 01:29:04,429
.אף אחד שאני אוהב או משהו כזה

744
01:29:07,227 --> 01:29:10,849
.היתה פעם אחת ששיר התנגן לי בראש

745
01:29:10,850 --> 01:29:14,088
.שיר של להקה בשם בוני אם

746
01:29:14,089 --> 01:29:18,089
ואיני אוהב את המוסיקה של
.בוני אם

747
01:30:15,182 --> 01:30:19,182
.וכך זה המשיך והמשיך במשך שעות

748
01:30:20,899 --> 01:30:24,663
חשבתי שזה די מעצבן כי רציתי
.להוציא את זה מראשי

749
01:30:24,664 --> 01:30:28,664
.ורציתי לחשוב על דברים אחרים

750
01:30:34,624 --> 01:30:38,624
וחשבתי, "לעזאזל אני אמות
."לבוני אם

751
01:30:53,785 --> 01:30:56,638
,אני זוכר שלפעמים לא ממש התעוררתי

752
01:30:56,639 --> 01:31:00,639
אני חושב שהייתי ער כל הזמן, אבל
,קרוב לזה, כמו להתעורר

753
01:31:00,783 --> 01:31:04,009
,ומצאתי עצמי יושב שם

754
01:31:04,010 --> 01:31:07,427
.לא ידעתי היכן אני נמצא

755
01:31:07,428 --> 01:31:10,590
היה חשוך וירד שלג
.ואני חושב שהייתי חזרה על הקרחון

756
01:31:10,591 --> 01:31:14,030
או שחשבתי שאני נמצא במגרש חנייה
.ציבורי ומובס שוב

757
01:31:14,031 --> 01:31:18,031
.ואז פשוט נסחפתי שוב

758
01:31:29,054 --> 01:31:33,000
.אני זוכר שהרחתי משהו

759
01:31:33,001 --> 01:31:36,197
.זה היה ריח חזק

760
01:31:36,198 --> 01:31:40,198
,וזה פעל כמו מלחי הרחה
.אשר הוציא אותי מההזיות

761
01:31:43,590 --> 01:31:46,590
,ואני זוכר שהייתי מאוד מבולבל
.לא הבנתי מה זה

762
01:31:46,591 --> 01:31:49,706
לקח לי יובלות לנסות להבין
.מה זה

763
01:31:49,707 --> 01:31:53,053
.חשבתי שזה הייתי אני

764
01:31:53,054 --> 01:31:55,290
- ומאוד לאט עיבדתי את זה וחשבתי

765
01:31:55,291 --> 01:31:59,291
זחלתי דרך אזור השירותים"
.של אתר המחנה שלנו

766
01:32:01,699 --> 01:32:05,699
.ואז הבנתי שאני קרוב לאוהלים

767
01:32:15,347 --> 01:32:19,347
כאשר צעקתי, חשבתי "זהו זה, עד
."כאן, המשחק נגמר

768
01:32:24,452 --> 01:32:28,452
.איני מסוגל להמשיך

769
01:32:33,108 --> 01:32:37,108
עשיתי טעות בכך שקיויתי מעט
.שהם עדיין יהיו שם

770
01:32:38,754 --> 01:32:42,205
,וכאשר צעקתי ולא היה שם אף אחד

771
01:32:42,206 --> 01:32:46,206
.ידעתי שאני מת כעת

772
01:32:58,575 --> 01:33:02,575
באותו רגע ממש, כאשר אף אחד
,לא עונה לקריאה שלי

773
01:33:12,867 --> 01:33:16,867
.זה היה... איבדתי משהו

774
01:33:19,797 --> 01:33:23,797
.איבדתי את עצמי

775
01:33:26,162 --> 01:33:29,471
.התעוררתי מבלי לדעת למה

776
01:33:29,472 --> 01:33:32,794
,והייתי מודע למין אווירה מוזרה

777
01:33:32,795 --> 01:33:36,103
יכולתי לשמוע את הרוח
.מיללת מחוץ לאוהל

778
01:33:36,104 --> 01:33:40,104
.והתחלתי לשמוע משהו

779
01:33:42,956 --> 01:33:45,040
,זה ירד לאיטו עליי

780
01:33:45,041 --> 01:33:47,746
,הדבר היחידי שזה יכול להיות

781
01:33:47,747 --> 01:33:51,363
.זה ג'ו צועק בחוץ

782
01:33:51,364 --> 01:33:55,364
,אבל זה לא יכול היה להיות
,מכיוון שהוא מת

783
01:33:55,816 --> 01:33:59,816
.והוא מת לפני 3-4 ימים

784
01:34:00,175 --> 01:34:04,175
ואז שוב שמעתי את
,זה, חד יותר

785
01:34:04,600 --> 01:34:08,600
וזה נשמע כאילו מישהו
.באמת צועק, סיימון

786
01:34:13,086 --> 01:34:16,432
,בתחילה נכנסתי לפניקה
,ראשית זה לא יכול להיות ג'ו

787
01:34:16,433 --> 01:34:19,349
.מכיוון שג'ו מת

788
01:34:19,350 --> 01:34:23,350
,ואז, אם אכן הוא שם
,הוא יהיה משהו נורא

789
01:34:25,407 --> 01:34:27,889
,זה לא יכול להיות בן-אדם, כי

790
01:34:27,890 --> 01:34:31,890
שום אדם לא יכול לעבור את זה
.ולהיות מחוץ לאוהל

791
01:34:37,649 --> 01:34:41,649
ואני פשוט שכבתי שם
.ולא ידעתי מה לעשות

792
01:34:42,266 --> 01:34:44,777
.ואז סיימון התעורר

793
01:34:44,778 --> 01:34:48,778
סיימון"!, זו היתה קריאה ברורה"
.של שמי

794
01:34:49,706 --> 01:34:53,706
,ידעתי למעשה שזה ג'ו
.ידעתי מייד

795
01:34:54,725 --> 01:34:58,725
הסתכלתי סביב ואז ראיתי
.את הדבר הזה צף

796
01:35:02,975 --> 01:35:06,975
.כמובן שסיימון נכנס לפעולה

797
01:35:09,239 --> 01:35:13,239
.לפתע שמעתי קולות

798
01:35:13,941 --> 01:35:15,441
?האם זה אתה

799
01:35:15,442 --> 01:35:19,442
הייתי עצור, מכיוון שלא הרגשתי
.שזה בן-אדם הוא זה שנמצא שם

800
01:35:35,456 --> 01:35:39,453
והלכנו במעלה הזרם לעבר
,קולות הבכי

801
01:35:39,454 --> 01:35:43,454
,שהיו בערך 60-80 מטר מהמחנה
.ושם היה ג'ו

802
01:35:50,102 --> 01:35:54,102
לא יכולתי להאמין עד שממש
,ראיתי אותו

803
01:35:54,520 --> 01:35:57,520
אבל אז עדיין היה קשה
... להאמין לזה

804
01:35:57,521 --> 01:36:01,521
בגלל הלילה המוזר
.והמצב בו הוא היה

805
01:36:01,994 --> 01:36:04,156
.במצב נורא

806
01:36:04,157 --> 01:36:07,722
.הוא נראה כמו רוח רפאים

807
01:36:07,723 --> 01:36:11,723
הייתי צריך לצבוט את עצמי
.כדי להאמין שזה נכון

808
01:36:14,026 --> 01:36:17,026
.שזה ממש קורה

809
01:36:17,027 --> 01:36:21,027
!עזור לי -
!אוי לעזאזל, ג'ו -

810
01:36:22,563 --> 01:36:25,393
...סיימון

811
01:36:25,394 --> 01:36:29,394
.קילל הרבה, הוא קילל הרבה

812
01:36:30,859 --> 01:36:32,747
!ריצארד, הרם אותו

813
01:36:32,748 --> 01:36:36,748
ריצארד, החזק אותו
!אדיוט! הרם אותו

814
01:36:37,329 --> 01:36:41,329
אני זוכר שסיימון תפס בכוח
,את כתפיי

815
01:36:42,017 --> 01:36:45,766
.והחזיק אותי

816
01:36:45,767 --> 01:36:48,529
.אני זוכר את זה

817
01:36:48,530 --> 01:36:52,530
.את ההרגשה להיות מוחזק

818
01:37:14,487 --> 01:37:18,487
הוא הודה לי על כך שניסיתי
,להוריד אותו מההר

819
01:37:21,244 --> 01:37:25,244
,לכל מה שעשיתי עד לשלב שבו

820
01:37:25,740 --> 01:37:29,040
,חתכתי את החבל

821
01:37:29,041 --> 01:37:33,041
והוא אמר לי, "הייתי עושה
."את אותו דבר

822
01:37:35,698 --> 01:37:39,698
אלו היו המילים הראשונות
.שהוא ביטא אליי

823
01:37:50,135 --> 01:37:53,840
ואני זוכר שלפני שעשינו משהו
,בשבילו, לפני שסגרנו את הדלת

824
01:37:53,841 --> 01:37:56,265
"?הוא אומר, "היכן המכנסיים שלי

825
01:37:56,266 --> 01:38:00,266
נאלצנו להסביר לו ששרפנו את
.המכנסיים שלו, מה שהרגיז אותו למדי

826
01:38:02,268 --> 01:38:06,268
ואני חושב שזה החזיר אותי לחיים
.ברמה מסויימת

827
01:38:06,305 --> 01:38:10,305
.להבין שזה אותו ג'ו, שוב איתנו

828
01:38:11,305 --> 01:38:15,305
ג'ו איבד שליש ממשקל
.גופו בזמן מסע היסורים שלו

829
01:38:16,306 --> 01:38:19,306
שנתיים וחצי ושישה ניתוחים
.לאחר מכן, ג'ו טיפס שוב

830
01:38:19,307 --> 01:38:22,307
.הוא ממשיך לטפס היום

831
01:38:22,308 --> 01:38:25,308
סיימון חזר לאנגליה לעמוד מול
... המון ביקורת שהושמעה מצד

832
01:38:25,309 --> 01:38:28,309
קהילת מטפסי ההרים בגלל
.שחתך את החבל לשותפו

833
01:38:28,310 --> 01:38:32,310
.ג'ו תמיד עמד והגן עליו בצורה החלטית

834
01:38:33,311 --> 01:38:38,311
אף אחד מעולם לא חזר על המסע
."של ג'ו וסיימון לפסגת ה"סיאולה גרנד

835
01:38:40,312 --> 01:38:48,312
תורגם על ידי עמית יקיר
בלעדית עבור ליונטוורק

836
01:38:53,312 --> 01:38:58,312
<i>:סנכרן לגרסה זו
<i>!Extreme מצוות Nigellus</i>