1 00:00:06,506 --> 00:00:07,966 ‫מה לדעתך כדאי שנעשה?‬ 2 00:00:08,049 --> 00:00:09,259 ‫אנחנו?‬ ‫-כן.‬ 3 00:00:09,342 --> 00:00:13,513 ‫אם אתה יכול לצלם את זה,‬ ‫כמו קלוז־אפ, או אולי מכאן ומעלה…‬ 4 00:00:13,596 --> 00:00:15,306 ‫- רוברט דאוני סיניור‬ ‫קולנוען -‬ 5 00:00:15,390 --> 00:00:17,559 ‫כן?‬ ‫-אתה עושה את זה?‬ 6 00:00:18,393 --> 00:00:20,103 ‫לא, אני בזווית רחבה עכשיו.‬ 7 00:00:20,687 --> 00:00:23,148 ‫הייתי מצלם קצת יותר דחוס,‬ ‫שיהיה למה לחתוך.‬ 8 00:00:23,231 --> 00:00:26,901 ‫כדאי שיהיה לך שוט דחוס.‬ ‫תצלם את האינסרט עכשיו.‬ 9 00:00:27,485 --> 00:00:28,987 ‫תודיע כשאתה מצלם.‬ ‫-אני מצלם.‬ 10 00:00:29,070 --> 00:00:30,530 ‫כן? אז בוא נתחיל שוב.‬ 11 00:00:30,613 --> 00:00:33,575 ‫בהתחלה זה לא זז, ואתה אומר ״זה בולשיט״.‬ 12 00:00:33,658 --> 00:00:36,161 ‫כן.‬ ‫-ואז זה מתחיל לזוז קצת.‬ 13 00:00:36,244 --> 00:00:37,412 ‫״רק רגע…‬ 14 00:00:37,495 --> 00:00:40,415 ‫״אולי הנחש הזה לא סתם שקרן!״‬ 15 00:00:41,750 --> 00:00:44,586 ‫אבא, אפשר לנסות?‬ ‫-כן, בבקשה.‬ 16 00:00:44,669 --> 00:00:47,172 ‫יכול להיות שזאת‬ ‫הקו־פרודוקציה הראשונה שלנו.‬ 17 00:00:48,840 --> 00:00:50,842 ‫יפה.‬ 18 00:00:51,468 --> 00:00:53,053 ‫יפה!‬ 19 00:00:53,762 --> 00:00:55,305 ‫זה היה צריך את הנגיעה שלך.‬ 20 00:00:56,056 --> 00:00:57,432 ‫לאן היית ממשיך מכאן?‬ 21 00:00:57,515 --> 00:00:58,683 ‫אחרי זה?‬ ‫-כן.‬ 22 00:00:58,767 --> 00:01:01,436 ‫אנחנו אפילו לא בחצי הדרך לרעיונות כאלה.‬ 23 00:01:03,021 --> 00:01:05,440 ‫אנחנו סתם נהנים ומתחילים.‬ 24 00:01:07,317 --> 00:01:08,651 ‫בזהירות במדרגות.‬ 25 00:01:08,735 --> 00:01:10,779 ‫אלוהים…‬ ‫-תני לו יד, רוג׳רס.‬ 26 00:01:10,862 --> 00:01:13,114 ‫אני עוזרת.‬ ‫-שלא נאבד את השחקן הראשי שלנו.‬ 27 00:01:14,532 --> 00:01:18,495 ‫מעניין אותי מאוד‬ ‫מי זה אבא שלי, כאן ועכשיו,‬ 28 00:01:18,578 --> 00:01:21,456 ‫כי אף אחד לא יודע באיזו שעה ובאיזה יום…‬ 29 00:01:21,539 --> 00:01:24,292 ‫אין לדעת כמה זמן יש לנו ביחד.‬ 30 00:01:25,919 --> 00:01:29,714 ‫וגם, בשבילי,‬ ‫הוא תמיד היה דמות ענקית כזאת.‬ 31 00:01:29,798 --> 00:01:33,259 ‫המון זמן הייתי רק ״הבן של בוב דאוני״.‬ 32 00:01:34,427 --> 00:01:37,847 ‫ההצלחה עלולה לפרוץ כמו רעם‬ ‫מעל לראשו אם הוא לא ייזהר.‬ 33 00:01:37,931 --> 00:01:41,017 ‫הוא קולנוען מחתרתי מוכשר‬ ‫וקוראים לו רוברט דאוני.‬ 34 00:01:41,518 --> 00:01:44,979 ‫אתה מרגיש שזה קצת מסכן אותך,‬ ‫להופיע פה בטלוויזיה המסחרית?‬ 35 00:01:45,063 --> 00:01:49,526 ‫לא, כי אני יודע שאם הסרט לא יביא קהל,‬ ‫לא ייתנו לי לעשות עוד אחד.‬ 36 00:01:51,861 --> 00:01:55,031 ‫ידעתי, ברגע שהתחלתי להתעסק בדברים האלה,‬ 37 00:01:55,115 --> 00:01:56,991 ‫שזה יותר טוב מאשר לעבוד בעבודה.‬ 38 00:01:57,075 --> 00:01:58,618 ‫אתה לא אמור להיות בבית הספר?‬ 39 00:01:58,701 --> 00:01:59,828 ‫זין עליך,‬ 40 00:01:59,911 --> 00:02:01,579 ‫וזין על הממסד.‬ 41 00:02:01,663 --> 00:02:05,875 ‫וזין עליכם, שמנסים להפוך אותי‬ ‫לחלק מהממסד הלא־ממוסד.‬ 42 00:02:05,959 --> 00:02:07,627 ‫- גאון ללא תקציב: רוברט דאוני -‬ 43 00:02:07,710 --> 00:02:10,505 ‫גדלתי במשפחה שבה‬ ‫ליצור סרטים מחתרתיים זו הנורמה.‬ 44 00:02:11,131 --> 00:02:15,176 ‫היה טבעי מאוד שאין שום אינטראקציה‬ ‫עם שום דבר ששייך למיינסטרים.‬ 45 00:02:19,722 --> 00:02:22,851 ‫מה היה הסרט הראשון שהשתתפת בו?‬ ‫זה היה אחד הפרויקטים של אבא שלך?‬ 46 00:02:22,934 --> 00:02:25,228 ‫כן.‬ ‫-ומה קרה לך אז?‬ 47 00:02:27,021 --> 00:02:30,024 ‫ואז הוא נהיה הכוכב‬ ‫עם המשכורת הגבוהה ביותר בעולם.‬ 48 00:02:30,108 --> 00:02:33,403 ‫זה מה שהוא החליט לעשות.‬ ‫-כן. אבא, בוא וקח את האחוזים שלך.‬ 49 00:02:35,321 --> 00:02:37,866 ‫זו תמונה שלי עם רוברט מלפני המון זמן,‬ 50 00:02:38,449 --> 00:02:39,826 ‫והצלם אמר,‬ 51 00:02:39,909 --> 00:02:43,037 ‫״אולי שניכם תחזיקו מסורי שרשרת?״‬ 52 00:02:43,746 --> 00:02:46,291 ‫ורוברט אמר לו ״לך לעזאזל״.‬ 53 00:02:47,000 --> 00:02:49,919 ‫אנחנו עדיין מרוצים מהשם שבחרנו לסרט, לא?‬ 54 00:02:50,628 --> 00:02:53,131 ‫הוא בסדר, אבל אנחנו מסוגלים ליותר.‬ 55 00:02:54,924 --> 00:02:57,844 ‫- רוברט דאוני סיניור -‬ 56 00:02:59,137 --> 00:03:00,722 ‫- ביתו של ג׳וניור, איסט המפטון -‬ 57 00:03:00,805 --> 00:03:02,348 ‫איפה סיניור?‬ ‫-בבית האחורי.‬ 58 00:03:02,432 --> 00:03:04,225 ‫כן, בוא נלך לשם ברגל.‬ 59 00:03:07,562 --> 00:03:09,272 ‫אתם עומדים לחזות‬ 60 00:03:10,106 --> 00:03:12,358 ‫בצאצאיו של הצאצא של סיניור.‬ 61 00:03:14,652 --> 00:03:18,531 ‫אל תזרקו בלוני מים על הצוות שלי.‬ 62 00:03:19,282 --> 00:03:22,410 ‫איזה יופי. זה הבן שלו, וזאת הבת שלו.‬ 63 00:03:23,369 --> 00:03:24,370 ‫צילום טוב.‬ 64 00:03:24,913 --> 00:03:25,997 ‫יופי. תנועה,‬ 65 00:03:26,831 --> 00:03:28,082 ‫אף אחד לא יושב…‬ 66 00:03:28,166 --> 00:03:30,793 ‫היי, ראית סרט של סבא?‬ 67 00:03:30,877 --> 00:03:31,711 ‫- אקסטון דאוני -‬ 68 00:03:31,794 --> 00:03:32,879 ‫לא, למה?‬ 69 00:03:32,962 --> 00:03:35,548 ‫כי הם מעולים. רוצה לצפות בהם פעם?‬ 70 00:03:35,632 --> 00:03:37,383 ‫אולי.‬ ‫-רק אולי?‬ 71 00:03:38,176 --> 00:03:40,637 ‫אם כבר אתה זורק בלון מים, תפגע בי.‬ 72 00:03:44,849 --> 00:03:45,892 ‫זה טוב.‬ 73 00:03:47,977 --> 00:03:49,395 ‫אייברי, תנופפי לנו, טוב?‬ 74 00:03:49,479 --> 00:03:51,147 ‫זה הכול, רק נפנוף קטן.‬ 75 00:03:51,231 --> 00:03:52,273 ‫אלוהים…‬ 76 00:03:55,151 --> 00:03:56,569 ‫צריך להרטיב את השיער.‬ 77 00:03:56,653 --> 00:03:58,029 ‫ג׳יזס…‬ 78 00:03:58,863 --> 00:04:01,199 ‫אל תפגע בי שוב, באלוהים!‬ 79 00:04:01,824 --> 00:04:03,534 ‫אל תרטיב את המצלמה.‬ 80 00:04:04,077 --> 00:04:05,828 ‫תפסיק. סיניור?‬ 81 00:04:06,412 --> 00:04:08,623 ‫לנכד שלך אין גבולות.‬ 82 00:04:08,706 --> 00:04:12,502 ‫אגב, זה כמו לגדול עם אבא שלי.‬ ‫״מה שלא תעשה, אל תרטיב את המצלמה.״‬ 83 00:04:12,585 --> 00:04:14,712 ‫צילמתם את זה?‬ ‫-צילמנו את זה.‬ 84 00:04:14,796 --> 00:04:20,093 ‫עדיין אין לנו משהו שמיש,‬ ‫אבל אקסטון סיפק לנו קצת אקשן.‬ 85 00:04:20,176 --> 00:04:22,178 ‫אכפת לך אם אחליף רגע?‬ ‫-לא.‬ 86 00:04:22,262 --> 00:04:23,263 ‫תודה.‬ 87 00:04:26,891 --> 00:04:29,686 ‫אני רק רוצה להראות לך משהו, לפני שנתחיל.‬ 88 00:04:30,186 --> 00:04:32,689 ‫רק לי?‬ ‫-לא, לרוזמרי ולך.‬ 89 00:04:32,772 --> 00:04:34,190 ‫הנה היא.‬ 90 00:04:34,274 --> 00:04:37,110 ‫רוברט רצה לעשות סרט תיעודי על אבא שלו,‬ 91 00:04:37,193 --> 00:04:39,988 ‫ועל העבר והחיים המשותפים שלהם.‬ 92 00:04:40,071 --> 00:04:43,616 ‫המון אנשים מכירים את רוברט דאוני ג׳וניור‬ ‫אבל לא את סיניור…‬ 93 00:04:43,700 --> 00:04:45,535 ‫- רוזמרי רוג'רס‬ ‫אשתו של סיניור -‬ 94 00:04:45,618 --> 00:04:47,537 ‫הוא רק רצה לומר את זה לפרוטוקול.‬ 95 00:04:47,620 --> 00:04:52,834 ‫אנחנו מוצאים את דרכנו למשהו‬ ‫שאנחנו מקווים שיהיה מעניין ולא שגרתי,‬ 96 00:04:52,917 --> 00:04:57,588 ‫ומין הצצה לתוך הדבר המטורף הזה‬ 97 00:04:57,672 --> 00:05:00,049 ‫של לנסות להבין את אבא שלך.‬ 98 00:05:00,133 --> 00:05:02,051 ‫אתה מרגיש שאתה מבין אותו עכשיו?‬ 99 00:05:02,552 --> 00:05:05,847 ‫יש לי הרגשה שאדע הרבה יותר אחרי שנסיים.‬ 100 00:05:06,347 --> 00:05:09,309 ‫חוזרים למקום שממנו כנראה נתחיל,‬ 101 00:05:09,934 --> 00:05:13,813 ‫לרוברט ורוזמרי על הספה, וממשיכים משם.‬ 102 00:05:13,896 --> 00:05:17,317 ‫נעשה את אותו הדבר, אבל נעשה את זה שם.‬ ‫-כן.‬ 103 00:05:17,400 --> 00:05:19,819 ‫״כמה זמן אתם כבר נשואים?״‬ ‫-זה אני, נכון?‬ 104 00:05:19,902 --> 00:05:20,987 ‫כן.‬ ‫-כן.‬ 105 00:05:22,113 --> 00:05:24,324 ‫כמה זמן את ואבא כבר נשואים?‬ 106 00:05:24,407 --> 00:05:25,450 ‫1,500 שנה.‬ 107 00:05:25,533 --> 00:05:28,661 ‫אני חושב שכדאי שנתחלף במקומות.‬ 108 00:05:29,245 --> 00:05:31,122 ‫נכון. שהיא תהיה באמצע.‬ 109 00:05:32,915 --> 00:05:34,042 ‫כן…‬ 110 00:05:34,125 --> 00:05:35,710 ‫כמה זמן אתם כבר נשואים?‬ 111 00:05:36,377 --> 00:05:38,379 ‫1,500 שנה.‬ ‫-חי נפשי.‬ 112 00:05:39,088 --> 00:05:40,506 ‫היה יותר מוצלח הפעם?‬ 113 00:05:40,590 --> 00:05:43,968 ‫היא הסתכלה לשם באמצע, בגלל משהו.‬ ‫-נכון. בוא נעשה את זה שוב.‬ 114 00:05:44,052 --> 00:05:46,304 ‫טייק 3, פתיח.‬ 115 00:05:47,638 --> 00:05:51,017 ‫הוא מעדיף לעשות סרט על משהו אחר,‬ 116 00:05:51,100 --> 00:05:53,853 ‫במקום שיעשו סרט תיעודי עליו.‬ 117 00:05:53,936 --> 00:05:57,523 ‫אז הפשרה שהושגה היא שהוא יוצר גרסה משלו.‬ 118 00:05:57,607 --> 00:05:59,025 ‫כמה זמן אתם כבר נשואים?‬ 119 00:06:00,026 --> 00:06:01,903 ‫1,500 שנה ביולי הקרוב.‬ 120 00:06:01,986 --> 00:06:03,071 ‫אלוהים.‬ ‫-אני יודעת.‬ 121 00:06:03,154 --> 00:06:05,615 ‫וואו. יום נישואים שמח, כמעט.‬ ‫-תודה.‬ 122 00:06:05,698 --> 00:06:07,408 ‫מקובל עליי.‬ ‫-אוקיי.‬ 123 00:06:08,242 --> 00:06:10,828 ‫דרך אגב, זה סגנון הבימוי שלו.‬ 124 00:06:10,912 --> 00:06:13,164 ‫אז אמרתי לו ככה: ״אבא,‬ 125 00:06:13,247 --> 00:06:16,501 ‫״הסרט התיעודי הלגיטימי שאנחנו יוצרים עליך‬ 126 00:06:17,085 --> 00:06:21,839 ‫״מכסה את העלויות‬ ‫של הסרט האמנותי הזה שאתה עושה.״‬ 127 00:06:21,923 --> 00:06:23,674 ‫ונראה שהוא זרם עם זה.‬ 128 00:06:26,886 --> 00:06:28,888 ‫- סיניור מתחיל בצילומי הגרסה שלו -‬ 129 00:06:28,971 --> 00:06:31,432 ‫צילמת את זה? יופי. זה שווה את כל היום.‬ 130 00:06:31,933 --> 00:06:32,975 ‫זה מצחיק.‬ 131 00:06:33,059 --> 00:06:35,978 ‫נראה לי שכדאי לקטלג‬ ‫כל צילום שמוצא חן בעיניך.‬ 132 00:06:36,062 --> 00:06:40,024 ‫אין לדעת. זה עשוי להתאים במקום לא צפוי.‬ 133 00:06:40,525 --> 00:06:44,737 ‫מי אמר ״תמונה אחת שווה אלף מילים״?‬ 134 00:06:44,821 --> 00:06:46,489 ‫בעצם זו תמונה טובה אחת.‬ 135 00:06:47,365 --> 00:06:54,330 ‫סיניור הוא אחד האנשים שהכי טובים‬ ‫בהמצאת כותרות לתצלומים או לסצנות רחוב.‬ 136 00:06:54,414 --> 00:07:00,837 ‫אבל בקטע גברי טיפוסי של אמצע המאה.‬ 137 00:07:00,920 --> 00:07:02,713 ‫הרבה פעמים זה ״תראו את השמוק הזה״!‬ 138 00:07:03,756 --> 00:07:04,841 ‫תראו את אלה.‬ 139 00:07:04,924 --> 00:07:06,342 ‫מה קורה שם?‬ 140 00:07:06,426 --> 00:07:07,927 ‫״אלכוהוליסטים אנונימיים״.‬ 141 00:07:08,970 --> 00:07:11,055 ‫״בוא נשתה משהו. אף אחד לא יֵדע.״‬ 142 00:07:11,764 --> 00:07:13,558 ‫תראה מה קורה שם בחלון.‬ 143 00:07:13,641 --> 00:07:15,643 ‫צריך שיהיה מישהו בפנים‬ 144 00:07:15,726 --> 00:07:18,688 ‫שיחתן מישהו שנמצא בחוץ.‬ 145 00:07:20,064 --> 00:07:21,107 ‫אולי.‬ 146 00:07:23,192 --> 00:07:27,405 ‫הנה הפינה. פה היה בניין דירות.‬ 147 00:07:29,198 --> 00:07:31,242 ‫אני לא יודע מה חשבת, אבל אולי…‬ 148 00:07:32,118 --> 00:07:34,120 ‫להתחיל שם, לשמוע את הדיאלוג,‬ 149 00:07:34,203 --> 00:07:36,747 ‫ואז לעבור הנה ולהראות את זה.‬ ‫-אוקיי.‬ 150 00:07:41,544 --> 00:07:45,548 ‫ברח׳ יוניברסיטי 116 היו שלושה לופטים,‬ 151 00:07:45,631 --> 00:07:48,718 ‫ואנחנו היינו באמצעי, בקומה השנייה.‬ 152 00:07:48,801 --> 00:07:50,303 ‫- בית ילדותו של ג׳וניור -‬ 153 00:07:50,386 --> 00:07:51,554 ‫כלום לא נשאר.‬ 154 00:07:52,221 --> 00:07:56,058 ‫היית די בוגר, לא? היו לך ילדים…‬ 155 00:07:56,142 --> 00:07:57,143 ‫לא.‬ 156 00:07:57,685 --> 00:07:59,479 ‫אולי זאת הבעיה.‬ 157 00:08:01,522 --> 00:08:04,233 ‫אני לא יודע מה רוברט חשב,‬ ‫אבל זה היה שונה.‬ 158 00:08:04,734 --> 00:08:06,694 ‫עשית סרט בזמן שגרת פה?‬ 159 00:08:06,777 --> 00:08:07,778 ‫כן.‬ 160 00:08:14,994 --> 00:08:16,996 ‫״דאוני, סרט קצר״?‬ 161 00:08:17,079 --> 00:08:18,539 ‫אני לא יודע מה זה.‬ 162 00:08:18,623 --> 00:08:20,666 ‫אפשר לזרוק את כל אלה.‬ 163 00:08:22,043 --> 00:08:25,338 ‫אני פשוט רוצה לעבור על הסרטים שלי,‬ 164 00:08:25,421 --> 00:08:29,091 ‫ולבחור סצנות שאני יודע‬ ‫שיתאימו למה שאתה עושה.‬ 165 00:08:30,051 --> 00:08:32,094 ‫זה בעצם הדבר הכי חשוב.‬ 166 00:08:34,931 --> 00:08:36,516 ‫זה מעניין.‬ 167 00:08:37,517 --> 00:08:38,851 ‫בוא נתחיל בזה.‬ 168 00:08:43,231 --> 00:08:44,232 ‫הנה זה.‬ 169 00:08:44,315 --> 00:08:45,608 ‫אוהבת אותך, וולטר.‬ 170 00:08:46,192 --> 00:08:47,360 ‫להתראות.‬ 171 00:08:47,443 --> 00:08:50,321 ‫אני אוהבת אותך יותר מכל דבר שבעולם.‬ 172 00:08:50,905 --> 00:08:52,448 ‫גם אני אוהב אותך, אימא.‬ 173 00:08:56,744 --> 00:08:57,870 ‫זה טוב.‬ 174 00:08:57,954 --> 00:09:00,039 ‫אתה כתבת את זה?‬ ‫-כן.‬ 175 00:09:00,122 --> 00:09:01,749 ‫ככה התחלנו.‬ 176 00:09:01,832 --> 00:09:04,085 ‫הקריירה שלך?‬ ‫-הכול.‬ 177 00:09:06,671 --> 00:09:09,340 ‫- מרפקים משופשפים (1966)‬ ‫הסרט הראשון של דאוני סיניור -‬ 178 00:09:09,423 --> 00:09:10,508 ‫אתה יודע, וולטר,‬ 179 00:09:10,591 --> 00:09:13,761 ‫אתה יכול להשיג מה שתרצה בחיים האלה.‬ 180 00:09:13,844 --> 00:09:15,930 ‫אני מניח שהדבר היחיד שאני באמת רוצה‬ 181 00:09:16,514 --> 00:09:17,390 ‫הוא אותך.‬ 182 00:09:17,890 --> 00:09:20,434 ‫״מרפקים משופשפים״ זה סרט על איש מוזר‬ 183 00:09:20,518 --> 00:09:22,603 ‫שמתחתן עם אימא שלו ומתקיים מקצבאות.‬ 184 00:09:22,687 --> 00:09:26,357 ‫זאת מחווה לאדיפוס.‬ 185 00:09:26,440 --> 00:09:30,069 ‫אימא שלי לא אהבה‬ ‫את ״מרפקים משופשפים״, תדע לך.‬ 186 00:09:31,612 --> 00:09:32,613 ‫ג׳יזס…‬ 187 00:09:35,283 --> 00:09:38,619 ‫אמרתי לה ״זה רק סרט״.‬ ‫היא אמרה ״לא אכפת לי מה זה״.‬ 188 00:09:39,912 --> 00:09:41,163 ‫״איך אתה מעז?״‬ 189 00:09:43,082 --> 00:09:47,336 ‫נהנינו לנו. למדנו איך עושים פוקוס במצלמה…‬ 190 00:09:48,045 --> 00:09:52,091 ‫לא חשבנו שאנחנו עושים משהו שיש לו קהל.‬ 191 00:09:52,174 --> 00:09:55,845 ‫זה נכון שאני ״שודדת עריסות״,‬ ‫אבל לפחות זאת העריסה שלי.‬ 192 00:09:55,928 --> 00:09:58,556 ‫ואז פתאום קיבלתי‬ ‫ביקורת קטנה בניו יורק טיימס…‬ 193 00:09:58,639 --> 00:10:00,224 ‫- האושר הוא להתחתן עם אימא -‬ 194 00:10:00,308 --> 00:10:01,601 ‫- סרט מבטיח ושנון -‬ 195 00:10:01,684 --> 00:10:07,315 ‫למחרת בבוקר, אנשים עמדו בתור בחוץ‬ ‫לראות את סרט ה־16 מ״מ הקצר הזה.‬ 196 00:10:07,398 --> 00:10:09,692 ‫מה נתן לך השראה ליצור את הסרטים האלה?‬ 197 00:10:09,775 --> 00:10:11,902 ‫זה היה ייחודי, שונה.‬ 198 00:10:11,986 --> 00:10:14,947 ‫איפה עוד אפשר לעשות סרט,‬ 199 00:10:15,031 --> 00:10:16,991 ‫אם אף פעם לא עשית סרט?‬ 200 00:10:17,992 --> 00:10:19,785 ‫שנייה. שומעים את זה?‬ 201 00:10:22,997 --> 00:10:24,081 ‫הכול מתאים.‬ 202 00:10:24,582 --> 00:10:25,875 ‫מה, הסירנה?‬ ‫-כן.‬ 203 00:10:25,958 --> 00:10:29,670 ‫אוקיי. אנשים ניסו למצוא‬ ‫משמעויות בסרטים שלך?‬ 204 00:10:31,088 --> 00:10:32,173 ‫אלוהים…‬ 205 00:10:32,715 --> 00:10:33,549 ‫אני מקווה שלא.‬ 206 00:10:34,800 --> 00:10:37,053 ‫אכפת לכם אם אצטרף?‬ 207 00:10:37,136 --> 00:10:38,512 ‫בוא, בייבי.‬ 208 00:10:39,388 --> 00:10:41,349 ‫כן? רגע, אתפשט.‬ 209 00:10:42,016 --> 00:10:44,435 ‫זוז הצדה, אלוף. תן לי להיכנס.‬ 210 00:10:44,518 --> 00:10:48,147 ‫לא ידענו מה אנחנו עושים,‬ ‫אבל פתאום הסרטים התחילו להשתפר,‬ 211 00:10:48,230 --> 00:10:50,441 ‫או נהיו מוזרים יותר.‬ 212 00:10:51,692 --> 00:10:56,989 ‫- BALLS BLUFF‬ ‫במאי: רוברט דאוני סיניור -‬ 213 00:10:58,991 --> 00:11:00,493 ‫אחרי ״מרפקים משופשפים״,‬ 214 00:11:01,202 --> 00:11:04,372 ‫סיניור ואלסי, אימא שלי, כל הזמן כתבו.‬ 215 00:11:04,455 --> 00:11:06,666 ‫זה היה יום יצירתי מאוד.‬ 216 00:11:06,749 --> 00:11:10,836 ‫המוני אנשים עברו בבית שלנו‬ 217 00:11:10,920 --> 00:11:13,005 ‫לצפייה בחומרים שצולמו ולישיבות כתיבה.‬ 218 00:11:13,089 --> 00:11:17,635 ‫הזמן שביליתי איתו היה טירוף מושלם ונהדר.‬ 219 00:11:17,718 --> 00:11:18,719 ‫- נורמן ליר‬ ‫מפיק -‬ 220 00:11:18,803 --> 00:11:21,097 ‫אני באמצע התמוטטות עצבים!‬ 221 00:11:21,180 --> 00:11:23,641 ‫תתמוטט במקום אחר! אנחנו עסוקים פה!‬ 222 00:11:23,724 --> 00:11:24,725 ‫- באבו 73 -‬ 223 00:11:24,809 --> 00:11:27,061 ‫עם חוש הומור מוזר מאוד.‬ 224 00:11:27,144 --> 00:11:29,855 ‫הוא טיפוס ייחודי לחלוטין.‬ 225 00:11:29,939 --> 00:11:32,024 ‫אמן ייחודי לחלוטין.‬ 226 00:11:32,525 --> 00:11:36,153 ‫יש מין ניהיליזם שוחר־טוב ביצירות שלו.‬ 227 00:11:36,737 --> 00:11:38,489 ‫משוחרר כל כך…‬ 228 00:11:38,572 --> 00:11:39,573 ‫- אלן ארקין‬ ‫שחקן -‬ 229 00:11:39,657 --> 00:11:42,660 ‫לא ידעת מה יקרה בעלילה.‬ ‫לא ידעת אם יש עלילה.‬ 230 00:11:43,244 --> 00:11:47,081 ‫הייתה תחושה שכל רגע מקבל רשות להתפתח,‬ 231 00:11:47,164 --> 00:11:49,250 ‫עד שאתה מתפקע מצחוק.‬ 232 00:11:50,000 --> 00:11:53,295 ‫הם הזיזו את העריסה שישנתי בה‬ 233 00:11:53,379 --> 00:11:57,425 ‫וקירבו אותה למקום שבו הקרינו את מה שצילמו,‬ 234 00:11:57,508 --> 00:12:02,680 ‫אז התרגלתי להירדם לצלילי סלייטים.‬ 235 00:12:02,763 --> 00:12:04,265 ‫זה כמעט כאילו תכנתו אותי.‬ 236 00:12:04,348 --> 00:12:06,851 ‫זה רוברט בעריסה.‬ 237 00:12:07,393 --> 00:12:10,146 ‫אתה שמת אותו שם?‬ ‫-מן הסתם כן.‬ 238 00:12:10,229 --> 00:12:13,441 ‫ואני פשוט זוכר‬ ‫את היצירתיות הקקופונית הזאת.‬ 239 00:12:13,524 --> 00:12:16,652 ‫המון סיגריות וג׳וינטים ואלכוהול,‬ 240 00:12:16,736 --> 00:12:18,070 ‫אבל בעיקר צחוק.‬ 241 00:12:18,154 --> 00:12:21,741 ‫אם לא תיתן לי את 12 פצצות האטום,‬ ‫אני אנקז לך את הזהב.‬ 242 00:12:21,824 --> 00:12:25,077 ‫כן, גבר. 12 פצצות אטום‬ ‫או שאני מנקז לך את הזהב.‬ 243 00:12:26,328 --> 00:12:30,708 ‫אחד הדברים שהכי אהבתי בו,‬ ‫בתור קולנוען ובתור במאי,‬ 244 00:12:30,791 --> 00:12:32,418 ‫זה שהוא פשוט נתן לי להתפרע…‬ 245 00:12:32,501 --> 00:12:33,544 ‫- לארי וולף‬ ‫שחקן -‬ 246 00:12:33,627 --> 00:12:37,047 ‫הייתי מוסיף כמה מילים או מחוות מאולתרות,‬ 247 00:12:37,131 --> 00:12:40,718 ‫ואני זוכר אותו אומר,‬ ‫״אני לא מבין את זה, אבל אני אוהב את זה״.‬ 248 00:12:41,761 --> 00:12:44,472 ‫אין לי מושג איך הוא ליהק אנשים.‬ 249 00:12:44,555 --> 00:12:48,142 ‫לא הבנתי, כי הם לא נראו כמו שחקנים.‬ ‫לא הבנתי מה הם.‬ 250 00:12:48,225 --> 00:12:52,980 ‫זה כאילו הוא יצא לרחוב חצי מהזמן‬ ‫ואסף משם שיכורים.‬ 251 00:12:53,773 --> 00:12:55,441 ‫אבל הם היו נפלאים.‬ 252 00:12:55,524 --> 00:12:59,236 ‫פשוט חבורה נפלאה‬ ‫של אנשים שלא נראו כמו שחקנים.‬ 253 00:12:59,737 --> 00:13:01,322 ‫מה קורה פה?‬ 254 00:13:01,405 --> 00:13:03,574 ‫חייבים למתוח גבול איפשהו.‬ 255 00:13:03,657 --> 00:13:06,827 ‫אם היה דבר קבוע אחד שהיה מפוקפק,‬ 256 00:13:06,911 --> 00:13:10,164 ‫זה היה או ״אנחנו עשירים״‬ ‫או ״אנחנו מרוששים״.‬ 257 00:13:10,247 --> 00:13:12,541 ‫אף פעם לא ״מצבנו יציב״.‬ 258 00:13:12,625 --> 00:13:15,336 ‫״עשירים״ פירושו ״יש לנו 500 דולר בבנק״.‬ 259 00:13:16,337 --> 00:13:18,005 ‫אנחנו מוכנים לצלם.‬ 260 00:13:18,088 --> 00:13:21,884 ‫אחד מהם הורכב כמעט כולו מתמונות סטילס,‬ ‫כי לא היה לנו כסף לפילם.‬ 261 00:13:22,468 --> 00:13:23,719 ‫אתה לא מסוגל לביים כלום.‬ 262 00:13:23,803 --> 00:13:27,848 ‫לולא אני, היית חי מדמי אבטלה‬ ‫כמו יתר חלאות עולם הקולנוע המחתרתי.‬ 263 00:13:27,932 --> 00:13:29,975 ‫את הראשונים יצרתי בתקציב כה דל‬ 264 00:13:30,059 --> 00:13:32,895 ‫שיכולתי לעבוד איפשהו ולממן אותם.‬ 265 00:13:32,978 --> 00:13:34,563 ‫- ״לא עוד תירוצים״ בקולנוע בליקר -‬ 266 00:13:34,647 --> 00:13:38,400 ‫המצב היה מספיק פשוט כדי שאיש כריזמטי אחד,‬ 267 00:13:38,484 --> 00:13:41,862 ‫שיש לו רעיונות שונים וסקרנות,‬ 268 00:13:41,946 --> 00:13:45,449 ‫יכול היה ליצור סטנדרט קולנועי חדש.‬ 269 00:13:46,158 --> 00:13:48,953 ‫ואני חושב שהוא שימר את הסקרנות הזאת‬ 270 00:13:49,537 --> 00:13:51,330 ‫עמוק לתוך גיל הזהב.‬ 271 00:13:55,668 --> 00:14:00,506 ‫- סיניור ממשיך בצילומי הפרויקט שלו -‬ 272 00:14:00,589 --> 00:14:02,132 ‫הנה זה.‬ 273 00:14:02,925 --> 00:14:03,926 ‫רואה?‬ 274 00:14:06,220 --> 00:14:09,431 ‫מעודד להיות בעיר ולראות את זה, לא?‬ 275 00:14:11,183 --> 00:14:14,061 ‫אם היית צריך להציג את הסצנה הזאת,‬ 276 00:14:14,645 --> 00:14:16,188 ‫מעניין אותי אם היית‬ 277 00:14:16,772 --> 00:14:19,733 ‫עושה תנועת מצלמה מהבניין לכאן,‬ 278 00:14:19,817 --> 00:14:22,444 ‫או תנועת מצלמה מכאן לאנשהו.‬ 279 00:14:22,528 --> 00:14:24,071 ‫לא יודע. בטח גם וגם, נכון?‬ 280 00:14:24,655 --> 00:14:26,699 ‫זה צילום מעניין, וואו.‬ 281 00:14:26,782 --> 00:14:27,867 ‫כמו מערבון.‬ 282 00:14:40,462 --> 00:14:42,423 ‫תראו אותם. הם תשעה.‬ 283 00:14:44,425 --> 00:14:48,512 ‫איך ייתכן שכולם יצאו מתוך ברווזה אחת?‬ 284 00:14:51,015 --> 00:14:53,392 ‫תראו את אימא, מסתכלת על כל העסק.‬ 285 00:15:03,903 --> 00:15:06,155 ‫זוכר את הברווזים שצילמת?‬ ‫-כן.‬ 286 00:15:06,780 --> 00:15:08,991 ‫הם גדלו. הם גדולים.‬ 287 00:15:09,825 --> 00:15:11,744 ‫נראה אותם היום, אם תרצה.‬ 288 00:15:11,827 --> 00:15:13,078 ‫הם גדולים.‬ 289 00:15:14,330 --> 00:15:17,541 ‫אני מקווה שאתם‬ ‫מרוצים מהצילומים האלה כמוני.‬ 290 00:15:19,835 --> 00:15:24,089 ‫נראה לי שצריך דברים‬ ‫שלא קשורים לקולנוע, בשביל האיזון.‬ 291 00:15:24,173 --> 00:15:26,675 ‫כדי שזה לא יהיה רק על הסרטים.‬ ‫-כן.‬ 292 00:15:26,759 --> 00:15:28,761 ‫״מי האיש הזה?״‬ ‫-בדיוק.‬ 293 00:15:30,304 --> 00:15:31,680 ‫מי האיש הזה?‬ 294 00:15:32,723 --> 00:15:33,933 ‫לעולם לא אדע.‬ 295 00:15:44,860 --> 00:15:46,028 ‫הנה הם.‬ 296 00:15:47,112 --> 00:15:48,280 ‫אלוהים…‬ 297 00:15:56,622 --> 00:16:00,709 ‫אף פעם לא ראיתי דבר כזה,‬ ‫שיש אחד קטנטן ואחד גדול,‬ 298 00:16:01,418 --> 00:16:03,003 ‫במסגרת תוחלת חיים אחת.‬ 299 00:16:04,838 --> 00:16:06,715 ‫אני מקבל סחרחורת.‬ ‫-אוי, שיט.‬ 300 00:16:08,676 --> 00:16:10,803 ‫תצליח להגיע לספסל?‬ ‫-כן.‬ 301 00:16:10,886 --> 00:16:11,887 ‫טוב.‬ 302 00:16:14,348 --> 00:16:16,433 ‫אלוהים.‬ ‫-זה היה קרוב.‬ 303 00:16:16,517 --> 00:16:17,518 ‫אוי…‬ 304 00:16:22,940 --> 00:16:25,067 ‫צריך למצוא דרך להחזיר אותו לדירה.‬ 305 00:16:25,150 --> 00:16:26,235 ‫לא, אני אהיה בסדר.‬ 306 00:16:26,735 --> 00:16:28,070 ‫תצליח לעלות ברגל?‬ 307 00:16:28,570 --> 00:16:31,865 ‫אם תהיה קרוב אליי, אהיה בסדר.‬ 308 00:16:40,708 --> 00:16:46,088 ‫אני חושב שאני צריך להתמודד‬ ‫עם הרעיון של הבעיה שלי,‬ 309 00:16:46,797 --> 00:16:49,550 ‫ופשוט להראות את הרעידות שיש לי לפעמים.‬ 310 00:16:49,633 --> 00:16:51,260 ‫שפשוט יראו את זה.‬ 311 00:16:55,222 --> 00:16:59,476 ‫ורוזמרי, כשזה קורה במסעדה או משהו, היא…‬ 312 00:17:00,686 --> 00:17:01,562 ‫אני פשוט…‬ 313 00:17:02,438 --> 00:17:03,731 ‫וזה נרגע.‬ 314 00:17:05,357 --> 00:17:06,567 ‫כן.‬ ‫-מה זה?‬ 315 00:17:07,234 --> 00:17:08,485 ‫הפרקינסון.‬ 316 00:17:11,822 --> 00:17:14,742 ‫פשוט חשבתי, אתה יודע…‬ 317 00:17:14,825 --> 00:17:18,537 ‫אני צריך לאכול בדרך מסוימת עכשיו,‬ ‫אחרת הכול נשפך לרצפה.‬ 318 00:17:19,747 --> 00:17:20,748 ‫אז…‬ 319 00:17:21,874 --> 00:17:22,916 ‫צריך להודות בזה.‬ 320 00:17:34,094 --> 00:17:34,928 ‫בוקר טוב.‬ 321 00:17:35,512 --> 00:17:36,555 ‫היי.‬ 322 00:17:37,056 --> 00:17:38,057 ‫מה שלומך?‬ 323 00:17:38,140 --> 00:17:40,100 ‫לפעמים אני תוהה…‬ 324 00:17:42,853 --> 00:17:44,813 ‫ספר לי הכול. מה שלומך?‬ 325 00:17:46,398 --> 00:17:47,274 ‫בסדר.‬ 326 00:17:49,610 --> 00:17:50,611 ‫בסדר.‬ 327 00:17:51,236 --> 00:17:53,906 ‫זה קשה?‬ 328 00:17:53,989 --> 00:17:57,242 ‫זה מאתגר? זה מוזר? זה מפחיד?‬ 329 00:17:57,326 --> 00:18:01,080 ‫בכל יום נתון, כל אחד מאלה.‬ 330 00:18:01,163 --> 00:18:05,584 ‫אני חושב שזה צריך להיות חלק מהסרט.‬ 331 00:18:07,336 --> 00:18:10,297 ‫אני אוהב שיש לך את הפרויקט הזה.‬ ‫-גם אני.‬ 332 00:18:10,881 --> 00:18:17,387 ‫אני לא יודע למה, זה יצירתי‬ ‫וזה מרגיע אותי מהמון מבחינות.‬ 333 00:18:17,471 --> 00:18:18,305 ‫כן.‬ 334 00:18:19,056 --> 00:18:21,725 ‫זה מלהיב כי זה לא דומה לשום דבר אחר.‬ 335 00:18:22,851 --> 00:18:26,480 ‫- סיניור בדרך‬ ‫לאתר צילומים של הפרויקט שלו -‬ 336 00:18:30,484 --> 00:18:34,154 ‫כשיש פרקינסון,‬ ‫אתה מאבד משהו קטן בכל יום.‬ 337 00:18:35,405 --> 00:18:38,700 ‫אבל הוא כל כך ממוקד בסרט הזה,‬ 338 00:18:40,369 --> 00:18:44,498 ‫ברור שזה נותן לו אנרגיה ומעורר בו התלהבות.‬ 339 00:18:46,083 --> 00:18:48,877 ‫זה בצד שמאל ברחוב הזה.‬ 340 00:18:49,378 --> 00:18:50,879 ‫אולי זה זה.‬ 341 00:18:52,965 --> 00:18:54,174 ‫אולי.‬ 342 00:18:54,258 --> 00:18:55,551 ‫בוב, איפה אנחנו?‬ 343 00:18:56,135 --> 00:18:57,886 ‫״סמטת גרייט ג׳ונס״.‬ 344 00:18:58,846 --> 00:19:00,180 ‫לא ״גרייס ג׳ונס״.‬ 345 00:19:01,014 --> 00:19:03,892 ‫שילמנו לאיזה הומלס 50 דולר‬ 346 00:19:03,976 --> 00:19:07,479 ‫לשכב בערימת פסולת…‬ 347 00:19:08,313 --> 00:19:09,857 ‫ואז צילמנו את הסצנה.‬ 348 00:19:09,940 --> 00:19:10,941 ‫- פאטני סוופ -‬ 349 00:19:11,024 --> 00:19:13,443 ‫והוא אמר ״בוא נעשה את זה שוב״ כשסיימנו.‬ 350 00:19:14,820 --> 00:19:16,822 ‫זה היה נחמד. אני זוכר את זה.‬ 351 00:19:19,950 --> 00:19:21,201 ‫מה הייתה הסצנה?‬ 352 00:19:21,827 --> 00:19:25,581 ‫זו הייתה סצנה שבה היא עושה פרסומת ל…‬ 353 00:19:28,083 --> 00:19:31,503 ‫האמת, היא נראתה כל כך טוב‬ ‫שלאף אחד לא היה אכפת למה הפרסומת.‬ 354 00:19:36,508 --> 00:19:38,719 ‫אי אפשר לאכול מזגן.‬ 355 00:19:41,388 --> 00:19:45,517 ‫החלטתי לעשות סרט על משרד פרסום.‬ 356 00:19:45,601 --> 00:19:47,686 ‫אף פעם לא כתבתי תסריט במהירות כזאת.‬ 357 00:19:47,769 --> 00:19:49,271 ‫היה לי ממש כיף.‬ 358 00:19:50,355 --> 00:19:55,319 ‫אם נשתמש במשחק מקדים יצירתי,‬ 359 00:19:55,402 --> 00:19:57,779 ‫לפני החדירה,‬ 360 00:19:58,447 --> 00:20:00,991 ‫נעשה מ…‬ 361 00:20:01,700 --> 00:20:02,910 ‫מעקף?‬ 362 00:20:04,161 --> 00:20:05,204 ‫נראה כמו.‬ 363 00:20:06,413 --> 00:20:07,915 ‫נשמע כמו.‬ 364 00:20:07,998 --> 00:20:09,708 ‫כמה הברות, מריו?‬ 365 00:20:10,375 --> 00:20:12,294 ‫כמה הברות, מריו?‬ 366 00:20:12,377 --> 00:20:14,296 ‫כמה הברות, מריו?‬ 367 00:20:17,299 --> 00:20:19,092 ‫זה על משרד פרסום לבן.‬ 368 00:20:19,176 --> 00:20:22,137 ‫מנהל המשרד מת מהתקף לב,‬ 369 00:20:22,221 --> 00:20:25,974 ‫וחברי ההנהלה שלו לוקחים לו‬ ‫את הטבעות והשעונים וכולי,‬ 370 00:20:26,058 --> 00:20:28,268 ‫וצריכים לבחור יו״ר חדש.‬ 371 00:20:28,352 --> 00:20:30,896 ‫הכלל אומר שאסור לך להצביע לעצמך,‬ 372 00:20:30,979 --> 00:20:33,774 ‫אז כולם מצביעים לשחור היחיד במשרד,‬ 373 00:20:33,857 --> 00:20:36,610 ‫במחשבה שאף אחד אחר לא יצביע לו,‬ ‫והוא נבחר.‬ 374 00:20:36,693 --> 00:20:38,070 ‫- פאטני סוופ -‬ 375 00:20:38,153 --> 00:20:38,987 ‫סוופ.‬ 376 00:20:39,071 --> 00:20:41,406 ‫זה מה שאבי היה רוצה.‬ 377 00:20:42,950 --> 00:20:44,493 ‫הוא היה ממש בעדך.‬ 378 00:20:44,576 --> 00:20:47,537 ‫אבא שלך היה חמור.‬ 379 00:20:47,621 --> 00:20:51,708 ‫והוא ניגש לראש השולחן ואומר‬ ‫״השינויים שאעשה יהיו מינימליים״.‬ 380 00:20:51,792 --> 00:20:53,627 ‫לא אטלטל את הסירה.‬ 381 00:20:53,710 --> 00:20:55,879 ‫לטלטל את הסירה זה מבאס.‬ 382 00:20:55,963 --> 00:20:57,923 ‫מה שצריך זה להטביע את הסירה.‬ 383 00:20:58,006 --> 00:21:00,801 ‫המצלמה מאחוריו,‬ ‫ואז רואים 40 שחורים יושבים שם,‬ 384 00:21:00,884 --> 00:21:02,010 ‫והסרט מתחיל.‬ 385 00:21:02,094 --> 00:21:05,305 ‫שמעתי שזה סרט מצחיק מאוד.‬ ‫ככה הייתי אומר בכל מקרה.‬ 386 00:21:06,598 --> 00:21:09,810 ‫אבל באמת…‬ ‫-אני מקווה שהסרט לא רק מצחיק.‬ 387 00:21:09,893 --> 00:21:12,104 ‫כן?‬ ‫-שיש בו גם עוקץ.‬ 388 00:21:12,729 --> 00:21:14,690 ‫בתור חומר לניקוי חלונות? שכח מזה.‬ 389 00:21:15,315 --> 00:21:17,109 ‫בתוספת פולי סויה בשביל החלבון,‬ 390 00:21:17,192 --> 00:21:19,736 ‫נמכור את זה בתור משקה קל בגטו.‬ 391 00:21:19,820 --> 00:21:24,324 ‫אין שום מהפכה‬ ‫עם איך שאתה מנהל את המקום הזה, גבר.‬ 392 00:21:24,408 --> 00:21:26,076 ‫מתי יקרה משהו?‬ 393 00:21:27,452 --> 00:21:32,416 ‫״פאטני״ יצא באמצע‬ ‫תקופת המחאות סביב זכויות האזרח.‬ 394 00:21:32,499 --> 00:21:35,419 ‫איך בא לך הרעיון הזה?‬ 395 00:21:35,502 --> 00:21:37,004 ‫עבדתי בעבודה,‬ 396 00:21:37,838 --> 00:21:40,799 ‫והשחור שעבד לידי אמר,‬ 397 00:21:40,882 --> 00:21:45,178 ‫״משלמים לך יותר,‬ ‫ושנינו עובדים באותה העבודה.״‬ 398 00:21:45,262 --> 00:21:47,014 ‫כן.‬ ‫-וזהו זה.‬ 399 00:21:47,097 --> 00:21:49,933 ‫אם אתן לך העלאה, כולם ירצו העלאה.‬ 400 00:21:50,017 --> 00:21:54,187 ‫ואם אתן להם העלאה, נחזור למקום בו התחלנו.‬ 401 00:21:54,730 --> 00:21:58,859 ‫חשבתי שאף אחד לא יצפה בזה,‬ ‫אבל לא ידעתי מהחיים שלי.‬ 402 00:21:59,443 --> 00:22:01,320 ‫- מכניסים לעולם הפרסום -‬ 403 00:22:04,573 --> 00:22:06,408 ‫- ניצחון מוחץ ל״סוופ״! -‬ 404 00:22:06,491 --> 00:22:08,368 ‫- מצחיק, בוסרי, מבריק -‬ 405 00:22:08,452 --> 00:22:10,871 ‫- גס, מקוטע, נפלא, לא מובן ורלוונטי -‬ 406 00:22:10,954 --> 00:22:12,748 ‫נראה שהיה שם משהו‬ 407 00:22:12,831 --> 00:22:15,792 ‫שהתחבר להלך הרוח החברתי,‬ 408 00:22:16,543 --> 00:22:17,919 ‫ולסרט הזה.‬ 409 00:22:18,503 --> 00:22:20,630 ‫אז זאת הייתה מראה טובה.‬ 410 00:22:23,633 --> 00:22:27,429 ‫זה לא היה בגלל הסרט‬ ‫כמו שזה היה בגלל החברה.‬ 411 00:22:31,141 --> 00:22:33,685 ‫אם כולם יצליחו להתחבר‬ 412 00:22:33,769 --> 00:22:39,691 ‫לחוש הומור עצמי, אני חושב שנוכל להתגבר‬ ‫על המון דברים שאנחנו לוקחים ברצינות רבה.‬ 413 00:22:39,775 --> 00:22:43,236 ‫נוכל לעסוק בנושאים הרציניים בדרך אחרת.‬ 414 00:22:43,320 --> 00:22:47,240 ‫למשל מלחמה, ועוני, וכל הדברים שקורים.‬ 415 00:22:48,283 --> 00:22:50,494 ‫- ״זה היה נורא. אהבתי את זה.״ -‬ 416 00:22:50,577 --> 00:22:52,788 ‫- ״הסרט הכי פוגעני שראיתי בחיי״ -‬ 417 00:22:52,871 --> 00:22:55,540 ‫- המתיחה של יוצר ״פאטני״ משתלמת לו -‬ 418 00:22:56,708 --> 00:22:59,252 ‫״רוברט דאוני עושה סרטים מתועבים.״‬ 419 00:23:00,087 --> 00:23:02,631 ‫מגזין ״לייף״. מה, באמת?‬ 420 00:23:05,217 --> 00:23:08,011 ‫מה חשבת על זה?‬ ‫-נשמע בסדר.‬ 421 00:23:08,887 --> 00:23:10,555 ‫וזה, צילמת את זה?‬ 422 00:23:10,639 --> 00:23:13,767 ‫״פאטני סוופ״ נכלל בספריית הקונגרס.‬ 423 00:23:13,850 --> 00:23:17,687 ‫מטורף שזה קרה.‬ ‫לרוב זה קורה לסרטים הוליוודיים.‬ 424 00:23:18,814 --> 00:23:24,694 ‫מה הייתה המשמעות של זה בעיניך,‬ ‫כשהתחלת לקבל הכרה מצד קולנוענים‬ 425 00:23:24,778 --> 00:23:29,324 ‫שהיו, סליחה על הביטוי, חשובים בדור ההוא?‬ 426 00:23:29,408 --> 00:23:31,910 ‫בטח הייתה לזה משמעות.‬ 427 00:23:31,993 --> 00:23:34,246 ‫כן, שאוכל לעשות עוד סרט.‬ 428 00:23:34,329 --> 00:23:37,124 ‫הרגשת שאתה שייך, ו…‬ 429 00:23:37,207 --> 00:23:39,543 ‫שזכית לאישור כלשהו?‬ 430 00:23:39,626 --> 00:23:42,295 ‫זאת תאוריה די מעניינת.‬ 431 00:23:44,589 --> 00:23:45,924 ‫התחמקות יפה.‬ 432 00:23:47,717 --> 00:23:51,054 ‫הוא יודע שאני מנסה להבין משהו,‬ 433 00:23:51,138 --> 00:23:52,973 ‫ושאני מפנה את המצלמה אליו.‬ 434 00:23:53,056 --> 00:23:58,228 ‫מה שהוא מנסה לעשות זה‬ ‫להפנות את המצלמה למה שהוא מנסה להגיד.‬ 435 00:23:59,020 --> 00:24:00,939 ‫מה זה? עוד נראה.‬ 436 00:24:03,233 --> 00:24:05,610 ‫איזה מפרץ! אלוהים.‬ 437 00:24:05,694 --> 00:24:07,904 ‫זה מתחיל להיראות כמו רוקוויי.‬ 438 00:24:09,489 --> 00:24:12,742 ‫- סיניור מחליט שהפרויקט שלו‬ ‫זקוק ליום צילומי לוקיישן -‬ 439 00:24:12,826 --> 00:24:14,703 ‫בוב, למה רצית לבוא הנה?‬ 440 00:24:14,786 --> 00:24:17,831 ‫כשהייתי בן 15, הייתי בא הנה בקיצים.‬ 441 00:24:19,374 --> 00:24:22,043 ‫זו הייתה התחנה האחרונה של הסאבוויי.‬ 442 00:24:23,336 --> 00:24:25,297 ‫אלוהים, אתה חייב לצלם את זה.‬ 443 00:24:30,510 --> 00:24:31,595 ‫זה נהדר.‬ 444 00:24:36,183 --> 00:24:37,517 ‫זה היה מטורף.‬ 445 00:24:37,601 --> 00:24:39,269 ‫אפשר להגיד ״צ׳יז״?‬ 446 00:24:43,899 --> 00:24:45,066 ‫חברה שלי.‬ 447 00:24:46,193 --> 00:24:47,444 ‫החברה המשוגעת שלי.‬ 448 00:24:48,820 --> 00:24:50,322 ‫כמה זמן אתם כבר נשואים?‬ 449 00:24:51,031 --> 00:24:52,032 ‫1,500 שנה.‬ 450 00:24:54,534 --> 00:24:57,704 ‫אתה מרגיש לפעמים‬ ‫שאתה חי באחד הסרטים שלך?‬ 451 00:24:57,787 --> 00:24:58,788 ‫ברגע זה.‬ 452 00:25:02,292 --> 00:25:04,085 ‫הסרטים שלך היו כאלה מאולתרים?‬ 453 00:25:04,169 --> 00:25:05,420 ‫לפעמים, כן.‬ 454 00:25:05,504 --> 00:25:07,214 ‫אבל זה היה החופשי ביותר.‬ 455 00:25:08,131 --> 00:25:09,049 ‫כן.‬ 456 00:25:09,132 --> 00:25:11,927 ‫כל דבר הופך לכל דבר בסופו של דבר.‬ 457 00:25:12,010 --> 00:25:15,555 ‫כל דבר הופך למשהו אחר, שהופך למשהו אחר,‬ 458 00:25:15,639 --> 00:25:17,807 ‫ואז משהו לא עובד, אז אתה מעיף את זה.‬ 459 00:25:18,767 --> 00:25:20,560 ‫זה נקרא ״ללכת בעקבות הסרט״.‬ 460 00:25:21,937 --> 00:25:25,232 ‫אני עדיין מרגיש שבאופן מסוים,‬ ‫הוא עובד עלינו.‬ 461 00:25:26,608 --> 00:25:32,030 ‫הוא יודע שיש פה משהו‬ ‫שמשותף לעשיית סרט עליו‬ 462 00:25:32,113 --> 00:25:35,659 ‫ולשימור העניין שלו בפרויקט.‬ 463 00:25:37,702 --> 00:25:38,870 ‫ו… קאט.‬ 464 00:25:40,455 --> 00:25:41,873 ‫לא צריך מעבר.‬ 465 00:25:42,499 --> 00:25:45,168 ‫מה ההבדל?‬ ‫-אני מבין מה אתה עושה עכשיו.‬ 466 00:25:45,252 --> 00:25:46,419 ‫מה?‬ ‫-אני יודע.‬ 467 00:25:46,503 --> 00:25:49,923 ‫ובגלל שאני מאמין שהוא מחובר‬ 468 00:25:50,006 --> 00:25:53,885 ‫לאלוהי היצירה באופן כלשהו,‬ 469 00:25:53,969 --> 00:25:57,180 ‫התפקיד שלי הוא להבין מה המשמעות של כל זה.‬ 470 00:25:57,264 --> 00:25:58,932 ‫מה הסצנה שאנחנו צופים בה?‬ 471 00:25:59,015 --> 00:26:02,978 ‫זאת פשוט ההליכה אל עבר הדלת.‬ 472 00:26:03,061 --> 00:26:04,688 ‫הדלת בחוץ.‬ 473 00:26:06,189 --> 00:26:08,483 ‫איך היא תשתלב בסרט?‬ ‫-מי יודע?‬ 474 00:26:08,567 --> 00:26:11,778 ‫אתה ביימת את זה. מה התוכנית?‬ 475 00:26:11,861 --> 00:26:14,447 ‫כן, התוכנית שלך.‬ ‫זה מה שאנחנו צריכים לשמוע.‬ 476 00:26:17,284 --> 00:26:23,456 ‫אני חושב שאנחנו צריכים להתפצל לשני מחנות.‬ ‫שנינו נערוך דברים שיובילו לאותו הדבר:‬ 477 00:26:23,540 --> 00:26:25,083 ‫העריכה של הסרט הזה.‬ 478 00:26:25,166 --> 00:26:29,212 ‫אבל אולי יהיה משהו באחד שלא יהיה באחר.‬ 479 00:26:29,879 --> 00:26:32,382 ‫אני חושב שאני צריך לשכור דירה בבניין הזה,‬ 480 00:26:32,465 --> 00:26:35,635 ‫ולהביא הנה ציוד. קדימה.‬ 481 00:26:37,095 --> 00:26:40,015 ‫נובמבר 2019‬ 482 00:26:41,266 --> 00:26:44,728 ‫יוצרי הסרט מקימים עמדת עריכה‬ ‫בביתו של סיניור‬ 483 00:26:44,811 --> 00:26:47,063 ‫כדי שיוכל לערוך גרסה משלו של הסרט.‬ 484 00:26:50,525 --> 00:26:53,903 ‫אתה אוהב את הרעיון‬ ‫של צילום פתיחת השער, נכון?‬ 485 00:26:53,987 --> 00:26:55,614 ‫אם אפשר, כן.‬ ‫-נראה לי שאפשר.‬ 486 00:26:55,697 --> 00:26:57,324 ‫נתקדם פה בשביל.‬ 487 00:26:57,824 --> 00:27:00,577 ‫אני מרחיק אותך מדרך הישר, אבא.‬ 488 00:27:01,494 --> 00:27:02,412 ‫- גרסת סיניור -‬ 489 00:27:02,495 --> 00:27:04,414 ‫וכמה שאתה רחוק יותר, יותר טוב.‬ 490 00:27:05,665 --> 00:27:08,376 ‫יצאתם לנסיעה בדרכים ביחד?‬ 491 00:27:08,460 --> 00:27:11,087 ‫כן. חצינו פעם את ארה״ב.‬ 492 00:27:11,171 --> 00:27:14,090 ‫מסנטה פה עד לוס אנג׳לס.‬ ‫-כן.‬ 493 00:27:14,591 --> 00:27:15,717 ‫איך זה היה?‬ 494 00:27:15,800 --> 00:27:17,677 ‫אני הייתי אחראי על מקטרת החשיש.‬ 495 00:27:19,596 --> 00:27:20,972 ‫זה היה מעניין.‬ 496 00:27:21,973 --> 00:27:24,768 ‫אני לא יודע אם זה שייך לכאן,‬ ‫אבל אני אוהב את זה.‬ 497 00:27:26,436 --> 00:27:28,772 ‫פה צריך נגיעה מוזיקלית של ג׳ק ניטשה.‬ 498 00:27:38,198 --> 00:27:41,159 ‫משם היית עובר לאחד הסרטים שלך?‬ 499 00:27:41,993 --> 00:27:45,664 ‫כן, או שאפשר להישאר על זה עוד קצת.‬ 500 00:27:51,044 --> 00:27:53,588 ‫אל תיסע מהר מדי.‬ ‫-רגע…‬ 501 00:27:54,130 --> 00:27:56,675 ‫רגע…‬ 502 00:27:58,218 --> 00:28:00,929 ‫הגרסה שלו בהחלט עדיין בתהליך.‬ 503 00:28:01,012 --> 00:28:03,390 ‫היא לא לינארית במיוחד.‬ 504 00:28:03,473 --> 00:28:09,062 ‫זה כמו לא לתת לבמאי‬ ‫דדליין להגשת הפרויקט שלו,‬ 505 00:28:09,145 --> 00:28:12,023 ‫ולא להסביר מה הנרטיב שלו מלכתחילה.‬ 506 00:28:12,107 --> 00:28:14,943 ‫זה עשוי לצאת קצת משוגע.‬ 507 00:28:15,026 --> 00:28:18,947 ‫קומה רביעית. סולריום, אקווריום, סניטריום,‬ 508 00:28:19,030 --> 00:28:22,742 ‫מעצר שיכורים, ידוענים,‬ ‫מחלות ילדים. המעלית עולה.‬ 509 00:28:23,493 --> 00:28:27,288 ‫בוב לא מודאג מהאפשרות‬ ‫שהסרט יבלבל את הקהל,‬ 510 00:28:28,540 --> 00:28:29,958 ‫וזה מה שיפה בזה.‬ 511 00:28:30,041 --> 00:28:31,876 ‫יש תבנית מסוימת ליצירה שלו…‬ 512 00:28:31,960 --> 00:28:33,628 ‫- פול תומאס אנדרסון‬ ‫קולנוען -‬ 513 00:28:33,712 --> 00:28:37,549 ‫או שמתחברים אליה או שלא,‬ ‫אבל אני ממש מאוהב בה.‬ 514 00:28:37,632 --> 00:28:41,928 ‫פול אוהב סרטים‬ ‫יותר מרוב האנשים שאני נתקל בהם.‬ 515 00:28:42,011 --> 00:28:45,724 ‫כשפגשתי אותו, לא האמנתי‬ ‫שהוא מכיר את שנות ה־60 יותר טוב ממני.‬ 516 00:28:45,807 --> 00:28:47,517 ‫והוא תסריטאי נפלא.‬ 517 00:28:47,600 --> 00:28:48,768 ‫אקשן.‬ 518 00:28:48,852 --> 00:28:50,729 ‫רגע… טוב?‬ ‫אנחנו רק צריכים את הסלילים, ברט…‬ 519 00:28:50,812 --> 00:28:52,313 ‫- לילות בוגי‬ ‫פול תומאס אנדרסון -‬ 520 00:28:52,397 --> 00:28:53,231 ‫לא.‬ 521 00:28:53,314 --> 00:28:57,402 ‫הוא ביקש שאבוא באחד הימים‬ ‫ואתפרע מול המצלמה, ועשיתי את זה.‬ 522 00:28:57,485 --> 00:28:59,946 ‫לא נוכל לשלם על הקלטות הדמו,‬ 523 00:29:00,029 --> 00:29:03,491 ‫אם לא ניקח את ההקלטות‬ ‫לחברת התקליטים, ונקבל כסף!‬ 524 00:29:03,575 --> 00:29:04,909 ‫הלו? בדיוק!‬ 525 00:29:06,077 --> 00:29:08,830 ‫זה לא זבש״י. זבשכ״ם.‬ 526 00:29:08,913 --> 00:29:10,248 ‫בעיה שלכם.‬ 527 00:29:10,331 --> 00:29:13,835 ‫היה לי כיף לעבוד עם פול אנדרסון.‬ ‫זה היה כיף.‬ 528 00:29:14,335 --> 00:29:16,755 ‫זו לא תעלומה שפול תומאס אנדרסון‬ 529 00:29:16,838 --> 00:29:19,299 ‫הוא כנראה הבן שאבא שלי היה רוצה שיהיה לו,‬ 530 00:29:19,799 --> 00:29:21,551 ‫והם אוהבים להזכיר לי את זה.‬ 531 00:29:21,634 --> 00:29:26,431 ‫- מארכיונו הפרטי‬ ‫של פול תומאס אנדרסון (2011) -‬ 532 00:29:26,514 --> 00:29:30,560 ‫פול אמר משהו,‬ ‫ואמרתי ״אני חייב לזוז, יש לי רכבת״,‬ 533 00:29:30,685 --> 00:29:32,854 ‫והוא אמר ״אני בא איתך״. אמרתי ״מה״?‬ 534 00:29:34,105 --> 00:29:35,482 ‫- לרכבות -‬ 535 00:29:35,565 --> 00:29:38,067 ‫זה היה לסרט תיעודי, או…‬ 536 00:29:38,151 --> 00:29:40,487 ‫אף פעם אין לדעת מה הוא עושה.‬ 537 00:29:40,987 --> 00:29:44,032 ‫אולי זה היה משהו כזה. מאז לא שמעתי על זה.‬ 538 00:29:46,326 --> 00:29:48,453 ‫תן לי לקחת עוד סוללה לפני שנעלה.‬ 539 00:29:48,536 --> 00:29:50,079 ‫לקוצב הלב שלי?‬ 540 00:29:55,627 --> 00:29:58,546 ‫אם אתה מבלה עם בוב, ומכיר קצת את בוב,‬ 541 00:29:58,630 --> 00:30:01,257 ‫יש לו חוש הומור פנטסטי,‬ 542 00:30:01,800 --> 00:30:04,010 ‫ויש לו ביטחון עצמי מדהים,‬ 543 00:30:04,093 --> 00:30:07,305 ‫להיות מחויב לקצב שלו כשהוא מספר סיפור.‬ 544 00:30:07,931 --> 00:30:11,017 ‫אז בתור קולנוען, זה ממריץ אותי.‬ 545 00:30:11,100 --> 00:30:15,230 ‫זה מזכיר לך לסמוך על עצמך ולהאמין בעצמך.‬ 546 00:30:15,897 --> 00:30:18,858 ‫קשה ללכת גם בלי להחזיק מצלמה.‬ 547 00:30:19,442 --> 00:30:23,154 ‫אבא היה נוסע ברכבת. הנסיעה האחרונה שלך‬ ‫הייתה עם פול תומאס אנדרסון?‬ 548 00:30:23,238 --> 00:30:26,366 ‫אבל מאז לא, וגם לא טיסות.‬ 549 00:30:26,449 --> 00:30:29,536 ‫כן, אני לא טס לשום מקום. אני פרנואיד.‬ 550 00:30:29,619 --> 00:30:33,081 ‫הוא היה רגיש לרכבות.‬ 551 00:30:33,164 --> 00:30:35,375 ‫הוא היה רגיש לעלייה לרכבות ולירידה מהן.‬ 552 00:30:35,458 --> 00:30:38,253 ‫הוא היה רגיש למזג האוויר.‬ 553 00:30:38,336 --> 00:30:40,797 ‫עדיין יש לך בעיה עם מעליות?‬ ‫-כן.‬ 554 00:30:43,424 --> 00:30:45,426 ‫זה… אל…‬ ‫-אוי, שיט.‬ 555 00:30:46,094 --> 00:30:49,305 ‫אמרתי לך, באחד הערבים‬ ‫הייתי תקוע פה שעה וחצי,‬ 556 00:30:49,389 --> 00:30:50,932 ‫ולא יכולתי לצאת.‬ 557 00:30:51,015 --> 00:30:53,518 ‫היה רוסי אחד במעלית.‬ 558 00:30:53,601 --> 00:30:57,063 ‫הוא כל הזמן שאל אם יהיה בסדר,‬ ‫ואמרתי לו ״מאיפה לי לדעת״?‬ 559 00:31:00,024 --> 00:31:02,402 ‫אתה חושב שכל הנוירוזות האלה, בסופו של דבר,‬ 560 00:31:02,485 --> 00:31:06,364 ‫הן חלק בלתי נפרד מהיצירתיות,‬ ‫או שהן סתם מבאסות?‬ 561 00:31:06,447 --> 00:31:08,241 ‫קצת מזה וקצת מזה.‬ ‫-כן.‬ 562 00:31:09,742 --> 00:31:12,328 ‫נראה לי שיש לנו פה דמויות חדשות.‬ ‫-כן.‬ 563 00:31:12,412 --> 00:31:15,665 ‫השעה שלפני נחיתת האונס הייתה מפחידה.‬ 564 00:31:15,748 --> 00:31:17,584 ‫לא הנחיתה. שרדנו.‬ 565 00:31:17,667 --> 00:31:19,794 ‫אבל מאז אני לא מסוגל לעמוד בזה.‬ 566 00:31:19,878 --> 00:31:22,839 ‫מה הסיכוי שיקרו לך שתי נחיתות אונס בחיים?‬ 567 00:31:22,922 --> 00:31:24,340 ‫לעולם לא אדע.‬ 568 00:31:24,424 --> 00:31:25,633 ‫אני מפחד מדי.‬ 569 00:31:26,634 --> 00:31:30,889 ‫נחיתת האונס קרתה לי כשהייתי בצבא.‬ 570 00:31:32,432 --> 00:31:35,894 ‫היינו במטוס ״דאגלס C-47 דקוטה״,‬ ‫שהוא דו־מנועי,‬ 571 00:31:35,977 --> 00:31:40,189 ‫ואחרי שעה בערך, אחד המנועים התקלקל.‬ 572 00:31:41,190 --> 00:31:42,984 ‫רובנו היינו צעירים מאוד.‬ 573 00:31:43,568 --> 00:31:46,738 ‫בכל פעם שראינו משהו קרוב לחלון המטוס,‬ 574 00:31:46,821 --> 00:31:47,947 ‫חשבנו שזה הסוף.‬ 575 00:31:48,031 --> 00:31:50,450 ‫עץ, או משהו אחר.‬ 576 00:31:50,533 --> 00:31:55,955 ‫ובסוף, איזה קצין התחיל להגיד שוב ושוב‬ ‫״אני לא רוצה למות״,‬ 577 00:31:56,039 --> 00:31:59,250 ‫והסתכלנו עליו כאילו… ״השתגעת?‬ 578 00:31:59,876 --> 00:32:01,961 ‫״אתה אמור לעזור לנו!״‬ 579 00:32:02,754 --> 00:32:05,298 ‫בכל אופן, המטוס נחת נחיתת אונס,‬ 580 00:32:05,381 --> 00:32:08,760 ‫אף אחד לא נהרג או נפגע, רק חטפנו כמה מכות.‬ 581 00:32:08,843 --> 00:32:12,263 ‫הוא ירד מהמטוס כאילו הכול בסדר.‬ 582 00:32:12,347 --> 00:32:14,766 ‫התחלנו לקרוא לו בכל שם גנאי אפשרי.‬ 583 00:32:15,350 --> 00:32:18,561 ‫אז הוא תפס אותי והכניס אותי לכלא.‬ 584 00:32:19,437 --> 00:32:20,855 ‫תמיד עשית צרות?‬ 585 00:32:20,939 --> 00:32:21,940 ‫כן.‬ 586 00:32:22,523 --> 00:32:25,818 ‫אז למה חשבת שכדאי לך להתגייס לצבא?‬ 587 00:32:25,902 --> 00:32:27,111 ‫מי יודע?‬ 588 00:32:28,446 --> 00:32:31,741 ‫השתמשתי בשם של אבי החורג‬ ‫כדי להתגייס לצבא כקטין,‬ 589 00:32:31,824 --> 00:32:34,911 ‫עם תעודת לידה מזויפת. ״דאוני״.‬ 590 00:32:34,994 --> 00:32:38,873 ‫״אליאס״ הוא השם האמיתי‬ 591 00:32:38,957 --> 00:32:41,542 ‫של אבי, רוברט אליאס,‬ 592 00:32:41,626 --> 00:32:45,922 ‫ושל אבא של אבא שלי, סבא שלי,‬ ‫גם הוא ״רוברט אליאס״.‬ 593 00:32:46,005 --> 00:32:50,093 ‫הוא החליף אותו מפני‬ ‫שכשהוא התגייס לצבא כקטין,‬ 594 00:32:50,593 --> 00:32:55,890 ‫הוא חשב שלא כדאי‬ ‫שיהיה לו שם משפחה שנשמע יהודי,‬ 595 00:32:55,974 --> 00:32:58,559 ‫אבל ששם משפחה שנשמע אירי זה בסדר.‬ 596 00:32:58,643 --> 00:33:02,647 ‫ישבת בכלא צבאי פה ושם,‬ ‫כי אתה תמיד מסתבך בצרות.‬ 597 00:33:02,730 --> 00:33:04,774 ‫איך היית קורא לפרק הזה?‬ 598 00:33:05,441 --> 00:33:06,526 ‫״ההתחלה.״‬ 599 00:33:07,110 --> 00:33:09,112 ‫באמת?‬ ‫-כן.‬ 600 00:33:09,195 --> 00:33:10,405 ‫ספר לי למה.‬ 601 00:33:10,905 --> 00:33:14,367 ‫הבוס בכלא אמר, ״אל תשב פה בחיבוק ידיים.‬ 602 00:33:14,450 --> 00:33:15,660 ‫״תעשה משהו.״‬ ‫-כן.‬ 603 00:33:15,743 --> 00:33:19,747 ‫והוא אמר ״קח את הפנקס הזה ותכתוב משהו״.‬ ‫-וואו.‬ 604 00:33:19,831 --> 00:33:23,584 ‫אז פשוט התחלתי לשרבט,‬ ‫ופתאום חלק מזה נשמע הגיוני.‬ 605 00:33:23,668 --> 00:33:27,171 ‫מעשה טוב רנדומלי מצד הסוהר שלך.‬ 606 00:33:27,839 --> 00:33:29,048 ‫התחלת לכתוב.‬ 607 00:33:29,132 --> 00:33:30,883 ‫כן, נכון.‬ 608 00:33:30,967 --> 00:33:35,263 ‫משהו מזה הוביל‬ ‫לתחילת היצירות המוקדמות שלך?‬ 609 00:33:35,346 --> 00:33:36,180 ‫כן.‬ 610 00:33:36,931 --> 00:33:38,307 ‫לא היה לי מושג.‬ 611 00:33:40,268 --> 00:33:45,023 ‫- מכלאה (1970) -‬ 612 00:33:45,106 --> 00:33:46,607 ‫למה אני חייבת למות?‬ 613 00:33:49,986 --> 00:33:51,571 ‫מעולם לא פגעתי במישהו.‬ 614 00:33:52,530 --> 00:33:53,906 ‫ב״מכלאה״,‬ 615 00:33:53,990 --> 00:33:58,995 ‫בהחלט היה רקע דרמטי יותר.‬ 616 00:33:59,078 --> 00:33:59,954 ‫כן.‬ 617 00:34:00,038 --> 00:34:03,499 ‫שמונה עשר כלבים מחכים במכלאה,‬ 618 00:34:03,583 --> 00:34:05,460 ‫ונשארה להם שעה אחת לחיות.‬ 619 00:34:06,169 --> 00:34:10,173 ‫אם אנשים מגלמים כלבים,‬ ‫הסרט הוא בעצם על אנשים.‬ 620 00:34:10,715 --> 00:34:13,301 ‫אני, הוא ופיידו נברח מפה!‬ 621 00:34:13,384 --> 00:34:14,385 ‫מי איתי?‬ 622 00:34:15,011 --> 00:34:18,097 ‫היה בו גם הרבה מתח, זה היה נהדר.‬ 623 00:34:18,181 --> 00:34:19,390 ‫במבט לאחור,‬ 624 00:34:19,474 --> 00:34:22,268 ‫מתברר שזה סרט הרבה יותר טוב משחשבתי.‬ 625 00:34:22,351 --> 00:34:25,396 ‫בהתחשב בעובדה ש״מכלאה״‬ ‫היה הסרט הראשון שלי,‬ 626 00:34:25,980 --> 00:34:28,608 ‫אני חושב שזה הסרט הכי פחות מוערך שלך.‬ 627 00:34:37,450 --> 00:34:40,703 ‫זה הסרט עם הופעת הבכורה של בובי ג׳וניור?‬ ‫-כן.‬ 628 00:34:42,163 --> 00:34:45,792 ‫באיזה גיל? הוא היה תינוק?‬ ‫-בוא נראה… זה היה ב־1970.‬ 629 00:34:45,875 --> 00:34:48,711 ‫אז… גיל 5.‬ 630 00:34:48,795 --> 00:34:52,632 ‫נדמה לי שביקשנו ממנו לשחק את התפקיד‬ ‫כי לא הצלחנו למצוא בייביסיטר,‬ 631 00:34:52,715 --> 00:34:54,759 ‫וידענו שהחלק הזה מתקרב.‬ 632 00:34:54,842 --> 00:34:57,220 ‫והזמנו אותו. זה היה קל.‬ 633 00:34:57,303 --> 00:35:00,681 ‫הטורנדו הבהיל אותי כל כך שהשיער שלי נעלם.‬ 634 00:35:01,307 --> 00:35:03,101 ‫יש לך שערות על הביצים?‬ 635 00:35:03,601 --> 00:35:04,936 ‫אני מפחד להסתכל.‬ 636 00:35:05,019 --> 00:35:07,688 ‫לא הבנתי מה משמעות השורה שאמרו לי להגיד,‬ 637 00:35:07,772 --> 00:35:09,816 ‫שהייתה ״יש לך שערות על הביצים״?‬ 638 00:35:10,399 --> 00:35:12,068 ‫לאיש הקירח.‬ ‫-לאיש הקירח.‬ 639 00:35:12,151 --> 00:35:14,362 ‫הכלב הקירח.‬ ‫-הוא שיחק כלב מקסיקני קירח, נכון?‬ 640 00:35:14,445 --> 00:35:15,363 ‫כן.‬ 641 00:35:15,446 --> 00:35:18,658 ‫הוא נשמע קצת מבויש כשהוא אמר את זה,‬ ‫אבל זה עבד נהדר.‬ 642 00:35:19,242 --> 00:35:21,160 ‫לא היה צורך בטייק נוסף.‬ 643 00:35:21,244 --> 00:35:22,370 ‫תן לי את זה.‬ 644 00:35:22,453 --> 00:35:26,374 ‫כשרוברט הופיע אצלך לראשונה על המסך,‬ ‫הבנת שהוא…‬ 645 00:35:26,457 --> 00:35:27,792 ‫כולם הבינו.‬ 646 00:35:27,875 --> 00:35:30,878 ‫כולם אמרו לי, ״איפה מצאת אותו״?‬ 647 00:35:31,462 --> 00:35:33,798 ‫הפעם הראשונה הזאת היא הכול.‬ 648 00:35:33,881 --> 00:35:36,384 ‫יכולת לראות שהוא יודע מה הוא עושה.‬ 649 00:35:36,968 --> 00:35:40,179 ‫הוא לא היה זקוק לעזרתי. השד נכנס בו.‬ 650 00:35:40,263 --> 00:35:43,224 ‫הוא רקד סטפס בשביל הגישה.‬ 651 00:35:43,307 --> 00:35:45,768 ‫בתת־מודע ידעתי שהוא לא זקוק ללימודים.‬ 652 00:35:45,852 --> 00:35:47,728 ‫שהוא יהיה שחקן.‬ 653 00:35:48,354 --> 00:35:50,231 ‫כשראיתי מצלמות,‬ 654 00:35:50,314 --> 00:35:52,942 ‫פירשתי את זה כבילוי זמן עם אבא שלי.‬ 655 00:35:53,526 --> 00:35:56,237 ‫לפעמים, הוא היה עובר שם,‬ 656 00:35:56,320 --> 00:35:59,365 ‫ופתאום תופס את המצלמה ואומר ״אל תזוז״.‬ 657 00:35:59,448 --> 00:36:00,575 ‫אני כזה ״וואו״…‬ 658 00:36:06,247 --> 00:36:08,666 ‫בטח הרגשתי כמו שאקסטון מרגיש,‬ 659 00:36:08,749 --> 00:36:10,751 ‫כשהוא מתרוצץ ברקע ו…‬ 660 00:36:10,835 --> 00:36:12,962 ‫משפריץ עליי מים מהבריכה, ו…‬ 661 00:36:13,880 --> 00:36:15,631 ‫אתה יודע, שואל אותי,‬ 662 00:36:15,715 --> 00:36:17,925 ‫״גם מחר נצלם את הסרט?״‬ 663 00:36:18,509 --> 00:36:21,596 ‫הנה רוברט ואחותו רבים במטבח.‬ 664 00:36:23,347 --> 00:36:26,309 ‫במקרה הייתי שם עם המצלמה, בצד השני,‬ 665 00:36:26,392 --> 00:36:29,187 ‫לא חשבתי על שום דבר, ופתאום זה קרה.‬ 666 00:36:30,813 --> 00:36:32,607 ‫איזה מין אבא היה סיניור?‬ 667 00:36:34,233 --> 00:36:36,152 ‫מורכב, מהבחינה ש…‬ 668 00:36:36,652 --> 00:36:38,779 ‫רוב תשומת הלב שלו‬ 669 00:36:38,863 --> 00:36:42,366 ‫הוקדשה לתהליך של רדיפה אחר המוזה.‬ 670 00:36:43,034 --> 00:36:47,413 ‫ידענו שאנחנו לא כמו המשפחות האחרות.‬ 671 00:36:47,496 --> 00:36:50,583 ‫אהבתי לקחת אותו לסרטים שנראו לי מעניינים,‬ 672 00:36:50,666 --> 00:36:52,752 ‫בלי לחשוב על זה שהוא ילד.‬ 673 00:36:52,835 --> 00:36:55,796 ‫למעשה, לא נתנו לי להיכנס לסרט…‬ 674 00:36:56,923 --> 00:36:58,090 ‫״הזלילה הגדולה״.‬ 675 00:36:58,174 --> 00:36:59,967 ‫- הזלילה הגדולה (1973)‬ ‫במאי: מרקו פררי -‬ 676 00:37:00,051 --> 00:37:04,430 ‫ארבעה אנשים נפגשים כל שנה באיטליה‬ ‫ומאכילים אחד את השני.‬ 677 00:37:04,513 --> 00:37:07,433 ‫זה יוצא משליטה. זה מגעיל.‬ 678 00:37:08,017 --> 00:37:11,062 ‫שכחתי שרוברט איתי והלכתי לסרט,‬ 679 00:37:11,145 --> 00:37:15,650 ‫והכרטיסן אמר‬ ‫״אסור לו להיכנס. זה סרט בסיווג X״.‬ 680 00:37:15,733 --> 00:37:16,859 ‫אמרתי ״בחייך״.‬ 681 00:37:16,943 --> 00:37:18,861 ‫אז התקשרתי למפיץ,‬ 682 00:37:18,945 --> 00:37:22,031 ‫והוא אמר, ״תן לי לדבר איתו. איך הוא מעז!״‬ 683 00:37:22,114 --> 00:37:23,824 ‫בלה בלה בלה.‬ 684 00:37:23,908 --> 00:37:27,745 ‫והכרטיסן דיבר איתו ואמר‬ ‫״טוב, אתם יכולים להיכנס״.‬ 685 00:37:28,287 --> 00:37:31,249 ‫אומר זאת כך: לא צפינו ב״פנטזיה״.‬ 686 00:37:33,626 --> 00:37:36,170 ‫לקחתי אותו לסרט ״The Harder They Come״.‬ 687 00:37:36,254 --> 00:37:38,381 ‫The Harder They Come (1972)‬ ‫במאי: פרי הנזל -‬ 688 00:37:38,464 --> 00:37:40,758 ‫נכנסנו, וזה היה יום גשום,‬ 689 00:37:40,841 --> 00:37:42,969 ‫והמים דלפו לתוך האולם,‬ 690 00:37:43,052 --> 00:37:45,137 ‫וישבנו על המשענות של המושבים.‬ 691 00:37:45,721 --> 00:37:48,516 ‫כשיצאנו משם, אמרנו ״וואו…‬ 692 00:37:48,599 --> 00:37:51,185 ‫״היינו לבדנו באולם.״‬ 693 00:37:51,269 --> 00:37:53,396 ‫ואיכשהו, זה שיפר את זה עוד יותר.‬ 694 00:37:53,479 --> 00:37:57,650 ‫אני זוכר המון אולמות‬ ‫שהיו שמנוניים ומשונים,‬ 695 00:37:58,359 --> 00:38:02,780 ‫אבל הרעיון היה שהסרטים מקרבים בינינו,‬ 696 00:38:03,364 --> 00:38:05,491 ‫ועד היום, זה עדיין המצב.‬ 697 00:38:06,117 --> 00:38:09,954 ‫יש לי הרבה מזה.‬ ‫-רק נדאג שהוא לא ייתלה מהכבל של הסאונד.‬ 698 00:38:11,706 --> 00:38:14,041 ‫אכפת לך שנראה את הצוות בסרט?‬ 699 00:38:14,125 --> 00:38:16,460 ‫ממש לא.‬ ‫-למה?‬ 700 00:38:16,544 --> 00:38:19,630 ‫כי ככה כולם יראו‬ ‫שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים.‬ 701 00:38:19,714 --> 00:38:22,049 ‫כן.‬ ‫-אולי זה לא מוצא חן בעיניהם,‬ 702 00:38:22,133 --> 00:38:25,761 ‫אבל אנחנו יודעים מה אנחנו עושים.‬ ‫-ברור שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים, נכון?‬ 703 00:38:25,845 --> 00:38:27,972 ‫אנחנו חייבים לדעת משהו.‬ 704 00:38:28,472 --> 00:38:33,894 ‫כאן אנחנו יכולים לדבר על שלושה דורות של…‬ 705 00:38:33,978 --> 00:38:35,062 ‫של נודניקים.‬ 706 00:38:35,146 --> 00:38:36,397 ‫של נודניקים.‬ 707 00:38:36,480 --> 00:38:40,109 ‫מה אני אומר לך כשאתה עולה לי על העצבים?‬ 708 00:38:40,192 --> 00:38:42,737 ‫״היי, אל תהיה נודניק.״‬ 709 00:38:43,654 --> 00:38:46,949 ‫וזה בא מזה שאבא אמר לי…‬ 710 00:38:47,450 --> 00:38:51,287 ‫בפעם הראשונה, תגיד לסבא שלא יהיה נודניק.‬ 711 00:38:51,370 --> 00:38:52,455 ‫תתכוון לזה.‬ 712 00:38:52,538 --> 00:38:54,498 ‫היי, אל תהיה נודניק.‬ 713 00:38:54,582 --> 00:38:57,043 ‫הנה זה.‬ ‫-אתה אל תהיה נודניק!‬ 714 00:38:57,126 --> 00:39:01,797 ‫אנחנו… שלושתנו נשתה אספרסו זריז.‬ 715 00:39:01,881 --> 00:39:02,923 ‫אני שותה קפה.‬ 716 00:39:03,007 --> 00:39:06,135 ‫אתה יכול לקבל שלוק משלי,‬ ‫אבל אל תגיד לאימא.‬ 717 00:39:06,886 --> 00:39:08,387 ‫אני אף פעם לא מגלה לאימא.‬ 718 00:39:13,476 --> 00:39:14,602 ‫הנה אחת טובה.‬ 719 00:39:15,978 --> 00:39:20,358 ‫סיניור כמו שאני זוכר אותו בסביבות 1971.‬ 720 00:39:20,983 --> 00:39:23,194 ‫אז הייתי בגיל של אקסטון.‬ 721 00:39:24,028 --> 00:39:26,155 ‫זה אבא וזאת אימא שלי, אלסי.‬ 722 00:39:26,864 --> 00:39:28,491 ‫וזה היה טייק נוסף.‬ 723 00:39:29,700 --> 00:39:31,660 ‫זה מ״הארמון של גריסר״.‬ 724 00:39:31,744 --> 00:39:33,829 ‫זה מ״הארמון של גריסר״, כן.‬ 725 00:39:34,997 --> 00:39:37,291 ‫הקדוש מכולם, תן לי מאור עיניים.‬ 726 00:39:37,375 --> 00:39:39,877 ‫משיח!‬ ‫-משיח!‬ 727 00:39:39,960 --> 00:39:41,545 ‫מי שמרגיש, נרפא.‬ 728 00:39:48,219 --> 00:39:49,929 ‫אני יכול לזחול שוב!‬ 729 00:39:50,429 --> 00:39:52,223 ‫אני יכול לזחול שוב!‬ 730 00:39:52,890 --> 00:39:55,142 ‫איך נולד ״הארמון של גריסר״?‬ 731 00:39:55,226 --> 00:39:59,522 ‫גברת אחת רצתה שאעשה סרט.‬ ‫היא שאלה מה אני רוצה לעשות.‬ 732 00:39:59,605 --> 00:40:03,275 ‫אמרתי ״האב, הבן ורוח הקודש צצים במערבון״.‬ ‫היא אמרה ״סבבה, כתוב את זה״.‬ 733 00:40:03,359 --> 00:40:05,986 ‫היא נתנה את זה לבעלה, שהיה לו המון כסף.‬ 734 00:40:06,070 --> 00:40:08,864 ‫הוא קרא את זה ושאל אותי, ״זה יכניס כסף״?‬ 735 00:40:09,365 --> 00:40:11,700 ‫אמרתי שלא נראה לי, והוא אמר לאשתו,‬ 736 00:40:11,784 --> 00:40:13,702 ‫״הוא מקסים. תני לו את הכסף.״‬ 737 00:40:13,786 --> 00:40:17,581 ‫לפחות הוא אמר בכנות את מה שהוא באמת חשב.‬ 738 00:40:17,665 --> 00:40:24,630 ‫לא נראה שמערבון שדמות של ישו שצונחת לתוכו‬ ‫זה סרט שיכניס אגורה שחוקה.‬ 739 00:40:25,297 --> 00:40:28,843 ‫במקרה הזה יכולת ממש לנצל את הנוף.‬ 740 00:40:29,718 --> 00:40:32,304 ‫הצילום נהיה די מפואר,‬ 741 00:40:32,388 --> 00:40:35,224 ‫ויש פעלולים, יש כרכרות,‬ 742 00:40:35,307 --> 00:40:38,018 ‫וממש בנית את הארמון של גריסר,‬ 743 00:40:38,102 --> 00:40:39,520 ‫ואז פוצצת אותו.‬ 744 00:40:44,733 --> 00:40:47,153 ‫אל תיתן לנו לפקפק ולשער.‬ 745 00:40:47,236 --> 00:40:49,572 ‫תגיד לנו למה אתה כאן.‬ 746 00:40:50,823 --> 00:40:54,285 ‫אני יודע שאתה אוהב‬ ‫לתת לקהל להחליט מה המשמעות,‬ 747 00:40:54,368 --> 00:40:59,623 ‫אבל יש מסרים רוחניים עמוקים בסרט הזה,‬ 748 00:41:00,124 --> 00:41:03,711 ‫שאפילו בתור אדם מבוגר,‬ ‫אני עדיין מנסה להבין.‬ 749 00:41:03,794 --> 00:41:05,546 ‫אני שמח שאתה אמרת את זה.‬ 750 00:41:12,303 --> 00:41:13,971 ‫בוב, מה שלומך?‬ 751 00:41:15,973 --> 00:41:17,016 ‫אני בסדר.‬ 752 00:41:18,100 --> 00:41:23,355 ‫- ננסי קונור‬ ‫אחותו של סיניור -‬ 753 00:41:23,439 --> 00:41:27,234 ‫אנחנו מכירים אותו כפרובוקטור‬ ‫שיוצר סרטים חתרניים,‬ 754 00:41:27,318 --> 00:41:31,113 ‫אבל יש לך פרשנות מפתיעה, בתור אחותו?‬ 755 00:41:31,197 --> 00:41:34,742 ‫אני תמיד אומרת שהוא אדם תם בעיניי. הוא תם.‬ 756 00:41:36,285 --> 00:41:38,204 ‫זה חדש.‬ ‫-וטהרן.‬ 757 00:41:38,287 --> 00:41:40,372 ‫זה טוב.‬ ‫-לא, באמת. אתה כזה.‬ 758 00:41:40,956 --> 00:41:42,416 ‫אפילו בתור בנאדם.‬ 759 00:41:43,042 --> 00:41:45,002 ‫ההומור שלו חצוף,‬ 760 00:41:45,085 --> 00:41:47,755 ‫אבל הוא חושף המון. הוא מאוד אמיתי.‬ 761 00:41:48,631 --> 00:41:49,798 ‫תביאי חיבוק.‬ 762 00:41:54,845 --> 00:41:56,680 ‫כשראית את רוברט ג׳וניור…‬ ‫-כן.‬ 763 00:41:56,764 --> 00:41:59,058 ‫ראית קווי דמיון בין האב לבן?‬ 764 00:41:59,141 --> 00:42:00,267 ‫כן.‬ 765 00:42:00,351 --> 00:42:03,395 ‫נראה לי שרוברט קיבל‬ ‫הרבה מההומור שלו מאבא שלו.‬ 766 00:42:03,479 --> 00:42:06,649 ‫כן, אבל גם אימא שלו הייתה קורעת מצחוק.‬ 767 00:42:08,526 --> 00:42:09,360 ‫- אלסי דאוני -‬ 768 00:42:09,443 --> 00:42:10,402 ‫מה שלומך?‬ 769 00:42:11,278 --> 00:42:13,030 ‫את מריה הבתולה?‬ 770 00:42:14,532 --> 00:42:15,950 ‫פשוט קרא לי ״מרי״.‬ 771 00:42:17,826 --> 00:42:20,663 ‫אלסי דאוני הייתה שחקנית מעולה,‬ 772 00:42:20,746 --> 00:42:23,874 ‫שהייתה יכולה לעשות דברים מדהימים לבדה,‬ 773 00:42:24,375 --> 00:42:26,919 ‫אבל בחרה לעבוד עם בעלה.‬ 774 00:42:27,795 --> 00:42:31,632 ‫היא הייתה מוכשרת מאוד, מקסימה,‬ 775 00:42:31,715 --> 00:42:34,677 ‫האדם הכי מתוק שתכיר.‬ 776 00:42:35,177 --> 00:42:39,598 ‫העניין היחיד עם הסרטים דלי־התקציב האלה‬ ‫הוא שכל האקשן קורה מאחורי המצלמה.‬ 777 00:42:40,349 --> 00:42:42,476 ‫עם אלסי, היה ברור מיד‬ 778 00:42:42,560 --> 00:42:45,521 ‫ש״היי, אנחנו נעשה את הסרטים האלה ביחד״?‬ 779 00:42:45,604 --> 00:42:48,440 ‫לא. הכרתי אותה הרבה לפני שעשיתי סרטים.‬ 780 00:42:48,524 --> 00:42:51,151 ‫רק הצגות אוף־אוף־ברודוויי.‬ 781 00:42:51,235 --> 00:42:53,445 ‫כשהם הכירו, זה היה…‬ 782 00:42:54,655 --> 00:42:57,533 ‫זה היה הסוף. הם פשוט הבינו זה את זה.‬ 783 00:42:57,616 --> 00:43:00,202 ‫הם היו צוחקים ומצחיקים אותנו.‬ 784 00:43:00,286 --> 00:43:03,205 ‫היא הייתה ממש קומיקאית טבעית.‬ 785 00:43:03,289 --> 00:43:05,749 ‫אז רוברט, בתור מי שנולד לזוג הזה…‬ 786 00:43:07,126 --> 00:43:10,087 ‫הוא היה חייב להיות מי שהוא.‬ 787 00:43:10,170 --> 00:43:12,798 ‫אתה חושב שלמדת משהו מאימא שלך, בתור שחקן?‬ 788 00:43:12,881 --> 00:43:14,550 ‫כמעט את הכול, כן.‬ 789 00:43:16,010 --> 00:43:18,304 ‫לראות איך אבא ביים אותה…‬ 790 00:43:18,887 --> 00:43:21,890 ‫היא הייתה מסורה באופן מוחלט‬ 791 00:43:21,974 --> 00:43:26,812 ‫לכל דבר יצירתי ומטופש שעניין אותו.‬ 792 00:43:28,188 --> 00:43:30,608 ‫ואני זוכר שכשעשינו את ״הארמון של גריסר״,‬ 793 00:43:30,691 --> 00:43:34,153 ‫היא טיפסה על דיונות חול שוב ושוב…‬ 794 00:43:34,236 --> 00:43:37,406 ‫לא הייתה לה בעיה לעשות משהו תובעני.‬ 795 00:43:38,073 --> 00:43:39,491 ‫ליהקת אותה בהרבה דברים?‬ 796 00:43:39,575 --> 00:43:44,246 ‫בכל דבר אפשרי, כי היא הייתה עושה כל דבר.‬ ‫היא ניסתה כל דבר. היא ידעה מה לעשות.‬ 797 00:43:44,747 --> 00:43:48,792 ‫זה הרגע שבו היא מגלה שהבן שלה מת.‬ 798 00:43:48,876 --> 00:43:52,212 ‫זאת אלסי בתפקיד האימא ב״הארמון של גריסר״.‬ 799 00:43:53,130 --> 00:43:55,341 ‫היא לא מוצאת את הבן שלה, שזה רוברט.‬ 800 00:43:56,884 --> 00:44:01,305 ‫שיחקתי ילד שגרונו שוסף בידי אלוהים,‬ 801 00:44:01,388 --> 00:44:03,015 ‫שאימא שלו מוצאת אותו.‬ 802 00:44:03,515 --> 00:44:06,477 ‫בסוף הסרט, הוא קם לתחייה.‬ 803 00:44:08,520 --> 00:44:11,815 ‫ואני חושב שהוא התרגש‬ ‫לעשות סצנה עם אימא שלו.‬ 804 00:44:12,775 --> 00:44:16,695 ‫התגאיתי מאוד בסרט,‬ ‫כי הייתי מספיק גדול כדי לדעת ששיחקתי בו,‬ 805 00:44:16,779 --> 00:44:19,907 ‫והתחלתי להרגיש כמו מין ״פרחח קולנוע״.‬ 806 00:44:21,075 --> 00:44:24,578 ‫וזה היה כיפי.‬ ‫אני רוצה להודות לך. הוצאת אותנו מהעיר.‬ 807 00:44:24,662 --> 00:44:26,455 ‫היה כיף.‬ 808 00:44:26,538 --> 00:44:29,375 ‫זאת הייתה תקופה מאושרת?‬ ‫-כן.‬ 809 00:44:29,875 --> 00:44:31,752 ‫ואז הכול התפרק.‬ 810 00:44:41,720 --> 00:44:44,765 ‫- שתי טונות של טורקיז לטאוס הלילה (1975) -‬ 811 00:44:44,848 --> 00:44:47,267 ‫אני מגיע לפרשת דרכים‬ 812 00:44:47,851 --> 00:44:49,895 ‫עם כפית באף!‬ 813 00:44:51,397 --> 00:44:54,066 ‫מה היית מייעץ לעצמך באותה תקופה?‬ 814 00:44:54,149 --> 00:44:55,901 ‫לא לגעת בסמים.‬ 815 00:45:03,117 --> 00:45:04,493 ‫יש לי עבודה בשבילך.‬ 816 00:45:05,577 --> 00:45:09,289 ‫שתי טונות של טורקיז לטאוס הלילה.‬ 817 00:45:09,790 --> 00:45:12,167 ‫קטע הפתיחה‬ 818 00:45:13,335 --> 00:45:16,839 ‫נראה כמעט כמו סרט שוד כזה,‬ 819 00:45:16,922 --> 00:45:18,924 ‫וכל מיני דמויות נפגשות,‬ 820 00:45:19,007 --> 00:45:23,929 ‫אבל אחד מהם מגיע לבוש בחליפת צלילה,‬ ‫וכשהוא מסיר את החגורה שלו, הוא אומר…‬ 821 00:45:24,513 --> 00:45:26,724 ‫״מה לגבי לארי? הוא אוהב טאקוס.״‬ 822 00:45:26,807 --> 00:45:28,475 ‫והוא מסיר את החגורה.‬ 823 00:45:30,310 --> 00:45:36,024 ‫זה ניסה להתעלות ולא להיות אפילו‬ ‫משהו שנחשב כסרט.‬ 824 00:45:38,819 --> 00:45:43,532 ‫בעצם אמרת שהעלילה‬ ‫היא הסקסופון של סנבורן.‬ 825 00:45:44,199 --> 00:45:47,202 ‫בשבילי זה ממש קיצוני.‬ 826 00:45:47,870 --> 00:45:50,247 ‫זה נכון, עוקבים אחר הסקסופון.‬ ‫-כן.‬ 827 00:45:50,330 --> 00:45:51,957 ‫אם אתה רוצה להיאחז במשהו.‬ 828 00:45:52,040 --> 00:45:55,210 ‫שחררו את המחשבות. שחררו את הגוף.‬ 829 00:45:55,294 --> 00:45:56,879 ‫שחררו את הארנק.‬ 830 00:45:57,629 --> 00:46:00,966 ‫הסרט הזה היה כל כך מנותק ומוזר…‬ 831 00:46:01,049 --> 00:46:03,594 ‫יכולתי לצלם במשך שעה וללכת הביתה.‬ 832 00:46:03,677 --> 00:46:04,511 ‫אתה יודע…‬ 833 00:46:04,595 --> 00:46:07,681 ‫כי הייתי עייף, או מסטול, או משהו.‬ 834 00:46:07,765 --> 00:46:10,851 ‫אני חושב שתבנית המטרות‬ ‫הייתה במקום מוזר מאוד,‬ 835 00:46:10,934 --> 00:46:13,729 ‫אז אולי זה הצדיק את השימוש.‬ 836 00:46:14,313 --> 00:46:17,065 ‫אבא שלי היה במרתף עם העורך שלו,‬ 837 00:46:17,149 --> 00:46:19,568 ‫במשך שנתיים, כך נדמה,‬ 838 00:46:19,651 --> 00:46:23,739 ‫וזה נראה לי כמו תקופה ממושכת של פוסט.‬ 839 00:46:23,822 --> 00:46:25,741 ‫אתה יודע, ידענו מה קורה שם.‬ 840 00:46:25,824 --> 00:46:28,619 ‫זו הייתה תקופה כיפית? זה היה קשה?‬ 841 00:46:28,702 --> 00:46:30,078 ‫הייתי נרקומן.‬ 842 00:46:30,579 --> 00:46:33,123 ‫בעיקר קוקאין ומריחואנה.‬ 843 00:46:34,249 --> 00:46:36,084 ‫טירוף מוחלט.‬ 844 00:46:39,254 --> 00:46:40,088 ‫כן!‬ 845 00:46:40,672 --> 00:46:45,677 ‫ידעתי שהיצירה נהפכה למין תירוץ.‬ 846 00:46:45,761 --> 00:46:50,390 ‫וזמן קצר אחרי כן, ההורים שלי נפרדו.‬ 847 00:46:52,643 --> 00:46:55,646 ‫תסתובבי ותנופפי לשלום מהדלת‬ ‫עם המטרייה הדפוקה שלך.‬ 848 00:46:55,729 --> 00:46:57,731 ‫תגידי שלום ותיכנסי. ביי ביי.‬ 849 00:46:58,398 --> 00:46:59,525 ‫ביי ביי.‬ 850 00:47:01,360 --> 00:47:04,613 ‫שיהיה לך ערב נעים.‬ ‫-שיהיה לך ערב נעים.‬ 851 00:47:05,113 --> 00:47:09,034 ‫למרות שנפרדנו, שוחחנו המון.‬ 852 00:47:09,576 --> 00:47:10,911 ‫לילה טוב.‬ ‫-לילה טוב‬ 853 00:47:10,994 --> 00:47:13,664 ‫לילה נעים.‬ ‫-לילה נעים…‬ 854 00:47:17,376 --> 00:47:19,628 ‫כן, זה מעלה זיכרונות גדולים.‬ 855 00:47:31,139 --> 00:47:33,392 ‫ותמשוך ידיים אחורה.‬ 856 00:47:33,475 --> 00:47:35,227 ‫- חיימה מורלס‬ ‫מאמן -‬ 857 00:47:35,310 --> 00:47:36,436 ‫ותמשוך שוב.‬ 858 00:47:36,937 --> 00:47:38,355 ‫אתה נושם, נכון?‬ 859 00:47:38,856 --> 00:47:39,940 ‫אני מקווה.‬ 860 00:47:40,858 --> 00:47:41,692 ‫כן.‬ 861 00:47:42,192 --> 00:47:44,486 ‫כשהגעתי הנה לראשונה, הוא היה קצת תפוס.‬ 862 00:47:44,570 --> 00:47:46,738 ‫זה ניסוח מוצלח.‬ 863 00:47:47,739 --> 00:47:51,034 ‫אנחנו פונים לאלוהים המון, נכון?‬ ‫אנחנו אומרים ״אלוהים״…‬ 864 00:47:51,118 --> 00:47:54,329 ‫״אלוהים, עוד כפיפה אחת״,‬ ‫״אוי, אלוהים, עוד סלרי״…‬ 865 00:47:54,413 --> 00:47:55,581 ‫זה ממש מצחיק.‬ 866 00:47:55,664 --> 00:47:56,957 ‫איפה הוא?‬ 867 00:47:57,499 --> 00:47:59,167 ‫עוד לא ראינו אותו.‬ 868 00:47:59,251 --> 00:48:01,962 ‫לא. כל פעם שאני קורא‬ ‫את עמוד השער של ה״טיימס״,‬ 869 00:48:02,045 --> 00:48:04,506 ‫אני אומר, ״איפה הבנזונה הזה״.‬ ‫-כן.‬ 870 00:48:05,883 --> 00:48:07,926 ‫זה לא רע.‬ ‫-זה מצוין.‬ 871 00:48:09,136 --> 00:48:10,095 ‫ואז לאן?‬ 872 00:48:10,637 --> 00:48:11,847 ‫יש לנו חופש.‬ 873 00:48:11,930 --> 00:48:16,977 ‫יש עוד משהו שאפשר לחתוך אליו?‬ ‫-כאן, יש לנו…‬ 874 00:48:17,895 --> 00:48:22,399 ‫רוברט כנראה חשב משהו,‬ ‫כי הוא ממש בקטע של כושר.‬ 875 00:48:23,191 --> 00:48:26,069 ‫אולי הוא חשב‬ ‫״אני לא רוצה להיות כמו אבא שלי״.‬ 876 00:48:26,945 --> 00:48:28,155 ‫זה לא רע.‬ 877 00:48:28,864 --> 00:48:29,990 ‫זה לא רע.‬ 878 00:48:30,490 --> 00:48:31,491 ‫להוסיף את זה?‬ 879 00:48:32,284 --> 00:48:33,285 ‫כן.‬ 880 00:48:33,869 --> 00:48:36,997 ‫- הגרסה של סיניור -‬ 881 00:48:43,629 --> 00:48:46,798 ‫מי חשב שנחצה את הגשר שלא חציתי היום,‬ 882 00:48:46,882 --> 00:48:50,677 ‫כי חשבתי שאסתדר בלי ללכת,‬ ‫ותראה אותי עכשיו.‬ 883 00:48:53,055 --> 00:48:55,140 ‫אתה אוהב את ניו יורק?‬ ‫-כן.‬ 884 00:48:55,641 --> 00:48:57,434 ‫אני מקבל השראה כאן.‬ 885 00:48:57,935 --> 00:49:02,314 ‫איך אפשר לעשות סרט בלוס אנג׳לס?‬ ‫ראינו כל שוט אפשרי.‬ 886 00:49:02,397 --> 00:49:05,651 ‫אותה הפינה. אותה האוטוסטרדה.‬ 887 00:49:05,734 --> 00:49:07,569 ‫כאן הכול שונה.‬ 888 00:49:11,323 --> 00:49:12,449 ‫תראה את זה.‬ 889 00:49:16,286 --> 00:49:17,412 ‫ג׳יזס.‬ 890 00:49:18,789 --> 00:49:22,084 ‫תראה את האור עכשיו. אלוהים, זה מטורף.‬ 891 00:49:23,251 --> 00:49:26,505 ‫אני מניח שזה דורש 360 מעלות.‬ 892 00:49:30,050 --> 00:49:31,176 ‫חצובה לא נכונה.‬ 893 00:49:32,427 --> 00:49:36,056 ‫עוד דבר שטוב בכל פרויקט בניו יורק,‬ ‫אם זה כיוון שמתאים לך,‬ 894 00:49:36,139 --> 00:49:39,893 ‫זה להכניס מדי פעם‬ ‫את הסאונד האמיתי שדיברנו עליו.‬ 895 00:49:39,977 --> 00:49:43,355 ‫להגביר את זה ולא להגיד מילה.‬ ‫זה פשוט קורה.‬ 896 00:49:54,783 --> 00:49:55,867 ‫לאן אתה ממשיך משם?‬ 897 00:49:57,035 --> 00:49:58,120 ‫אני מסתכל כאן,‬ 898 00:49:58,912 --> 00:50:00,205 ‫ובודק אם יש משהו.‬ 899 00:50:01,123 --> 00:50:02,416 ‫אולי… נראה.‬ 900 00:50:02,499 --> 00:50:06,420 ‫אולי נעבור לרוברט ואליי.‬ 901 00:50:07,796 --> 00:50:08,797 ‫אולי.‬ 902 00:50:10,215 --> 00:50:11,508 ‫כן. בוא ננסה.‬ 903 00:50:11,591 --> 00:50:13,343 ‫היי, זה אבא?‬ 904 00:50:13,844 --> 00:50:14,845 ‫כן.‬ 905 00:50:14,928 --> 00:50:16,221 ‫זה סאני?‬ 906 00:50:16,304 --> 00:50:17,764 ‫זה סאני בוי.‬ 907 00:50:19,349 --> 00:50:20,183 ‫היי, גבר.‬ 908 00:50:20,267 --> 00:50:22,310 ‫אז על מה אנחנו רוצים לדבר?‬ 909 00:50:22,394 --> 00:50:24,771 ‫בוא נדבר על אל־איי היום.‬ 910 00:50:25,439 --> 00:50:27,232 ‫אלוהים.‬ ‫-צר לי.‬ 911 00:50:27,315 --> 00:50:29,067 ‫נעשה את הכול, בייבי.‬ 912 00:50:29,151 --> 00:50:30,485 ‫אלוהים…‬ 913 00:50:36,199 --> 00:50:38,577 ‫כשאתה מגיע לשם, בביקור הראשון שלך,‬ 914 00:50:38,660 --> 00:50:41,705 ‫זה די רומנטי, בגלל כל הספרות…‬ 915 00:50:41,788 --> 00:50:44,708 ‫אבל עד מהרה אתה מגלה‬ ‫שזה הכול מן השפה ולחוץ,‬ 916 00:50:44,791 --> 00:50:47,836 ‫״אנחנו רוצים לעשות איתך סרט״,‬ ‫וכולי וכולי,‬ 917 00:50:47,919 --> 00:50:50,714 ‫״נראה מה יהיה״, ודברים כאלה.‬ 918 00:50:51,298 --> 00:50:54,676 ‫השאלה הראשונה ששואלים אותך שם בדרך כלל,‬ ‫כשאתה עושה סרט…‬ 919 00:50:54,760 --> 00:50:56,303 ‫״אתה חושב שהוא יכניס כסף?״‬ 920 00:50:56,803 --> 00:51:00,140 ‫אתה יודע, חברים שלי‬ ‫היו אומרים לי ״אין לך סיכוי״.‬ 921 00:51:01,266 --> 00:51:02,434 ‫- אקדמיה לצחוק (1980) -‬ 922 00:51:02,517 --> 00:51:03,769 ‫אתם מנודים.‬ 923 00:51:03,852 --> 00:51:06,772 ‫בושה למשפחות ולקהילות שלכם.‬ 924 00:51:07,773 --> 00:51:09,066 ‫בושה וחרפה.‬ 925 00:51:09,149 --> 00:51:10,525 ‫משהו בך לא בסדר?‬ 926 00:51:10,609 --> 00:51:12,319 ‫לא, סתם קצת קריר פה.‬ 927 00:51:12,402 --> 00:51:15,072 ‫התכוונת, ״סתם קצת קריר פה, המפקד״.‬ 928 00:51:15,155 --> 00:51:16,656 ‫כן, המפקד.‬ ‫-אז תגיד את זה!‬ 929 00:51:16,740 --> 00:51:18,533 ‫סתם קצת קריר פה, המפקד.‬ 930 00:51:18,617 --> 00:51:21,036 ‫תגיד את זה שוב.‬ ‫-סתם קצת קריר פה, המפקד.‬ 931 00:51:21,119 --> 00:51:23,914 ‫תגיד את זה שוב.‬ ‫-סתם קצת קריר פה, המפקד.‬ 932 00:51:23,997 --> 00:51:25,791 ‫זה מה שחשבתי.‬ 933 00:51:25,874 --> 00:51:31,004 ‫״האקדמיה לצחוק״ היה לכאורה‬ ‫סרט האולפנים הראשון שלך?‬ 934 00:51:31,088 --> 00:51:33,090 ‫כן. אסון.‬ 935 00:51:33,173 --> 00:51:35,550 ‫וחשבתי, ״תוציאו אותי מפה״.‬ 936 00:51:35,634 --> 00:51:37,219 ‫ספר לי הכול.‬ 937 00:51:38,053 --> 00:51:41,389 ‫זאת הייתה אמורה להיות‬ ‫פנימייה צבאית לצעירים.‬ 938 00:51:41,932 --> 00:51:44,017 ‫התסריט היה על בני 16.‬ 939 00:51:44,101 --> 00:51:47,312 ‫זה היה אפקטיבי יותר אם הם היו בני עשר.‬ 940 00:51:47,395 --> 00:51:50,774 ‫הוא אמר, ״הם צריכים להיות ילדים.‬ ‫לא צריך ללהק בני נוער״.‬ 941 00:51:50,857 --> 00:51:53,151 ‫זה היה מוביל לסיוט, וזה לא היה מעשי.‬ 942 00:51:53,235 --> 00:51:55,237 ‫האם האולפן היה מסכים לזה? לא.‬ 943 00:51:55,320 --> 00:51:57,280 ‫אמרו לי, ״אתה משוגע״?‬ 944 00:51:57,364 --> 00:52:00,283 ‫אמרתי ״מה זאת אומרת?‬ ‫אני רק רוצה לשנות את הגילאים״.‬ 945 00:52:00,367 --> 00:52:02,369 ‫״אתה לא תעשה את זה כאן.״‬ 946 00:52:02,994 --> 00:52:07,124 ‫למדתי להסתדר עם אנשים‬ ‫בכך שעשיתי מה שביקשו ממני.‬ 947 00:52:07,207 --> 00:52:08,875 ‫מה אתה אומר.‬ 948 00:52:09,459 --> 00:52:12,546 ‫עד לאותה נקודה, הוא היה די מוגן.‬ 949 00:52:12,629 --> 00:52:14,005 ‫אנשים ידעו שהוא מיוחד,‬ 950 00:52:14,089 --> 00:52:16,883 ‫ורצו לעזור לו לעשות‬ ‫את הגרסה הבאה של עצמו.‬ 951 00:52:16,967 --> 00:52:20,554 ‫ואני חושב שהחוויה היחידה‬ ‫שהייתה לו בסרט אולפנים,‬ 952 00:52:20,637 --> 00:52:24,057 ‫שבה האולפן אומר לך‬ ‫מה מותר ומה אסור לך לעשות,‬ 953 00:52:24,683 --> 00:52:27,102 ‫אם אתה אמן, זה גומר אותך.‬ 954 00:52:28,979 --> 00:52:31,898 ‫ואני חושב שהוא חשב ״יופי, נעשה מסיבה.‬ 955 00:52:31,982 --> 00:52:34,901 ‫״אתם תקבלו את הסרט‬ ‫של רוברט דאוני שמגיע לכם.״‬ 956 00:52:36,153 --> 00:52:39,823 ‫מישהו אמר, ״אם תמשיך לדבר ככה, נפטר אותך,‬ 957 00:52:39,906 --> 00:52:42,826 ‫״ולא תקבל זכות לאשר‬ ‫את הגרסה הסופית של הסרט בשום מצב״.‬ 958 00:52:42,909 --> 00:52:45,829 ‫אמרתי ״בסדר, מקובל עליי,‬ 959 00:52:45,912 --> 00:52:48,707 ‫״בתנאי שאקבל את הגרסה הסופית של הקוקאין.״‬ 960 00:52:50,041 --> 00:52:52,586 ‫וזה היה בערך הסוף שלי שם.‬ 961 00:52:53,753 --> 00:52:57,465 ‫לא שמת קצוץ, אה?‬ ‫-לא.‬ 962 00:52:58,133 --> 00:53:01,094 ‫איך היית מתאר את התקופה ההיא?‬ 963 00:53:01,178 --> 00:53:04,973 ‫15 שנים של טירוף מוחלט.‬ 964 00:53:05,056 --> 00:53:06,391 ‫שמע…‬ 965 00:53:06,474 --> 00:53:12,189 ‫אתה יודע, אני חושב שמן הראוי‬ ‫שנדון בהשפעה שהייתה לזה עליי.‬ 966 00:53:12,272 --> 00:53:16,067 ‫כן… אני ממש אשמח לפספס את הדיון הזה.‬ 967 00:53:18,695 --> 00:53:22,199 ‫- ״צעירים במלכודת״ (1987)‬ ‫במאי: מארק קנייבסקה -‬ 968 00:53:22,282 --> 00:53:24,117 ‫כששיחקתי ב״צעירים במלכודת״,‬ 969 00:53:24,201 --> 00:53:26,870 ‫זה היה בערך בתקופה שבה התחלתי…‬ 970 00:53:28,496 --> 00:53:30,415 ‫זה מן הסתם לא היה…‬ 971 00:53:32,083 --> 00:53:33,501 ‫סרט אוטוביוגרפי עליי,‬ 972 00:53:33,585 --> 00:53:38,423 ‫אבל המכנים המשותפים היו‬ ‫צעירים, סמים, שנות ה־80…‬ 973 00:53:39,257 --> 00:53:41,760 ‫כששמעת שהוא ישחק בסרט הזה, איך הרגשת?‬ 974 00:53:41,843 --> 00:53:43,428 ‫זה היה מצחיק. הוא אמר,‬ 975 00:53:43,511 --> 00:53:45,805 ‫״קיבלתי תפקיד בסרט לגיטימי.״‬ 976 00:53:47,557 --> 00:53:48,975 ‫אתה לא יכול לגור פה.‬ 977 00:53:49,059 --> 00:53:50,977 ‫תחיה איפה שאתה רוצה, אבל לא פה.‬ 978 00:53:51,561 --> 00:53:53,521 ‫אני הבן שלך. אני ישן פה.‬ ‫-לך מפה.‬ 979 00:53:54,147 --> 00:53:55,315 ‫אקרא למשטרה.‬ 980 00:53:56,274 --> 00:53:57,525 ‫אבל אהבתי את הסרט.‬ 981 00:53:57,609 --> 00:53:59,569 ‫הוא קשוח, אבל מצוין.‬ 982 00:53:59,653 --> 00:54:01,279 ‫זו פשוט הייתה תקופה פרועה.‬ 983 00:54:02,405 --> 00:54:05,367 ‫העולם הזה מתחבר לעולם היצירה.‬ 984 00:54:06,785 --> 00:54:10,205 ‫כולנו שינינו את התודעה שלנו בעזרת חומרים.‬ 985 00:54:10,830 --> 00:54:13,291 ‫אני פשוט שיחקתי משחק.‬ 986 00:54:13,375 --> 00:54:15,752 ‫ניסיתי להרגיע את עצמי, או…‬ 987 00:54:15,835 --> 00:54:20,840 ‫פשוט להישאר מסטול, במקום להתמודד‬ ‫עם העובדה שהעניינים קצת ירדו מהפסים.‬ 988 00:54:22,050 --> 00:54:25,720 ‫והאמת, יותר מכל דבר אחר,‬ ‫אני מביט אחורה ואומר,‬ 989 00:54:26,263 --> 00:54:27,305 ‫״אני בהלם‬ 990 00:54:27,847 --> 00:54:30,475 ‫״שאפילו אחד מהסרטים האלה הושלם.״‬ 991 00:54:31,059 --> 00:54:33,311 ‫אבל זה לא עצר אותנו, בני דאוני.‬ 992 00:54:36,815 --> 00:54:38,483 ‫ריד, אולי תפסיק עם האוכל?‬ 993 00:54:38,566 --> 00:54:40,610 ‫צריך לעבוד ולשלם שכר דירה. קדימה.‬ 994 00:54:41,403 --> 00:54:43,905 ‫עובדים לפני שאוכלים, נכון?‬ ‫-בסדר…‬ 995 00:54:43,989 --> 00:54:46,157 ‫הרגע הכנתי את הסלט הזה.‬ ‫-מספיק עם הסלטים!‬ 996 00:54:47,575 --> 00:54:51,037 ‫ג׳ון, הסרט לא היה נעשה בלעדיו. זו המציאות.‬ 997 00:54:51,121 --> 00:54:54,207 ‫כן. הוא נהיה כוכב קולנוע גדול.‬ ‫-כן.‬ 998 00:54:54,291 --> 00:54:55,834 ‫אבל הוא עדיין מקשיב לבמאי?‬ 999 00:54:56,459 --> 00:54:58,837 ‫הוא אוהב לעשות שטויות. כן.‬ 1000 00:55:00,964 --> 00:55:03,300 ‫חייב לנסוע, אימא.‬ ‫-טוב, מתוק. תעשה מה שצריך.‬ 1001 00:55:03,383 --> 00:55:05,510 ‫בהחלט הייתה תחושה של משפחה,‬ 1002 00:55:05,593 --> 00:55:08,888 ‫שאנשים נהנים, וזה ממש עובר למסך.‬ 1003 00:55:08,972 --> 00:55:10,682 ‫יופי, אני שמח, כי ככה זה היה.‬ 1004 00:55:10,765 --> 00:55:14,394 ‫וזו הייתה תקופה טובה בחיי,‬ ‫כי אז הכרתי את לורה.‬ 1005 00:55:15,145 --> 00:55:18,064 ‫קלטתי את החרא שלך, ראש חרא.‬ 1006 00:55:18,148 --> 00:55:21,234 ‫אני חושבת שסיניור פחד שאהיה שחקנית איומה,‬ ‫אז הוא חשב…‬ 1007 00:55:21,318 --> 00:55:23,403 ‫- לורה ארנסט‬ ‫אשתו השנייה של סיניור -‬ 1008 00:55:23,486 --> 00:55:25,905 ‫״אדביק לה מבטא ואולי לא ישימו לב״.‬ 1009 00:55:25,989 --> 00:55:27,449 ‫זה לא נכון!‬ 1010 00:55:27,949 --> 00:55:30,201 ‫תודה לאל על לורה ארנסט.‬ 1011 00:55:30,285 --> 00:55:33,246 ‫כן. אני מסכים.‬ 1012 00:55:33,330 --> 00:55:34,414 ‫היא גילתה מחויבות,‬ 1013 00:55:34,497 --> 00:55:39,210 ‫ואני חושב שזו הייתה‬ ‫בדיוק האנרגיה שהיית צריך‬ 1014 00:55:39,294 --> 00:55:41,421 ‫בשלב ההוא בחייך,‬ 1015 00:55:42,464 --> 00:55:45,884 ‫ונראה שפשוט נהיית בריא יותר,‬ 1016 00:55:45,967 --> 00:55:50,221 ‫והתחלת לדאוג לעצמך,‬ 1017 00:55:50,305 --> 00:55:56,936 ‫ולהשתקע, ולהתרחק מחיי תרבות הסמים‬ ‫שכולנו נתקענו בהם.‬ 1018 00:55:57,020 --> 00:55:58,563 ‫היי, אבא.‬ ‫-היי.‬ 1019 00:55:58,646 --> 00:56:02,108 ‫ואני זוכר את זה היטב.‬ 1020 00:56:03,193 --> 00:56:06,696 ‫רבים מאיתנו עשינו דברים…‬ ‫וחשבנו שזו תהיה צביעות‬ 1021 00:56:06,780 --> 00:56:10,408 ‫לא להרשות לילדים שלנו‬ ‫לעשן מריחואנה ודברים כאלה.‬ 1022 00:56:10,492 --> 00:56:12,702 ‫חשבנו שיהיה חמוד לתת להם לעשן.‬ 1023 00:56:12,786 --> 00:56:15,497 ‫זה היה מטומטם מצדנו, רבים מאיתנו,‬ 1024 00:56:15,580 --> 00:56:17,457 ‫לשתף את הילדים שלנו בזה.‬ 1025 00:56:17,540 --> 00:56:19,042 ‫אני רק שמח שהוא כאן.‬ 1026 00:56:20,210 --> 00:56:21,294 ‫זה הכול.‬ 1027 00:56:21,795 --> 00:56:23,671 ‫חששת פעם שהוא לא יהיה כאן?‬ 1028 00:56:23,755 --> 00:56:24,756 ‫פעמים רבות.‬ 1029 00:56:25,256 --> 00:56:29,010 ‫למרות שנדרשו לי 20 שנים נוספות‬ ‫להתאפס על עצמי,‬ 1030 00:56:29,094 --> 00:56:33,139 ‫אתה ולורה נהייתם משהו יציב מאוד בשבילי.‬ 1031 00:56:33,932 --> 00:56:36,726 ‫מה אתה זוכר מהשנים האלה עם לורה?‬ 1032 00:56:37,352 --> 00:56:40,939 ‫המון, מפני שהיא חלתה.‬ 1033 00:56:41,815 --> 00:56:45,860 ‫והיית איתה כשהיא אובחנה‬ ‫כחולה בניוון שרירים?‬ 1034 00:56:46,403 --> 00:56:47,320 ‫כן.‬ 1035 00:56:47,404 --> 00:56:51,366 ‫איך עוברים דבר כזה עם בת זוג?‬ 1036 00:56:51,449 --> 00:56:53,701 ‫זה היה הזמן להתבגר.‬ 1037 00:56:54,869 --> 00:56:57,205 ‫לשים מישהי אחרת בעדיפות ראשונה.‬ 1038 00:56:58,665 --> 00:57:01,793 ‫בילינו קצת זמן יחד איתו ועם אשתו, לורה.‬ 1039 00:57:02,377 --> 00:57:07,048 ‫הוא היה אוהב ועדין כלפיה‬ 1040 00:57:07,132 --> 00:57:09,759 ‫לא פחות מאף אדם שראיתי בחיי.‬ 1041 00:57:09,843 --> 00:57:11,344 ‫זה היה שיעור‬ 1042 00:57:11,845 --> 00:57:15,265 ‫בהתמודדות עם אדם גוסס.‬ 1043 00:57:16,099 --> 00:57:17,600 ‫אני חושב לפעמים‬ 1044 00:57:19,144 --> 00:57:20,103 ‫על…‬ 1045 00:57:26,651 --> 00:57:30,697 ‫הדברים שיש לנו רגשות אשם עליהם,‬ 1046 00:57:30,780 --> 00:57:33,450 ‫או מה שעשינו במערכות יחסים קודמות, ואז…‬ 1047 00:57:34,492 --> 00:57:36,786 ‫לקבל הזדמנות…‬ 1048 00:57:38,621 --> 00:57:43,418 ‫לכפר על התנהגותך בעבר עם בת זוג,‬ 1049 00:57:44,586 --> 00:57:48,548 ‫ולהיות מחויב לחלוטין להיות לצדה‬ 1050 00:57:48,631 --> 00:57:51,426 ‫לאורך כל שלבי המחלה הקשה.‬ 1051 00:57:52,177 --> 00:57:54,471 ‫וזה מטורף, אתה ממש היית שם בשבילה.‬ 1052 00:57:55,555 --> 00:57:56,806 ‫כך אני מקווה.‬ 1053 00:57:59,976 --> 00:58:01,686 ‫- הוגו פול (1997) -‬ 1054 00:58:01,769 --> 00:58:03,938 ‫המחלה שלי לא מדבקת.‬ 1055 00:58:04,022 --> 00:58:05,315 ‫מה היא?‬ 1056 00:58:06,399 --> 00:58:10,028 ‫ALS. טרשת אמיוטרופית צדית,‬ 1057 00:58:10,111 --> 00:58:12,489 ‫המכונה גם ״מחלת לו גריג״.‬ 1058 00:58:14,240 --> 00:58:15,450 ‫אני אוהב אותך.‬ 1059 00:58:16,367 --> 00:58:19,037 ‫עוד אחד מהקורבנות הקטנים של אלוהים.‬ 1060 00:58:19,746 --> 00:58:21,039 ‫כמוני.‬ 1061 00:58:21,539 --> 00:58:24,209 ‫זה כמו שהבן של צ׳פלין נפטר,‬ 1062 00:58:24,751 --> 00:58:28,671 ‫והסרט שהוא יצר אחרי זה,‬ ‫למרבה הפלא, נקרא ״הילד״ (״הנער״).‬ 1063 00:58:28,755 --> 00:58:33,134 ‫וזה עזר לו לעבד את האבל הפרטי שלו.‬ 1064 00:58:33,218 --> 00:58:35,678 ‫זה בדיוק מה שעשית ב״הוגו פול״.‬ 1065 00:58:37,805 --> 00:58:39,182 ‫את תנצחי את זה.‬ 1066 00:58:39,849 --> 00:58:41,559 ‫אני אוהב את דרך המחשבה שלך.‬ 1067 00:58:43,895 --> 00:58:46,523 ‫הסרט שלך ייצג הכול,‬ 1068 00:58:46,606 --> 00:58:48,733 ‫מהמחלה של לורה,‬ 1069 00:58:48,816 --> 00:58:52,362 ‫ועד ההתמכרות שלי, והמהפך שלך.‬ 1070 00:58:52,946 --> 00:58:54,614 ‫מאחר שתאריך ימים יותר ממני,‬ 1071 00:58:55,198 --> 00:58:59,661 ‫אתה מוכן לסלוח לי על כל הסמים‬ ‫והדוגמאות השליליות שאני משאיר לך?‬ 1072 00:58:59,744 --> 00:59:02,580 ‫זה קולאז׳ של כאב.‬ 1073 00:59:03,790 --> 00:59:09,254 ‫אז אתה מנסה לעבור את זה‬ ‫בצורה כמה שיותר טובה.‬ 1074 00:59:28,773 --> 00:59:30,024 ‫כשאיבדת אותה,‬ 1075 00:59:30,817 --> 00:59:33,903 ‫נשארת נקי, ואני עדיין המשכתי,‬ 1076 00:59:33,987 --> 00:59:36,823 ‫ורק אמרת לי להישאר בכדור הארץ,‬ ‫ולהישאר אנכי,‬ 1077 00:59:36,906 --> 00:59:38,992 ‫ולא לוותר, וכל הדברים האלה.‬ 1078 00:59:39,617 --> 00:59:42,579 ‫לא היית מין אדם נטול קארמה.‬ 1079 00:59:42,662 --> 00:59:44,998 ‫אין לי שום כוונה…‬ 1080 00:59:45,081 --> 00:59:46,833 ‫בוא לא נעוות את האמת.‬ 1081 00:59:46,916 --> 00:59:48,626 ‫אבל זה היה…‬ 1082 00:59:50,044 --> 00:59:51,838 ‫משהו עם המון חשיבות.‬ 1083 00:59:52,672 --> 00:59:54,591 ‫נחמד לשמוע את זה ככה.‬ 1084 00:59:55,258 --> 00:59:57,760 ‫זה הגיע לך, אחרי מה שעברת.‬ 1085 00:59:59,262 --> 01:00:00,263 ‫כן.‬ 1086 01:00:05,560 --> 01:00:09,355 ‫טוב. זה ראוי לערב של שטויות.‬ 1087 01:00:14,694 --> 01:00:17,989 ‫אחרי הסרטים הגרועים שביימתי בקליפורניה,‬ 1088 01:00:18,489 --> 01:00:21,117 ‫חברים אמרו לי ״צא מאל־איי עכשיו״.‬ 1089 01:00:21,200 --> 01:00:23,161 ‫אמרתי לו לעזוב את אל־איי?‬ 1090 01:00:23,661 --> 01:00:26,831 ‫לא התכוונתי שלא יבוא לבקר.‬ ‫עכשיו הוא אפילו לא בא לבקר.‬ 1091 01:00:26,914 --> 01:00:28,207 ‫הוא לא מוכן לטוס.‬ 1092 01:00:35,465 --> 01:00:37,925 ‫בין ניו יורק לאל־איי,‬ 1093 01:00:38,009 --> 01:00:41,346 ‫אין שום ספק שהוא צריך להיות בניו יורק.‬ 1094 01:00:41,429 --> 01:00:42,972 ‫אני חושב שהוא שמח יותר.‬ 1095 01:00:43,056 --> 01:00:45,391 ‫אני חושב שכל מי שעוזב את אל־איי שמח.‬ 1096 01:00:45,475 --> 01:00:47,602 ‫ארץ החלומות השבורים.‬ 1097 01:00:49,312 --> 01:00:52,982 ‫וייתכן שניו יורק מספיק מורכבת‬ 1098 01:00:53,066 --> 01:00:57,528 ‫כדי לאפשר לאנשים להיות מי שהם.‬ 1099 01:00:58,613 --> 01:01:01,282 ‫הוא נולד להיות בניו יורק, אפשר לומר.‬ 1100 01:01:15,630 --> 01:01:16,839 ‫- ביתו של סיניור -‬ 1101 01:01:16,923 --> 01:01:19,592 ‫״יום הולדת לך‬ 1102 01:01:20,760 --> 01:01:23,763 ‫״יום הולדת לך…״‬ 1103 01:01:23,846 --> 01:01:25,098 ‫נקרא לו ״בוב סיניור״.‬ 1104 01:01:25,181 --> 01:01:30,311 ‫״יום הולדת לבוב סיניור‬ 1105 01:01:30,853 --> 01:01:36,025 ‫״יום הולדת לך.״‬ 1106 01:01:36,109 --> 01:01:38,444 ‫אקסטון, איך בבית הספר?‬ 1107 01:01:38,528 --> 01:01:39,612 ‫טוב.‬ 1108 01:01:40,405 --> 01:01:42,365 ‫הוא לוקח שלוק מהקפה שלי.‬ ‫-היי, חבר׳ה.‬ 1109 01:01:42,448 --> 01:01:43,449 ‫היי, סוזן.‬ 1110 01:01:43,533 --> 01:01:45,326 ‫היי. יום הולדת שמח.‬ 1111 01:01:45,410 --> 01:01:46,661 ‫תודה.‬ 1112 01:01:46,744 --> 01:01:49,914 ‫אתה חוגג כמו שצריך, סיניור?‬ ‫-כן.‬ 1113 01:01:49,997 --> 01:01:53,751 ‫הוא הזמין חברים ומכרים. הם חוגגים.‬ 1114 01:01:53,835 --> 01:01:57,213 ‫כדאי שיהיו גם כמה נשים בסרט הזה.‬ 1115 01:01:57,296 --> 01:01:58,256 ‫כן.‬ 1116 01:01:58,756 --> 01:02:01,676 ‫אם סוזן תסכים, היא תוכל לגלם את אשתך.‬ 1117 01:02:02,176 --> 01:02:07,932 ‫אני מתכוון לתת הזדמנות‬ ‫לכמה שיותר אנשים בליהוק התפקיד הזה.‬ 1118 01:02:08,516 --> 01:02:12,103 ‫אבל נראה.‬ ‫תמיד אפשר לחזור לשחקנית הבית, כן.‬ 1119 01:02:12,186 --> 01:02:13,354 ‫דרך אגב,‬ 1120 01:02:14,355 --> 01:02:16,899 ‫אני חושב על אבא שלך בכל יום.‬ 1121 01:02:16,983 --> 01:02:18,609 ‫תודה. גם אני.‬ 1122 01:02:19,736 --> 01:02:20,570 ‫גם אני.‬ 1123 01:02:22,196 --> 01:02:25,616 ‫כן. היה קשה בפעם הראשונה ביום האב בלי אבא.‬ 1124 01:02:27,744 --> 01:02:29,620 ‫וכמה שהוא היה מצחיק.‬ 1125 01:02:29,704 --> 01:02:30,663 ‫כן.‬ 1126 01:02:31,164 --> 01:02:32,623 ‫אתה נראה טוב, אבא.‬ 1127 01:02:32,707 --> 01:02:34,542 ‫אני שמח שיש שם קצת צחוק,‬ 1128 01:02:34,625 --> 01:02:37,545 ‫ושאתה מוקף באנשים טובים, ו…‬ 1129 01:02:37,628 --> 01:02:39,130 ‫אני לא מכיר אף אחד מהם.‬ 1130 01:02:42,049 --> 01:02:46,220 ‫אם ניקלע שוב להמפטונס ביחד,‬ 1131 01:02:46,304 --> 01:02:48,347 ‫יש סצנות שצריך לצלם,‬ 1132 01:02:48,431 --> 01:02:51,225 ‫או דברים חזותיים שאתה רוצה,‬ 1133 01:02:51,309 --> 01:02:54,353 ‫שאתה לא רואה בפרויקט כרגע?‬ 1134 01:02:54,437 --> 01:02:56,230 ‫את שיר העם הגרמני ההוא.‬ 1135 01:02:56,314 --> 01:02:57,607 ‫ידעתי שתגיד את זה.‬ 1136 01:02:57,690 --> 01:03:02,069 ‫אצטרך להשיג נגן שילמד את השיר הזה,‬ 1137 01:03:02,153 --> 01:03:04,781 ‫ונצטרך להחליט איפה לצלם את זה.‬ 1138 01:03:04,864 --> 01:03:06,449 ‫שלום.‬ ‫-היי, זה אני.‬ 1139 01:03:20,129 --> 01:03:21,547 ‫אבא, זה בשבילך.‬ 1140 01:03:28,471 --> 01:03:31,724 ‫- שון הייז‬ ‫שחקן, מפיק, מלווה מוזיקלי -‬ 1141 01:03:37,939 --> 01:03:40,733 ‫בוא ננסה שוב מההתחלה.‬ ‫זה פשוט נשמע קצת…‬ 1142 01:04:05,466 --> 01:04:08,970 ‫בגיל 15, השתתפתי ב״פסטיבל קוואני״,‬ 1143 01:04:09,053 --> 01:04:10,972 ‫שרתי את ״פישרווייזה״ של שוברט,‬ 1144 01:04:11,055 --> 01:04:14,183 ‫וזו הייתה הפעם הראשונה שאבא שם לב‬ 1145 01:04:14,267 --> 01:04:18,396 ‫שמשהו שעשיתי, מחוץ לסרטים שלו,‬ ‫היה בעל ערך.‬ 1146 01:04:18,479 --> 01:04:21,566 ‫נדמה לי שקיבלתי ציון לשבח.‬ 1147 01:04:23,150 --> 01:04:24,360 ‫ו…‬ 1148 01:04:24,443 --> 01:04:26,904 ‫וזה משהו שחזרתי אליו כמה פעמים.‬ 1149 01:04:26,988 --> 01:04:28,990 ‫ספר לנו איך הוא הגיב.‬ 1150 01:04:30,074 --> 01:04:31,158 ‫הוא נראה מרוצה.‬ 1151 01:04:31,242 --> 01:04:32,243 ‫כן?‬ ‫-כן.‬ 1152 01:04:32,326 --> 01:04:34,704 ‫ואיך חייך השתנו אחרי זה?‬ 1153 01:04:42,962 --> 01:04:45,339 ‫יש בזה משהו נוסטלגי,‬ 1154 01:04:45,423 --> 01:04:47,842 ‫יש משהו יפה בשיר,‬ 1155 01:04:48,342 --> 01:04:52,096 ‫ויש את נקודת המבט המוזרה של אבא שלי.‬ 1156 01:04:52,179 --> 01:04:55,600 ‫מכל הדברים שהוא יכול היה להיזכר בהם,‬ 1157 01:04:55,683 --> 01:04:59,687 ‫או לבקש ממני לחזור עליהם,‬ ‫40 שנה מאוחר יותר.‬ 1158 01:04:59,770 --> 01:05:02,940 ‫זה באמת יעזור לסרט מאוד,‬ 1159 01:05:03,608 --> 01:05:07,486 ‫כשפתאום, פשוט תצוץ מאחורי עץ…‬ 1160 01:05:08,321 --> 01:05:10,031 ‫כן.‬ ‫-ותשיר את השיר הזה.‬ 1161 01:05:30,635 --> 01:05:31,969 ‫בוא נעשה את זה שוב.‬ 1162 01:05:32,053 --> 01:05:34,555 ‫- סיניור מוגבל בתנועה בשל מחלת הפרקינסון -‬ 1163 01:05:34,639 --> 01:05:40,436 ‫- יוצרי הסרט העבירו‬ ‫את עמדת העריכה לחדר השינה שלו -‬ 1164 01:05:47,693 --> 01:05:49,278 ‫״חיי…״‬ 1165 01:05:54,283 --> 01:05:55,451 ‫טוב, הפעם ברצינות.‬ 1166 01:05:55,534 --> 01:05:59,038 ‫זה מלא בנרקיסיזם מתוק.‬ 1167 01:05:59,622 --> 01:06:02,083 ‫אתה חושב שיש לזה מקום בגרסה שלנו?‬ 1168 01:06:02,166 --> 01:06:03,417 ‫בהחלט.‬ 1169 01:06:10,257 --> 01:06:12,301 ‫אתה יכול לעשות את זה עוד קצת?‬ 1170 01:06:12,385 --> 01:06:13,552 ‫מה, לחזור על זה?‬ 1171 01:06:15,805 --> 01:06:17,473 ‫לא, פשוט להיות שמח.‬ 1172 01:06:18,099 --> 01:06:19,141 ‫אנסה.‬ 1173 01:06:19,850 --> 01:06:22,812 ‫הוא היה מרוכז כולו בעריכה.‬ 1174 01:06:22,895 --> 01:06:25,022 ‫הוא ישב במשך שעות,‬ 1175 01:06:25,106 --> 01:06:27,483 ‫כמו שלא עשה מזמן.‬ 1176 01:06:27,984 --> 01:06:31,696 ‫זה פשוט מביא לו המון שמחה. באמת.‬ 1177 01:06:31,779 --> 01:06:33,739 ‫זה הכול בשבילו.‬ 1178 01:06:34,490 --> 01:06:37,660 ‫זה ממש טוב.‬ ‫-אני רק רוצה לראות את זה שוב.‬ 1179 01:06:38,244 --> 01:06:39,412 ‫בוא נראה.‬ 1180 01:06:40,371 --> 01:06:44,166 ‫השתנית בתור יוצר,‬ ‫או שאתה ממשיך ליצור באותה דרך?‬ 1181 01:06:44,250 --> 01:06:46,544 ‫שאלה טובה. אני באמת לא יודע.‬ 1182 01:06:47,044 --> 01:06:48,754 ‫מה היה הסרט האחרון שעבדת עליו?‬ 1183 01:06:48,838 --> 01:06:52,967 ‫סרט תיעודי בפילדלפיה שאני מחבב מאוד.‬ 1184 01:06:53,592 --> 01:06:57,263 ‫הוא עוסק בפארק בשם כיכר ריטנהאוס.‬ 1185 01:06:58,305 --> 01:07:01,183 ‫אחרי שישבתי בפארק‬ ‫וראיתי את כל הטיפוסים המוזרים,‬ 1186 01:07:01,267 --> 01:07:02,476 ‫ידעתי שאני בעניין.‬ 1187 01:07:03,853 --> 01:07:08,607 ‫ובילינו שם שנה, כדי לצלם את העונות השונות,‬ 1188 01:07:08,691 --> 01:07:10,234 ‫ופשוט צילמנו אנשים.‬ 1189 01:07:11,861 --> 01:07:13,696 ‫הלקח שלנו היה‬ 1190 01:07:14,864 --> 01:07:17,575 ‫לסמוך על כל דבר, כי כל דבר יכול לקרות.‬ 1191 01:07:17,658 --> 01:07:22,621 ‫ואכן, על היום הראשון, נתקלנו בכנרת בת עשר.‬ ‫היא הייתה נהדרת.‬ 1192 01:07:22,705 --> 01:07:26,417 ‫היא הפכה להיות המוקד‬ ‫של השנה שבילינו בפארק.‬ 1193 01:07:41,390 --> 01:07:45,186 ‫איך הייתה עשיית הסרט התיעודי‬ ‫בהשוואה לסרטים האחרים שלך?‬ 1194 01:07:45,269 --> 01:07:47,271 ‫אהבתי, כמו שאמרתי קודם,‬ 1195 01:07:47,354 --> 01:07:49,899 ‫אהבתי את הרעיון שלא יודעים מה יקרה.‬ 1196 01:07:57,615 --> 01:08:01,368 ‫- ביתו של ג׳וניור -‬ 1197 01:08:01,452 --> 01:08:03,329 ‫- אוגוסט 2020 -‬ 1198 01:08:20,846 --> 01:08:22,098 ‫סיניור, אתה יודע…‬ 1199 01:08:22,181 --> 01:08:25,351 ‫הוא נאבק במחלה איומה ונוראה,‬ 1200 01:08:25,434 --> 01:08:27,853 ‫שגם אבא שלי מת ממנה,‬ 1201 01:08:27,937 --> 01:08:29,563 ‫אז בשלב הזה,‬ 1202 01:08:29,647 --> 01:08:32,108 ‫נותר רק לאהוב את הזמן שנותר לנו.‬ 1203 01:08:33,442 --> 01:08:38,280 ‫ואני לא יודעת אם סיניור‬ ‫התמודד עם ההתנהגות שלו בעבר,‬ 1204 01:08:38,364 --> 01:08:42,451 ‫ועם ההשפעה שהייתה לזה על רוברט,‬ ‫אבל מה שאני יודעת עכשיו זה ש…‬ 1205 01:08:42,535 --> 01:08:44,578 ‫מדובר במישהו שאוהב את הבן שלו.‬ 1206 01:08:47,123 --> 01:08:50,709 ‫זה בדיוק כמו ב״מסעות סאליבן״.‬ 1207 01:08:51,752 --> 01:08:55,256 ‫יצאנו לעשות משהו אמיתי וחשוב,‬ 1208 01:08:56,173 --> 01:09:00,928 ‫אבל אולי בעצם,‬ ‫מה שעשינו כל הזמן הזה היה חשוב ונחוץ?‬ 1209 01:09:01,554 --> 01:09:05,057 ‫יש לי תחושה שזה ניסיון לסגור מעגל‬ 1210 01:09:05,141 --> 01:09:08,561 ‫של כל הקטע הפטריארכי הזה.‬ 1211 01:09:11,355 --> 01:09:14,650 ‫ולהשלים עם כל ה…‬ 1212 01:09:15,734 --> 01:09:18,779 ‫העליות והמורדות של זה, והתזוזות הצדה…‬ 1213 01:09:18,863 --> 01:09:22,116 ‫ולהגיד ״בסדר, אתה גבר בוגר עכשיו״.‬ 1214 01:09:35,045 --> 01:09:36,463 ‫- אפריל 2021 -‬ 1215 01:09:36,547 --> 01:09:39,175 ‫זאת גרסה חדשה לגמרי.‬ 1216 01:09:45,764 --> 01:09:48,851 ‫- סיניור השלים את הפרויקט שלו -‬ 1217 01:09:48,934 --> 01:09:52,479 ‫עכשיו לא צריך לדאוג מתי תבוא שוב.‬ 1218 01:09:52,563 --> 01:09:54,481 ‫כשזה יקרה, זה יקרה.‬ 1219 01:09:56,233 --> 01:09:58,444 ‫תודה שעשית את זה. זה ממש חשוב.‬ 1220 01:10:03,324 --> 01:10:05,326 ‫מצוין. עשית עבודה מצוינת.‬ 1221 01:10:07,786 --> 01:10:08,662 ‫כן.‬ 1222 01:10:20,799 --> 01:10:23,302 ‫- מאי 2021 -‬ 1223 01:10:51,163 --> 01:10:52,831 ‫כן.‬ 1224 01:10:53,332 --> 01:10:56,794 ‫ניסע את 140 הקילומטרים העירה. הוא נלהב.‬ 1225 01:10:56,877 --> 01:10:58,754 ‫זאת השנה השלישית‬ 1226 01:10:59,463 --> 01:11:01,924 ‫של צילומי הדוקו על אבא.‬ 1227 01:11:02,007 --> 01:11:04,134 ‫אני נלהב לראות את סבא.‬ 1228 01:11:20,901 --> 01:11:24,071 ‫- מנהרה למנהטן -‬ 1229 01:11:49,805 --> 01:11:51,098 ‫התוכנית להיום…‬ 1230 01:11:51,181 --> 01:11:54,977 ‫נמשיך בצילומים של הדוקומנטרי על סיניור.‬ 1231 01:11:55,060 --> 01:11:58,230 ‫הסיבה העיקרית שרציתי להיות פה‬ 1232 01:11:58,314 --> 01:12:01,567 ‫היא שרציתי לראות את סבא,‬ 1233 01:12:02,067 --> 01:12:03,068 ‫אז…‬ 1234 01:12:04,236 --> 01:12:07,573 ‫רציתי לראות אותו‬ 1235 01:12:07,656 --> 01:12:11,035 ‫כדי שיהיו לנו זיכרונות.‬ 1236 01:12:13,829 --> 01:12:14,997 ‫ו…‬ 1237 01:12:15,539 --> 01:12:18,709 ‫כדי שאחרי שהוא ימות, אני אוכל להגיד‬ 1238 01:12:19,835 --> 01:12:21,754 ‫שזכיתי לבלות איתו זמן.‬ 1239 01:12:43,901 --> 01:12:46,987 ‫היי. תודה, אדוני.‬ ‫באנו לבקר את דאוני. תודה.‬ 1240 01:13:08,175 --> 01:13:10,844 ‫- החוצה! -‬ 1241 01:13:12,137 --> 01:13:13,138 ‫היי, אבא.‬ 1242 01:13:14,223 --> 01:13:19,770 ‫בכל פעם שתעדיף שלא נצלם, פשוט תגיד לנו.‬ 1243 01:13:19,853 --> 01:13:21,855 ‫אחרת נצלם אותך כל היום.‬ 1244 01:13:28,904 --> 01:13:30,697 ‫טוב לראות אותך במציאות, גבר.‬ 1245 01:13:31,448 --> 01:13:32,699 ‫חמים בחוץ?‬ 1246 01:13:33,534 --> 01:13:35,411 ‫קר. קר וגשום היום.‬ 1247 01:13:35,953 --> 01:13:37,955 ‫זה מצטלם טוב.‬ 1248 01:13:38,914 --> 01:13:40,624 ‫אקסי, כשתהיה מוכן.‬ 1249 01:13:41,667 --> 01:13:45,796 ‫ניתן לך שלושה טייקים‬ ‫כדי לשאול אותו את השאלה, טוב?‬ 1250 01:13:45,879 --> 01:13:48,715 ‫אז תבוא הנה ותגיד לו את השורה.‬ 1251 01:13:50,467 --> 01:13:52,428 ‫היי, אקסי.‬ ‫-היי.‬ 1252 01:13:52,511 --> 01:13:54,930 ‫טוב, הוא מוכן. 3, 2, 1, קדימה.‬ 1253 01:13:55,013 --> 01:13:56,181 ‫היי, סיניור.‬ 1254 01:13:56,265 --> 01:13:57,933 ‫יש לך שערות על הביצים?‬ 1255 01:14:00,060 --> 01:14:01,895 ‫אתה יכול לחזור על השאלה?‬ 1256 01:14:02,771 --> 01:14:05,023 ‫יש לך שערות על הביצים?‬ ‫-מושלם.‬ 1257 01:14:06,817 --> 01:14:08,777 ‫תן לו את התשובה פעם אחת, אבא.‬ 1258 01:14:08,861 --> 01:14:13,115 ‫אקסי, שאל אותו שוב, ותגיד את השורה‬ ‫של לארי וולף, ״אני מפחד להסתכל״.‬ 1259 01:14:13,198 --> 01:14:14,199 ‫היי, סיניור.‬ 1260 01:14:14,283 --> 01:14:15,951 ‫יש לך שערות על הביצים?‬ 1261 01:14:16,493 --> 01:14:17,703 ‫אם יש לי מה?‬ 1262 01:14:20,873 --> 01:14:24,918 ‫הוא מסרב להגיד את התשובה שלו.‬ 1263 01:14:27,546 --> 01:14:30,048 ‫טוב, אתה משוחרר.‬ ‫-זה היה ממש כיף.‬ 1264 01:14:30,132 --> 01:14:33,510 ‫אקסי עושה חיים.‬ ‫זאת הנסיעה הכי טובה שהייתה לו.‬ 1265 01:14:33,594 --> 01:14:36,346 ‫ללא ספק בין עשר הגדולות.‬ 1266 01:14:43,645 --> 01:14:44,730 ‫אתה צריך משהו?‬ 1267 01:14:46,523 --> 01:14:47,524 ‫איפה אנחנו?‬ 1268 01:14:52,029 --> 01:14:55,782 ‫כנראה לא אראה אותו שוב בזמן הקרוב,‬ 1269 01:14:55,866 --> 01:14:57,284 ‫אז מה אעשה איתו, רק כדי…‬ 1270 01:14:57,367 --> 01:15:00,078 ‫- ג׳וניור מדבר עם המטפל שלו‬ ‫על מצבו של סיניור -‬ 1271 01:15:00,162 --> 01:15:02,247 ‫זה מוזר, כי אני יודע שאני…‬ 1272 01:15:04,666 --> 01:15:06,293 ‫מתעד את זה.‬ 1273 01:15:06,376 --> 01:15:09,379 ‫באופן מוזר, זה מה שהמשפחה שלך עושה.‬ 1274 01:15:09,463 --> 01:15:12,007 ‫אתם יוצרים אמנות על החיים שלכם.‬ 1275 01:15:12,090 --> 01:15:15,302 ‫זה מוזר. זה בא בטבעיות.‬ ‫זה מחזיר אותי למצב שבו…‬ 1276 01:15:15,385 --> 01:15:18,305 ‫מה שלא קורה, אם זה מצחיק או טרגי,‬ 1277 01:15:18,388 --> 01:15:21,391 ‫זה קורה מול מסרטת 16 מ״מ שמצלמת,‬ 1278 01:15:21,934 --> 01:15:25,729 ‫ונוכל לדבר על זה בעוד 40 שנה.‬ 1279 01:15:25,812 --> 01:15:28,148 ‫כן.‬ ‫-כשנמצא בזה היגיון כלשהו.‬ 1280 01:15:29,483 --> 01:15:32,027 ‫אבל יש בי צד שמרגיש ש…‬ 1281 01:15:37,658 --> 01:15:38,784 ‫אני אפספס משהו.‬ 1282 01:15:39,284 --> 01:15:41,036 ‫כן.‬ 1283 01:15:41,787 --> 01:15:42,621 ‫כן.‬ 1284 01:15:42,704 --> 01:15:45,874 ‫פשוט כי החלון נסגר קצת, כך נראה.‬ 1285 01:15:47,334 --> 01:15:52,381 ‫יש משהו שאתה מרגיש שאתה צריך לעבד‬ 1286 01:15:52,464 --> 01:15:57,302 ‫ביחס לאפשרות שלא תראה אותו שוב?‬ 1287 01:15:58,595 --> 01:16:01,390 ‫אני פשוט לא יודע, למען האמת.‬ ‫-כן.‬ 1288 01:16:02,641 --> 01:16:04,393 ‫זה די מבלבל.‬ 1289 01:16:05,018 --> 01:16:05,936 ‫אבל…‬ 1290 01:16:06,478 --> 01:16:08,480 ‫גבר… זה הרבה.‬ 1291 01:16:09,064 --> 01:16:11,316 ‫זה באמת הרבה. זה הרבה.‬ 1292 01:16:12,401 --> 01:16:14,278 ‫מה שטוב זה ש…‬ 1293 01:16:14,361 --> 01:16:20,492 ‫מזמן לא הייתה לי חוויה‬ ‫עם כל כך הרבה הערכה בניו יורק.‬ 1294 01:16:22,077 --> 01:16:25,080 ‫ולראות את זה דרך העיניים של אקסטון,‬ 1295 01:16:25,664 --> 01:16:27,332 ‫נקודת המבט של הדור השלישי,‬ 1296 01:16:27,416 --> 01:16:29,459 ‫זה די מגניב. אתה יודע?‬ 1297 01:16:29,543 --> 01:16:31,837 ‫כן, אבל אני גם לא יכול שלא לשים לב‬ 1298 01:16:31,920 --> 01:16:33,672 ‫להבדל שבין‬ 1299 01:16:34,506 --> 01:16:38,176 ‫האמינות של מערכת התמיכה שלו… אתה יודע?‬ 1300 01:16:38,260 --> 01:16:41,805 ‫אבא שלך מרד במשהו שהיה צריך למרוד בו,‬ 1301 01:16:42,431 --> 01:16:45,267 ‫ואתה גדלת במסגרת המרד הזה.‬ ‫-כן.‬ 1302 01:16:45,350 --> 01:16:47,477 ‫הוא נתן לך להשתמש בסמים כילד,‬ 1303 01:16:47,561 --> 01:16:49,771 ‫וזה… זה די דפוק!‬ 1304 01:16:50,480 --> 01:16:53,191 ‫חבול, אבל לא שבור.‬ ‫-כן.‬ 1305 01:16:54,192 --> 01:16:58,655 ‫והנה אנחנו. ״איך אני יוצא מזה‬ ‫בלי להרגיש שפספסתי משהו?״‬ 1306 01:16:58,739 --> 01:16:59,573 ‫אתה יודע.‬ 1307 01:17:00,157 --> 01:17:02,826 ‫יש משהו שאתה צריך להגיד לו?‬ 1308 01:17:03,327 --> 01:17:05,996 ‫אני פשוט לא רוצה…‬ 1309 01:17:10,542 --> 01:17:13,045 ‫אני לא רוצה לעשות את הדבר הלא־נכון.‬ ‫-כן.‬ 1310 01:17:13,128 --> 01:17:14,755 ‫כן.‬ 1311 01:17:26,516 --> 01:17:27,517 ‫פאפא.‬ 1312 01:17:28,602 --> 01:17:31,605 ‫תן לנו ״1, 2, 3״,‬ ‫שנוכל לבדוק את המיקרופון שלך.‬ 1313 01:17:32,814 --> 01:17:34,149 ‫מי?‬ ‫-״מי״. יופי.‬ 1314 01:17:34,232 --> 01:17:35,442 ‫מושלם.‬ 1315 01:17:35,525 --> 01:17:38,695 ‫כל עוד אנחנו נפגשים ומבלים יחד,‬ 1316 01:17:38,779 --> 01:17:41,281 ‫אני רק רוצה להישאר קרוב,‬ 1317 01:17:41,365 --> 01:17:43,867 ‫ולהתקרב יותר ויותר.‬ 1318 01:17:44,409 --> 01:17:46,328 ‫כן. רעיון מצוין.‬ ‫-אתה יודע?‬ 1319 01:17:47,996 --> 01:17:51,750 ‫התכוונתי לשאול אותך כל מיני שאלות על…‬ 1320 01:17:52,459 --> 01:17:54,252 ‫כל דבר.‬ ‫-כן?‬ 1321 01:17:55,587 --> 01:17:59,341 ‫אני בכלל לא ממש יודע‬ ‫איך לדבר על זה, אבל אני רק רוצה…‬ 1322 01:18:01,134 --> 01:18:02,719 ‫את נקודת המבט שלך…‬ 1323 01:18:05,847 --> 01:18:07,224 ‫לפני שנסיים.‬ 1324 01:18:08,266 --> 01:18:11,311 ‫יש משהו שאתה רוצה שהילד שלך ידע?‬ 1325 01:18:14,815 --> 01:18:15,982 ‫מה מצחיק?‬ 1326 01:18:16,775 --> 01:18:21,279 ‫בהמפטונס, לבן שלי יש בית וילד.‬ 1327 01:18:21,363 --> 01:18:23,323 ‫שני ילדים. שלושה ילדים.‬ 1328 01:18:23,990 --> 01:18:26,368 ‫וגילינו שאם אנחנו בוחרים‬ 1329 01:18:27,828 --> 01:18:30,914 ‫ימים שאין בהם אור טוב, זה טוב לנו…‬ 1330 01:18:31,498 --> 01:18:32,499 ‫כן.‬ 1331 01:18:32,582 --> 01:18:34,543 ‫כי עד שמצלמים את זה…‬ 1332 01:18:41,800 --> 01:18:45,095 ‫זה זמן טוב לעשות איזה סרט שאתה רוצה לעשות.‬ 1333 01:18:51,143 --> 01:18:54,646 ‫כשאתה לא כאן, בכאן ועכשיו,‬ 1334 01:18:54,730 --> 01:18:56,565 ‫לאן המחשבות שלך הולכות לרוב?‬ 1335 01:18:56,648 --> 01:18:58,859 ‫לתקופה מסוימת בזמן, או…‬ 1336 01:18:58,942 --> 01:19:02,154 ‫יש משהו שמעסיק אותך?‬ 1337 01:19:04,448 --> 01:19:05,949 ‫עד כמה שאני זוכר,‬ 1338 01:19:07,367 --> 01:19:09,286 ‫לפני שאני עונה לך,‬ 1339 01:19:10,203 --> 01:19:11,455 ‫הייתי אומר ש…‬ 1340 01:19:23,592 --> 01:19:25,802 ‫מחלת צ׳רלי פרקינסון.‬ 1341 01:19:28,889 --> 01:19:30,599 ‫יש לי את החלום הזה,‬ 1342 01:19:31,099 --> 01:19:33,477 ‫שאני עובדת בהרכב הג׳אז הזה,‬ 1343 01:19:33,560 --> 01:19:36,772 ‫ובאמצע סט מלא בגרוב,‬ 1344 01:19:36,855 --> 01:19:39,232 ‫איך שאני מתחילה את הסולו שלי,‬ 1345 01:19:39,816 --> 01:19:41,860 ‫אני נופלת ומתה‬ 1346 01:19:41,943 --> 01:19:43,570 ‫ממחלת צ׳רלי פרקינסון.‬ 1347 01:19:45,697 --> 01:19:47,240 ‫צדקת, בייבי.‬ 1348 01:20:02,130 --> 01:20:04,674 ‫אתה רואה שם עט?‬ 1349 01:20:05,342 --> 01:20:06,259 ‫עט?‬ 1350 01:20:06,343 --> 01:20:07,969 ‫אתה רוצה עט או עיפרון?‬ 1351 01:20:08,053 --> 01:20:09,054 ‫עט.‬ 1352 01:20:11,056 --> 01:20:11,890 ‫כן.‬ 1353 01:20:13,016 --> 01:20:14,351 ‫העט הידוע…‬ 1354 01:20:14,434 --> 01:20:16,895 ‫אתה אוהב עט ונייר.‬ 1355 01:20:29,366 --> 01:20:31,368 ‫אני יכול לפתוח לך אותו, אם אתה רוצה.‬ 1356 01:20:33,870 --> 01:20:34,955 ‫הנה.‬ 1357 01:20:35,997 --> 01:20:36,915 ‫תודה.‬ 1358 01:20:38,834 --> 01:20:41,086 ‫אתה משרבט?‬ ‫-כן.‬ 1359 01:20:41,169 --> 01:20:42,170 ‫יפה.‬ 1360 01:20:50,637 --> 01:20:51,805 ‫אה, ורוברט…‬ 1361 01:20:54,808 --> 01:20:55,976 ‫הוא…‬ 1362 01:20:58,061 --> 01:21:01,147 ‫קצת בלחץ, כי יש לו כל מיני פרויקטים אחרים,‬ 1363 01:21:01,231 --> 01:21:03,859 ‫אבל אפשר לראות שהוא מתמקד בזה.‬ 1364 01:21:04,359 --> 01:21:06,444 ‫כשהוא התקשר לבקש ממני…‬ 1365 01:21:09,197 --> 01:21:11,032 ‫הוא אמר ״תעשה את זה לאט״.‬ 1366 01:21:24,129 --> 01:21:26,006 ‫נפגשתם פעם?‬ 1367 01:21:28,341 --> 01:21:29,759 ‫מי, ג׳וניור ואני?‬ 1368 01:21:32,470 --> 01:21:33,471 ‫כן.‬ 1369 01:21:35,974 --> 01:21:38,059 ‫כן, אנחנו לומדים להכיר אחד את השני.‬ 1370 01:21:59,623 --> 01:22:01,625 ‫- קיבלתי חיסון נגד קורונה -‬ 1371 01:22:06,671 --> 01:22:08,965 ‫אז נחזור הביתה עוד מעט.‬ 1372 01:22:10,550 --> 01:22:12,469 ‫למרות שסיניור מנמנם קצת,‬ 1373 01:22:12,552 --> 01:22:14,971 ‫שניכנס ונשב שם קצת לפני שנצא?‬ 1374 01:22:15,055 --> 01:22:15,972 ‫כן.‬ ‫-טוב.‬ 1375 01:22:43,166 --> 01:22:45,794 ‫אז ניתן לסיניור לנוח, ו…‬ 1376 01:22:48,380 --> 01:22:49,881 ‫ואז נראה אותו…‬ 1377 01:22:51,383 --> 01:22:52,717 ‫בהמשך הדרך.‬ 1378 01:22:54,469 --> 01:22:55,470 ‫כן.‬ 1379 01:23:03,937 --> 01:23:05,146 ‫אני אוהב אותך, אבא.‬ 1380 01:24:20,138 --> 01:24:23,850 ‫לא הייתה לנו אג׳נדה מוגדרת בפרויקט הזה.‬ 1381 01:24:25,518 --> 01:24:26,853 ‫- אירוע משפחתי לזכר סיניור -‬ 1382 01:24:26,936 --> 01:24:32,734 ‫היה לי מושג איך הוא ייראה,‬ ‫ותמיד ידעתי שחלק ממנו יהיה על סוף חייו.‬ 1383 01:24:34,652 --> 01:24:36,863 ‫זה סיפור על אב ובן? לא נראה לי.‬ 1384 01:24:36,946 --> 01:24:40,033 ‫זה סיפור על החיים כאמן? לא יודע, אולי.‬ 1385 01:24:40,116 --> 01:24:41,701 ‫זה הרהור על המוות?‬ 1386 01:24:41,785 --> 01:24:43,912 ‫נראה לי שזה קצת הופך לזה,‬ 1387 01:24:43,995 --> 01:24:48,083 ‫ולא בקטע קודר, אלא פשוט…‬ 1388 01:24:48,166 --> 01:24:50,794 ‫״אנחנו כאן, אנחנו עושים דברים,‬ ‫ואז כבר לא.״‬ 1389 01:24:53,755 --> 01:24:58,134 ‫ואני אוהב אותו על מה שהוא עשה‬ ‫ועל מה שהוא לא עשה.‬ 1390 01:25:19,906 --> 01:25:21,116 ‫הוא בא!‬ 1391 01:25:25,453 --> 01:25:26,996 ‫יש לי הודעה אליכם.‬ 1392 01:25:28,289 --> 01:25:32,627 ‫שישה מילין בדיוק צפונית להר סקאג,‬ ‫בעמק הכאב,‬ 1393 01:25:32,710 --> 01:25:34,963 ‫חי שד מפלצתי ורשע.‬ 1394 01:25:36,464 --> 01:25:43,138 ‫שמו בינגו תחנת דלק מוטל צ׳יזבורגר‬ ‫עם רעש מטוסים בצד ותהיה גארי אינדיאנה,‬ 1395 01:25:44,264 --> 01:25:46,516 ‫והוא אוהב לפגוע באנשים.‬ 1396 01:25:48,059 --> 01:25:54,440 ‫כשדיברתי עם בינגו תחנת דלק מוטל צ׳יזבורגר‬ ‫עם רעש מטוסים בצד ותהיה גארי אינדיאנה,‬ 1397 01:25:54,983 --> 01:25:56,818 ‫הוא אמר לי מה הוא רוצה לעשות.‬ 1398 01:25:57,986 --> 01:26:02,282 ‫הוא רוצה לבוא הנה ולהרוג את כולכם.‬ 1399 01:26:03,199 --> 01:26:05,702 ‫אבל אמרתי לו ״בינגו, חכה רגע״.‬ 1400 01:26:06,619 --> 01:26:09,956 ‫והסיבה שאמרתי את זה היא שאני מאמין בכם.‬ 1401 01:26:10,456 --> 01:26:12,542 ‫אני מאמין שאתם יכולים לעמוד במשימה.‬ 1402 01:26:13,042 --> 01:26:15,128 ‫אני מאמין שאתם יכולים לעזור זה לזה.‬ 1403 01:26:16,045 --> 01:26:19,883 ‫אני מאמין שאתם יכולים להפוך‬ ‫את העולם הזה למקום שטוב יותר לחיות בו.‬ 1404 01:26:23,928 --> 01:26:24,971 ‫זהו זה.‬ 1405 01:28:22,171 --> 01:28:23,423 ‫תבחר קלף, אדון גריסר.‬ 1406 01:28:24,090 --> 01:28:25,925 ‫טוב, תחזיר אותו איפה שתרצה.‬ 1407 01:28:27,427 --> 01:28:28,720 ‫זה הקלף?‬ ‫-לא.‬ 1408 01:28:29,554 --> 01:28:30,763 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1409 01:28:31,556 --> 01:28:32,724 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1410 01:28:33,766 --> 01:28:34,934 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1411 01:28:35,852 --> 01:28:36,853 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1412 01:28:38,354 --> 01:28:39,355 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1413 01:28:40,023 --> 01:28:41,357 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1414 01:28:42,442 --> 01:28:43,443 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1415 01:28:44,319 --> 01:28:45,320 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1416 01:28:46,321 --> 01:28:47,322 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1417 01:28:48,740 --> 01:28:49,741 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1418 01:28:51,075 --> 01:28:52,201 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1419 01:28:53,578 --> 01:28:54,662 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1420 01:28:55,705 --> 01:28:56,956 ‫הנה הוא!‬ ‫-לא.‬ 1421 01:28:57,874 --> 01:28:59,208 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1422 01:29:00,918 --> 01:29:02,211 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1423 01:29:02,879 --> 01:29:03,921 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1424 01:29:04,464 --> 01:29:05,798 ‫זה?‬ ‫-לא.‬ 1425 01:29:09,177 --> 01:29:10,887 ‫תרגום כתוביות: יניב אידלשטיין‬