1
00:00:05,000 --> 00:00:12,000
<i>.תורגם ע"י עמית יקיר

2
00:00:43,066 --> 00:00:45,342
.טיפסנו, כי זה כיף

3
00:00:45,343 --> 00:00:47,265
.ובעיקר, זה היה כיף

4
00:00:47,266 --> 00:00:48,479
.זה כל מה שעשינו

5
00:00:48,480 --> 00:00:52,200
והיינו אנרכיסטים למדי
.ודי חסרי אחריות

6
00:00:52,201 --> 00:00:55,201
לא אכפת היה לנו מכל אחד אחר
,או כל דבר אחר

7
00:00:55,202 --> 00:00:56,828
.רצינו פשוט לטפס על גג העולם
.וזה היה כיף

8
00:00:56,829 --> 00:00:58,811
.פשוט כיף אמיתי

9
00:00:58,812 --> 00:01:03,812
.ומדי פעם טעינו ללא הבחנה
.ואז כבר לא

10
00:01:06,813 --> 00:01:09,813
בשנת 1985 שני חברים צעירים
,מאנגליה, ג'ו סימפסון, וסיימון יאטס

11
00:01:09,814 --> 00:01:11,814
.טיילו לפינה מרוחקת בפרו

12
00:01:13,815 --> 00:01:17,815
מטפסי הרים אמביציוניים, אשר מטרתם
... הייתה לכבוש את המקום

13
00:01:17,816 --> 00:01:20,816
אשר מעולם לא דרכה בו
... רגל אדם - פני השטח המערביים

14
00:01:20,817 --> 00:01:23,817
ובגובה של 7,000, מטר של
.פסגת ה"סיאולה גרנד" הידועה לשימצה

15
00:01:23,818 --> 00:01:27,818
סיפורם הפך לאגדה
.בקרב מטפסי הרים

16
00:01:35,459 --> 00:01:39,459
הגענו לפרו כאשר אני הייתי
.בן 25, וסיימון בן 21

17
00:01:40,216 --> 00:01:44,216
אבל עשינו כבר הרבה טיפוסים
.באלפים

18
00:01:53,743 --> 00:01:57,743
לטפס על הרים אשר כף רגל מעולם לא
... דרכה שם, או על רכס הרים

19
00:01:57,829 --> 00:02:01,829
,זו היתה מטרתי בחיים
.והתקדמתי לעברה

20
00:02:11,796 --> 00:02:15,081
חבר שלנו, אשר עשה כמות מדהימה
... של טיפוס הרים בדרום אמריקה

21
00:02:15,082 --> 00:02:19,082
ראה את פני-השטח
.באמצע שנות השבעים

22
00:02:19,854 --> 00:02:23,854
אני חושב שהוא אמר שזה יהיה
.אתגר בלתי רגיל

23
00:02:31,125 --> 00:02:34,125
זה היה ההר הגבוה האחרון
,בשרשרת ההרים הזאת

24
00:02:34,126 --> 00:02:38,126
.אשר מעולם לא טיפסו עליו

25
00:02:38,550 --> 00:02:41,375
.יש שם נעלם גדול

26
00:02:41,376 --> 00:02:45,376
.אשר המריץ אותנו להתקדם לעברו

27
00:02:58,377 --> 00:03:02,377
- לגעת באין סוף -

28
00:03:18,586 --> 00:03:22,586
היה זה מקום מבודד במרחק
.שני ימי הליכה מהכביש

29
00:03:22,779 --> 00:03:24,701
,ההרים מסביב נראו ענקיים

30
00:03:24,702 --> 00:03:28,702
.בהשוואה להרים אשר ראיתי באלפים

31
00:03:36,015 --> 00:03:39,576
,לבסוף, הגענו לנקודה
."הקרובה ל"סיאולה גרנד

32
00:03:39,577 --> 00:03:43,577
לא יכולנו להמשיך עם החמורים
.מנקודה זו והלאה

33
00:03:44,913 --> 00:03:48,913
אני מניח שזה היה כ-7-8 ק"מ
.מתחתית ההרים

34
00:03:55,422 --> 00:03:59,422
ידענו ש"סיאולה גרנד" נמצאת
.מאחור, אך לא ראינו אותה

35
00:04:04,611 --> 00:04:08,611
פגשנו את הבחור שנקרא ריצ'ארד הוקין
.בלימה. הוא טייל לבדו

36
00:04:09,001 --> 00:04:12,677
ואני חושב שאמרנו: "מדוע אינך פשוט
"?מצטרף אל הטיול שלנו

37
00:04:12,678 --> 00:04:16,613
אני חושב שהוא אמר שאינו יודע
.דבר על טיפוס-הרים

38
00:04:16,614 --> 00:04:19,307
למעשה לא כל כך ידעתי
.באיזה חלק של פרו אני נמצא

39
00:04:19,308 --> 00:04:22,963
.או למה אני נכנס

40
00:04:22,964 --> 00:04:25,745
רצינו את ריצ'ארד מכיוון
,שכאשר היינו בהרים

41
00:04:25,746 --> 00:04:28,527
,אם הוא היה נשאר במחנה בסיס
.הוא יכול היה לשמור לנו על הציוד

42
00:04:28,528 --> 00:04:31,042
.למדתי להכיר את סיימון די טוב

43
00:04:31,043 --> 00:04:34,723
,איני יודע אם זה בגלל אישיותו

44
00:04:34,724 --> 00:04:38,156
,או בגלל שהוא היה יותר סלחני כלפיי

45
00:04:38,157 --> 00:04:41,775
בתור אחד שאינו מטפס
.באוירה הזאת

46
00:04:41,776 --> 00:04:45,776
אבל מצאתי שהיה לי קשה מאוד
.להכיר את ג'ו

47
00:04:47,273 --> 00:04:51,273
הייתי יותר אמביציוני לעשות
.זאת מאשר סיימון

48
00:04:54,481 --> 00:04:57,119
.ל"סיאולה גרנד" הייתה משמעות חשובה

49
00:04:57,120 --> 00:05:01,120
ידענו שמספר משלחות
.נכשלו שם

50
00:05:02,082 --> 00:05:04,330
, אם אף אחד לא ניסה בעבר
.זה לא יהיה אותו דבר

51
00:05:04,331 --> 00:05:08,331
,זו היתה העובדה שאנשים ניסו ונכשלו
.כך שידענו שזה קשה

52
00:05:09,657 --> 00:05:14,657
והרגשתי היתה - "ובכן, אנחנו נעשה
".זאת, אנו טובים יותר מהם

53
00:05:22,887 --> 00:05:25,887
מאז שנות השבעים אנשים
... ניסו לטפס

54
00:05:25,888 --> 00:05:29,888
על הרים בשרשרת ההרים
."הנקראת - "סגנון האלפים

55
00:05:31,446 --> 00:05:34,844
"בעיקרון, הכוונה ב"סגנון האלפים
,היא שאתה אורז תרמיל גב

56
00:05:34,845 --> 00:05:38,000
ממלא אותו בבגדים, מזון וציוד
,לטיפוס

57
00:05:38,001 --> 00:05:41,001
ואתה מתחיל במחנה הבסיס
.ומנסה לטפס על ההר

58
00:05:41,002 --> 00:05:43,463
.אתה מנסה לטפס בפעם אחת

59
00:05:43,464 --> 00:05:46,279
אינך מתקין שורת חבלים
,במעלה ההר מראש

60
00:05:46,280 --> 00:05:50,280
אין לך ציוד מחנאות להצטיידות
.ולירידה חזרה

61
00:05:51,000 --> 00:05:55,000
זה הסגנון הנקי ביותר, וזה הסגנון
."אשר ג'ו ואני טיפסנו על "סיאולה גרנד

62
00:05:59,295 --> 00:06:03,295
זוהי דרך מאוד מחייבת של טפוס
.מכיוון שאין לך סימון לנסיגה

63
00:06:06,350 --> 00:06:10,350
,אם משהו משתבש
.זה יכול להיות רציני מאוד

64
00:06:10,536 --> 00:06:14,536
אין הצלה, אין מסוק לחילוץ ואין
.אנשים אחרים

65
00:06:15,370 --> 00:06:17,495
.אין מקום לטעויות

66
00:06:17,496 --> 00:06:21,496
,אם תפגע בצורה קשה
.סביר להניח שתמות

67
00:06:28,726 --> 00:06:32,179
.לא ראיתי את זה מהזוית הזאת
.וזה נראה לי מוגזם

68
00:06:32,180 --> 00:06:38,180
:חשבתי משהו כמו
.אלוהים, זה גדול

69
00:06:40,181 --> 00:06:43,181
נראה קשה מכפי שחשבתי
.וציפיתי

70
00:06:43,182 --> 00:06:47,182
.אבל הייתי נלהב

71
00:06:50,500 --> 00:06:53,183
- היום הראשון -

72
00:07:02,624 --> 00:07:04,999
.ההתחלה הייתה מצויינת

73
00:07:05,000 --> 00:07:09,000
.אנו חיים למען זה

74
00:07:33,890 --> 00:07:35,846
.אני אוהב את התנועה שבטיפוס

75
00:07:35,847 --> 00:07:38,500
כאשר אתה מטפס היטב
.ההרגשה היא נהדרת

76
00:07:38,501 --> 00:07:42,122
.זה כמו שילוב בין בלט להתעמלות

77
00:07:42,123 --> 00:07:46,123
.זה שילוב של כוח וחן

78
00:07:50,728 --> 00:07:54,728
בשבילי, ההרים הם המקום
.היפה ביותר בעולם

79
00:07:55,174 --> 00:07:58,886
כאשר אני עולה עליהם אני
,חש תחושה מדהימה של מרחב

80
00:07:58,887 --> 00:08:02,378
,ותחושה נהדרת של חופש
... כאשר אני מתרחק

81
00:08:02,379 --> 00:08:06,379
.מכל הבלאגן שיש לנו בעולם

82
00:08:37,000 --> 00:08:41,000
אני חושב שהפתענו את עצמנו
.כאשר טיפסנו לגובה של 300 מ' בקרח

83
00:08:41,030 --> 00:08:44,920
וכאשר עלינו לנקודה בה הקרח
,עובר בתוך סלעים

84
00:08:44,921 --> 00:08:48,921
.אשר גרמו למדרונות מכוסי קרח

85
00:08:50,672 --> 00:08:54,672
.התחלנו לטפס בצורה מורכבת בתוכם

86
00:09:07,327 --> 00:09:09,661
...העובדה שאתה קשור לשותף

87
00:09:09,662 --> 00:09:13,662
משמעותה שאתה בוטח בצורה
.בלתי רגילה בכישוריו ויכולותיו

88
00:09:15,892 --> 00:09:18,600
- אך, בנקודה מסווימת אתה חושב

89
00:09:18,601 --> 00:09:22,601
,למען השם, סיימון אל תיפול כאן"
".למען השם, אל תיפול פה

90
00:09:28,028 --> 00:09:31,861
החבל יכול להיות דבר שבמקום להצילך
.דווקא לגרום למותך

91
00:09:31,862 --> 00:09:34,862
,אם השותף של נופל וכל הציוד נתלש
.אתה מת

92
00:09:34,863 --> 00:09:38,591
.אתה נופל איתו

93
00:09:38,592 --> 00:09:42,592
,אם אתה מתכוון לטפס בצורה זו
... תהיה חייב לסמוך

94
00:09:42,966 --> 00:09:46,966
.לחלוטין על השותף שלך

95
00:09:54,082 --> 00:09:57,082
אני חושב שהיינו מאוד מרוצים
.בסופו של היום הראשון

96
00:09:57,083 --> 00:09:59,086
.טיפסנו הרבה, וטיפוס מצויין

97
00:09:59,087 --> 00:10:03,087
והיינו די בטוחים שאנו
.צריכים לעשות זאת

98
00:10:07,844 --> 00:10:11,492
- היום השני -
הגובה הזה גורם לך להתייבשות, במידה עצומה

99
00:10:11,493 --> 00:10:14,424
,אתה חייב לשתות הרבה נוזלים
.לפחות 4-5 ליטר ביום

100
00:10:14,425 --> 00:10:18,425
.והדרך היחידה היא להמיס שלג

101
00:10:19,893 --> 00:10:21,771
.הכול דורש זמן רב

102
00:10:21,772 --> 00:10:25,367
לעשות חליטה בודדת בגובה זה
.לוקח זמן ממושך

103
00:10:25,368 --> 00:10:29,368
סביר להניח שלוקח שעה
.לעשות שתי כוסות

104
00:10:29,660 --> 00:10:32,939
זו הסיבה שלא חלטנו מספיק
.כפי שהיינו צריכים לעשות

105
00:10:32,940 --> 00:10:36,940
.אבל גם לא היה לנו מספיק גז

106
00:10:47,212 --> 00:10:51,212
.אין הרבה סיכון לחיינו כעת

107
00:10:54,669 --> 00:10:58,669
ועל מנת להחזיר מוטיב של סיכון
.אנו צריכים להפיג את השיעמום

108
00:11:01,166 --> 00:11:05,166
במובן הזה, זה גורם לך תחושת חיים
.יותר גדולה

109
00:11:11,309 --> 00:11:13,870
מעולם לא הייתי בגובה כזה
... לפני כן וזה

110
00:11:13,871 --> 00:11:17,871
ומאמץ קשה ביותר לטפס
.על קרח כך

111
00:11:21,122 --> 00:11:23,802
לא רק שזה קשה באופן טכני
,ולא יציב ומפחיד

112
00:11:23,803 --> 00:11:27,803
.אבל פעימות לבך מואצות בגלל הגובה

113
00:12:16,161 --> 00:12:20,161
.וזה נעשה מאוד קר

114
00:12:20,400 --> 00:12:24,400
,והיינו בגובה של 5,800-6,000 מטר
.הייתה רוח

115
00:12:24,755 --> 00:12:26,063
,ואז החל לרדת שלג

116
00:12:26,064 --> 00:12:30,064
אשר גרם לאבקת שלג
.להכות בפנים שלנו

117
00:12:43,734 --> 00:12:46,508
השלג למעשה נדבק
.ללבוש שלנו

118
00:12:46,509 --> 00:12:50,509
ואז הוא קופא, וזה כמו ללבוש
.חליפת שריון קפואה

119
00:12:59,768 --> 00:13:01,747
...החלק האחרון של פני השטח

120
00:13:01,748 --> 00:13:05,748
היה ה-100 מטר המפחידים
.ביותר של הטיפוס

121
00:13:06,919 --> 00:13:10,032
.אבקת שלג שאינה יציבה לחלוטין

122
00:13:10,033 --> 00:13:13,268
.שום עוגן באף נקודה

123
00:13:13,269 --> 00:13:17,269
הטיפוס הפך מאוד מאוד מעייף
.מבחינה פיסית

124
00:13:26,963 --> 00:13:30,963
לקח לנו כ-5-6 שעות לטפס
.כ-65 מטר

125
00:13:39,562 --> 00:13:43,042
.המשכנו במידה רבה לאחר שכבר החשיך

126
00:13:43,043 --> 00:13:46,154
נעשה לי קר מאוד מכיוון
... שאני ישבתי

127
00:13:46,155 --> 00:13:48,921
.בעוד סיימון ניסה לטפס

128
00:13:48,922 --> 00:13:51,683
.הייתי קרוב לתת-חום

129
00:13:51,684 --> 00:13:54,291
אתה יודע שאם תמשיך
,למרות הכול

130
00:13:54,292 --> 00:13:57,000
.הכול יידפק

131
00:13:57,001 --> 00:14:01,001
.אז חפרנו מערת שלג

132
00:14:04,002 --> 00:14:07,002
- היום השלישי -

133
00:14:16,173 --> 00:14:18,406
,בבוקר, במזג אויר טוב

134
00:14:18,407 --> 00:14:22,407
ראינו למעשה את מה
.שניסינו לטפס

135
00:14:29,884 --> 00:14:32,194
...זה היה חלום-בלהות

136
00:14:32,195 --> 00:14:36,195
מחורץ ומלא באבקת שלג מסותתת
.שנגרמה כתוצאה מהשלג שירד

137
00:14:37,612 --> 00:14:41,612
.בכל מקום דמוי מקצפת ופטריות וכרכובים
(כרכוב= בליטה ענקית בקצה עליון)

138
00:14:43,853 --> 00:14:47,853
שמענו על האבקה המוזרה הזאת
,שנוצרת בהרי האנדים

139
00:14:47,935 --> 00:14:50,655
.אך מעולם לא ראינו אותה לפני כן

140
00:14:50,656 --> 00:14:54,656
איני מבין את הפיסיקה שמסבירה מדוע
.אבקת שלג נשארת בשיפוע תלול

141
00:14:55,552 --> 00:14:59,552
באלפים, היא היתה פשוט נופלת
.אם השיפוע הוא מעל 40 מעלות

142
00:15:04,552 --> 00:15:08,552
זה היה הטיפוס המסוכן, הלא יציב
.ומרפה ידיים שעשיתי מעולם

143
00:15:18,168 --> 00:15:21,168
,למעשה פחדנו שנגיע למבוי סתום

144
00:15:21,169 --> 00:15:23,622
.ולא נוכל לעלות יותר

145
00:15:23,623 --> 00:15:26,623
מכיוון שידענו שלא נהיה מסוגלים
,לרדת חזרה למטה

146
00:15:26,624 --> 00:15:27,000
.דרך מה שטיפסנו כבר

147
00:15:27,001 --> 00:15:31,001
.טיפסנו לתוך מלכודת

148
00:15:32,072 --> 00:15:36,072
ולא רק זה, יכולנו לראות את ה-150
.מטר של נטיף המחכה לנו

149
00:15:45,558 --> 00:15:49,282
ואז, רווח לנו מאוד כאשר
,בשעה 14:00

150
00:15:49,283 --> 00:15:52,781
.הגענו לרכס הצפוני של השטח המערבי

151
00:15:52,782 --> 00:15:56,782
ונשבענו שאיננו רוצים
.להתקרב לאף אחד מהחריצים שוב

152
00:16:05,434 --> 00:16:09,434
,כאשר הגענו לרכס
.היינו די עייפים

153
00:16:10,883 --> 00:16:13,899
,אני הייתי מחוסל. ואני זוכר שחשבתי

154
00:16:13,900 --> 00:16:15,629
."או אלוהים, עשינו זאת"

155
00:16:15,630 --> 00:16:18,540
כעת, לא אוטרד מכך שלא עליתי"
".עד למעלה

156
00:16:18,541 --> 00:16:23,300
ואז חשבנו, "רגע, אם עשינו את
",כל הדרך הזאת

157
00:16:23,400 --> 00:16:27,400
"כדאי שנשאר קצת בפסגה"

158
00:17:40,662 --> 00:17:44,662
,איני אוהב במיוחד להשאר בפסגה
.מכיוון ש-80% מהתאונות קורות בירידה

159
00:17:51,520 --> 00:17:54,717
...החלטנו עוד לפני שטיפסנו, שנרד

160
00:17:54,718 --> 00:17:56,931
...דרך הרכס הצפוני של ההר

161
00:17:56,932 --> 00:18:00,698
"בין ההר "סיאולה גרנד
.ובין הר אחר שנקרא ירופג'ה

162
00:18:00,699 --> 00:18:04,699
ואז נוכל לגלוש למטה לקטע
.קטן יותר שעל פני השטח

163
00:18:10,874 --> 00:18:14,874
.עננים גדולים התקרבו אלינו ממזרח

164
00:18:22,976 --> 00:18:25,976
,ציפינו שהרכס הזה די גלוי

165
00:18:25,977 --> 00:18:27,232
.ושיהיה די קל לירידה

166
00:18:27,233 --> 00:18:29,899
.קיווינו שנוכל למעשה ממש לצעוד

167
00:18:29,900 --> 00:18:33,620
.והתברר שזה היה די קשה

168
00:18:33,621 --> 00:18:35,724
.זה היה נורא

169
00:18:35,725 --> 00:18:39,000
מדרונות תלולים בצד המערבי, עם
,כרכובים תלויים

170
00:18:39,001 --> 00:18:43,001
ובצד המזרחי חריצים תלולים היורדים
.לאורך 1,000 מטר מתחתינו

171
00:18:47,099 --> 00:18:49,887
.זה היה הלם. ודי מסוכן

172
00:18:49,888 --> 00:18:53,888
בשלב הזה, דברים החלו
.לצאת מכלל שליטה

173
00:19:05,381 --> 00:19:08,960
כחצי שעה עד שעה לאחר שעזבנו
.את הפיסגה, היינו אבודים

174
00:19:08,961 --> 00:19:12,961
.היינו בשממה כעת ולא יכולנו לראות דבר

175
00:19:21,674 --> 00:19:24,674
,אז הייתה הפוגה קלה בעננות
,וראיתי את הרכס

176
00:19:24,675 --> 00:19:28,675
.אז התחלתי לטפס עליו בחזרה

177
00:19:37,648 --> 00:19:39,876
לא ידעתי שזה היה צידו
... של הרכס שהייתי בו, אבל

178
00:19:39,877 --> 00:19:43,877
אך היה זה למעשה כרכוב
.ענקי תלוי מכוסה בשלג וקרח

179
00:19:44,527 --> 00:19:48,527
.ואני למעשה צעדתי מעליו

180
00:20:07,883 --> 00:20:11,883
,נשארתי תלוי, והסתכלתי למטה
... בזמן שכל השלג והקרח

181
00:20:12,160 --> 00:20:16,160
נפל ממני לכיוון הצד המערבי
."של "סיאולה גרנד

182
00:20:19,325 --> 00:20:22,325
...עליתי חזרה על הרכס וצעקתי לג'ו

183
00:20:22,326 --> 00:20:24,207
- שמצאתי את הרכס. כך אמרתי לו

184
00:20:24,208 --> 00:20:28,208
"!מצאתי את הרכס, ג'ו"

185
00:20:28,781 --> 00:20:31,510
,קיווינו לרדת באותו יום

186
00:20:31,511 --> 00:20:34,822
אבל כאשר החשיך, היינו
.עדיין בגובה רב

187
00:20:34,823 --> 00:20:37,637
.עדיין ב-6,500 מטר

188
00:20:37,638 --> 00:20:41,638
,ובלילה ההוא, כאשר הרתחנו מים
.הגז נגמר

189
00:20:44,639 --> 00:20:47,639
- היום הרביעי -

190
00:21:00,629 --> 00:21:02,393
...היה לי די ברור בבוקר שלמחרת

191
00:21:02,394 --> 00:21:05,292
שירדנו את הקטע הגרוע
.ביותר של הרכס

192
00:21:05,293 --> 00:21:09,293
והייתי לגמרי בטוח שנחזור
.למחנה בסיס באותו היום

193
00:21:10,502 --> 00:21:14,502
בשלב ההוא חשבתי שסיימנו
.כבר את כל עניין הטיפוס

194
00:21:16,869 --> 00:21:20,135
.הקדמתי את סיימון

195
00:21:20,136 --> 00:21:24,136
ולפתע נתקלתי בקיר אנכי
.שחצה את הרכס

196
00:21:25,486 --> 00:21:29,486
ירדתי על ברכיי וידיי ותקעתי
... את הפטיש והגרזן שלי בקרח

197
00:21:29,693 --> 00:21:33,693
.וכך הורדתי את עצמי מצוק הקרח

198
00:21:36,900 --> 00:21:40,900
כאשר הגרזן והפטיש תקועים,אתה מקשיב
.לרעש שהם משמיעים ומתסכל עליהם

199
00:21:43,010 --> 00:21:46,559
,כעת הייתי תלוי עם הגרזן והפטיש
... הוצאתי את הפטיש ו

200
00:21:46,560 --> 00:21:48,749
מה שרציתי לעשות הוא לתקוע אותו
.בקיר האנכי

201
00:21:48,750 --> 00:21:52,750
אני התנדנדתי והפטיש נכנס פנימה
... והוא השמיע

202
00:21:53,573 --> 00:21:57,525
.קול מוזר

203
00:21:57,526 --> 00:22:00,275
,וחשבתי לי: "ובכן, אוציא אותו החוצה
".ואמקם אותו במקום טוב

204
00:22:00,276 --> 00:22:04,276
רק רציתי להכניס אותו בצורה
.מוצקה ויציבה לאורך כל הירידה

205
00:22:06,579 --> 00:22:10,579
ועמדתי לתקוע אותו
.שוב בקרח

206
00:22:27,114 --> 00:22:30,053
הכאב הזה... הציף את
... הירך שלי

207
00:22:30,054 --> 00:22:34,054
.והברך שלי כאבה מאוד מאוד

208
00:22:38,253 --> 00:22:42,253
הפגיעה גרמה לרגלי התחתונה
.לעבור דרך מפרק הברך

209
00:22:45,954 --> 00:22:49,954
,כאשר העצם נכנסה לשוק
...היא מייד הבקיעה אותה

210
00:22:52,927 --> 00:22:56,927
.והמשיכה למעלה

211
00:23:02,333 --> 00:23:06,333
כאב לי מאוד, ולא יכולתי להתמודד
.עם זה בתחילה

212
00:23:10,676 --> 00:23:13,958
.המשכתי לנשוף והכאב החל לפחות
... אני זוכר שהסתכלתי לכיוון

213
00:23:13,959 --> 00:23:16,989
מערב וראיתי שאנו נמצאים
,"באותו גובה של פסגת "רסאק

214
00:23:16,990 --> 00:23:20,062
.כך שהיה לי קנה מידה היכן אנו נמצאים

215
00:23:20,063 --> 00:23:23,451
וחשבתי, "לעזאזל, לא יתכן
,"ששברתי את רגלי

216
00:23:23,452 --> 00:23:27,452
".אם אכן שברתי אותה, אני מת"

217
00:23:45,423 --> 00:23:47,988
.ואז החבל נעשה רופף

218
00:23:47,989 --> 00:23:51,989
.ידעתי שסיימון בא לכיוון שלי

219
00:24:04,996 --> 00:24:07,894
.לא יכולתי לחוש את עצמותיי

220
00:24:07,895 --> 00:24:10,708
.מיששתי את רגלי בידי, לא היה בה דם

221
00:24:10,709 --> 00:24:12,079
.והכאב שכך במידה מסויימת

222
00:24:12,080 --> 00:24:15,000
,וחשבתי, אולי אני תשוש

223
00:24:15,001 --> 00:24:19,001
.יתכן שקרעתי רצועה או משהו

224
00:24:22,551 --> 00:24:26,551
.ניסיתי לעמוד על הרגל

225
00:24:27,190 --> 00:24:31,190
,הרגשתי את העצם חורקת וכל זה
.וידעתי אז שרגלי נשברה

226
00:24:42,113 --> 00:24:44,845
,המבט שהוא נתן בי
.נשאר במוחי

227
00:24:44,846 --> 00:24:48,709
מבט של הלם וייאוש
.ואימה

228
00:24:48,710 --> 00:24:52,710
.הרבה דברים במבט אחד

229
00:24:53,567 --> 00:24:55,626
"?והוא אמר: "האם אתה בסדר

230
00:24:55,627 --> 00:24:59,627
- אני חושב שזה עלה בדעתי לומר
.כן, אני בסדר". זה היה טיפשי"

231
00:25:00,482 --> 00:25:04,482
".אני חושב שאמרתי, "לא, שברתי את רגלי

232
00:25:06,000 --> 00:25:11,000
- מיד, גורלינו נחרץ. חשבתי
."אלוהים, אנחנו אבודים"

233
00:25:12,455 --> 00:25:16,455
,אם מישהו מאיתנו יצליח לצאת מזה
זה אומר שפעלנו כשורה

234
00:25:19,504 --> 00:25:21,167
...זה עלה בראשי, רק חשבתי

235
00:25:21,168 --> 00:25:25,168
,אם הוא יחליק מהצד של ההר כעת"
,"אוכל פשוט להסתלק

236
00:25:25,545 --> 00:25:29,545
ולעזוב אותו, ולרדת בעצמי למטה"
... "וכך לחסוך לעצמי את כל הטירחה

237
00:25:30,501 --> 00:25:34,501
בלנסות להתמודד איתו ועם"
".המצב שבו אנו נמצאים

238
00:25:38,428 --> 00:25:41,428
הוא נתן לי משככי כאבים אשר
.למעשה היו כדורים נגד כאב ראש

239
00:25:41,429 --> 00:25:45,429
.והוא לא דיבר על כלום

240
00:25:46,598 --> 00:25:50,384
...זה היה כמעט כאילו הוא
.ידע מה המשמעות של כל זה

241
00:25:50,385 --> 00:25:54,385
הוא ידע ש... ואני ידעתי שהוא
.יצטרך לעזוב אותי

242
00:25:56,501 --> 00:25:59,501
- הוא יכול היה לומר משהו כמו
".אני רק הולך להזעיק עזרה"

243
00:25:59,502 --> 00:26:03,350
."ואני הייתי אומר - "כן, בטח

244
00:26:03,351 --> 00:26:05,476
.כי ידעתי שאין עזרה

245
00:26:05,477 --> 00:26:08,999
זו הייתה דרך קלה עבורו
.לומר זאת

246
00:26:09,000 --> 00:26:13,000
לא חשבתי ששנינו חושבים ברצינות שיש
.באמת איזו ברירה

247
00:26:22,214 --> 00:26:26,214
איני יכול להצביע על הסיבה שגרמה
.לי לחשוב שמשהו קרה

248
00:26:27,805 --> 00:26:31,805
,והתחלתי לחשוב - "האם אחד מהם מת
?"או ששניהם מתים

249
00:26:33,340 --> 00:26:36,752
אפילו "אם אחד מהם מת, לא שאני רוצה
... שמישהו מהם ימות", אבל

250
00:26:36,753 --> 00:26:40,753
"?אם אחד חוזר, מי אני רוצה שזה יהיה"

251
00:26:42,001 --> 00:26:43,839
,זה ישמע קצת קר לומר זאת
... אבל אני מניח

252
00:26:43,840 --> 00:26:47,840
.אני מעדיף שזה יהיה סיימון

253
00:26:50,776 --> 00:26:54,776
."חשבתי - "אה, הוא לא עוזב

254
00:26:58,516 --> 00:27:02,516
נרגעתי קצת והצלחתי
... להתרכז שוב

255
00:27:02,700 --> 00:27:06,700
.במחשבה איך אני מוריד אותו מההר

256
00:27:10,001 --> 00:27:13,743
.שוחחנו ביננו, מה עלינו לעשות

257
00:27:13,744 --> 00:27:16,597
חשבנו, ובכן יש לנו שני חבלים
.באורך 50 מטרים

258
00:27:16,598 --> 00:27:20,598
אם נקשור אותם יחד, יהיה לנו חבל
.באורך 100 מטר עם קשר באמצע

259
00:27:21,058 --> 00:27:24,058
אז קשרתי בצד אחד וסיימון
.קשר לצד השני

260
00:27:24,059 --> 00:27:28,059
בתיאוריה, זה יכול היה להוריד
.אותי 100 מטר למטה

261
00:27:30,602 --> 00:27:33,742
למצוא עוגן אמיתי על מנת
,להוריד אותו אינו עניין של מה בכך

262
00:27:33,743 --> 00:27:37,743
מה שעשיתי הוא לחפור בור
.בשלג לשבת בתוכו ולחבק את עצמי

263
00:27:38,091 --> 00:27:42,091
.ושכבתי בין רגליו

264
00:27:43,378 --> 00:27:47,378
.וסיימון החל לרדת

265
00:27:51,184 --> 00:27:54,793
הורדתי אותו באורך חבל
,אחד, 50 מטר

266
00:27:54,794 --> 00:27:57,449
.ואז הקשר צץ בין שני החבלים

267
00:27:57,450 --> 00:28:00,526
כעת הקשר לא עבר בין
.מהדק המתכת

268
00:28:00,527 --> 00:28:02,314
.אז הוא עצר אותי

269
00:28:02,315 --> 00:28:04,145
עמדתי על רגל השמאלית
.שלא נפגעה

270
00:28:04,146 --> 00:28:07,088
.על מנת להוריד את המשקל מהחבל

271
00:28:07,089 --> 00:28:10,022
הרפיתי מספיק על מנת
... לאפשר לו להתיר את החבל

272
00:28:10,023 --> 00:28:14,023
להשחיל את החבל חזרה
... למתקן ההורדה, עם הקשר בצד השני

273
00:28:14,603 --> 00:28:18,603
ולהדק את זה שוב לגופו, ולהוריד
.אותי את ה-50 מטר הנותרים

274
00:28:25,819 --> 00:28:29,819
,הוא היה מוגן בצורה סבירה
.ואני ירדתי והצטרפתי אליו

275
00:28:30,309 --> 00:28:34,309
.וחזרנו על התהליך מחדש

276
00:28:36,585 --> 00:28:38,459
,סיימון ניסה להוריד אותי מהר

277
00:28:38,460 --> 00:28:42,460
וכתוצאה מכך כף רגלי הייתה נתקעת
.כל הזמן וגורמת לברך להתכופף

278
00:28:44,139 --> 00:28:46,457
.וזה כאב בצורה בלתי רגילה

279
00:28:46,458 --> 00:28:49,913
אני זוכר שכעסתי עליו
.בגלל שהכאיב לי

280
00:28:49,914 --> 00:28:51,277
,"וחשבתי - "עשה זאת לאט

281
00:28:51,278 --> 00:28:55,278
למרות שידעתי שהוא חייב לעשות
.זאת מהר, לא היתה לו ברירה

282
00:28:56,877 --> 00:29:00,877
,היו לו פנים מאוד כעוסות
,אני זוכר שהבטתי בו

283
00:29:02,353 --> 00:29:06,353
ותהיתי האם הוא מעוצבן
.בגלל כל הענין הזה

284
00:29:07,001 --> 00:29:11,001
לא יכולתי לצערי, להתייחס יותר מידי
,לזעקות כאב שלו

285
00:29:11,580 --> 00:29:15,580
.מכיוון שהיינו מוכרחים לרדת

286
00:29:20,397 --> 00:29:23,580
,חפרנו בורות בתוך אבקת השלג

287
00:29:23,581 --> 00:29:27,543
והם החזיקו מעמד את אורך הזמן
.שלקח להוריד אותי

288
00:29:27,544 --> 00:29:30,091
.אך למעשה הם התפוררו סביבו

289
00:29:30,092 --> 00:29:33,954
,והוא הוריד אותי בחבל שעוביו 9 מ"מ
.זה בערך העובי הזה

290
00:29:33,955 --> 00:29:36,889
.הידיים היו קפואות

291
00:29:36,890 --> 00:29:38,430
,מה שהוא עשה, היה יוצא מן הכלל

292
00:29:38,431 --> 00:29:42,431
מעולם לא שמעתי על חילוץ כזה
.שנעשה על ידי אדם אחד

293
00:29:56,318 --> 00:29:59,979
.כעת אנו יורדים בזמן סופה משתוללת
,איני יודע מה היתה הטמפרטורה

294
00:29:59,980 --> 00:30:03,051
אך אני מניח שזה היה
.בסביבות מינוס 80 או משהו כזה

295
00:30:03,052 --> 00:30:07,052
,איבדתי כליטר דם ברגלי
.גופי היה בשוק ובתת חום חמור

296
00:30:09,397 --> 00:30:13,023
בנקודה זו היינו צריכים לחפור
.מערת שלג ולהסתתר

297
00:30:13,024 --> 00:30:17,024
להכנס לשקי השינה שלנו
.ולהרתיח מים על מנת להעלות את חום גופנו

298
00:30:18,157 --> 00:30:20,452
.לא יכולנו, כי הגז שלנו נגמר

299
00:30:20,453 --> 00:30:24,206
ואיבדנו שליטה כי לא יכולנו
... לחפור מערת שלג

300
00:30:24,207 --> 00:30:28,207
,ולהסתכן בכך שנילכד בה
.אם הסופה תמשך

301
00:31:22,373 --> 00:31:26,373
,נראה היה לנו שאנו למעלה בשלב הזה
.למרות שבעצם היינו למטה

302
00:31:32,673 --> 00:31:34,331
.והתחלתי לחשוב לאט

303
00:31:34,332 --> 00:31:38,332
,אולי אחרי זה, יהיה לנו עוד אחד"
."ונהיה על הקרחון

304
00:31:40,535 --> 00:31:43,282
ואז פתאום הכול התקשה באזור
,המרפקים שלי, וקפוא

305
00:31:43,283 --> 00:31:47,001
וזה נעשה תלול, לרדת בשיפוע
,ולפתע הפך לתלול

306
00:31:47,002 --> 00:31:51,002
.וחרדתי מאוד

307
00:31:53,662 --> 00:31:57,662
,צעקתי בכל כוחי לעבר סיימון שיפסיק
.אבל הוא לא שמע אותי

308
00:32:10,592 --> 00:32:14,398
שמתי לב שהתווסף עוד משקל
,על החבל

309
00:32:14,399 --> 00:32:17,399
.אך לא ממש התייחסתי לזה
- אני רק חשבתי

310
00:32:17,400 --> 00:32:20,800
."טוב, הוא עובר במדרון תלול"

311
00:32:20,801 --> 00:32:24,801
כאשר הבטתי למטה, והסתכלתי
,בגלל שהיה שם נטיף ענק מתחתיי

312
00:32:26,732 --> 00:32:30,732
.נחרדתי לגלות לאן הגעתי

313
00:32:31,023 --> 00:32:35,023
ויכולתי לראות בברור שזה היה
,בקיע גדול ישר מתחת לצוק

314
00:32:35,130 --> 00:32:39,130
.בערך 25 מטר מתחתיי

315
00:32:40,116 --> 00:32:44,116
ניסיתי לראות עם הגרזן אם אני
,יכול להגיע לקיר שהיה שם

316
00:32:44,197 --> 00:32:48,197
,אני חושב שאיך שהתחלתי לעשות זאת
.הרגשתי שאני מורד שוב

317
00:32:49,964 --> 00:32:51,695
,וחשבתי - "אלוהים, אל תעשה זאת
,"אל תעשה זאת

318
00:32:51,696 --> 00:32:55,696
מכיוון שידעתי שאין מספיק חבל
.להוריד אותי עד לתחתית

319
00:32:56,165 --> 00:32:57,931
אם לא יכולתי להוריד את המשקל
... שלי מהחבל

320
00:32:57,932 --> 00:32:59,936
,הוא לא יכול לנתק את החבל
.להגיע לצד השני

321
00:32:59,937 --> 00:33:03,239
,ידעתי את זה והתחלתי לצעוק שוב
.שלא יוריד אותי

322
00:33:03,240 --> 00:33:07,240
המשכתי להוריד אותו, עד שהגעתי
.לקשר, ואז נענעתי את החבל

323
00:33:08,238 --> 00:33:12,238
זה היה הסימן שלי אליו
.להוריד את משקלו מהחבל

324
00:33:13,891 --> 00:33:17,009
.אך דבר לא קרה

325
00:33:17,010 --> 00:33:21,010
.ודבר לא המשיך לקרות

326
00:33:46,325 --> 00:33:50,325
,ידעתי שהדרך היחידה לצאת מזה
.היא לטפס על החבל

327
00:34:04,835 --> 00:34:08,835
.היו לי שני לולאות פרוסיק
.שהם שני מיתרים דקים של חבל

328
00:34:10,666 --> 00:34:14,666
,ואם מסובבים אותם על החבל
,ניתן להחליקם במעלה החבל

329
00:34:15,532 --> 00:34:17,550
ולמתוח אותו כך שהקשר תופס
.את החבל

330
00:34:17,551 --> 00:34:20,682
,מהדקים "שאקל" (אבזם מיוחד) לזה
.ואז אפשר לעמוד

331
00:34:20,683 --> 00:34:24,418
ואם יש לך אחד נוסף הדוק מעליו, אתה
,מחליק אותו למעלה

332
00:34:24,419 --> 00:34:28,419
.והלולאה הזאת כעת גבוהה יותר

333
00:34:37,000 --> 00:34:40,865
,ניסיתי להחזיק את עצמי יציב
.על מנת שהחבל ישאר במקומו

334
00:34:40,866 --> 00:34:43,684
ואז ניסיתי לעשות עוד
.ועוד לולאות

335
00:34:43,685 --> 00:34:47,685
...והחבל המגושם והארור הזה
.קשה לי לתאר איך לא יכולתי לעשות זאת

336
00:34:47,732 --> 00:34:50,314
,בגלל האצבעות שלי
.פשוט לא יכולתי לחוש את אצבעותיי

337
00:34:50,315 --> 00:34:53,922
והבטתי בזה וניסיתי להכניס אותו
,תוך שימוש בשיניים שלי

338
00:34:53,923 --> 00:34:57,923
.ולסובב אותו, ולסובב אותו

339
00:35:01,739 --> 00:35:05,739
...הידים שלי היו קרות, הרגליים שלי
.היו מאוד מאוד קרות

340
00:35:09,394 --> 00:35:13,140
הייתי במצב נואש אשר הוחמר על
... ידי העובדה שלא היה לי מושג

341
00:35:13,141 --> 00:35:17,141
.מה ג'ו עושה, או באיזה מצב הוא

342
00:35:17,453 --> 00:35:21,453
לא יכולתי להבין מדוע לוקח לו
.כל כך הרבה זמן להוריד את משקלו מהחבל

343
00:35:23,516 --> 00:35:27,516
.לא היה הסבר הגיוני לזה

344
00:35:31,967 --> 00:35:35,967
הצלחתי להכניס אחד, והדקתי אותו
.לחזה שלי כדי שיחזיק אותי במצב אנכי

345
00:35:37,024 --> 00:35:41,024
,וניסיתי להכניס את השני
.אך היתה לי בעיה רצינית בידיים

346
00:35:49,209 --> 00:35:53,209
,אז הפלתי את הדבר הארור הזה
.והסתכלתי עליו נופל

347
00:35:54,204 --> 00:35:58,204
.וידעתי שאני גמור

348
00:35:59,156 --> 00:36:01,832
רק חשבתי - "ובכן, איני יכול לטפס
."על החבל

349
00:36:01,833 --> 00:36:03,465
הרעיון של לטפס על החבל יד אחרי
... יד, פשוט אינך יכול

350
00:36:03,466 --> 00:36:07,466
.במיוחד כאשר ידייך קפואות
.אתה פשוט אינך מסוגל לעשות זאת

351
00:36:16,489 --> 00:36:20,489
,לא יכולתי לעשות דבר
,וחשתי חסר אונים מוחלט

352
00:36:20,843 --> 00:36:24,843
.ומאוד כועס

353
00:36:33,743 --> 00:36:37,509
,איני יכול לעשות כלום
,לא יכולתי להוריד את המשקל מהחבל

354
00:36:37,510 --> 00:36:41,510
,הייתי פשוט שם, וזה ארך כשעה וחצי

355
00:36:42,089 --> 00:36:45,448
אשר במהלך הזמן הזה, מצבי
.הפך ליותר ויותר נואש

356
00:36:45,449 --> 00:36:49,449
נאבקתי להחזיק את המושב הרעוע
,שישבתי בו

357
00:36:51,466 --> 00:36:55,466
.והשלג החליק בהדרגה תחתיי

358
00:36:57,933 --> 00:37:01,933
.ומצבי הפך להיות נואש

359
00:37:09,316 --> 00:37:13,316
אני חושב שמבחינה פסיכולוגית
.הייתי מובס

360
00:37:13,626 --> 00:37:15,414
.מפני שלא היה דבר שיכולתי לעשות

361
00:37:15,415 --> 00:37:19,415
אז פשוט נתליתי על החבל
.וחיכיתי למוות

362
00:37:20,617 --> 00:37:24,617
,ואני חושב שהייתי מת די מהר למעשה
.הטמפרטורה היתה נמוכה מאוד

363
00:37:38,030 --> 00:37:42,030
התקדמתי במורד ההר, במקטעים
.קצרים ומסריחים, פשוטו כמשמעו

364
00:37:42,779 --> 00:37:46,779
כי השלג הרך "הסוכרי" הזה
.התמוטט מתחתי

365
00:37:48,652 --> 00:37:52,652
ציפיתי שירד כבר, ולא יכולתי לעשות
.דבר בעניין

366
00:37:53,046 --> 00:37:56,550
.הוא עמד ליפול 100 מטר

367
00:37:56,551 --> 00:38:00,551
כ-50 מטר ממני, הוא עמד ליפול
.כפול מזה, הוא עמד למות

368
00:38:02,626 --> 00:38:06,427
,והוא לא ידע האם אני 3 מטר מהאדמה
,או מטר אחד

369
00:38:06,428 --> 00:38:10,428
הוא פשוט לא ידע. אבל הוא ידע
.די בברור שהוא עומד למות

370
00:38:15,684 --> 00:38:19,684
ואז נזכרתי שיש לי סכין קטנה
.בצד תרמיל הגב שלי

371
00:38:22,454 --> 00:38:26,454
.קיבלתי החלטה די מהר

372
00:38:26,655 --> 00:38:30,655
זה נראה לי הדבר הנכון לעשותו
.בנסיבות האלו

373
00:38:35,183 --> 00:38:39,183
כי לא היתה דרך שאוכל
,להחזיק מעמד בתנוחה בה הייתי

374
00:38:39,283 --> 00:38:43,283
.במוקדם או במאוחר, הייתי נופל מההר

375
00:38:46,157 --> 00:38:49,522
,הורדתי את תרמיל הגב שלי
,והתרתי את הרוכסן העליון ביד אחת

376
00:38:49,523 --> 00:38:53,523
.והוצאתי את הסכין

377
00:39:08,774 --> 00:39:12,774
!בום

378
00:39:45,260 --> 00:39:47,161
.היה זה לילה נוראי

379
00:39:47,162 --> 00:39:51,052
מוחי היה טרוד במחשבות
.על מה שקרה לג'ו

380
00:39:51,053 --> 00:39:55,053
,לקח לי זמן רב להתחמם
.לא מספיק אני מניח

381
00:39:56,267 --> 00:40:00,267
.היה לי לילה קר מאוד

382
00:40:03,263 --> 00:40:07,175
הדבר החשוב ביותר שאני זוכר
.הוא שהייתי צמא נואשות

383
00:40:07,176 --> 00:40:11,176
עד אשר הרגשתי שאני
.מריח את המים בשלג שסביבי

384
00:40:12,754 --> 00:40:15,162
.הרגשתי בזה בחוזקה

385
00:40:15,163 --> 00:40:19,163
.זה היה דבר די מוזר

386
00:41:09,000 --> 00:41:10,865
.לא ידעתי מה קרה

387
00:41:10,866 --> 00:41:13,867
,מה שנחתתי עליו לא היה שטוח
.הוא היה משופע בשני צידיו

388
00:41:13,868 --> 00:41:17,868
.ואני החלקתי, בחושך

389
00:41:22,001 --> 00:41:25,906
.אני חושב שצנחתי מגובה 50 מטר

390
00:41:25,907 --> 00:41:29,907
.הייתי מופתע למצוא עצמי בחיים

391
00:41:43,246 --> 00:41:46,246
.אור הפנס החל להחלש מרגע לרגע

392
00:41:46,247 --> 00:41:50,247
.והחשיכה גברה עליו

393
00:41:50,640 --> 00:41:54,036
,חשתי רפה ידיים
.ומאוד חלש ופגיע

394
00:41:54,037 --> 00:41:58,037
,לו הייתי צונח פחות ממטר ימינה

395
00:41:58,538 --> 00:42:02,538
.הייתי נופל לתוך החור הענקי הזה

396
00:42:04,016 --> 00:42:08,016
.הברגתי את בורג הקרח די מהר

397
00:42:15,370 --> 00:42:18,722
- ואז הסתכלתי סביב וחשבתי

398
00:42:18,723 --> 00:42:22,723
אלוהים, הסיכוי לצאת מפה"
"הוא כמעט אפסי

399
00:42:31,119 --> 00:42:35,119
,החבל שלי היה למעלה
.כ-25 מטר מפתח החור הקטן הזה

400
00:42:35,296 --> 00:42:39,296
.וחשבתי, סיימון נמצא בקצה החבל

401
00:42:41,254 --> 00:42:45,254
.אבל הייתי בטוח שהוא מת
... וזה לא היה חשוב אבל

402
00:42:45,381 --> 00:42:48,839
,חשבתי "אם אמשוך את החבל
."הוא יתהדק לגופתו

403
00:42:48,840 --> 00:42:52,840
כי הוא היה צונח מהצוק
,לצד התחתון של הבקיע הצר

404
00:42:53,160 --> 00:42:55,946
.ואז ישכב שם מת ויהיה משקל נגדי

405
00:42:55,947 --> 00:42:59,819
החבל יחזור למעלה ואז יפול
.לתוך הבקיע

406
00:42:59,820 --> 00:43:03,820
,אז חשבתי "אם אמשוך את החבל
."הוא יתהדק לגופו

407
00:43:18,309 --> 00:43:22,309
,והחבל המשיך להגיע עוד ועוד

408
00:43:36,360 --> 00:43:40,360
איך שראיתי את זה הבנתי
.שהחבל נקרע

409
00:43:48,141 --> 00:43:52,141
".וחשבתי - "אתה עומד למות כאן

410
00:43:53,535 --> 00:43:57,535
הייתה בי הרגשת שמחה
.כי המשמעות של זה שסיימון בחיים

411
00:44:01,001 --> 00:44:05,001
!סיימון

412
00:44:14,706 --> 00:44:18,706
להסתכל על מיקומי, היה
.מראה נורא

413
00:44:18,845 --> 00:44:22,845
.אתה יודע, לא מתים מרגל שבורה

414
00:44:32,379 --> 00:44:36,379
אני חושב שכיביתי את הפנס
.על מנת לשמור על הסוללות

415
00:44:50,056 --> 00:44:54,056
.היה חשוך, וזה החל מחלחל בי

416
00:45:02,662 --> 00:45:05,716
,יש משהו בקשר לבקיעים

417
00:45:05,717 --> 00:45:09,717
,יש בהם תחושה נוראית
.לא מקום לחיים

418
00:45:17,492 --> 00:45:23,492
יכולתי לשמוע קרח נשבר
.וקול הרוח מכה בקרח

419
00:45:25,922 --> 00:45:29,922
,הדלקתי את הפנס שוב
.כי לא אהבתי להיות בחושך

420
00:45:42,588 --> 00:45:46,588
.חשבתי מאוד בודד

421
00:45:47,933 --> 00:45:51,933
.והייתי מאוד מפוחד

422
00:45:52,280 --> 00:45:58,280
,הייתי בן 25, בכושר טוב
.והייתי מאוד אמביציוני

423
00:45:59,616 --> 00:46:03,616
,וזה היה הטיול הראשון שלי
,רציתי לטפס על העולם

424
00:46:04,292 --> 00:46:08,292
וזה לא נראה... זה פשוט לא היה
.חלק מתוכניותינו

425
00:46:14,917 --> 00:46:16,959
.כנראה שהיה כבר מאוד מאוחר

426
00:46:16,960 --> 00:46:20,960
אני חושב שכבר היתה המחשבה
.בליבי שלא אוכל לצאת

427
00:46:24,638 --> 00:46:28,638
...לעזאזל. טיפש, טיפש

428
00:47:04,558 --> 00:47:08,558
.כמטפס אתה חייב להיות בשליטה תמיד

429
00:47:08,969 --> 00:47:12,969
ברגע שעושים זאת, אתה נראה כחצי
.כשלון, כאילו איבדת את שפיותך

430
00:47:35,656 --> 00:47:38,656
.זה היה ילדותי
.אני פשוט בכיתי ובכיתי

431
00:47:38,657 --> 00:47:42,657
...חשבתי

432
00:47:43,909 --> 00:47:45,909
.חשבתי שאהיה חזק יותר

433
00:47:46,910 --> 00:47:50,500
- היום החמישי -

434
00:48:15,727 --> 00:48:19,727
האור החל להגיע, השעה היתה 5
.או 6 בבוקר

435
00:48:20,633 --> 00:48:24,633
והתחלתי שוב לצעוק את
.שמו של סיימון

436
00:48:29,443 --> 00:48:33,443
הקמתי את עצמי, התלבשתי בתוך
,בית השלג וארזתי הכול

437
00:48:39,653 --> 00:48:41,335
.פשוט הרגשה נוראית של חרדה

438
00:48:41,336 --> 00:48:45,336
בשלב הזה, הרגשתי שג'ו נהרג
.ביום הקודם

439
00:48:45,981 --> 00:48:50,981
ועל איך שאני עומד למות, כצורה
.מסויימת של עונש

440
00:48:53,935 --> 00:48:57,935
אך במקום רק לשבת
,ולרחם על עצמי או משהו כזה

441
00:48:58,761 --> 00:49:02,761
אני אמשיך עם זה"
".ואמות בדרך למטה

442
00:49:06,327 --> 00:49:08,871
מהר מאוד הקרקע
,נעשתה תלולה

443
00:49:08,872 --> 00:49:12,872
.אז עקפתי את הדרך התלולה הזו

444
00:49:19,439 --> 00:49:22,827
בזמן שגלשתי למטה יכולתי לראות
,את צוק הקרח הבולט

445
00:49:22,828 --> 00:49:25,038
.אשר ממנו הורדתי אותו

446
00:49:25,039 --> 00:49:27,802
כך שידעתי שהוא בוודאי
,תלוי באויר

447
00:49:27,803 --> 00:49:31,803
וזו הסיבה לכך שלא יכול היה
.להוריד את משקלו מהחבל

448
00:49:33,458 --> 00:49:36,123
,בזמן שירדתי נמוך יותר
,יכולתי לראות לחרדתי

449
00:49:36,124 --> 00:49:40,124
שבסיסו של צוק הקרח
,היה בקע ענקי

450
00:49:42,001 --> 00:49:47,001
ברוחב 12 מטר וללא קרקעית
.מהמקום שעמדתי וצפיתי בו

451
00:49:53,081 --> 00:49:56,095
!סיימון

452
00:49:56,096 --> 00:49:57,942
,הוא יתעורר עם אור ראשון
.כך חשבתי

453
00:49:57,943 --> 00:50:00,219
בגלל שהייתי צמא
.בצורה נואשת

454
00:50:00,220 --> 00:50:04,220
וגם הוא, והוא בוודאי ירצה לרדת
.להשיג מים

455
00:50:05,083 --> 00:50:07,683
.והוא ירצה למצוא אותי

456
00:50:07,684 --> 00:50:11,129
,כעת, הפסקתי ולקחתי הפוגה
,וצעקתי מעבר ולתוך הצוק

457
00:50:11,130 --> 00:50:15,130
".וצעקתי וצעקתי, "ג'ו, ג'ו

458
00:50:15,344 --> 00:50:19,344
,ואני מניח שוב, בראייה לאחור

459
00:50:19,428 --> 00:50:23,428
אחרי שירדתי מהחבל, הייתי צריך
,ללכת ולהסתכל

460
00:50:23,479 --> 00:50:26,720
.בתוך הבקע, לראות היכן הוא היה

461
00:50:26,721 --> 00:50:31,721
אבל בכנות, המחשבה לא עלתה
.אצלי באותו זמן

462
00:50:33,139 --> 00:50:37,139
.הייתי משוכנע שהוא מת

463
00:50:43,390 --> 00:50:47,390
.הייתי משוכנע, לגמרי, שאני לבדי

464
00:50:49,547 --> 00:50:53,547
.שאף אחד לא יבוא לקחת אותי

465
00:50:57,601 --> 00:51:01,009
.גדלתי כקתולי הדוק

466
00:51:01,010 --> 00:51:03,874
עבר זמן רב מאז
.שהפסקתי להאמין באלוהים

467
00:51:03,875 --> 00:51:07,875
תמיד תהיתי אם במצב של סכנה
... האם אני, תחת לחץ

468
00:51:08,851 --> 00:51:12,851
אסתובב ואתפלל לאלוהים
".ואומר" הוצא אותי מפה

469
00:51:15,209 --> 00:51:18,756
.ומעולם זה לא קרה לי

470
00:51:18,757 --> 00:51:21,132
.זה אומר שבאמת הייתי חסר אמונה

471
00:51:21,133 --> 00:51:25,133
,ואני באמת חושב שכאשר אתה מת
.אתה מת. אין חיים שאחרי

472
00:51:25,793 --> 00:51:29,793
.אין כלום

473
00:51:32,583 --> 00:51:36,583
"?וחשבתי - "האם אוכל לטפס ולצאת מפה

474
00:52:21,166 --> 00:52:25,166
,היה 25 מטר של קרח תלוי
.אין סיכוי שהייתי עושה זאת עם רגל בריאה

475
00:52:28,838 --> 00:52:32,838
ידעתי ששניהם מתים, אך לא יכולתי
.לפנות הכול ולהסתלק מהמחנה

476
00:52:35,209 --> 00:52:38,231
,קודם כל, איני יודע דבר עליהם

477
00:52:38,232 --> 00:52:40,968
,חוץ מאשר שמותיהם הפרטיים
.ג'ו וסיימון

478
00:52:40,969 --> 00:52:44,911
לא ידעתי את שמות המשפחה
.שלהם או דבר אחר עליהם

479
00:52:44,912 --> 00:52:48,692
והיה לי רעיון מוזר שאם הם נפלו
,מההר

480
00:52:48,693 --> 00:52:51,969
.הם פשוא נחתו על התחתית שלו

481
00:52:51,970 --> 00:52:55,970
,וחשבתי אולי מתחתית הקרחון
.אהיה מסוגל לראותם

482
00:52:57,510 --> 00:53:01,510
ודעתי היתה נחושה ללכת רחוק
.ככל שאוכל

483
00:53:04,203 --> 00:53:07,283
... התחלתי לרדת מהקרחון בעצמי

484
00:53:07,284 --> 00:53:11,284
בשלב הזה הייתי בטוח שאני
.אמות בעצמי

485
00:53:12,396 --> 00:53:15,854
לחצות קרחון זה דבר מאוד
.מסוכן לעשותו לבד

486
00:53:15,855 --> 00:53:19,855
כי יש לו בקיעים בקרח שהשלג
.מכסה אותם

487
00:53:21,288 --> 00:53:24,632
למזלי מצאתי עקבות מטושטשות
,של עקבותינו

488
00:53:24,633 --> 00:53:27,659
.שנשארו מהזמן שצעדנו

489
00:53:27,660 --> 00:53:31,660
,רק כאשר ירדתי מהקרחון
,הבנתי שאני ארד

490
00:53:33,718 --> 00:53:35,982
,ושאני עומד לצאת מזה

491
00:53:35,983 --> 00:53:39,983
.אני אחייה

492
00:53:50,016 --> 00:53:54,016
איני יכול לתאר כמה מפחד
.היה הלילה