1
00:00:10,552 --> 00:00:13,471
‫- קוראים לי מוניק -‬

2
00:00:13,471 --> 00:00:15,807
‫מוניק משוגעת.‬
‫-מעדיפה כסף על יושרה.‬

3
00:00:15,807 --> 00:00:16,975
‫מוניק היא אגדה.‬

4
00:00:16,975 --> 00:00:19,519
‫היא שרפה יותר מדי גשרים.‬
‫-היא מקצוענית!‬

5
00:00:19,519 --> 00:00:21,187
‫כל הכבוד לה.‬
‫-חמורה קופצת בראש.‬

6
00:00:21,187 --> 00:00:22,272
‫היא בנאדם קשה.‬

7
00:00:22,272 --> 00:00:23,523
‫מוניק אגדה?‬

8
00:00:23,523 --> 00:00:25,358
‫היא שרפה יותר מדי גשרים.‬

9
00:00:25,358 --> 00:00:27,944
‫הוא לא יציבה.‬
‫-חמורה קופצת בראש.‬

10
00:00:30,238 --> 00:00:32,365
‫הקריירה שלה גמורה.‬

11
00:00:32,866 --> 00:00:34,576
‫תודה על העידוד.‬

12
00:00:36,745 --> 00:00:37,954
‫התחלנו.‬

13
00:00:38,455 --> 00:00:42,167
‫כן, מתוקים שלי!‬

14
00:00:46,004 --> 00:00:47,797
‫קדימה, חמודים שלי!‬

15
00:00:49,799 --> 00:00:53,136
‫כן, מתוקים!‬

16
00:00:53,720 --> 00:01:00,935
‫אטלנטה, ג'ורג'יה!‬

17
00:01:00,935 --> 00:01:02,771
‫מתוקים שלי!‬

18
00:01:04,898 --> 00:01:07,859
‫תנו לי לספוג את כל האהבה.‬

19
00:01:10,278 --> 00:01:12,280
‫חמודים שלי!‬

20
00:01:13,114 --> 00:01:16,451
‫עשינו זאת!‬

21
00:01:16,451 --> 00:01:31,299
‫מוניק!‬

22
00:01:32,383 --> 00:01:35,553
‫אני באמת עומדת על הבמה הזו?‬

23
00:01:37,722 --> 00:01:41,226
‫אני באמת עומדת על הבמה הזו?‬

24
00:01:47,190 --> 00:01:50,068
‫כשאני אומרת לכם‬
‫שאני צריכה את כל הכוחות שלי‬

25
00:01:50,068 --> 00:01:53,613
‫כדי לא להתפרק ולבכות עכשיו.‬

26
00:02:04,332 --> 00:02:07,252
‫תקשיבו לי טוב. אני מלאת הכרת תודה.‬

27
00:02:08,211 --> 00:02:09,629
‫אני מלאת הכרת תודה.‬

28
00:02:10,130 --> 00:02:12,423
‫אני רוצה להודות לכל אחד‬

29
00:02:12,423 --> 00:02:14,467
‫שעמד לצידי, באמת!‬

30
00:02:14,467 --> 00:02:18,346
‫אני רוצה להודות‬
‫לכל המעודדים והמעודדות שלי!‬

31
00:02:18,346 --> 00:02:21,182
‫אני רוצה להודות לכל מי שקנה כרטיס ערב.‬

32
00:02:21,182 --> 00:02:22,350
‫גם אתה, חמוד לבן.‬

33
00:02:22,350 --> 00:02:25,186
‫אני רוצה להודות לכולם!‬

34
00:02:28,565 --> 00:02:35,321
‫הערב, כשתצאו מפה, אתם תבינו באמת מי אני.‬

35
00:02:35,822 --> 00:02:37,740
‫הערב, כשתצאו מפה,‬

36
00:02:37,740 --> 00:02:41,744
‫אתם תבינו למה אני מחטיפה כמו שאני מחטיפה.‬

37
00:02:41,744 --> 00:02:44,372
‫הערב, כשתצאו מפה,‬

38
00:02:44,372 --> 00:02:46,666
‫אתם תגידו, "עכשיו הבנתי!"‬

39
00:02:47,167 --> 00:02:50,879
‫מה שאנשים לא הבינו לגביי,‬

40
00:02:50,879 --> 00:02:55,091
‫מה שאנשים לא ידעו עליי כשהעליבו אותי‬

41
00:02:55,091 --> 00:02:57,427
‫וקראו לי בכל מיני שמות‬

42
00:02:57,427 --> 00:03:00,513
‫ואמרו מי אני לא וכל השטויות האלה.‬

43
00:03:00,513 --> 00:03:02,599
‫ושאלו אותי, "מוניק,‬

44
00:03:02,599 --> 00:03:06,519
‫איך את סופגת את כל מה שאומרים לך?"‬

45
00:03:06,519 --> 00:03:09,606
‫"זה נראה כאילו שזה בכלל לא מזיז לך."‬

46
00:03:09,606 --> 00:03:11,733
‫מה שאנשים לא יודעים עליי, חמודים,‬

47
00:03:11,733 --> 00:03:14,527
‫וחשבתי שבחיים לא אגיד את זה בטלוויזיה,‬

48
00:03:14,527 --> 00:03:17,947
‫בשום שידור, בגלל הסטיגמה שמתלווה לזה.‬

49
00:03:17,947 --> 00:03:20,366
‫מה שהחארות לא ידעו עליי,‬

50
00:03:20,366 --> 00:03:22,911
‫זה שאתם מסתכלים על בוגרת חינוך מיוחד.‬

51
00:03:22,911 --> 00:03:24,787
‫אני רוצה שתבינו איך זה נראה.‬

52
00:03:24,787 --> 00:03:29,083
‫אני רוצה שתבינו איך נראה חינוך מיוחד!‬

53
00:03:29,083 --> 00:03:32,587
‫אני רוצה שתבינו‬
‫איך נראית "הכיתה הטיפולית"!‬

54
00:03:32,587 --> 00:03:34,839
‫אני רוצה שתבינו...‬

55
00:03:34,839 --> 00:03:36,507
‫זו אני!‬

56
00:03:39,052 --> 00:03:41,221
‫זו אני!‬

57
00:03:41,721 --> 00:03:45,642
‫קראו לי בכל שם מעליב שיש,‬

58
00:03:45,642 --> 00:03:47,852
‫מכיתה ז' עד כיתה ט'.‬

59
00:03:47,852 --> 00:03:52,440
‫הייתי בחינוך מיוחד.‬

60
00:03:53,066 --> 00:03:54,734
‫שמעתם אותי?‬

61
00:03:55,902 --> 00:03:57,487
‫חינוך.‬

62
00:03:59,447 --> 00:04:01,032
‫מיוחד.‬

63
00:04:01,532 --> 00:04:04,494
‫כאילו שאני קופצת בחבל. חינוך!‬

64
00:04:04,494 --> 00:04:06,120
‫מיוחד!‬

65
00:04:08,998 --> 00:04:11,751
‫חינוך מיוחד.‬

66
00:04:12,252 --> 00:04:16,256
‫כשאתם רוצים לשפוט מישהו,‬
‫תבינו על מה אתם מסתכלים.‬

67
00:04:16,256 --> 00:04:18,675
‫אתם מסתכלים עליי, שכשהתחלתי חטיבת ביניים‬

68
00:04:18,675 --> 00:04:21,928
‫בכיתה ז', ח' ו-ט',‬

69
00:04:21,928 --> 00:04:24,722
‫הייתי בכיתת החינוך המיוחד.‬

70
00:04:24,722 --> 00:04:26,891
‫אני רוצה לומר לכם משהו על ההתחלה‬

71
00:04:26,891 --> 00:04:28,768
‫כדי שלא תתחילו לחקור עליי.‬

72
00:04:28,768 --> 00:04:31,187
‫אני חושבת שזו בעצם הייתה טעות.‬

73
00:04:33,982 --> 00:04:38,027
‫אני חושבת שזו הייתה טעות‬
‫כי לא הגיע הביתה מכתב.‬

74
00:04:38,528 --> 00:04:40,863
‫לא היה מפגש של ההורים והמורים.‬

75
00:04:40,863 --> 00:04:44,075
‫לא הייתה שיחה במועצת החינוך.‬

76
00:04:44,659 --> 00:04:46,494
‫רק כשפאקינג הגעתי...‬

77
00:04:49,330 --> 00:04:51,416
‫לחטיבת הביניים.‬

78
00:04:51,416 --> 00:04:53,251
‫הגעתי עם הכול דנדש.‬

79
00:04:53,251 --> 00:04:56,337
‫הייתי מתוקתקת, בג'ינס צ'יק.‬

80
00:04:56,337 --> 00:04:59,590
‫חולצה קצרה לבנה ונעליים לבנות תואמות.‬

81
00:04:59,590 --> 00:05:01,884
‫הייתי מוכנה לכיתה ז'.‬

82
00:05:03,803 --> 00:05:05,346
‫ושמתי לב‬

83
00:05:05,847 --> 00:05:08,016
‫שלא שלחו לי שום דבר הביתה...‬

84
00:05:11,019 --> 00:05:13,313
‫לגבי הכיתה שאני משובצת אליה.‬

85
00:05:13,313 --> 00:05:16,733
‫אז אמרתי, "השנה הזו תהיה פאקינג מיוחדת".‬

86
00:05:16,733 --> 00:05:19,986
‫"אפילו לא שלחו מכתב הביתה.‬
‫אני אקבל אותו בבית הספר."‬

87
00:05:19,986 --> 00:05:22,030
‫"זה בקטע מיוחד!"‬

88
00:05:24,407 --> 00:05:26,492
‫וכשאתם באים, השם שלכם רשום.‬

89
00:05:28,161 --> 00:05:29,746
‫על לוח.‬

90
00:05:30,246 --> 00:05:33,041
‫לאיזו כיתה ללכת.‬

91
00:05:33,041 --> 00:05:37,295
‫השם רשום וכל הילדים באו,‬
‫"אני בכיתה הזו, בכיתה ההיא!"‬

92
00:05:37,295 --> 00:05:39,297
‫ואני מחפשת על הלוח המזדיין הזה.‬

93
00:05:44,093 --> 00:05:46,471
‫"תראי לי את הלוח שלך. מה כתוב בלוח שלך?"‬

94
00:05:48,348 --> 00:05:51,434
‫אני קיבלתי מעטפה.‬

95
00:05:54,062 --> 00:05:57,732
‫אוקיי? קיבלתי פאקינג מעטפה.‬

96
00:05:57,732 --> 00:06:00,151
‫ידעתי שזה לא אמור להיות ככה,‬

97
00:06:00,151 --> 00:06:01,694
‫אבל תמיד הייתי אופטימית.‬

98
00:06:01,694 --> 00:06:05,323
‫תמיד אמרתי שהכוס חצי מלאה.‬

99
00:06:05,323 --> 00:06:09,327
‫אז כשראיתי שנותנים לי מעטפה,‬
‫אוטומטית אמרתי,‬

100
00:06:09,327 --> 00:06:14,248
‫"ואו! זה משהו מיוחד!"‬

101
00:06:14,248 --> 00:06:17,418
‫"שמו את המידע שלך במעטפה."‬

102
00:06:17,919 --> 00:06:19,545
‫אז כשפתחתי את המעטפה שלי...‬

103
00:06:21,672 --> 00:06:24,342
‫היה כתוב שם, "מה היה כתוב?"‬

104
00:06:24,342 --> 00:06:25,760
‫אני אגיד לכם.‬

105
00:06:26,636 --> 00:06:30,848
‫היה כתוב, "א'... 217".‬

106
00:06:31,391 --> 00:06:32,475
‫טוב?‬

107
00:06:32,475 --> 00:06:36,229
‫אז חשבתי, "האות א' זה כי אני סוג א'".‬

108
00:06:39,399 --> 00:06:41,734
‫"אני סוג א', מעל כולם פה."‬

109
00:06:41,734 --> 00:06:44,487
‫"הולכת לחדר 217."‬

110
00:06:46,322 --> 00:06:49,450
‫"אני בקומה השנייה בחטיבת הביניים."‬

111
00:06:49,951 --> 00:06:52,912
‫"לא משבצים חדשות בקומה השנייה,‬

112
00:06:52,912 --> 00:06:54,872
‫אלא אם הן מיוחדות."‬

113
00:06:54,872 --> 00:06:58,626
‫"אני ב-א' 217."‬

114
00:06:59,127 --> 00:07:01,796
‫אז כשהגעתי לחדר 217,‬

115
00:07:01,796 --> 00:07:05,466
‫לא ראיתי את האות א',‬
‫אבל אמרתי לעצמי, "טוב".‬

116
00:07:05,466 --> 00:07:08,302
‫"זה בכל זאת חדר 217!"‬

117
00:07:08,803 --> 00:07:10,847
‫אז נכנסתי לכיתה בגאווה.‬

118
00:07:11,347 --> 00:07:12,807
‫לבושה בבגדים החדשים שלי.‬

119
00:07:13,391 --> 00:07:16,477
‫ונתתי למורה שם את המכתב שלי.‬

120
00:07:16,978 --> 00:07:18,771
‫כי היא אמרה, "מי את?"‬

121
00:07:20,523 --> 00:07:22,400
‫אמרתי, "מוניק איימס".‬

122
00:07:24,026 --> 00:07:26,654
‫היא אמרה, "השם שלך לא רשום לי".‬

123
00:07:27,155 --> 00:07:28,990
‫אמרתי, "הוא רשום במכתב הזה".‬

124
00:07:29,490 --> 00:07:34,537
‫כשהיא לקחה את המכתב, היא גיחכה קצת.‬

125
00:07:36,164 --> 00:07:38,040
‫לא הבנתי את הגיחוך,‬

126
00:07:38,040 --> 00:07:40,710
‫אבל חשבתי, "זין עליה. אין כמוני".‬

127
00:07:43,129 --> 00:07:46,090
‫"שתזדיין!" נכון?‬

128
00:07:46,090 --> 00:07:49,343
‫אז היא גיחכה. היא אמרה, "אה, לא."‬

129
00:07:49,343 --> 00:07:51,262
‫"לא חדר 217 הזה."‬

130
00:07:51,262 --> 00:07:54,515
‫"את בקומה הראשונה, בחלק האחורי."‬

131
00:07:56,225 --> 00:07:58,144
‫האות א' הייתה קיצור של "אחורי".‬

132
00:07:58,144 --> 00:08:00,396
‫אחורי. לכי אחורה.‬

133
00:08:02,899 --> 00:08:06,027
‫אז כשהגעתי ל-א' 217,‬

134
00:08:06,944 --> 00:08:09,864
‫נכנסתי לכיתה המזדיינת הזו,‬

135
00:08:10,656 --> 00:08:14,285
‫וראיתי שם מישהי עם קסדה מלאה‬

136
00:08:16,204 --> 00:08:17,747
‫שסגורה עם רצועת סנטר,‬

137
00:08:17,747 --> 00:08:20,625
‫וחשבתי, "אוי, שיט!"‬

138
00:08:25,338 --> 00:08:27,798
‫ואז חשבתי, באופטימיות,‬

139
00:08:29,592 --> 00:08:32,637
‫"אולי זו ההצהרה האופנתית שלה."‬

140
00:08:32,637 --> 00:08:34,055
‫"אנחנו בחטיבת ביניים."‬

141
00:08:34,055 --> 00:08:37,517
‫"אולי היא אומרת,‬
‫'אני אדהים אותם עם הקסדה הזו'".‬

142
00:08:38,976 --> 00:08:40,978
‫ובגלל זה היא חובשת את החרא הזה.‬

143
00:08:41,938 --> 00:08:44,232
‫ואז, אחרי שהתיישבתי,‬

144
00:08:44,941 --> 00:08:47,193
‫ראיתי ילד לבן קטן בצד,‬

145
00:08:48,694 --> 00:08:50,321
‫והוא שם דבק‬

146
00:08:51,989 --> 00:08:53,991
‫על היד שלו.‬

147
00:08:54,492 --> 00:08:56,494
‫אני אוהבת שמבדרים אותי.‬

148
00:08:56,494 --> 00:08:59,330
‫אני מתה על בידור טוב.‬

149
00:08:59,330 --> 00:09:00,915
‫הייתי בעדו.‬

150
00:09:00,915 --> 00:09:03,376
‫והסתכלתי עליו בזמן שהדבק מתייבש.‬

151
00:09:03,376 --> 00:09:06,796
‫אז הוא התחיל לגלגל את זה בכף היד.‬

152
00:09:06,796 --> 00:09:09,257
‫טימי הקטן שם לב שאני מסתכלת עליו,‬

153
00:09:09,257 --> 00:09:11,300
‫אז הוא הפך להיות כמו קוסם.‬

154
00:09:11,300 --> 00:09:12,552
‫הוא הסתכל...‬

155
00:09:15,972 --> 00:09:17,682
‫ואז הוא אמר...‬

156
00:09:19,517 --> 00:09:23,229
‫חשבתי, "אוי, לא, אני בחינוך המיוחד!"‬

157
00:09:28,025 --> 00:09:34,031
‫"אני בפאקינג חינוך מיוחד, חרא!"‬

158
00:09:35,408 --> 00:09:37,743
‫אבל אתם חושבים שהתייאשתי?‬

159
00:09:37,743 --> 00:09:42,039
‫ראיתי את מה שטוב בזה, כי הסתכלתי על הלוח,‬

160
00:09:42,039 --> 00:09:44,667
‫וראיתי מה הולכים ללמד.‬

161
00:09:44,667 --> 00:09:46,877
‫חשבתי, "אני עוקפת פה את כולם בסיבוב".‬

162
00:09:47,378 --> 00:09:50,464
‫"צבעי יסוד, שילוב צבעים."‬

163
00:09:51,841 --> 00:09:53,634
‫"תלמידה מצטיינת!"‬

164
00:10:00,433 --> 00:10:03,936
‫עכשיו, ככה גיליתי‬

165
00:10:04,604 --> 00:10:07,690
‫שאימא שלי אנאלפביתית.‬

166
00:10:09,442 --> 00:10:10,901
‫אתם ממש דפוקים.‬

167
00:10:12,153 --> 00:10:14,447
‫אתם ממש דפוקים, צוחקים על זה‬

168
00:10:14,447 --> 00:10:17,408
‫שאימא שלא לא ידעה לקרוא.‬

169
00:10:17,408 --> 00:10:19,619
‫אתם קקות מלוכלכים!‬

170
00:10:23,331 --> 00:10:25,666
‫זה לא עלה בשיחה בינינו.‬

171
00:10:26,167 --> 00:10:27,710
‫לא היה דיון.‬

172
00:10:27,710 --> 00:10:29,754
‫פשוט התחלתי לשים לב לדברים.‬

173
00:10:29,754 --> 00:10:34,091
‫אולי אקדמית אני לא הכי מבריקה,‬

174
00:10:34,592 --> 00:10:37,470
‫כי שמו אותי מאחור בכיתה החינוך המיוחד.‬

175
00:10:37,470 --> 00:10:39,764
‫אבל זה בסדר.‬

176
00:10:39,764 --> 00:10:41,140
‫ידעתי לשים לב‬

177
00:10:41,641 --> 00:10:43,684
‫כשמשהו היה חריג.‬

178
00:10:43,684 --> 00:10:47,229
‫כי הייתי חדת הבחנה. קלטתי דברים.‬

179
00:10:47,730 --> 00:10:49,690
‫וקיבלתי מכתב מהמורה.‬

180
00:10:49,690 --> 00:10:56,113
‫המניאק הזה שלח מכתב הביתה‬
‫וכתב על זה ש"מוניק‬

181
00:10:57,198 --> 00:10:58,908
‫מדברת יותר מדי."‬

182
00:11:00,409 --> 00:11:02,411
‫זה לא משהו חדש!‬

183
00:11:02,411 --> 00:11:05,373
‫אני עושה את זה כל החיים!‬

184
00:11:05,873 --> 00:11:09,085
‫"היא מדברת יותר מדי והיא גורמת הפרעה."‬

185
00:11:09,585 --> 00:11:12,880
‫"בפעם הבאה נאלץ להזמין את ההורים."‬

186
00:11:12,880 --> 00:11:14,840
‫אני קראתי את המכתב.‬

187
00:11:16,717 --> 00:11:18,386
‫אז לקחתי אותו הביתה.‬

188
00:11:18,886 --> 00:11:21,222
‫אחד הקטעים שלי הוא שאני כנה.‬

189
00:11:21,222 --> 00:11:22,765
‫אני כנה.‬

190
00:11:22,765 --> 00:11:26,352
‫אם טעיתי, אני כנה. אני אומרת, "פישלתי".‬

191
00:11:28,396 --> 00:11:30,523
‫אז כל הדרך הביתה הייתי בלחץ.‬

192
00:11:31,273 --> 00:11:33,901
‫כי אני צריכה לתת לאימא שלי את המכתב הזה‬

193
00:11:33,901 --> 00:11:36,445
‫שהלבן ההוא כותב בו שאני מדברת יותר מדי.‬

194
00:11:36,445 --> 00:11:39,699
‫הוא לא היחיד. אימא שלי אמרה לי את זה.‬

195
00:11:41,701 --> 00:11:44,537
‫בגלל זה המשפחה שלי לא מחבבת אותי עד עכשיו.‬

196
00:11:45,788 --> 00:11:46,706
‫מבינים?‬

197
00:11:46,706 --> 00:11:50,126
‫הגעתי הביתה ונתתי לה את המכתב.‬

198
00:11:50,626 --> 00:11:53,212
‫היא פתחה אותו.‬

199
00:11:53,212 --> 00:11:54,797
‫אני אגיד לכם משהו.‬

200
00:11:54,797 --> 00:11:58,175
‫כשאמרתי בפעם הראשונה‬
‫שאגיד את זה על הבמה, בעלי אמר לי,‬

201
00:11:58,175 --> 00:12:00,302
‫מה הוא אמר?‬
‫-תכף אומר.‬

202
00:12:04,432 --> 00:12:05,808
‫הוא אמר, "מאמי,‬

203
00:12:06,809 --> 00:12:09,228
‫אל תקראי לאימא שלך אנאלפביתית."‬

204
00:12:09,729 --> 00:12:11,439
‫"זה די מעליב."‬

205
00:12:11,939 --> 00:12:15,109
‫אני מכירה את בעלי מכיתה י',‬

206
00:12:15,109 --> 00:12:16,986
‫מגיל 14.‬

207
00:12:16,986 --> 00:12:22,366
‫והוא אחד מהאנשים הכי טובי לב שפגשתי בחיים.‬

208
00:12:22,366 --> 00:12:25,202
‫אז הסתכלתי עליו ואמרתי, "הייתה לי הרגשה...‬

209
00:12:28,330 --> 00:12:31,751
‫שתגיד איזו שטות כזו."‬

210
00:12:31,751 --> 00:12:34,837
‫"אני מכירה אותך מכיתה י'."‬

211
00:12:34,837 --> 00:12:39,008
‫"עם זאת, מר בחור,‬
‫גם אתה מכיר אותי מכיתה י'."‬

212
00:12:39,008 --> 00:12:41,302
‫"לא היה לה קושי לקרוא."‬

213
00:12:41,302 --> 00:12:44,513
‫"היא הייתה אנאלפביתית!"‬

214
00:12:46,557 --> 00:12:49,643
‫טוב, אז נתתי לה את המכתב.‬

215
00:12:50,936 --> 00:12:52,563
‫וחיכיתי לריקושטים.‬

216
00:12:53,063 --> 00:12:54,523
‫חיכיתי שתגיד,‬

217
00:12:54,523 --> 00:12:56,942
‫"לא אמרתי לך לסתום את הפה?"‬

218
00:12:56,942 --> 00:12:59,403
‫חיכיתי לריקושטים.‬

219
00:12:59,403 --> 00:13:01,113
‫היא הסתכלה במכתב.‬

220
00:13:05,951 --> 00:13:07,745
‫היא הסתכלה עליי.‬

221
00:13:07,745 --> 00:13:09,622
‫כשהיא הסתכלה עליי, חייכתי.‬

222
00:13:09,622 --> 00:13:13,083
‫עשיתי הצגה עד הסוף.‬
‫כאילו שאני לא יודעת מה כתוב במכתב.‬

223
00:13:15,169 --> 00:13:18,589
‫היא הסתכלה שוב במכתב והסתכלה עליי ואמרה,‬

224
00:13:18,589 --> 00:13:20,883
‫"ניקי, זה ממש טוב."‬

225
00:13:22,843 --> 00:13:27,598
‫חשבתי לעצמי,‬
‫"אוי, הדפוקה הזו לא יודעת לקרוא!"‬

226
00:13:30,309 --> 00:13:33,562
‫"אימא שלי פאקינג לא יודעת לקרוא!"‬

227
00:13:39,735 --> 00:13:43,197
‫אני לא שופטת. זה פשוט היה המצב!‬

228
00:13:43,697 --> 00:13:46,450
‫היא לא ידעה לקרוא.‬

229
00:13:49,370 --> 00:13:52,957
‫ניסיתי להראות לה "בלי סודות" בתור רמז.‬

230
00:13:53,457 --> 00:13:56,627
‫"בו-קר, בוקר."‬

231
00:14:00,339 --> 00:14:03,759
‫הייתם חושבים שבחינוך המיוחד‬

232
00:14:04,510 --> 00:14:06,762
‫אין מצב שתהיה גזענות.‬

233
00:14:07,680 --> 00:14:12,977
‫אין מצב שתהיה אפליה בחינוך המיוחד‬

234
00:14:12,977 --> 00:14:15,020
‫כי כולם שם‬

235
00:14:15,020 --> 00:14:17,982
‫הוגדרו "מיוחדים".‬

236
00:14:17,982 --> 00:14:20,943
‫ולא בקטע של, "איזה יופי, הם מיוחדים".‬

237
00:14:20,943 --> 00:14:23,028
‫אלא, "אוי, הם מיוחדים".‬

238
00:14:24,154 --> 00:14:26,782
‫כולנו היינו ברשימת הדפוקים.‬

239
00:14:26,782 --> 00:14:30,828
‫כל אחד בכיתה היה ברשימת הבלתי רצויים.‬

240
00:14:30,828 --> 00:14:33,080
‫כולנו קיבלנו תרופות.‬

241
00:14:33,080 --> 00:14:35,291
‫טוב, אני לא קיבלתי תרופות.‬

242
00:14:39,086 --> 00:14:41,881
‫היה מורה בשם מר מקיני...‬

243
00:14:43,716 --> 00:14:46,218
‫ומר מקיני היה לבן.‬

244
00:14:46,969 --> 00:14:48,429
‫והוא היה לבן לבן.‬

245
00:14:54,518 --> 00:14:56,353
‫הלבנים חושבים, "מה זה לבן לבן?"‬

246
00:14:58,898 --> 00:15:00,941
‫אלה שלא אוהבים שחורים.‬

247
00:15:02,026 --> 00:15:03,569
‫לבן לבן.‬

248
00:15:04,528 --> 00:15:07,531
‫אני בכיתה ז'.‬

249
00:15:07,531 --> 00:15:11,160
‫ואתם צריכים להבין עם איזה אופי נולדתי.‬

250
00:15:11,160 --> 00:15:14,872
‫נולדתי עם האופי הזה. לא יזמתי שום דבר מזה.‬

251
00:15:14,872 --> 00:15:17,791
‫נולדתי עם אופי של, "בוא מכות".‬

252
00:15:17,791 --> 00:15:20,753
‫נולדתי עם אופי של,‬
‫"דבר עגול או שתחטוף שפיץ".‬

253
00:15:20,753 --> 00:15:24,173
‫נולדתי עם אופי כזה.‬

254
00:15:25,758 --> 00:15:27,968
‫יום אחד ישבנו בכיתה.‬

255
00:15:28,469 --> 00:15:30,930
‫ומר מקיני עמד ואמר, "תקשיבו".‬

256
00:15:31,597 --> 00:15:36,560
‫"אם אקרא בשם שלכם,‬
‫עברו לצד ימין של הכיתה."‬

257
00:15:38,479 --> 00:15:40,606
‫"אם לא אקרא בשם שלכם,‬

258
00:15:40,606 --> 00:15:44,568
‫עברו לצד שמאל של הכיתה."‬

259
00:15:45,069 --> 00:15:49,573
‫שתבינו,‬
‫רק על ביצוע ההוראה הזו נתקענו 20 דקות.‬

260
00:15:52,701 --> 00:15:56,205
‫נהניתי בטירוף. "איזה צד?"‬

261
00:15:57,706 --> 00:15:58,582
‫קולטים?‬

262
00:15:58,582 --> 00:16:01,043
‫ואחרי שכולם התיישבו,‬

263
00:16:01,794 --> 00:16:05,130
‫שמתי לב שכל הילדים הלבנים‬

264
00:16:05,631 --> 00:16:07,424
‫היו בצד ימין,‬

265
00:16:08,133 --> 00:16:12,096
‫וכל הילדים השחורים היו בפאקינג צד שמאל.‬

266
00:16:12,888 --> 00:16:17,977
‫הוא אמר ללבנים, "יש לכם חוברות צביעה,‬

267
00:16:18,936 --> 00:16:20,562
‫תשבצי תפזורת‬

268
00:16:20,562 --> 00:16:21,939
‫ולבני משחק."‬

269
00:16:22,731 --> 00:16:24,400
‫"תעבדו עם זה."‬

270
00:16:24,900 --> 00:16:27,403
‫ואז הוא בא ועמד מולנו.‬

271
00:16:28,404 --> 00:16:31,573
‫הוא אמר, "והקבוצה הזו פה..."‬

272
00:16:32,324 --> 00:16:34,660
‫וכשהמניאק הזה אמר, "הקבוצה הזו..."‬

273
00:16:34,660 --> 00:16:37,538
‫מלקולם אקס אמר, "תתכונני, עכשיו תורך".‬

274
00:16:40,290 --> 00:16:41,583
‫"הקבוצה הזו פה,‬

275
00:16:42,084 --> 00:16:44,712
‫אלמד אתכם איך לדבר בצורה דקדוקית נכונה."‬

276
00:16:45,504 --> 00:16:47,631
‫הרמתי יד.‬

277
00:16:49,550 --> 00:16:51,802
‫מר מקיני אמר, "כן, 'מוניקיו'?"‬

278
00:16:59,685 --> 00:17:01,812
‫זה לא היה השם שלי.‬

279
00:17:03,564 --> 00:17:05,482
‫אז המשכתי להצביע.‬

280
00:17:11,655 --> 00:17:15,034
‫אז הלבן ההוא הסתכל עליי ואמר, "כן, מוניק".‬

281
00:17:15,034 --> 00:17:17,619
‫אמרתי, "אני צריכה ללכת למזכירות".‬

282
00:17:17,619 --> 00:17:21,623
‫הוא שאל, "למה את צריכה ללכת למזכירות?"‬
‫"כדי להתקשר לאבא שלי."‬

283
00:17:21,623 --> 00:17:23,792
‫הוא שאל, "למה את צריכה להתקשר לאבא?"‬

284
00:17:23,792 --> 00:17:26,837
‫"כדי לומר לו‬
‫שהפרדת את הכיתה לשחורים ולבנים."‬

285
00:17:26,837 --> 00:17:29,840
‫"הלבנים שם והשחורים פה."‬

286
00:17:29,840 --> 00:17:32,009
‫"אתה אומר שתלמד אותנו לדבר,‬

287
00:17:32,009 --> 00:17:34,928
‫וטימי הקטן הרגע בלע כדור דבק שלם."‬

288
00:17:40,184 --> 00:17:43,979
‫תקשיבו, הלבן הזה הסתכל עליי בקטע של,‬

289
00:17:43,979 --> 00:17:47,733
‫"כלבה, אם רק הייתי יכול‬
‫לחבוש עכשיו את מצנפת ה-KKK שלי..."‬

290
00:17:49,777 --> 00:17:51,445
‫והוא לא הפסיק לבהות בי.‬

291
00:17:51,445 --> 00:17:54,865
‫ואבותיי אמרו, "תינעלי על הבן זונה‬

292
00:17:54,865 --> 00:17:57,076
‫ואל תסיטי מבט."‬

293
00:17:57,076 --> 00:17:59,328
‫"כדאי מאוד שלא תמצמצי."‬

294
00:18:07,503 --> 00:18:09,671
‫אז הוא אמר, "כולם לחזור למקומות".‬

295
00:18:09,671 --> 00:18:11,924
‫אוקיי, עכשיו אתה פאקינג צודק.‬

296
00:18:11,924 --> 00:18:15,719
‫והלבן הזה לא חיבב אותי, אבל ישבתי מלפנים,‬

297
00:18:15,719 --> 00:18:19,139
‫כי רציתי שייראה אותי כל יום.‬

298
00:18:19,139 --> 00:18:21,934
‫כי ידעתי כמה הוא חלקלק.‬

299
00:18:21,934 --> 00:18:23,769
‫לא משחקים איתי ככה.‬

300
00:18:23,769 --> 00:18:26,939
‫אם אני יודעת שאתה עושה שטויות,‬
‫אני אעמיד אותך במקומך‬

301
00:18:26,939 --> 00:18:28,649
‫בלי להתבייש.‬

302
00:18:28,649 --> 00:18:31,360
‫אני בפאקינג כיתה ז'.‬

303
00:18:35,030 --> 00:18:37,157
‫ופגשתי אנשים מהממים.‬

304
00:18:37,741 --> 00:18:39,201
‫שיהיה לכם ברור.‬

305
00:18:39,743 --> 00:18:42,579
‫פגשתי אנשים מהממים שמבחינתנו הם "מיוחדים".‬

306
00:18:43,080 --> 00:18:45,749
‫הם היו כל כך מהממים‬

307
00:18:45,749 --> 00:18:49,211
‫ועם סיפור חיים עשיר‬

308
00:18:49,211 --> 00:18:50,295
‫והיסטוריה עשירה.‬

309
00:18:50,295 --> 00:18:54,550
‫וישבתי בכיתה ההיא ופשוט נדהמתי‬

310
00:18:54,550 --> 00:18:56,677
‫מהיופי של האנשים האלה.‬

311
00:18:56,677 --> 00:18:58,554
‫וישבתי מלפנים.‬

312
00:18:58,554 --> 00:19:01,098
‫וישבתי ליד שתי כלבות בריוניות.‬

313
00:19:01,098 --> 00:19:04,685
‫אתם כבר יודעים שאני לא סובלת בריונים.‬

314
00:19:04,685 --> 00:19:07,104
‫והבריוניות האלה כל הזמן לכלכו‬

315
00:19:07,104 --> 00:19:09,148
‫על ההיא מאחור עם הקסדה.‬

316
00:19:09,148 --> 00:19:13,861
‫ההיא מאחור עם הקסדה לא הפריעה לאף אחד.‬

317
00:19:13,861 --> 00:19:16,405
‫היא רק הייתה ידידותית ודיברה ככה.‬

318
00:19:16,405 --> 00:19:18,615
‫הייתי נכנסת והיא הייתה עושה... והייתי עושה...‬

319
00:19:20,868 --> 00:19:24,329
‫ככה תקשרנו, פשוט יפהפה.‬

320
00:19:25,664 --> 00:19:28,083
‫אף פעם לא שאלתי על הקסדה,‬

321
00:19:28,083 --> 00:19:30,878
‫היא אף פעם לא אמרה כלום והסתדרנו יופי.‬

322
00:19:30,878 --> 00:19:34,423
‫אז שתי הבריוניות האלה‬
‫שרצו להתעסק עם ההיא עם הקסדה,‬

323
00:19:34,423 --> 00:19:36,049
‫זה לא היה מקובל עליי.‬

324
00:19:36,049 --> 00:19:38,302
‫אז כל השבוע הן קשקשו‬

325
00:19:38,302 --> 00:19:43,056
‫על מה שיעשו להיא עם הקסדה‬
‫שיושבת מאחור עם רצועת הסנטר.‬

326
00:19:43,056 --> 00:19:46,185
‫ישבתי וחשבתי, "אין מצב שאתן לזה לקרות."‬

327
00:19:47,019 --> 00:19:48,604
‫התכוונתי להתערב.‬

328
00:19:49,688 --> 00:19:52,107
‫אז ביום חמישי,‬

329
00:19:52,691 --> 00:19:54,610
‫אני אראה להן מה זה.‬

330
00:19:57,404 --> 00:19:59,323
‫כולנו מיוחדים.‬

331
00:20:01,783 --> 00:20:02,951
‫טוב?‬

332
00:20:04,203 --> 00:20:07,039
‫אני מוכנה לחרא הזה. אני מוכנה.‬

333
00:20:07,039 --> 00:20:08,957
‫אז אמרתי לכלבה הראשית.‬

334
00:20:08,957 --> 00:20:11,752
‫יש את הכלבה הראשית ויש את הכלבה הלקקנית.‬

335
00:20:11,752 --> 00:20:14,630
‫אבל שתיהן בריוניות,‬
‫אבל הראשית היא המנהיגה.‬

336
00:20:14,630 --> 00:20:17,841
‫ויש את הלקקנית שלא משנה מה הראשית אומרת,‬

337
00:20:17,841 --> 00:20:19,927
‫הלקקנית אומרת, "כן".‬

338
00:20:19,927 --> 00:20:22,554
‫וזה היה מחרפן לי את הצורה.‬

339
00:20:24,431 --> 00:20:27,559
‫אז ביום חמישי, לפני שיצאנו מבית הספר,‬

340
00:20:28,227 --> 00:20:32,022
‫התכוננתי לומר לכלבות האלה שאני לא אשתוק.‬

341
00:20:32,022 --> 00:20:34,942
‫התכוונתי להגיד לה שהן רוצות להתעסק איתה‬

342
00:20:34,942 --> 00:20:36,610
‫בגלל הקסדה.‬

343
00:20:37,110 --> 00:20:38,654
‫אז ניגשתי אליהן.‬

344
00:20:39,196 --> 00:20:40,656
‫אמרתי, "תקשיבו,‬

345
00:20:41,156 --> 00:20:43,784
‫אני אומר לה מחר‬

346
00:20:43,784 --> 00:20:47,287
‫שאתן רוצות להתעסק איתה כי היא חובשת קסדה."‬

347
00:20:47,788 --> 00:20:49,957
‫חשבתי שהכלבה תפחד ממני,‬

348
00:20:49,957 --> 00:20:52,251
‫כי אני מדברת אליה בתוקפנות.‬

349
00:20:53,627 --> 00:20:56,338
‫הכלבה הסתכלה עליי ואמרה, "יא מפגרת שמנה".‬

350
00:20:56,338 --> 00:20:58,757
‫"אם לא תעופי לי מהפרצוף..."‬

351
00:20:58,757 --> 00:21:02,678
‫חשבתי, "אוי! זו לא הייתה התגובה..."‬

352
00:21:03,428 --> 00:21:06,974
‫"הכלבה הזו באמת מיוחדת!"‬

353
00:21:13,480 --> 00:21:14,731
‫אתם קולטים.‬

354
00:21:21,113 --> 00:21:24,825
‫מה שלא ידעתי זה ששתי הבריוניות‬

355
00:21:24,825 --> 00:21:26,493
‫הן מאיסט בולטימור.‬

356
00:21:27,661 --> 00:21:31,623
‫ובכל בולטימור יודעים‬
‫שהבנות מאיסט בולטימור יודעות ללכת מכות!‬

357
00:21:32,916 --> 00:21:36,044
‫הן דורכות. הן דורכות ודורסות בנות.‬

358
00:21:39,381 --> 00:21:42,759
‫הלכתי אחורה ואמרתי לאליזבת,‬

359
00:21:42,759 --> 00:21:44,303
‫"תקשיבי, אליזבת."‬

360
00:21:44,803 --> 00:21:48,181
‫"שתי הכלבות ההן מלכלכות עלייך‬

361
00:21:48,181 --> 00:21:50,100
‫כל השבוע."‬

362
00:21:50,809 --> 00:21:54,479
‫"אז כשהן יבואו,‬
‫את צריכה לפרק קודם לאולית'ה את הצורה."‬

363
00:21:54,479 --> 00:21:56,982
‫"את חייבת לפרק אותה קודם."‬

364
00:21:56,982 --> 00:22:01,278
‫"איך שהיא תבוא ותגיד משהו על הקסדה שלך,‬

365
00:22:02,738 --> 00:22:04,406
‫תסתכלי עליה כאילו..."‬

366
00:22:05,449 --> 00:22:08,201
‫"אז קחי אחורה את הראש עם הקסדה‬

367
00:22:08,201 --> 00:22:10,579
‫ותכניסי לה בפרצוף."‬

368
00:22:11,079 --> 00:22:13,665
‫"הכי חזק שאפשר, רסקי אותה‬

369
00:22:13,665 --> 00:22:16,668
‫ישר בפרצוף, שהשיניים שלה יעופו."‬

370
00:22:16,668 --> 00:22:18,545
‫היא הסתכלה עליי ואמרה...‬

371
00:22:27,179 --> 00:22:29,181
‫אמרתי, "מה לעזאזל?!"‬

372
00:22:30,474 --> 00:22:35,395
‫עצרתי והסתכלתי עליה ואמרתי, "אין עלייך!"‬

373
00:22:35,896 --> 00:22:40,609
‫אין עלייך עם האפקטים הקוליים האלה.‬

374
00:22:44,321 --> 00:22:46,031
‫אז מר מקיני אמר...‬

375
00:22:48,116 --> 00:22:50,160
‫"אליזבת, תפסיקי לצחוק."‬

376
00:22:52,496 --> 00:22:55,791
‫חשבתי, "ככה היא צוחקת?"‬

377
00:22:56,917 --> 00:22:59,920
‫"חמודה, אנחנו הולכות ליהנות!"‬

378
00:23:05,634 --> 00:23:06,885
‫מאותו יום,‬

379
00:23:08,303 --> 00:23:09,471
‫ועד היום,‬

380
00:23:10,222 --> 00:23:14,851
‫אליזבת ואני עדיין חברות הכי טובות.‬

381
00:23:21,149 --> 00:23:22,859
‫ופה זה נהיה מהמם.‬

382
00:23:24,111 --> 00:23:26,029
‫אליזבת לא יכלה לדבר‬

383
00:23:26,863 --> 00:23:28,365
‫עם הקסדה.‬

384
00:23:29,741 --> 00:23:32,327
‫היא לא יכלה לדבר‬

385
00:23:33,245 --> 00:23:37,374
‫או לצחוק בצורה רגילה כמו שאנחנו מכירים.‬

386
00:23:38,708 --> 00:23:41,253
‫אבל כשהיא הסירה את הקסדה‬

387
00:23:42,087 --> 00:23:45,340
‫היא יכלה לדבר בבירור‬

388
00:23:45,340 --> 00:23:46,925
‫כמוני וכמוכם.‬

389
00:23:47,676 --> 00:23:52,389
‫פשוט לא הייתה לה שליטה על שרירי הצוואר.‬

390
00:24:20,709 --> 00:24:22,169
‫והיה לי כבוד גדול‬

391
00:24:22,794 --> 00:24:25,714
‫ביום שבו קראה לי לשירותים בכיתה ט'.‬

392
00:24:25,714 --> 00:24:28,300
‫כי ידענו שדרכינו ייפרדו‬

393
00:24:28,300 --> 00:24:30,469
‫והידידות שלנו תסתיים‬

394
00:24:30,469 --> 00:24:34,347
‫כי היינו צעירות מדי לגרום להורים שלנו‬
‫לקחת אותנו לפגוש אחת את השנייה.‬

395
00:24:34,347 --> 00:24:38,059
‫והיא קראה לי לשירותים בכיתה ט',‬

396
00:24:38,059 --> 00:24:42,606
‫והיא פשוט עשתה לי ככה,‬
‫כדי לומר, "בואי רגע לדבר".‬

397
00:24:43,231 --> 00:24:46,234
‫והיא פתחה את רצועת הסנטר‬

398
00:24:47,319 --> 00:24:49,946
‫והורידה את הקסדה‬

399
00:24:50,447 --> 00:24:51,740
‫ואמרה, "מוניק..."‬

400
00:24:55,285 --> 00:24:57,037
‫אמרתי, "מה?"‬

401
00:24:59,206 --> 00:25:02,417
‫צחקנו בטירוף!‬

402
00:25:02,417 --> 00:25:05,670
‫היא אמרה, "אני מסוגלת לדבר‬
‫בלי הקסדה המזדיינת הזו."‬

403
00:25:16,014 --> 00:25:17,098
‫תבינו...‬

404
00:25:19,059 --> 00:25:20,727
‫אני גדלתי‬

405
00:25:21,811 --> 00:25:25,982
‫בשכונת מצוקה אמיתית.‬

406
00:25:26,816 --> 00:25:29,069
‫אני רוצה שתבינו,‬

407
00:25:29,069 --> 00:25:31,571
‫גדלתי בבולטימור, מרילנד,‬

408
00:25:31,571 --> 00:25:33,740
‫בשכונת מצוקה אמיתית‬

409
00:25:33,740 --> 00:25:35,992
‫אצל אנשים שלא עושים הנחות.‬

410
00:25:35,992 --> 00:25:38,870
‫ובשכונת מצוקה אמיתית הכלל מספר אחד הוא‬

411
00:25:38,870 --> 00:25:41,873
‫לא להתעסק עם מי שלא מתעסק איתך,‬

412
00:25:41,873 --> 00:25:46,127
‫כי אתה לא יודע‬
‫עם מי אתה מתעסק ויכול להיות שתחטוף.‬

413
00:25:46,711 --> 00:25:49,548
‫זה מה שקורה בשכונת מצוקה אמיתית.‬

414
00:25:49,548 --> 00:25:52,634
‫רק שתבינו מאיפה אני,‬

415
00:25:52,634 --> 00:25:55,303
‫אני משכונת מצוקה אמיתית.‬

416
00:25:55,303 --> 00:25:58,974
‫אז כשהתעסקו איתי,‬
‫הם לא ידעו שאני מתעסקת בחזרה.‬

417
00:25:58,974 --> 00:26:01,977
‫הם לא ידעו שבאתי מקונגו.‬

418
00:26:01,977 --> 00:26:03,687
‫אני גורילה.‬

419
00:26:08,817 --> 00:26:09,651
‫תבינו...‬

420
00:26:11,653 --> 00:26:12,988
‫היה לי דוד בשם דונלד.‬

421
00:26:16,032 --> 00:26:18,410
‫הדוד שלי, דונלד, היה מדהים‬

422
00:26:19,077 --> 00:26:20,537
‫ומהמם כל כך.‬

423
00:26:21,246 --> 00:26:23,707
‫הדוד שלי, דונלד, היה מאוד, מאוד כהה.‬

424
00:26:24,374 --> 00:26:25,959
‫וגם מאוד, מאוד גיי.‬

425
00:26:27,377 --> 00:26:30,922
‫ואם נולדת‬
‫בשנות ה-30 וה-40 ואתה מאוד, מאוד כהה‬

426
00:26:30,922 --> 00:26:32,882
‫ומאוד, מאוד גיי,‬

427
00:26:32,882 --> 00:26:36,886
‫התמודדת עם כל כך הרבה קשיים שאין לכם מושג,‬

428
00:26:36,886 --> 00:26:39,931
‫כי אפילו המשפחה שלך לא רוצה קשר אליך‬

429
00:26:39,931 --> 00:26:43,018
‫כשאתה מאוד, מאוד כהה ומאוד, מאוד גיי.‬

430
00:26:43,018 --> 00:26:45,895
‫וראיתי אותם מרחיקים את הדוד שלי, דונלד.‬

431
00:26:46,646 --> 00:26:48,398
‫ראיתי אותם מתעלמים ממנו‬

432
00:26:48,398 --> 00:26:51,443
‫בזמן שהוא גר איתם באותו בית.‬

433
00:26:51,443 --> 00:26:53,945
‫אבל הוא בהחלט בידר אותי.‬

434
00:26:53,945 --> 00:26:58,199
‫כי בכל יום שישי‬
‫אימא שלי הייתה בבית של אימא שלה‬

435
00:26:58,199 --> 00:26:59,576
‫ושיחקה קלפים.‬

436
00:26:59,576 --> 00:27:03,663
‫וכשאני אומרת לכם שהם היו מכורים להימורים,‬
‫אני רוצה שתקשיבו טוב.‬

437
00:27:03,663 --> 00:27:06,041
‫הם היו מכורים להימורים.‬

438
00:27:06,041 --> 00:27:11,087
‫גדלתי עם נרקומנים,‬
‫מכורים להימורים, אלכוהוליסטים, זונות.‬

439
00:27:11,087 --> 00:27:15,008
‫דודה שלי בחיים לא תודה,‬
‫אבל אני יודעת שהיא מכרה את הכוס שלה‬

440
00:27:15,008 --> 00:27:18,053
‫לסוכן הביטוח, כי הוא ישר עלה למעלה.‬

441
00:27:18,053 --> 00:27:21,056
‫"איזה ביטוח אתה מוכר?"‬

442
00:27:21,640 --> 00:27:24,643
‫והיא הסתכלה עליי ואמרה, "שכר דירה".‬
‫טוב, שיהיה.‬

443
00:27:26,019 --> 00:27:27,604
‫עם האנשים האלה גדלתי.‬

444
00:27:28,104 --> 00:27:30,565
‫והם ישבו סביב שולחן האוכל,‬

445
00:27:30,565 --> 00:27:33,777
‫והיה מונח שם באמצע כסף אמיתי.‬

446
00:27:33,777 --> 00:27:35,695
‫פיטי פאט, טונק, פוקינו.‬

447
00:27:35,695 --> 00:27:39,783
‫על כל דבר שיכלו להמר הם הימרו.‬

448
00:27:39,783 --> 00:27:41,868
‫וכולם היו בקשיים כספיים.‬

449
00:27:42,452 --> 00:27:45,121
‫אז הם הימרו על כסף שלא היה להם.‬

450
00:27:45,121 --> 00:27:48,625
‫מדובר על אימא וכל הילדים שלה.‬

451
00:27:49,125 --> 00:27:51,711
‫אז בפעם הראשונה שראיתי את החרא הזה חשבתי‬

452
00:27:51,711 --> 00:27:53,713
‫שהם יסיימו את הערב ויגידו,‬

453
00:27:53,713 --> 00:27:57,092
‫"טוב, קחו חזרה את הכסף. היה כיף."‬

454
00:27:57,092 --> 00:27:59,177
‫הם אמרו, "ואללה, הפסדת".‬

455
00:28:03,348 --> 00:28:04,766
‫ובכל יום שישי‬

456
00:28:05,433 --> 00:28:06,643
‫הדוד שלי, דונלד,‬

457
00:28:07,227 --> 00:28:08,645
‫היה הולך לבר.‬

458
00:28:08,645 --> 00:28:11,356
‫ובכל יום שישי, שלושה גברים, אותם שלושה,‬

459
00:28:11,356 --> 00:28:14,234
‫היו מרביצים לו כל יום שישי‬

460
00:28:14,234 --> 00:28:17,320
‫ולוקחים לו את הכסף‬
‫ומעיפים אותו שיכור הביתה.‬

461
00:28:17,320 --> 00:28:19,739
‫מה שכיבדתי אצל הגברים האלה בבר‬

462
00:28:19,739 --> 00:28:21,950
‫היה שאף פעם לא לקחו לו את כל הכסף.‬

463
00:28:21,950 --> 00:28:25,370
‫הם הרביצו לו‬
‫ולקחו מספיק כדי להמשיך לשתות באותו ערב‬

464
00:28:25,370 --> 00:28:26,705
‫ולחזור במונית הביתה.‬

465
00:28:26,705 --> 00:28:28,415
‫היה לשיכורים האלה כבוד.‬

466
00:28:28,415 --> 00:28:31,626
‫הם לא הרביצו לו ושלחו אותו הביתה בלי כלום.‬

467
00:28:32,127 --> 00:28:33,837
‫והוא היה נכנס לבית‬

468
00:28:33,837 --> 00:28:37,340
‫בכל יום שישי כשהוא מסטול ומוכה.‬

469
00:28:37,340 --> 00:28:41,177
‫הייתי יושבת בפינת האוכל‬
‫והם היו משחקים קלפים.‬

470
00:28:41,177 --> 00:28:43,680
‫הוא הלך מהדלת הראשית למטבח.‬

471
00:28:43,680 --> 00:28:45,849
‫זה לא רחוק, דלת ראשית...‬

472
00:28:47,976 --> 00:28:49,144
‫מטבח.‬

473
00:28:49,811 --> 00:28:53,231
‫ובאמצע הייתה פינת האוכל, טוב?‬

474
00:28:53,732 --> 00:28:56,151
‫והוא היה הולך למטבח‬

475
00:28:56,151 --> 00:28:57,902
‫ולוקח נקניקייה אחת.‬

476
00:28:57,902 --> 00:28:59,738
‫נקניקייה אחת מתוך החבילה.‬

477
00:28:59,738 --> 00:29:03,825
‫נקניקייה אחת מהחבילה, ותוקע בה מזלג.‬

478
00:29:03,825 --> 00:29:06,494
‫לא בסיר, כדי לבשל אותה.‬

479
00:29:06,494 --> 00:29:08,580
‫מזלג, והדליק אש‬

480
00:29:08,580 --> 00:29:13,376
‫ועמד מעל האש עם הנקניקייה על מזלג.‬

481
00:29:13,376 --> 00:29:15,003
‫חשבתי, "איזה מופע".‬

482
00:29:15,003 --> 00:29:17,964
‫"אני עפה על כל רגע של החרא הזה."‬

483
00:29:17,964 --> 00:29:22,927
‫ואז היה מקלל את מי שהרביצו לו בבר‬

484
00:29:22,927 --> 00:29:26,181
‫"בשישי הבא אני אזיין את כולם."‬

485
00:29:26,181 --> 00:29:30,351
‫"התעסקתם עם האדם הלא נכון.‬
‫אני דונלד. אני אפרק את כולם."‬

486
00:29:30,351 --> 00:29:32,479
‫"אני אפרק אתכם, את האישה שלכם."‬

487
00:29:32,479 --> 00:29:33,813
‫"אני אפרק את כולם."‬

488
00:29:33,813 --> 00:29:36,483
‫חשבתי, "יופי, דוד דונלד, תפרק אותם."‬

489
00:29:36,483 --> 00:29:39,110
‫הייתי אומרת את זה בראש ונהנית מההצגה.‬

490
00:29:39,110 --> 00:29:43,198
‫אז סבתא שלי אמרה,‬
‫"דונלד, נמאס לי מהחרא הזה".‬

491
00:29:43,198 --> 00:29:45,033
‫"אולי אם היית אומר את זה להם,‬

492
00:29:45,033 --> 00:29:48,244
‫הם לא היה מרביצים לך‬
‫כל יום שישי והיית נשאר עם הכסף!"‬

493
00:29:48,244 --> 00:29:49,954
‫"עכשיו סתום כבר!"‬

494
00:29:51,915 --> 00:29:55,502
‫דוד דונלד יצא מהמטבח,‬

495
00:29:55,502 --> 00:30:00,089
‫התפכח ועמד מעל סבתא שלי,‬

496
00:30:00,089 --> 00:30:03,843
‫שהיא הפאקינג אימא שלו, ואמר, "אימא,‬

497
00:30:03,843 --> 00:30:05,887
‫נשקי לי את הזין!"‬

498
00:30:07,347 --> 00:30:09,015
‫זה בדיוק מה שאני עשיתי.‬

499
00:30:10,809 --> 00:30:13,603
‫אבל פשוט נהניתי מההצגה!‬

500
00:30:13,603 --> 00:30:14,979
‫אז, לי דניאלס, תקשיב.‬

501
00:30:14,979 --> 00:30:18,066
‫באותו ערב שאמרתי,‬
‫"מצידי תמצצו לי את הזין, אם היה לי אחד",‬

502
00:30:18,066 --> 00:30:20,693
‫זו הייתה מחווה לדוד שלי, דונלד!‬

503
00:30:21,486 --> 00:30:25,365
‫ככה אמרתי לדוד דונלד,‬
‫"אני עדיין זוכרת אותך!"‬

504
00:30:28,535 --> 00:30:29,744
‫כן!‬

505
00:30:30,245 --> 00:30:33,623
‫זה הדוד דונלד, לי, הדוד דונלד!‬

506
00:30:34,123 --> 00:30:37,252
‫וכשאני אומרת לכם‬
‫שגידלו אותי נשים שחורות חזקות,‬

507
00:30:37,252 --> 00:30:38,545
‫בבקשה תקשיבו לי.‬

508
00:30:39,045 --> 00:30:42,632
‫גידלו אותי נשים שחורות חזקות.‬

509
00:30:42,632 --> 00:30:45,218
‫אני מדברת על עוצמה מהסוג הזה‬

510
00:30:45,218 --> 00:30:46,511
‫שהיא לא תיאמן‬

511
00:30:46,511 --> 00:30:47,929
‫ובלתי ניתנת להכחשה.‬

512
00:30:47,929 --> 00:30:51,057
‫גידלו אותי נשים שחורות עוצמתיות.‬

513
00:30:51,057 --> 00:30:52,976
‫הן היו כל כך חזקות‬

514
00:30:52,976 --> 00:30:54,394
‫וכל כך טועות‬

515
00:30:54,394 --> 00:30:55,854
‫וכל כך אומללות‬

516
00:30:55,854 --> 00:30:57,313
‫וכל כך מרירות‬

517
00:30:57,313 --> 00:30:59,816
‫וכל כך כועסות וכל כך פיקחות.‬

518
00:30:59,816 --> 00:31:01,526
‫הן היו כל זה.‬

519
00:31:01,526 --> 00:31:03,486
‫הן היו חזקות בטירוף.‬

520
00:31:03,987 --> 00:31:05,196
‫עד כדי כך שזו הייתה בעיה.‬

521
00:31:08,157 --> 00:31:10,702
‫אז אם זה מה שראיתי,‬

522
00:31:11,202 --> 00:31:12,328
‫כילדה קטנה,‬

523
00:31:12,829 --> 00:31:15,248
‫לאיזו מין אישה אתם חושבים שהפכתי?‬

524
00:31:15,748 --> 00:31:19,544
‫איזו מין אישה אתם חושבים שאני בשביל גבר?‬

525
00:31:24,465 --> 00:31:26,593
‫רוצים לדבר על כלבה שתלטנית?‬

526
00:31:27,427 --> 00:31:30,763
‫אם תפתחו את המילון ותחפשו "כלבה שתלטנית",‬

527
00:31:30,763 --> 00:31:33,975
‫אתם תראו את התמונה שלי.‬

528
00:31:37,812 --> 00:31:40,398
‫כי ככה גידלו אותי.‬

529
00:31:40,398 --> 00:31:44,027
‫אבא שלי אמר לי, "בעל המאה הוא בעל הדעה".‬

530
00:31:44,027 --> 00:31:47,071
‫ותמיד הייתי מהנשים האלה שהן בעלות המאה,‬

531
00:31:47,071 --> 00:31:50,283
‫אז תמיד הייתי בעלת הדעה.‬

532
00:31:50,783 --> 00:31:52,577
‫ולא היה דיון.‬

533
00:31:52,577 --> 00:31:56,080
‫זו פשוט האנרגיה שהייתה במערכת היחסים.‬

534
00:31:56,080 --> 00:31:58,166
‫ככה השיחות התנהלו.‬

535
00:31:58,166 --> 00:32:00,084
‫"אז נתראה בתשע?"‬

536
00:32:04,088 --> 00:32:05,924
‫"המכונית תאסוף אותך בשלוש."‬

537
00:32:06,549 --> 00:32:08,176
‫זה פשוט היה מובן מראש.‬

538
00:32:08,676 --> 00:32:09,802
‫זו הייתי אני.‬

539
00:32:10,303 --> 00:32:12,931
‫לכן אני נשואה כבר בפעם השלישית.‬

540
00:32:15,016 --> 00:32:17,685
‫אל תתנשאו. אל תשפטו אותי. אל תעשו את זה.‬

541
00:32:17,685 --> 00:32:18,895
‫אל תעשו את זה.‬

542
00:32:20,355 --> 00:32:21,606
‫נשואה בפעם השלישית.‬

543
00:32:22,899 --> 00:32:24,317
‫ואלה הנישואים האחרונים מבחינתי.‬

544
00:32:25,193 --> 00:32:27,278
‫ובעצם, אלה הראשונים שלי.‬

545
00:32:27,779 --> 00:32:30,239
‫כי בפעם הראשונה אני יודעת מה מקומי‬

546
00:32:30,740 --> 00:32:32,533
‫כאישה של גבר שחור.‬

547
00:32:33,326 --> 00:32:34,827
‫הרבה מאיתנו לא יודעות.‬

548
00:32:36,746 --> 00:32:40,833
‫הייתי צריכה ללמוד. אני לא שופטת.‬
‫הייתי צריכה ללמוד מה מקומי.‬

549
00:32:40,833 --> 00:32:42,710
‫כי הייתי מסתובבת עם גלימה.‬

550
00:32:43,211 --> 00:32:45,630
‫והייתי נותנת לה להתנפנף.‬

551
00:32:45,630 --> 00:32:49,425
‫ואני זוכרת‬
‫מתי הייתי צריכה להוציא את הגלימה לגמלאות.‬

552
00:32:49,425 --> 00:32:54,681
‫אני זוכרת כאילו שזה היה אתמול,‬
‫כי התעוררתי בתור כלבה שתלטנית.‬

553
00:32:54,681 --> 00:32:57,183
‫התעוררתי, ואני מנהלת את העניינים.‬

554
00:32:57,183 --> 00:32:59,686
‫זו הייתה העונה האחרונה של "דה פארקרס".‬

555
00:33:00,186 --> 00:33:02,522
‫אני כוכבת בלהיט טלוויזיוני.‬

556
00:33:02,522 --> 00:33:04,190
‫בהחלט.‬
‫-אמת ויציב.‬

557
00:33:06,609 --> 00:33:08,027
‫אמת ויציב.‬

558
00:33:11,698 --> 00:33:13,866
‫"אנחנו משפחת פארקר"‬

559
00:33:13,866 --> 00:33:15,368
‫כן!‬

560
00:33:20,915 --> 00:33:21,958
‫אז התעוררתי.‬

561
00:33:22,792 --> 00:33:25,920
‫אני צריכה להגיע בשמונה בבוקר.‬

562
00:33:26,671 --> 00:33:28,256
‫קמתי בשש.‬

563
00:33:28,756 --> 00:33:30,174
‫התקלחתי.‬

564
00:33:31,217 --> 00:33:33,928
‫הלכתי לשחק קצת עם הילדים שלי.‬

565
00:33:34,429 --> 00:33:36,472
‫חזרתי ונישקתי את בעלי.‬

566
00:33:36,973 --> 00:33:40,435
‫אמרתי, "אבא'לה, נתראה כשאחזור מהאולפן".‬

567
00:33:40,935 --> 00:33:43,229
‫הוא אמר, "מאמי, שיהיה לך יום מדהים".‬

568
00:33:43,730 --> 00:33:49,360
‫נכנסתי למרצדס הדו-מושבית‬
‫היוקרתית והמפנקת שלי עם הגג הנפתח.‬

569
00:33:50,611 --> 00:33:53,656
‫אולי הייתי גדולה מדי בשבילה,‬
‫אבל לא עניין לי ת'תחת.‬

570
00:33:58,870 --> 00:34:00,204
‫נדחסתי לתוכה.‬

571
00:34:05,334 --> 00:34:09,672
‫כשאני מגיעה לאולפן,‬
‫רק כדי שתדעו איך זה עובד,‬

572
00:34:09,672 --> 00:34:13,009
‫כדי שתבינו איך לאנשים עולה השתן לראש.‬

573
00:34:13,009 --> 00:34:15,303
‫כשאני מגיעה לאולפן,‬

574
00:34:15,303 --> 00:34:17,972
‫יש מקום חנייה עם השם שלי.‬

575
00:34:18,473 --> 00:34:23,144
‫מיד כשאני מסיימת לחנות,‬
‫מישהו פותח בשבילי את הדלת‬

576
00:34:23,144 --> 00:34:26,647
‫ולוקח כל מה שאני צריכה‬
‫מהאוטו אל חדר ההלבשה שלי.‬

577
00:34:26,647 --> 00:34:29,108
‫אחרי זה מלווים אותי לחדר ההלבשה שלי.‬

578
00:34:29,108 --> 00:34:31,611
‫אחרי זה מישהו אחר מגיע לחדר ההלבשה שלי,‬

579
00:34:31,611 --> 00:34:34,989
‫נוקש על הדלת‬
‫ולוקח אותי לסידור שיער ואיפור.‬

580
00:34:34,989 --> 00:34:37,909
‫אחרי שיער ואיפור עוד מישהי באה ואומרת,‬

581
00:34:37,909 --> 00:34:39,577
‫"אנחנו מוכנים במחלקת הלבשה."‬

582
00:34:39,577 --> 00:34:43,456
‫אחרי שמלבישים אותי אני יוצאת לאולפן‬

583
00:34:43,456 --> 00:34:46,292
‫ומגלמת דמות של פעם בחיים.‬

584
00:34:46,292 --> 00:34:47,877
‫אי אפשר לומר לי, חמודים,‬

585
00:34:47,877 --> 00:34:51,047
‫שהחיים לא פאקינג יפים באותם רגעים,‬

586
00:34:51,047 --> 00:34:54,509
‫כי כל מה שחלמתי עליו הפך למציאות שלי.‬

587
00:34:54,509 --> 00:34:57,136
‫לפני שיצאנו הביתה השעה הייתה חמש.‬

588
00:34:57,637 --> 00:35:02,225
‫ולחלק מהמפיקות באולפן‬
‫היו קישוטי בדולח קטנים.‬

589
00:35:02,725 --> 00:35:04,185
‫מין קישוטי בדולח קטנים.‬

590
00:35:04,185 --> 00:35:07,063
‫זה מה שקורה כשמקנאים באחרים. אני לא כזו.‬

591
00:35:07,063 --> 00:35:09,774
‫אני לא מאלה שמשלמות 10,000 דולר על תיק יד.‬

592
00:35:09,774 --> 00:35:11,776
‫לא אקנה נעליים אדומות‬

593
00:35:11,776 --> 00:35:14,487
‫שיעשו לי כזה כאב רגליים‬

594
00:35:14,487 --> 00:35:16,823
‫שבגללו אהיה עצבנית ליומיים‬

595
00:35:16,823 --> 00:35:21,369
‫כי הזרת עדיין תקועה על האצבע שלידה‬
‫ואני לא מצליחה להחזיר אותה למקום.‬

596
00:35:21,369 --> 00:35:24,539
‫אני לא אחת מאלה. אני חיה פשוט.‬

597
00:35:24,539 --> 00:35:25,456
‫כל הכבוד.‬

598
00:35:27,291 --> 00:35:28,292
‫טוב?‬

599
00:35:28,292 --> 00:35:30,753
‫אבל היו להן קישוטי בדולח קטנים.‬

600
00:35:31,254 --> 00:35:33,339
‫והרגשתי שהן מפעילות עליי לחץ חברתי.‬

601
00:35:33,923 --> 00:35:37,802
‫"את חייבת ללכת לבברלי סנטר‬
‫לקנות קישוט בדולח כזה."‬

602
00:35:37,802 --> 00:35:39,178
‫"זה כזה חמוד, נכון?"‬

603
00:35:39,178 --> 00:35:42,265
‫אני לא בקטע הזה,‬
‫אבל בגלל שלמפיקות הכלבות האלה היו כאלה,‬

604
00:35:42,265 --> 00:35:44,725
‫הייתי חייבת להשיג לי קישוט בדולח‬

605
00:35:44,725 --> 00:35:48,437
‫כדי שאוכל להגיד עם כולן,‬
‫"מאמי, יש לי קישוט בדולח".‬

606
00:35:49,230 --> 00:35:50,439
‫נכון?‬

607
00:35:50,439 --> 00:35:52,108
‫אז נכנסתי לאוטו.‬

608
00:35:52,900 --> 00:35:56,028
‫הייתי בדרך לבברלי סנטר. שם החנות.‬

609
00:35:58,281 --> 00:36:00,199
‫התקשרתי לבעלי ואמרתי, "אבא'לה,‬

610
00:36:00,867 --> 00:36:03,536
‫אני אעבור בבברלי סנטר בדרך הביתה."‬

611
00:36:03,536 --> 00:36:06,581
‫"אני צריכה ללכת לחנות הקישוטים."‬
‫הוא אמר, "תיהני".‬

612
00:36:06,581 --> 00:36:09,917
‫"קחי את הזמן." "טוב, נתראה כשאגיע."‬

613
00:36:09,917 --> 00:36:12,753
‫כשנכנסתי למכונית, הוצאתי את הג'וינט שלי.‬

614
00:36:12,753 --> 00:36:15,006
‫תקשיבו לי טוב, שיהיה ברור.‬

615
00:36:15,006 --> 00:36:17,550
‫כי אם אתם רוצים לדעת אם אני מנפסת? אז כן.‬

616
00:36:19,343 --> 00:36:21,012
‫זה הוענק על ידי האל.‬

617
00:36:22,138 --> 00:36:26,142
‫"ישוע ציווה זאת עלינו!"‬

618
00:36:26,642 --> 00:36:27,560
‫נכון?‬

619
00:36:27,560 --> 00:36:30,897
‫ויש לי חומר מעולה.‬
‫אני לא מתעסקת עם זבל מהרחוב.‬

620
00:36:30,897 --> 00:36:32,815
‫אני מעשנת רפואי.‬

621
00:36:32,815 --> 00:36:36,027
‫עישנתי רפואי לפני שזה היה חוקי‬

622
00:36:36,027 --> 00:36:37,904
‫לקנות את זה על אמת.‬

623
00:36:37,904 --> 00:36:39,614
‫אז היה לי חומר טוב, בסדר?‬

624
00:36:39,614 --> 00:36:42,992
‫כשהלכתי לרופא המריחואנה, הוא שאל,‬
‫"עם אילו קשיים את מתמודדת?"‬

625
00:36:43,492 --> 00:36:44,702
‫עניתי לו, "כולם".‬

626
00:36:47,955 --> 00:36:51,167
‫"תן לי את החומר הכי טוב. הכול מפריע לי."‬

627
00:36:51,167 --> 00:36:55,671
‫"והחומר שנתן לי היה מדהים"‬

628
00:36:55,671 --> 00:36:57,965
‫טוב? אז לקחתי שכטה קטנה,‬

629
00:36:57,965 --> 00:37:00,635
‫וכיביתי אותו, והכנסתי אותו לתא הסודי.‬

630
00:37:00,635 --> 00:37:04,138
‫כי אני יודעת‬
‫שיחנו בשבילי את הרכב בבברלי סנטר.‬

631
00:37:04,138 --> 00:37:08,351
‫למדתי את הלקח על מחני רכבים בבברלי סנטר.‬

632
00:37:08,351 --> 00:37:11,187
‫כי כשמשאירים ג'וינט במאפרה,‬

633
00:37:11,187 --> 00:37:13,606
‫החארות האלה מעשנים לך את החומר.‬

634
00:37:13,606 --> 00:37:16,317
‫וכשהם מחזירים את הרכב,‬
‫הם מסתכלים עלייך בקטע,‬

635
00:37:16,817 --> 00:37:18,569
‫"אני הפוך מהתחת!"‬

636
00:37:19,445 --> 00:37:20,655
‫אז שמתי אותו‬

637
00:37:21,364 --> 00:37:24,325
‫בתא המיוחד כשנכנסתי למפרץ שירות החניה.‬

638
00:37:24,325 --> 00:37:26,077
‫יצאתי מהאוטו‬

639
00:37:26,077 --> 00:37:27,536
‫ונכנסתי לחנות הקישוטים,‬

640
00:37:27,536 --> 00:37:29,914
‫שם יש להם את כל הקישוטים מבדולח.‬

641
00:37:29,914 --> 00:37:31,832
‫כשנכנסתי, רק אני הייתי שם‬

642
00:37:31,832 --> 00:37:34,043
‫והייתה מוכרת לבנה שעובדת שם.‬

643
00:37:34,043 --> 00:37:36,420
‫כשנכנסתי, הכלבה לא אמרה לי שלום,‬

644
00:37:36,420 --> 00:37:38,547
‫וזה אוטומטית בעייתי.‬

645
00:37:38,547 --> 00:37:40,716
‫את אמורה להגיד, "שלום. ברוכה הבאה".‬

646
00:37:40,716 --> 00:37:44,887
‫אבל חשבתי, "שתזדיין. אני אקנה קישוט בדולח‬

647
00:37:44,887 --> 00:37:48,307
‫כי לכל המפיקות הכלבות יש קישוטי בדולח,‬

648
00:37:48,307 --> 00:37:50,393
‫אז אצטרך לסבול את היחס שלה."‬

649
00:37:50,393 --> 00:37:51,727
‫אז ניגשתי,‬

650
00:37:52,561 --> 00:37:56,232
‫וראיתי היפופוטמים קטנים מבדולח.‬

651
00:37:57,233 --> 00:38:01,279
‫תקשיבו, אני חושבת‬
‫שהיפופוטם הוא החיה הכי סקסית‬

652
00:38:01,279 --> 00:38:02,905
‫בכל הג'ונגל.‬

653
00:38:02,905 --> 00:38:05,408
‫שמתם פעם לב איך היפופוטמיות הולכות?‬

654
00:38:05,408 --> 00:38:07,618
‫שמתם לב איך כשהן הולכות,‬

655
00:38:07,618 --> 00:38:09,453
‫הן כאילו אומרות, "בוא תיקח".‬

656
00:38:12,707 --> 00:38:15,418
‫"אני מוכנה."‬

657
00:38:16,252 --> 00:38:19,338
‫אז כשבעלי אומר לי, "תביאי את ההיפופוטם",‬

658
00:38:19,338 --> 00:38:21,632
‫"בוא תיקח."‬

659
00:38:23,509 --> 00:38:24,552
‫יפהפה.‬

660
00:38:25,052 --> 00:38:26,637
‫הסתכלתי על המחיר.‬

661
00:38:26,637 --> 00:38:30,182
‫המחיר היה 525 דולר.‬

662
00:38:30,182 --> 00:38:32,935
‫הדבר הזה היה סך הכול בגודל כזה.‬

663
00:38:33,436 --> 00:38:36,397
‫אמרתי לעצמי,‬
‫"טוב, מוניק. אל תתרגשי מהחרא הזה.‬

664
00:38:36,397 --> 00:38:38,649
‫"את כוכבת בסדרת להיט."‬

665
00:38:38,649 --> 00:38:43,154
‫"יש לך כסף לקנות קישוט בדולח ב-525 דולר."‬

666
00:38:43,654 --> 00:38:45,698
‫אז כשניגשתי לקופה...‬

667
00:38:47,908 --> 00:38:49,535
‫הלבנה עשתה את החשבון.‬

668
00:38:49,535 --> 00:38:52,955
‫היא בכלל לא יצרה איתי קשר עין.‬

669
00:38:52,955 --> 00:38:56,917
‫היא פשוט עשתה חשבון ואמרה, "5,025 דולר."‬

670
00:38:58,461 --> 00:39:00,171
‫אמרתי, "סליחה, מה אמרת?"‬

671
00:39:03,049 --> 00:39:07,470
‫ואז היא חזרה על זה בקטע של,‬
‫"ידעתי שאת שחורה מרוששת."‬

672
00:39:07,470 --> 00:39:11,682
‫היא אמרה, "חמשת אלפים עשרים וחמישה דולר."‬

673
00:39:12,183 --> 00:39:15,603
‫והייתי צריכה שתדע שאני לא ויט...‬
‫איך קוראים לה?‬

674
00:39:15,603 --> 00:39:17,521
‫ויטלי גילברט מ"עולם אחר",‬

675
00:39:17,521 --> 00:39:19,982
‫שהייתה צריכה להוכיח ללבנה שיש לה כסף.‬

676
00:39:19,982 --> 00:39:21,859
‫כלבה, תזדייני. לא, תודה.‬

677
00:39:21,859 --> 00:39:24,820
‫יום טוב לך. ותחזירי את זה למקום.‬

678
00:39:26,238 --> 00:39:28,032
‫כי אני נוסעת הביתה,‬

679
00:39:28,532 --> 00:39:30,034
‫אני מעשנת את הג'וינט שלי.‬

680
00:39:31,077 --> 00:39:32,828
‫המריחואנה שיש לי,‬

681
00:39:34,246 --> 00:39:35,790
‫היא עושה אותך חרמנית מאוד.‬

682
00:39:36,999 --> 00:39:38,084
‫תקשיבו עד הסוף.‬

683
00:39:39,293 --> 00:39:40,795
‫ישר קפצתם.‬

684
00:39:42,213 --> 00:39:44,799
‫אבל זה מעלה את מידת החרמנות‬

685
00:39:46,008 --> 00:39:47,218
‫בדרגות.‬

686
00:39:47,927 --> 00:39:50,846
‫לא מעשנים וישר נהיים חרמנים. זה מתפתח.‬

687
00:39:51,389 --> 00:39:53,140
‫אז באופן אסטרטגי‬

688
00:39:54,266 --> 00:39:55,434
‫עישנתי‬

689
00:39:56,894 --> 00:39:58,771
‫כי אני יודעת שאני בדרך הביתה.‬

690
00:39:59,605 --> 00:40:00,648
‫נכון?‬

691
00:40:01,148 --> 00:40:02,775
‫וכשאגיע הביתה,‬

692
00:40:03,484 --> 00:40:08,239
‫החרמנות תתפוס, החרמנות הזו... תתפוס.‬

693
00:40:08,739 --> 00:40:11,158
‫הגעתי הביתה בערך בשבע.‬

694
00:40:11,659 --> 00:40:15,162
‫אני עדיין לא בשלב של "בוא תיקח".‬

695
00:40:15,162 --> 00:40:18,499
‫אני בשלב של "אוי, שיט". מבינים?‬

696
00:40:18,499 --> 00:40:19,959
‫שם אני, טוב?‬

697
00:40:19,959 --> 00:40:22,545
‫כשהגעתי הביתה השעה הייתה שבע בערב.‬

698
00:40:24,130 --> 00:40:27,341
‫קודם עליתי להגיד שלום לבעלי.‬

699
00:40:27,341 --> 00:40:29,969
‫זה דבר ראשון,‬

700
00:40:29,969 --> 00:40:32,680
‫לעלות במדרגות‬

701
00:40:32,680 --> 00:40:36,058
‫ולומר שלום לבעלי.‬

702
00:40:36,058 --> 00:40:38,727
‫כל היתר באים אחר כך.‬

703
00:40:38,727 --> 00:40:42,565
‫סבתא שלי אמרה לי מזמן, "כשאת חוזרת הביתה,‬

704
00:40:42,565 --> 00:40:45,234
‫לכי קודם לבעלך."‬

705
00:40:45,234 --> 00:40:48,487
‫"כשהוא חוזר הביתה,‬
‫הוא הראשון שאת צריכה לראות."‬

706
00:40:48,487 --> 00:40:51,490
‫אז הלכתי לפי הכלל הזה ועליתי‬

707
00:40:51,490 --> 00:40:52,992
‫כדי לומר שלום לבעלי.‬

708
00:40:53,492 --> 00:40:55,953
‫אז נכנסתי לומר שלום לילדים.‬

709
00:40:55,953 --> 00:40:58,205
‫אז ירדתי לומר שלום לעובדים.‬

710
00:40:59,123 --> 00:41:00,749
‫שמעתם אותי טוב. העובדים.‬

711
00:41:10,009 --> 00:41:13,345
‫אז חזרתי למעלה לשחק עוד קצת עם הילדים.‬

712
00:41:13,846 --> 00:41:17,391
‫אז חזרתי למטה ואז למעלה,‬
‫ודיברתי עוד קצת עם סיד,‬

713
00:41:17,391 --> 00:41:19,768
‫ואז חזרתי למטה ואז שוב למעלה.‬

714
00:41:19,768 --> 00:41:21,270
‫ואז, אוי,‬

715
00:41:21,270 --> 00:41:24,273
‫בערך אחרי 20 דקות, הגעתי לדרגה 10.‬

716
00:41:24,273 --> 00:41:26,192
‫פאקינג הגעתי.‬

717
00:41:26,192 --> 00:41:30,571
‫הגיע הזמן לתת בראש.‬

718
00:41:30,571 --> 00:41:33,449
‫הילדה הטובה הזו דיברה ושרה שירים.‬

719
00:41:33,449 --> 00:41:35,910
‫"החתלתולה עשתה מיאו‬

720
00:41:35,910 --> 00:41:37,786
‫"אמרה דברים, שרה..."‬

721
00:41:49,965 --> 00:41:53,636
‫אז נכנסתי לחדר השינה וסגרתי את הדלת.‬

722
00:41:54,178 --> 00:41:56,138
‫ונעמדתי בפוזה הכי סקסית שלי.‬

723
00:41:57,097 --> 00:41:58,891
‫צריך להבליט את הירכיים ימינה.‬

724
00:41:59,391 --> 00:42:00,392
‫נכון?‬

725
00:42:00,392 --> 00:42:02,686
‫וצריך לפתוח קצת את הפה.‬

726
00:42:02,686 --> 00:42:06,398
‫לא ברמה שאפשר למצוץ זין,‬
‫אבל אולי הוא יחשוב שתמצצי לו.‬

727
00:42:20,287 --> 00:42:22,456
‫וצריך להתנשף, רק קצת, לא חזק.‬

728
00:42:26,502 --> 00:42:29,213
‫בעלי הסתכל עליי ואמר, "מאמי, מה את עושה?"‬

729
00:42:34,802 --> 00:42:38,264
‫אמרתי, "אני חמה עליך".‬

730
00:42:40,182 --> 00:42:42,685
‫אמרתי, "אני צריכה שתבוא לפה‬

731
00:42:43,644 --> 00:42:45,938
‫ותלקק לי את ה"צוקריה".‬

732
00:42:50,067 --> 00:42:51,694
‫הוא אמר, "לא, תודה".‬

733
00:42:56,448 --> 00:42:58,492
‫"זו לא התשובה הנכונה."‬

734
00:42:58,492 --> 00:43:00,286
‫"אתה לא קולט שאני הבוסית?"‬

735
00:43:00,286 --> 00:43:04,498
‫"אתה לא קולט שזה הבית שלי,‬
‫המכוניות שלי, הכסף שלי?"‬

736
00:43:04,498 --> 00:43:06,083
‫אני אומרת את זה לעצמי,‬

737
00:43:06,083 --> 00:43:08,460
‫"השתגעת על כל הראש?"‬

738
00:43:08,460 --> 00:43:10,337
‫חשבתי, "אבקש ממנו שוב‬

739
00:43:10,337 --> 00:43:14,466
‫ואתן לו עוד הזדמנות להתאפס על עצמו."‬

740
00:43:14,466 --> 00:43:16,010
‫אז חזרתי לפוזה.‬

741
00:43:24,184 --> 00:43:25,728
‫"אני צריכה‬

742
00:43:26,437 --> 00:43:28,272
‫שתבוא לפה‬

743
00:43:28,897 --> 00:43:32,359
‫ותלקק לי את הצוקריה."‬

744
00:43:34,194 --> 00:43:37,031
‫הוא אמר, "אולי לא הייתי ברור".‬

745
00:43:38,407 --> 00:43:41,285
‫"אמרתי, 'לא, תודה.'"‬

746
00:43:41,785 --> 00:43:44,204
‫עכשיו התחלתי להתעצבן,‬

747
00:43:44,204 --> 00:43:47,166
‫כי נתת תשובה שגויה פעמיים.‬

748
00:43:47,166 --> 00:43:50,044
‫אז עכשיו אני באה בכל הכוח. "מה הבעיה שלך?"‬

749
00:43:50,044 --> 00:43:53,130
‫"משהו קרה מהרגע שירדתי ואז חזרתי למעלה?"‬

750
00:43:53,130 --> 00:43:56,175
‫"מישהו התקשר או משהו? מה הבעיה שלך?"‬

751
00:43:56,175 --> 00:43:58,010
‫הוא אמר, "אין שום בעיה אצלי".‬

752
00:43:58,010 --> 00:44:00,471
‫אמרתי, "בטח יש לך בעיה‬

753
00:44:00,471 --> 00:44:03,891
‫אם אני אומרת לך לבוא ללקק את הצוקריה."‬

754
00:44:03,891 --> 00:44:07,603
‫הוא אמר, "בהחלט אין שום בעיה אצלי,‬
‫אבל בואי נדבר על זה."‬

755
00:44:07,603 --> 00:44:10,564
‫"יצאת בערך בשבע בבוקר."‬

756
00:44:10,564 --> 00:44:14,610
‫"נסעת לאולפן והיית שם עד חמש בערך."‬

757
00:44:14,610 --> 00:44:17,029
‫"אז נסעת לבברלי סנטר."‬

758
00:44:17,029 --> 00:44:18,781
‫"אז חזרת הביתה."‬

759
00:44:18,781 --> 00:44:24,328
‫"עלית, ירדת, עלית, ירדת,‬

760
00:44:24,328 --> 00:44:26,372
‫ואת רוצה שאלקק את ה'צוקריה' הזו?"‬

761
00:44:26,372 --> 00:44:28,165
‫"לא, תודה."‬

762
00:44:35,756 --> 00:44:39,051
‫אמרתי, "ככה זה אהבה שחורה!"‬

763
00:44:39,051 --> 00:44:43,013
‫"אתה אמור להיות מסוגל ללקק אותי בכל מצב!‬
‫אין הצדקה להתנהגות הזו!"‬

764
00:44:43,013 --> 00:44:45,766
‫עכשיו אני עצבנית. בא לי לצאת בעצבים.‬

765
00:44:45,766 --> 00:44:48,143
‫הוא אמר, "יודעת מה, מוניק? יודעת מה?"‬

766
00:44:48,143 --> 00:44:49,186
‫"לא משנה."‬

767
00:44:49,687 --> 00:44:51,438
‫"בואי הנה."‬

768
00:44:51,939 --> 00:44:54,108
‫עכשיו אני אומרת לעצמי, "ככה צריך".‬

769
00:44:54,858 --> 00:44:57,152
‫"כדאי שתתאפס על עצמך."‬

770
00:44:57,653 --> 00:44:58,946
‫"הרבה גברים"‬

771
00:45:02,032 --> 00:45:04,034
‫כשנעמדתי מולו,‬

772
00:45:04,535 --> 00:45:06,078
‫עמדתי שם‬

773
00:45:07,329 --> 00:45:09,331
‫גברית כמו‬

774
00:45:15,045 --> 00:45:17,297
‫הנשים שראיתי במשפחה שלי.‬

775
00:45:17,297 --> 00:45:19,383
‫"כדאי שתזדרז ותטפל במצב."‬

776
00:45:19,883 --> 00:45:21,552
‫אז הוא לקח את היד שלו‬

777
00:45:22,970 --> 00:45:24,680
‫והניח אותה על הילדה הטובה שלי‬

778
00:45:25,472 --> 00:45:28,559
‫והתחיל להתעסק עם הצוקריה.‬

779
00:45:28,559 --> 00:45:34,398
‫אמרתי, "כן! ככה!"‬

780
00:45:34,398 --> 00:45:37,693
‫ואז, כשהוא הזיז את היד, פשוט ידעתי‬

781
00:45:37,693 --> 00:45:42,740
‫שהוא מתכונן ללקק את הצוקריה.‬

782
00:45:42,740 --> 00:45:46,118
‫מה שלא ידעתי זה שהוא לוקח את היד‬

783
00:45:46,118 --> 00:45:48,245
‫ששם על הצוקריה שלי‬

784
00:45:48,245 --> 00:45:49,788
‫ושם לי אותה מתחת לאף.‬

785
00:45:49,788 --> 00:45:52,082
‫אמרתי, "משוגע, מה זה?!"‬

786
00:45:54,501 --> 00:45:57,588
‫"מה זה?! אתה מנסה לעשות לי טראומה?!"‬

787
00:45:58,088 --> 00:45:59,131
‫"מה זה היה?"‬

788
00:45:59,131 --> 00:46:02,134
‫הוא אמר, "זו הצוקריה שלך!"‬

789
00:46:07,222 --> 00:46:12,186
‫הייתי הרוסה!‬

790
00:46:12,186 --> 00:46:13,228
‫אתם קולטים?‬

791
00:46:13,228 --> 00:46:15,606
‫כי מה אפשר להגיד באותו רגע?‬

792
00:46:15,606 --> 00:46:18,442
‫אין מה לומר. אי אפשר לומר כלום.‬

793
00:46:18,442 --> 00:46:20,903
‫אם הוא אומר‬
‫שהכוס שלך הסריח בשבוע שעבר, אפשר לומר,‬

794
00:46:20,903 --> 00:46:22,738
‫"תזדיין, זה היה בשבוע שעבר."‬

795
00:46:22,738 --> 00:46:24,782
‫אבל זה היה באותו רגע!‬

796
00:46:26,074 --> 00:46:28,243
‫הסרתי את הגלימה.‬

797
00:46:28,243 --> 00:46:30,954
‫הייתי צריכה להוציא את הגלימה לגמלאות.‬

798
00:46:30,954 --> 00:46:33,081
‫מה שהייתי צריכה להבין‬

799
00:46:33,999 --> 00:46:38,337
‫זה שלא היו איתי שיחות על היגיינה כילדה.‬

800
00:46:38,337 --> 00:46:41,632
‫לא היו שיחות שבהן אימא שלי אמרה לי,‬

801
00:46:41,632 --> 00:46:43,091
‫"תטפלי בעצמך."‬

802
00:46:43,091 --> 00:46:46,595
‫"וכשתהיי גדולה, מקלחת אחת ביום לא תספיק."‬

803
00:46:46,595 --> 00:46:50,057
‫"את צריכה להתקלח בבוקר ובערב."‬

804
00:46:50,057 --> 00:46:53,018
‫"ובאוגוסט תתקלחי בבוקר, אחרי הצוהריים,‬

805
00:46:53,018 --> 00:46:56,355
‫בוהריים, בערב, לפני השינה ובאמצע הלילה."‬

806
00:46:56,355 --> 00:46:58,524
‫"את חייבת לשטוף שם למטה שוב ושוב."‬

807
00:46:58,524 --> 00:47:00,692
‫אף אחד לא ניהל איתי את השיחות האלה.‬

808
00:47:03,195 --> 00:47:04,988
‫חוץ מסבתא שלי.‬

809
00:47:05,489 --> 00:47:06,824
‫אימא של אבא שלי.‬

810
00:47:07,574 --> 00:47:09,827
‫סבתא שלי, מימי, הייתה הכול.‬

811
00:47:10,327 --> 00:47:11,912
‫היא הייתה בגובה כזה.‬

812
00:47:11,912 --> 00:47:15,666
‫הבדל של כמה ס"מ מאבחון של גמדות.‬

813
00:47:15,666 --> 00:47:18,001
‫בערך בגובה כזה ומאוד, מאוד כהה.‬

814
00:47:18,502 --> 00:47:21,839
‫והיה לה קשה מאוד עם זה.‬

815
00:47:22,339 --> 00:47:24,800
‫אבל היא אמרה לי, "מוניק, את האוצר שלי".‬

816
00:47:25,759 --> 00:47:28,053
‫אתם מדמיינים שמישהו אומר לכם את זה?‬

817
00:47:28,554 --> 00:47:30,347
‫"את האוצר שלי."‬

818
00:47:30,848 --> 00:47:33,684
‫אז האמנתי לכל מה שסבתא שלי אמרה.‬

819
00:47:34,476 --> 00:47:37,437
‫כי ידעתי שלא תגיד לי משהו לא נכון.‬

820
00:47:38,230 --> 00:47:41,149
‫כל מה שלימדה אותי,‬

821
00:47:41,149 --> 00:47:42,901
‫הפנמתי את זה.‬

822
00:47:42,901 --> 00:47:46,238
‫אז בגיל 13... לא אשכח את זה לעולם.‬

823
00:47:46,238 --> 00:47:49,616
‫בגיל 13 סבתא שלי קראה לי לבוא לחדר שלה.‬

824
00:47:50,117 --> 00:47:51,326
‫היא אמרה, "ניקי..."‬

825
00:47:52,286 --> 00:47:53,620
‫אמרתי, "כן, גברתי".‬

826
00:47:54,121 --> 00:47:55,581
‫היא אמרה, "שבי".‬

827
00:47:56,081 --> 00:47:57,624
‫אמרתי, "כן, גברתי".‬

828
00:47:57,624 --> 00:47:58,876
‫היא אמרה, "תקשיבי".‬

829
00:47:59,376 --> 00:48:00,836
‫"בחיים שלך‬

830
00:48:00,836 --> 00:48:02,462
‫אל תכניסי זין לפה."‬

831
00:48:03,881 --> 00:48:06,633
‫"כי אם כן, הוא יתפוצץ." אמרתי, "שיט!"‬

832
00:48:10,929 --> 00:48:12,973
‫"אין מצב שאכניס זין לפה שלי."‬

833
00:48:12,973 --> 00:48:15,893
‫"אני לא רוצה ששום זין יתפוצץ!"‬
‫היא אמרה, "יופי".‬

834
00:48:15,893 --> 00:48:18,186
‫"בחיים אל תכניסי זין לפה."‬

835
00:48:18,186 --> 00:48:20,814
‫וזו הייתה השיחה האחרונה שלנו‬

836
00:48:20,814 --> 00:48:23,066
‫על מציצת זין, "פשוט אל תעשי את זה".‬

837
00:48:23,650 --> 00:48:26,528
‫"אז מגיל 13 עד גיל 22,‬

838
00:48:26,528 --> 00:48:28,196
‫מעולם לא מצצתי זין.‬

839
00:48:28,196 --> 00:48:31,617
‫והסיבה היחידה שמצצתי לו את הזין בגיל 22‬

840
00:48:31,617 --> 00:48:33,243
‫הייתה כי היה ממש אדיב.‬

841
00:48:33,243 --> 00:48:34,661
‫הוא היה אדיב.‬

842
00:48:37,080 --> 00:48:40,751
‫היה לו לב אדיב מאוד.‬

843
00:48:40,751 --> 00:48:43,170
‫יצאנו לדייט בשעות היום. זה היה יום ראשון.‬

844
00:48:43,170 --> 00:48:44,254
‫זה היה יפהפה.‬

845
00:48:44,254 --> 00:48:47,925
‫הלכנו לפארק הקטן, טיילנו בנמל וכל זה.‬

846
00:48:47,925 --> 00:48:51,929
‫אז כשהזמין אותי אליו חשבתי, "ברור שאבוא".‬

847
00:48:51,929 --> 00:48:54,473
‫הלכנו אליו. שתינו יין וכל זה.‬

848
00:48:54,473 --> 00:48:57,059
‫סתם ישבנו, דיברנו, נהנינו.‬

849
00:48:57,559 --> 00:48:59,937
‫ואז הוא הביט בי ואמר, "מוניק?"‬

850
00:49:00,437 --> 00:49:01,855
‫עניתי, "כן?"‬

851
00:49:02,940 --> 00:49:05,150
‫"הוא אמר, "אכפת לך למצוץ לי את הזין?"‬

852
00:49:14,701 --> 00:49:17,037
‫אמרתי, "בהחלט אמצוץ לך את הזין".‬

853
00:49:17,871 --> 00:49:22,209
‫נכון שאלה היו חילופי דברים יפהפיים?‬
‫ראיתם איך עשינו את זה?‬

854
00:49:25,379 --> 00:49:28,173
‫ואז אמרתי לו, "אני רוצה להגיד משהו".‬

855
00:49:29,091 --> 00:49:32,177
‫"מעולם לא מצצתי זין."‬

856
00:49:32,678 --> 00:49:34,846
‫הוא אמר, "מוניק, אל תדאגי".‬

857
00:49:36,014 --> 00:49:38,016
‫"אלמד אותך איך למצוץ את הזין שלי."‬

858
00:49:39,351 --> 00:49:41,645
‫חשבתי, "כמה נחמד מצידו".‬

859
00:49:43,730 --> 00:49:47,609
‫"הוא ילמד אותי איך למצוץ את הזין שלו,‬
‫לא סתם כל זין."‬

860
00:49:47,609 --> 00:49:50,278
‫הוא אמר,‬
‫"אלמד אותך איך למצוץ את הזין שלי".‬

861
00:49:50,278 --> 00:49:52,948
‫"ובכן, זה מהמם."‬

862
00:49:54,241 --> 00:49:55,617
‫הוא אמר, "תקשיבי".‬

863
00:49:57,536 --> 00:49:59,621
‫"כשאכניס לך את הזין לפה‬

864
00:50:00,914 --> 00:50:03,667
‫תתחילי למצוץ אותו כמו רכבת קיטור."‬

865
00:50:04,418 --> 00:50:07,629
‫"מכירה את זה שרכבת מתחילה לצאת מהתחנה?"‬

866
00:50:08,171 --> 00:50:09,881
‫"היא מתחילה לאט."‬

867
00:50:10,507 --> 00:50:12,134
‫"אז תמצצי לאט."‬

868
00:50:20,017 --> 00:50:22,894
‫"אחרי זה", הוא אמר,‬
‫"הרכבת מאיצה. אז תאיצי".‬

869
00:50:28,608 --> 00:50:29,693
‫"עכשיו בשיא המהירות!"‬

870
00:50:31,486 --> 00:50:33,572
‫הוא אמר, "צ'ו צ'ו!"‬

871
00:50:33,572 --> 00:50:37,993
‫ושמעתי את סבתא שלי אומרת,‬
‫"הזין יתפוצץ לך בפה!"‬

872
00:50:37,993 --> 00:50:41,413
‫נשכתי לו את הזין ממש חזק!‬

873
00:50:45,792 --> 00:50:48,128
‫הוא הכניס לי מכה כל כך חזקה בראש,‬

874
00:50:48,128 --> 00:50:50,922
‫נפלתי מהספה!‬

875
00:50:50,922 --> 00:50:54,009
‫ואני יודעת שהייתי מעולפת בערך ל-17 שניות.‬

876
00:50:55,552 --> 00:50:57,054
‫כשהתעוררתי.‬

877
00:50:57,846 --> 00:51:01,266
‫כשהתעוררתי הסתכלתי עליו ואמרתי, "לכלא".‬

878
00:51:01,266 --> 00:51:05,645
‫"אתה הולך לכלא כי תקפת אותי!"‬

879
00:51:05,645 --> 00:51:09,232
‫"ניסית לפוצץ אותנו ואת כל השכונה!"‬

880
00:51:09,232 --> 00:51:11,318
‫"לא אתן לך לעשות את זה!"‬

881
00:51:11,318 --> 00:51:13,737
‫"אני אציל את השכונה!"‬

882
00:51:15,155 --> 00:51:16,990
‫"אני מתקשרת למשטרה!"‬

883
00:51:16,990 --> 00:51:19,743
‫"אתה תעוף לכלא!"‬

884
00:51:19,743 --> 00:51:22,746
‫"תראה את הראש שלי! לכלא!"‬

885
00:51:25,040 --> 00:51:28,919
‫אוי, כשהשוטרים באו! שנינו היינו ערומים.‬

886
00:51:30,378 --> 00:51:32,964
‫עמדנו בדירה שלו, ערומים.‬

887
00:51:32,964 --> 00:51:34,382
‫הייתי בת 22.‬

888
00:51:34,382 --> 00:51:36,384
‫הייתם חושבים שיהיו לי ציצים עומדים,‬

889
00:51:36,384 --> 00:51:38,970
‫אבל הם היו אותו דבר כמו בגיל 54.‬

890
00:51:42,557 --> 00:51:45,977
‫הם אף פעם לא עמדו.‬
‫הם היו כמו ציצים של גורילה.‬

891
00:51:45,977 --> 00:51:47,479
‫מצביעים למטה!‬

892
00:51:47,979 --> 00:51:49,773
‫עמדתי שם ערומה.‬

893
00:51:49,773 --> 00:51:52,192
‫היו שני שוטרים.‬

894
00:51:52,192 --> 00:51:55,112
‫אחד לבן ואחד שחור.‬

895
00:51:55,612 --> 00:51:58,740
‫כשהם הגיעו, הלבן התחיל לדבר ראשון,‬

896
00:51:58,740 --> 00:52:01,827
‫וחשבתי, "זה הבוס. אתה הולך לכלא!"‬

897
00:52:01,827 --> 00:52:03,161
‫"אתה הולך לכלא!"‬

898
00:52:03,161 --> 00:52:05,664
‫השוטר הלבן אמר, "גברתי, מה קרה?"‬

899
00:52:06,164 --> 00:52:10,794
‫אמרתי, "אדוני השוטר,‬
‫הוא החטיף לי מכה בראש!"‬

900
00:52:11,545 --> 00:52:13,588
‫"ואני... אני מסוחררת."‬

901
00:52:14,381 --> 00:52:16,299
‫"ואני רוצה שתעצרו אותו!"‬

902
00:52:16,800 --> 00:52:18,510
‫"לכלא!"‬

903
00:52:18,510 --> 00:52:21,096
‫השוטר הלבן אמר, "אדוני,‬

904
00:52:21,596 --> 00:52:23,890
‫תסתובב ושים ידיים מאחורי הגב."‬

905
00:52:23,890 --> 00:52:25,892
‫חשבתי, "בדיוק, מניאק! לכלא!"‬

906
00:52:25,892 --> 00:52:29,104
‫ואז השוטר השחור התערב.‬

907
00:52:29,104 --> 00:52:31,940
‫והשוטר השחור אמר ללבן, "רגע".‬

908
00:52:31,940 --> 00:52:35,360
‫"אל תאזוק אותו."‬
‫חשבתי, "אוי, הוא בעצם הבוס".‬

909
00:52:37,779 --> 00:52:40,031
‫השוטר השחור לא שאל אותי מה קרה.‬

910
00:52:40,031 --> 00:52:42,659
‫הוא שאל את הגבר מה קרה!‬

911
00:52:42,659 --> 00:52:46,371
‫הוא אמר, "אדוני, תסביר לי מה קרה".‬

912
00:52:46,371 --> 00:52:47,914
‫הוא אמר, "תודה, אחי".‬

913
00:52:47,914 --> 00:52:51,835
‫חשבתי, "הם עכשיו מדברים בקודים".‬

914
00:52:52,544 --> 00:52:56,047
‫הוא אמר, "היא מצצה לי את הזין".‬

915
00:52:56,047 --> 00:52:57,507
‫חשבתי, "אוי".‬

916
00:53:01,678 --> 00:53:04,472
‫זה נשמע דפוק, לא?‬

917
00:53:04,472 --> 00:53:08,268
‫"זה מעליב! אל תגיד את זה ככה!"‬

918
00:53:08,268 --> 00:53:10,353
‫כי אז כולם הסתכלו עליי‬

919
00:53:10,353 --> 00:53:13,190
‫כאילו שאני הזונה האחרונה בשכונה!‬

920
00:53:15,025 --> 00:53:18,570
‫אז השוטר השחור אמר לו, "סליחה, מה אמרת?"‬

921
00:53:18,570 --> 00:53:20,655
‫"אמרתי שהיא מצצה לי את הזין."‬

922
00:53:22,824 --> 00:53:25,452
‫"וניסיתי ללמד אותה איך למצוץ את הזין שלי‬

923
00:53:25,452 --> 00:53:27,871
‫כמו רכבת שיוצאת מהתחנה."‬

924
00:53:27,871 --> 00:53:30,373
‫"אז אמרתי לה, 'כשאכניס לך את הזין לפה,‬

925
00:53:30,373 --> 00:53:32,500
‫תמצצי אותו כאילו שהרכבת יוצאת.'"‬

926
00:53:35,128 --> 00:53:39,382
‫אז השוטר השחור עשה יחד איתו חיקוי של רכבת.‬

927
00:53:40,383 --> 00:53:44,554
‫חשבתי, "גם הוא הסביר למישהי‬
‫איך למצוץ את הזין שלו".‬

928
00:53:44,554 --> 00:53:45,513
‫"שיט!"‬

929
00:53:47,349 --> 00:53:49,976
‫אחרי שסיים להסביר,‬

930
00:53:49,976 --> 00:53:52,270
‫הסתכלתי על שני השוטרים ואמרתי,‬

931
00:53:52,270 --> 00:53:54,773
‫"תקשיבו, הוא טרוריסט."‬

932
00:53:54,773 --> 00:53:57,776
‫"הוא טרוריסט והוא חמוש בפצצות."‬

933
00:53:57,776 --> 00:54:00,779
‫"ואתם חייבים לעצור אותו!"‬
‫אז זה נהיה רציני!‬

934
00:54:00,779 --> 00:54:04,032
‫הם אמרו, "איפה הפצצות? איפה חומרי הנפץ?"‬

935
00:54:04,032 --> 00:54:05,700
‫אמרתי, "בזין שלו!"‬

936
00:54:05,700 --> 00:54:07,786
‫"הזין שלו מלא פצצות!"‬

937
00:54:07,786 --> 00:54:09,162
‫"הוא מלא פצצות!"‬

938
00:54:09,162 --> 00:54:12,165
‫"הוא יפוצץ את השכונה! הצלתי את כולם!"‬

939
00:54:12,165 --> 00:54:13,917
‫"אני גיבורה!"‬

940
00:54:13,917 --> 00:54:14,960
‫"תעצרו אותו!"‬

941
00:54:16,920 --> 00:54:19,464
‫השוטר השחור דיבר בקשר‬

942
00:54:19,464 --> 00:54:21,341
‫והודיע, "יש לנו אמ"ר".‬

943
00:54:23,176 --> 00:54:27,806
‫אני לא יודעת מה זה אמ"ר, אז פשוט ניחשתי.‬

944
00:54:27,806 --> 00:54:30,058
‫איבר מין רפוי.‬

945
00:54:30,058 --> 00:54:31,643
‫"לא בזה מדובר, אדוני השוטר."‬

946
00:54:31,643 --> 00:54:33,353
‫"יש לו פצצות בזין."‬

947
00:54:33,353 --> 00:54:34,854
‫"הוא יפוצץ אותנו!"‬

948
00:54:34,854 --> 00:54:37,524
‫הוא קרא בקשר, "אמ"ר, מהר!"‬

949
00:54:37,524 --> 00:54:40,694
‫כשהגיע גיבוי בשביל האמ"ר,‬

950
00:54:40,694 --> 00:54:44,906
‫הבנתי שזה "אדם מוטרד רגשית".‬

951
00:54:44,906 --> 00:54:46,700
‫שאלתי, "על מי מדובר?"‬

952
00:54:48,118 --> 00:54:51,621
‫כשהם שמו עליי את כותונת המשוגעים,‬

953
00:54:52,956 --> 00:54:55,875
‫ולקחו אותי למחלקה הפסיכיאטרית,‬

954
00:54:55,875 --> 00:54:57,836
‫לא לבשתי תחתונים בכלל.‬

955
00:54:57,836 --> 00:55:00,088
‫הייתי ערומה, רק עם הכותונת!‬

956
00:55:04,050 --> 00:55:09,097
‫הם החזיקו אותי שם 72 שעות להערכה.‬

957
00:55:09,097 --> 00:55:12,976
‫ומישהי בחדר ליד שאלה, "למה את פה?"‬

958
00:55:12,976 --> 00:55:15,103
‫אמרתי, "הצלתי את השכונה!"‬

959
00:55:17,480 --> 00:55:20,859
‫"הזין שלו עמד להתפוצץ, ונשכתי אותו!"‬

960
00:55:20,859 --> 00:55:24,821
‫היא אמרה, "גם אני פה בגלל זה.‬
‫סבתא שלי סיפרה לי את אותו חרא".‬

961
00:55:28,491 --> 00:55:30,076
‫וכשיצאתי משם,‬

962
00:55:30,744 --> 00:55:31,953
‫הלכתי ישירות‬

963
00:55:32,620 --> 00:55:34,664
‫לבית של סבתא שלי.‬

964
00:55:36,541 --> 00:55:37,876
‫אמרתי, "מימי,‬

965
00:55:38,543 --> 00:55:39,711
‫אמרת לי‬

966
00:55:40,879 --> 00:55:44,132
‫שהזין יתפוצץ‬

967
00:55:44,632 --> 00:55:47,218
‫אם אשים אותו בפה שלי."‬

968
00:55:47,844 --> 00:55:49,637
‫וסבתא שלי גיחכה.‬

969
00:55:52,640 --> 00:55:55,643
‫היא אמרה, "אוי, ניקי, יום אחד תביני".‬

970
00:55:56,144 --> 00:55:59,606
‫אז הדוד שלי, טינה,‬
‫עברה ואמרה, "בגלל זה אני לסבית".‬

971
00:56:08,490 --> 00:56:10,700
‫בהחלט. בסביבה הזו גדלתי.‬

972
00:56:11,201 --> 00:56:13,036
‫בסביבה הזו גדלתי.‬

973
00:56:13,036 --> 00:56:16,748
‫ככה גדלתי, וכשאני אומרת לכם שסבתא שלי‬

974
00:56:18,041 --> 00:56:19,250
‫הייתה מדהימה...‬

975
00:56:20,043 --> 00:56:21,294
‫נכון?‬

976
00:56:21,294 --> 00:56:24,506
‫היא התייחסה אליי‬
‫כאילו שהשמש לא זורחת לפני שאני מתעוררת.‬

977
00:56:25,006 --> 00:56:27,467
‫והיא לא שוקעת לפני שאני הולכת לישון.‬

978
00:56:27,967 --> 00:56:30,387
‫אם התעוררתי בשלוש לפנות בוקר ואמרתי,‬

979
00:56:30,387 --> 00:56:32,680
‫"מימי, אני רעבה",‬

980
00:56:33,181 --> 00:56:37,060
‫סבתא שלי הייתה קמה‬
‫ומטגנת לי שלוש כנפי עוף טעימות.‬

981
00:56:38,770 --> 00:56:42,565
‫מכינה פירה. לא אינסטנט. היא בישלה אותם.‬

982
00:56:42,565 --> 00:56:45,527
‫שעועית ירוקה ושתי חתיכות לחם לבן.‬

983
00:56:45,527 --> 00:56:48,113
‫בגלל זה אני שמנה.‬
‫היא האכילה אותי כמו שצריך.‬

984
00:56:48,613 --> 00:56:51,574
‫אחרי זה הייתה‬
‫מחזירה אותי למעלה ומכניסה אותי למיטה.‬

985
00:56:53,284 --> 00:56:55,412
‫והיא הייתה יושבת שם עד שנרדמתי.‬

986
00:56:56,454 --> 00:57:01,209
‫וכשהייתי מתעוררת שוב,‬
‫היא עדיין הייתה יושבת שם.‬

987
00:57:01,793 --> 00:57:04,087
‫בעיניה, הייתי הכול.‬

988
00:57:04,963 --> 00:57:07,006
‫ולסבתא שלי יש בת.‬

989
00:57:08,341 --> 00:57:11,970
‫אבל אנחנו קוראים לבת שלה דוד טינה.‬

990
00:57:14,097 --> 00:57:16,224
‫חלקכם הייתם איתי בחינוך מיוחד.‬

991
00:57:16,224 --> 00:57:18,393
‫אתם לא מבינים, "למה היא מתכוונת?"‬

992
00:57:21,521 --> 00:57:23,690
‫אם דודה טינה הייתה נכנסת לפה עכשיו,‬

993
00:57:23,690 --> 00:57:25,942
‫הייתם חושבים שהיא גבר.‬

994
00:57:26,609 --> 00:57:27,944
‫יש לה זקן מלא.‬

995
00:57:28,445 --> 00:57:30,822
‫היא לובשת משהו להשטחת החזה.‬

996
00:57:30,822 --> 00:57:34,826
‫היא מכניסה משהו לתחתונים‬
‫כדי שייראה כאילו שיש לה זין.‬

997
00:57:34,826 --> 00:57:37,245
‫והיא לובשת בגדי גברים ונעלי גברים.‬

998
00:57:37,245 --> 00:57:40,748
‫הכול אצל דודה טינה הוא גברי.‬

999
00:57:41,249 --> 00:57:45,003
‫אז לקהילת הלהטב"ק,‬

1000
00:57:45,003 --> 00:57:46,504
‫אני רוצה שתקשיבו לי.‬

1001
00:57:46,504 --> 00:57:51,843
‫אני מכבדת‬
‫כל מי שהוא חופשיה מספיק להיות עצמו.‬

1002
00:57:52,760 --> 00:57:54,137
‫אני מכבדת מי שאומרות,‬

1003
00:57:54,137 --> 00:57:56,639
‫"לא מזיז לי מה אתם חושבות או אומרים."‬

1004
00:57:56,639 --> 00:57:58,766
‫"אני אהיה אני."‬

1005
00:57:58,766 --> 00:58:02,145
‫וכשאתם נתקלים באנשים שתמיד יש להם מה לומר‬

1006
00:58:02,145 --> 00:58:03,730
‫והם כל כך סקרנים,‬

1007
00:58:03,730 --> 00:58:07,275
‫בבקשה תבינו,‬
‫אלה האנשים שרוצים לדעת איך זה.‬

1008
00:58:07,275 --> 00:58:10,153
‫הם יתכופפו הכי עמוק, אז אל תכעסו או תפגעו.‬

1009
00:58:10,153 --> 00:58:13,490
‫רק תדעו שהם רוצים להיות הפסיביים!‬

1010
00:58:17,410 --> 00:58:20,121
‫סבתא שלי לא הצליחה לקבל את זה‬

1011
00:58:20,914 --> 00:58:24,042
‫שהייתה לה... בת לסבית.‬

1012
00:58:25,210 --> 00:58:27,295
‫היא יכלה לאהוב אותה רק בדלתיים סגורות.‬

1013
00:58:27,962 --> 00:58:30,256
‫היא לא יכלה לאהוב אותה בציבור.‬

1014
00:58:31,216 --> 00:58:33,885
‫כי הכנסייה דפקה לסבתא שלי את הראש.‬

1015
00:58:34,969 --> 00:58:37,847
‫הכנסייה הדפוקה הזו בקהילות שלנו‬

1016
00:58:37,847 --> 00:58:41,267
‫תעולל לנו חרא ותפרק משפחות,‬

1017
00:58:41,267 --> 00:58:43,686
‫כאילו שאין מחר.‬

1018
00:58:43,686 --> 00:58:46,064
‫וגם יגידו שזה בשמו של ישוע.‬

1019
00:58:46,064 --> 00:58:49,150
‫וראיתי את החרא הזה קורה לסבתא המתוקה שלי.‬

1020
00:58:49,150 --> 00:58:53,071
‫היא לא יכלה לקבל את זה שיש לה בת‬

1021
00:58:53,071 --> 00:58:55,114
‫שהייתה לסבית.‬

1022
00:58:55,114 --> 00:58:57,784
‫והייתי מסתכלת עליהן כשהיו בציבור.‬

1023
00:58:58,284 --> 00:59:01,996
‫ואפילו איך שהדודה שלי נשמה‬
‫היה מעצבן את סבתא שלי.‬

1024
00:59:01,996 --> 00:59:04,916
‫"למה את נושמת ככה?" הייתי חושבת, "מה?"‬

1025
00:59:04,916 --> 00:59:06,417
‫"היא צריכה לעצור את הנשימה?"‬

1026
00:59:07,293 --> 00:59:08,795
‫"אז היא כבר לא תהיה גיי?"‬

1027
00:59:15,051 --> 00:59:16,636
‫ודוד טינה...‬

1028
00:59:18,221 --> 00:59:21,558
‫הייתה מאוד כנה איתי... כילדה‬

1029
00:59:21,558 --> 00:59:24,769
‫כי היא ידעה שאני לא שופטת.‬

1030
00:59:24,769 --> 00:59:26,854
‫לא ידעתי איך לשפוט.‬

1031
00:59:27,605 --> 00:59:30,441
‫רק ידעתי להתייחס לאנשים כמו שהתייחסו אליי,‬

1032
00:59:30,441 --> 00:59:33,152
‫ודוד טינה הייתה טובה אליי מאוד,‬

1033
00:59:33,152 --> 00:59:35,238
‫כילדה.‬

1034
00:59:35,238 --> 00:59:38,324
‫אז חג מולד אחד, כשהייתי בערך בת שבע,‬

1035
00:59:39,117 --> 00:59:42,453
‫כל המבוגרים היו בפינת האוכל. הייתי במטבח.‬

1036
00:59:42,453 --> 00:59:45,081
‫הילדים היו בסלון ושיחקו בצעצועים שלהם.‬

1037
00:59:45,081 --> 00:59:46,833
‫למה הייתי במטבח?‬

1038
00:59:46,833 --> 00:59:49,919
‫ככה, טוב?‬

1039
00:59:49,919 --> 00:59:51,796
‫פאי ועוגות ועוגיות.‬

1040
00:59:51,796 --> 00:59:53,381
‫"הייתי במטבח"‬

1041
00:59:53,923 --> 00:59:54,799
‫כן?‬

1042
00:59:55,425 --> 00:59:59,095
‫דוד טינה נכנסה למטבח ואמרה, "ניקי"?‬

1043
00:59:59,762 --> 01:00:00,930
‫אמרתי, "כן, גברתי?"‬

1044
01:00:01,848 --> 01:00:03,391
‫היא אמרה, "אני לסבית".‬

1045
01:00:04,809 --> 01:00:06,144
‫אמרתי, "גם אני".‬

1046
01:00:09,272 --> 01:00:13,901
‫כי היא אמרה את זה כל כך יפה.‬
‫כאילו, "גם אני. אני כזו".‬

1047
01:00:13,901 --> 01:00:16,654
‫והיא אמרה, "לא".‬

1048
01:00:16,654 --> 01:00:18,281
‫"אני בוצ'ה."‬

1049
01:00:21,826 --> 01:00:25,330
‫"גם אני! גם אני בוצ'ה."‬

1050
01:00:25,830 --> 01:00:29,000
‫והיא אמרה, "ניקי, אני מזיינת נשים".‬

1051
01:00:30,293 --> 01:00:31,544
‫אמרתי, "אוקיי".‬

1052
01:00:37,133 --> 01:00:39,010
‫כי אין לי תשובה לזה.‬

1053
01:00:39,010 --> 01:00:40,928
‫אין לי שום תשובה לזה.‬

1054
01:00:53,816 --> 01:00:57,278
‫וראיתי את הקושי ביניהן.‬

1055
01:00:59,739 --> 01:01:03,910
‫ראיתי את הקושי ביניהן‬
‫בדרך שבה סבתא שלי הלכה לעולמה.‬

1056
01:01:05,119 --> 01:01:08,581
‫והן פשוט לא יכלו... להתפייס.‬

1057
01:01:09,248 --> 01:01:11,209
‫כי היא חשבה שהיא כישלון.‬

1058
01:01:12,877 --> 01:01:14,962
‫כי הביאה ילדה לסבית לעולם.‬

1059
01:01:15,963 --> 01:01:21,219
‫הכנסייה גרמה לה להאמין שהבת שלה היא חטא.‬

1060
01:01:22,178 --> 01:01:23,763
‫וככה היא התייחסה אליה.‬

1061
01:01:25,056 --> 01:01:27,392
‫אז דמיינו את הבלבול שלי כילדה‬

1062
01:01:27,392 --> 01:01:30,812
‫כי האישה הזו מבחינתי, לעזאזל,‬

1063
01:01:30,812 --> 01:01:32,772
‫הייתי הכול בשבילה.‬

1064
01:01:33,606 --> 01:01:35,692
‫אבל זו שהבאת לעולם,‬

1065
01:01:37,026 --> 01:01:39,362
‫את לא מסוגלת לחבק אותה‬

1066
01:01:39,362 --> 01:01:41,364
‫בגלל איך שהיא נולדה.‬

1067
01:01:41,864 --> 01:01:44,117
‫וראיתי את הקושי ביניהן.‬

1068
01:01:44,701 --> 01:01:46,619
‫בהחלט ראיתי את הקושי ביניהן.‬

1069
01:01:46,619 --> 01:01:51,249
‫וכשסבתא שלי הלכה לעולמה,‬
‫דוד טינה הפכה לחסרת דיור אלכוהוליסטית.‬

1070
01:01:52,500 --> 01:01:55,795
‫כי היא פשוט לא הצליחה להבין‬

1071
01:01:55,795 --> 01:01:57,922
‫למה אימא שלה‬

1072
01:01:57,922 --> 01:02:02,885
‫לא יכלה לאהוב אותה באופן שהייתה זקוקה לו.‬

1073
01:02:04,262 --> 01:02:05,430
‫ואני הרגשתי...‬

1074
01:02:08,558 --> 01:02:10,601
‫הרגשתי כמו פחדנית‬

1075
01:02:11,185 --> 01:02:13,104
‫כשסבתא שלי הלכה לעולמה.‬

1076
01:02:15,982 --> 01:02:18,151
‫כי לא הייתי מסוגלת לספר לסבתא שלי‬

1077
01:02:19,736 --> 01:02:21,863
‫מי באמת הנכדה שלה.‬

1078
01:02:23,865 --> 01:02:26,325
‫כי לא רציתי שתאהב אותי רק בדלתיים סגורות.‬

1079
01:02:28,369 --> 01:02:30,997
‫אהבתי את איך שאהבה אותי.‬

1080
01:02:31,497 --> 01:02:34,500
‫כשהלכנו לסופר, אם הופעתי על שער מגזין,‬

1081
01:02:34,500 --> 01:02:38,463
‫היא וידאה שכולם בחנות ידעו‬

1082
01:02:38,463 --> 01:02:40,631
‫שאני הנכדה שלה‬

1083
01:02:41,132 --> 01:02:43,384
‫ואני האוצר שלה.‬

1084
01:02:46,429 --> 01:02:48,639
‫אז לא יכולתי לספר לסבתא שלי‬

1085
01:02:49,348 --> 01:02:51,058
‫את המחשבות הסודיות שלי.‬

1086
01:02:52,101 --> 01:02:53,978
‫ועל הפנטזיות שלי.‬

1087
01:02:56,355 --> 01:02:58,566
‫כי לא רציתי שהיא‬

1088
01:02:59,317 --> 01:03:03,362
‫תאהב אותי רק בדלתיים סגורות,‬
‫ולא רציתי שתלך לעולמה‬

1089
01:03:03,362 --> 01:03:05,531
‫במחשבה שהיא כישלון.‬

1090
01:03:06,449 --> 01:03:08,201
‫כי אם הייתי מספרת לה...‬

1091
01:03:10,119 --> 01:03:11,829
‫את המחשבות הסודיות שלי...‬

1092
01:03:15,875 --> 01:03:17,835
‫היא הייתה מתה במחשבה‬

1093
01:03:18,669 --> 01:03:19,921
‫שהיא נכשלה.‬

1094
01:03:21,255 --> 01:03:24,801
‫אני יודעת שכולכם אומרים, "רק רגע אחד".‬

1095
01:03:28,221 --> 01:03:30,348
‫"את לסבית?"‬

1096
01:03:31,808 --> 01:03:34,477
‫אני לא... עד הסוף.‬

1097
01:03:42,527 --> 01:03:46,948
‫לא יכולתי לומר לה את זה.‬

1098
01:03:46,948 --> 01:03:49,367
‫ואתם יודעים כמה זה קשה לשמור סוד?‬

1099
01:03:51,536 --> 01:03:53,329
‫סודות גורמים לסרטן.‬

1100
01:03:59,377 --> 01:04:02,922
‫לחלקכם פה יש סודות.‬
‫אתם חושבים, "בבקשה אל תסתכלי עליי".‬

1101
01:04:02,922 --> 01:04:05,132
‫"אני תכף אפלוט את זה‬

1102
01:04:05,132 --> 01:04:07,218
‫אם רק אפתח את הפה. סודות!"‬

1103
01:04:09,887 --> 01:04:11,931
‫אבל כשנולדים עם זה,‬

1104
01:04:13,099 --> 01:04:15,560
‫אין מה לעשות לגבי זה.‬

1105
01:04:16,602 --> 01:04:17,562
‫כלום.‬

1106
01:04:18,479 --> 01:04:20,648
‫ובבקשה תבינו, ניסיתי.‬

1107
01:04:21,148 --> 01:04:24,318
‫ניסיתי להעלים את זה בזיונים. תקשיבו טוב.‬

1108
01:04:24,318 --> 01:04:29,407
‫ניסיתי להעלים את זה בזיונים כי לא רציתי‬
‫שיתייחסו אליי כאילו שיש לי מחלה‬

1109
01:04:29,407 --> 01:04:30,700
‫או שמשהו לא בסדר.‬

1110
01:04:30,700 --> 01:04:34,537
‫אז ניסיתי להזדיין עם כמה שיותר גברים.‬

1111
01:04:34,537 --> 01:04:37,957
‫לא הייתי זונה על מלא, אבל...‬

1112
01:04:39,750 --> 01:04:41,836
‫אבל הייתי שליש זונה.‬

1113
01:04:41,836 --> 01:04:43,629
‫הייתי רבע זונה.‬

1114
01:04:43,629 --> 01:04:47,884
‫ניקי פארקר הייתה אומרת,‬
‫"היי, פרופסור אוגלבי!"‬

1115
01:04:47,884 --> 01:04:51,095
‫היו הרבה מהם ברחבי העולם!‬

1116
01:04:56,058 --> 01:04:58,853
‫אבל שמרתי את הסוד הזה והבטחתי לעצמי‬

1117
01:04:58,853 --> 01:05:00,771
‫שלעולם לא אספר לאף אחד.‬

1118
01:05:02,398 --> 01:05:04,358
‫שאקח את זה לקבר.‬

1119
01:05:06,569 --> 01:05:08,821
‫כי ראיתי איך מתייחסים‬

1120
01:05:09,655 --> 01:05:12,450
‫לאנשים במשפחה שלי עם המחלה הזו.‬

1121
01:05:12,950 --> 01:05:16,329
‫כי גרמו לנו להאמין שזו מחלה.‬

1122
01:05:16,829 --> 01:05:17,997
‫נכון?‬

1123
01:05:18,956 --> 01:05:22,585
‫ולילה אחד, התאווה ממש עינתה אותי.‬

1124
01:05:23,586 --> 01:05:25,296
‫ישנתי במיטה.‬

1125
01:05:26,255 --> 01:05:28,841
‫וזה כאילו טפח לי על הכתף.‬

1126
01:05:28,841 --> 01:05:31,135
‫כאילו, "כוס, כוס".‬

1127
01:05:36,891 --> 01:05:40,144
‫שכבתי במיטה ופחדתי בטירוף כי‬

1128
01:05:40,645 --> 01:05:42,480
‫זה בעלי השלישי.‬

1129
01:05:43,230 --> 01:05:44,273
‫מבינים?‬

1130
01:05:45,274 --> 01:05:47,109
‫הוא השלישי.‬

1131
01:05:47,860 --> 01:05:49,320
‫הוא הבעל...‬

1132
01:05:52,156 --> 01:05:54,158
‫שאהב אותי כשהייתי בנקודת השפל שלי.‬

1133
01:05:54,659 --> 01:05:56,869
‫כאילו שהייתי בנקודת השיא שלי.‬

1134
01:05:57,370 --> 01:05:59,288
‫הוא הבעל...‬

1135
01:06:02,249 --> 01:06:05,419
‫שגורם לי להרגיש כמו שאף אדם אחר בעולם‬

1136
01:06:05,419 --> 01:06:07,964
‫לא גרם לי להרגיש בעבר.‬

1137
01:06:07,964 --> 01:06:09,423
‫הוא הבעל הזה.‬

1138
01:06:09,423 --> 01:06:12,426
‫ויש נשים שחורות ששואלות,‬
‫"למה את קוראת לו אבא'לה?"‬

1139
01:06:12,426 --> 01:06:15,888
‫אגיד לכם למה.‬
‫אהיה ברורה מאוד. כי הוא מגדל אותי.‬

1140
01:06:15,888 --> 01:06:18,808
‫אומר לכם למה‬
‫אני קוראת לגבר השחור הזה "אבא'לה".‬

1141
01:06:18,808 --> 01:06:21,435
‫הגבר השחור הזה נותן לי כל מה שאבא שלי‬

1142
01:06:21,435 --> 01:06:24,939
‫לא רצה לתת לי‬
‫או לא שם עליי מספיק כדי לתת לי.‬

1143
01:06:24,939 --> 01:06:27,108
‫לכן אני קוראת לגבר השחור הזה "אבא'לה".‬

1144
01:06:27,108 --> 01:06:30,736
‫כשיש גבר שחור‬
‫שמבחינתו כל המגרעות שלך הן יתרונות...‬

1145
01:06:31,737 --> 01:06:35,658
‫באותו לילה שבו שכבתי במיטה והייתי מבועתת...‬

1146
01:06:36,993 --> 01:06:38,577
‫הייתי מבועתת.‬

1147
01:06:39,328 --> 01:06:42,581
‫כי אמרתי לעצמי, "לא לזה הוא הסכים".‬

1148
01:06:43,791 --> 01:06:47,336
‫הוא הסכים לקבל אותך. לא אותך ועוד מישהי.‬

1149
01:06:56,012 --> 01:06:57,346
‫אז מה לעשות?‬

1150
01:06:57,930 --> 01:07:01,392
‫מה לעשות באותו רגע כשאת שוכבת לצד האדם‬

1151
01:07:01,392 --> 01:07:04,562
‫שמכיר אותך טוב יותר משאת מכירה את עצמך?‬

1152
01:07:04,562 --> 01:07:07,273
‫כי הקדיש לך תשומת לב עוד כשהייתם ילדים‬

1153
01:07:07,273 --> 01:07:10,359
‫הרבה יותר משהקדשת לעצמך.‬

1154
01:07:10,359 --> 01:07:11,861
‫ואני שוכבת במיטה ההיא,‬

1155
01:07:11,861 --> 01:07:14,113
‫והדבר הזה מענה אותי ממש,‬

1156
01:07:14,113 --> 01:07:17,992
‫זה גורם לי להרגיש חולה,‬
‫רגשית, פיזית, רוחנית,‬

1157
01:07:17,992 --> 01:07:21,412
‫כי אני מרגישה‬
‫שאסור לי לגלות לאף אחד איך נולדתי.‬

1158
01:07:21,412 --> 01:07:24,206
‫והייתי צריכה להעיר אותו.‬

1159
01:07:24,206 --> 01:07:26,876
‫פחדתי ואמרתי, "בבקשה, כשאספר לך,‬

1160
01:07:26,876 --> 01:07:28,377
‫אל תעזוב אותי."‬

1161
01:07:29,420 --> 01:07:31,338
‫"כי אז לא אוכל לנשום."‬

1162
01:07:31,839 --> 01:07:34,133
‫"אבל אני חייבת לספר לך,‬
‫מותק, כי אתה מכיר אותי,‬

1163
01:07:34,133 --> 01:07:35,926
‫אתה יודע כשמשהו לא בסדר,‬

1164
01:07:35,926 --> 01:07:38,846
‫ומשהו לא בסדר כבר שנים."‬

1165
01:07:39,889 --> 01:07:43,184
‫אבל בגלל שאני מפורסמת, כוכבת,‬

1166
01:07:43,684 --> 01:07:45,144
‫יכולתי להסתתר מאחורי מסכה.‬

1167
01:07:45,144 --> 01:07:47,480
‫מאחורי מסכה של הדברים היפים שלי.‬

1168
01:07:47,480 --> 01:07:50,316
‫אבל באותו לילה המסכה הייתה חייבת לרדת.‬

1169
01:07:52,568 --> 01:07:54,403
‫והייתי חייבת להעיר אותו.‬

1170
01:07:56,113 --> 01:07:58,532
‫ואמרתי, "אבא'לה, אני חייבת לספר לך משהו".‬

1171
01:07:59,825 --> 01:08:01,911
‫הוא אמר, "מאמי, מה קרה?"‬

1172
01:08:02,870 --> 01:08:04,663
‫אמרתי, "יש לי סוד".‬

1173
01:08:06,916 --> 01:08:11,504
‫"ותבטיח לי שכשאספר לך לא תעזוב אותי."‬

1174
01:08:13,047 --> 01:08:16,008
‫הוא אמר,‬
‫"מוניק, אין שום דבר שתוכלי לספר לי‬

1175
01:08:16,884 --> 01:08:19,136
‫שיגרום לי לעזוב אותך."‬

1176
01:08:21,138 --> 01:08:22,473
‫אמרתי, "טוב".‬

1177
01:08:23,307 --> 01:08:24,767
‫"הינה זה בא."‬

1178
01:08:24,767 --> 01:08:28,104
‫אמרתי, "אבא'לה..." הוא אמר, "רק רגע".‬

1179
01:08:31,482 --> 01:08:33,400
‫"רצחת מישהו?"‬

1180
01:08:35,486 --> 01:08:38,781
‫אמרתי, "לא. לא רצחתי אף אחד".‬

1181
01:08:39,281 --> 01:08:40,658
‫הוא אמר, "טוב. דברי".‬

1182
01:08:44,954 --> 01:08:46,372
‫אמרתי, "אבא'לה..."‬

1183
01:08:47,289 --> 01:08:49,917
‫והלב שלי דהר כי זו הפעם הראשונה‬

1184
01:08:49,917 --> 01:08:53,379
‫שבה אני מתכוננת לומר את זה בקול רם למישהו.‬

1185
01:08:57,883 --> 01:08:59,301
‫אמרתי, "אבא'לה,‬

1186
01:09:00,594 --> 01:09:04,348
‫אני רוצה להיות עם אישה אחרת, מינית."‬

1187
01:09:06,100 --> 01:09:08,060
‫הוא הסתכל עליי,‬

1188
01:09:08,686 --> 01:09:12,481
‫בצורה כל כך יפה וסבלנית ואוהבת...‬

1189
01:09:14,108 --> 01:09:16,277
‫ואמר, "גם אני!"‬

1190
01:09:18,612 --> 01:09:22,366
‫הוא אמר, "תמצאי אותה ונזיין אותה יחד!"‬

1191
01:09:22,867 --> 01:09:26,579
‫"זה מה שמטריד אותך כל השנים?"‬

1192
01:09:26,579 --> 01:09:29,331
‫הוא אמר, "כוס זה דבר מדהים!"‬

1193
01:09:29,331 --> 01:09:34,003
‫אמרתי, "לגמרי!"‬
‫הוא אמר, "לכי להשיג לך כוס!"‬

1194
01:09:40,259 --> 01:09:43,429
‫אז אמרתי לעצמי,‬
‫"אני חייבת להשאיר את זה כפנטזיה".‬

1195
01:09:45,222 --> 01:09:47,766
‫"אני חייבת להשאיר את זה כפנטזיה,‬
‫כי אני מכירה את עצמי."‬

1196
01:09:48,434 --> 01:09:51,395
‫"וילכלכו עליי בקהילת הלהטב"ק."‬

1197
01:09:51,395 --> 01:09:54,440
‫"ילכלכו עליי ויגידו, 'היא נלחמת לשוויון‬

1198
01:09:54,440 --> 01:09:56,567
‫אבל היא לא נותנת יחס שוויוני.'"‬

1199
01:09:59,820 --> 01:10:02,156
‫כי אחרי שתלקקי אותי, תודה רבה.‬

1200
01:10:06,660 --> 01:10:08,495
‫"רוצה קפה או משהו?"‬

1201
01:10:10,873 --> 01:10:13,584
‫"לא, גברת."‬

1202
01:10:14,627 --> 01:10:17,087
‫"שלא תשימי את הכוס שלך... לא!"‬

1203
01:10:18,964 --> 01:10:22,551
‫"אבל מוניק, ירדתי לך!" "ותודה רבה לך!"‬

1204
01:10:23,135 --> 01:10:25,179
‫"את אדיבה."‬

1205
01:10:26,180 --> 01:10:28,182
‫"את חכמה."‬

1206
01:10:28,724 --> 01:10:31,769
‫"את חשובה!"‬

1207
01:10:33,479 --> 01:10:35,189
‫אנשים שאלו אותי...‬

1208
01:10:36,649 --> 01:10:38,192
‫"איך את מסוגלת‬

1209
01:10:39,485 --> 01:10:40,819
‫להמשיך הלאה?"‬

1210
01:10:41,862 --> 01:10:44,240
‫"איך את מסוגלת‬

1211
01:10:44,740 --> 01:10:46,075
‫להמשיך הלאה?"‬

1212
01:10:46,659 --> 01:10:50,704
‫כי כשאת נולדת ילדה שחורה קטנה ושמנה,‬

1213
01:10:51,205 --> 01:10:54,375
‫את רק רוצה אישור וקבלה.‬

1214
01:10:54,375 --> 01:10:56,627
‫זה כל מה שאת פאקינג רוצה.‬

1215
01:10:56,627 --> 01:11:00,381
‫את רק רוצה שיקבלו אותך.‬

1216
01:11:00,381 --> 01:11:04,218
‫ותעשי הכול כדי שיקבלו אותך.‬

1217
01:11:04,218 --> 01:11:06,804
‫את נלחמת בשביל שיקבלו אותך.‬

1218
01:11:06,804 --> 01:11:09,139
‫וכשהתבגרתי אמרתי, "יודעת מה?"‬

1219
01:11:09,139 --> 01:11:13,686
‫"מה שאת צריכה לעשות‬
‫זה לקבל דברים בשלוות נפש."‬

1220
01:11:13,686 --> 01:11:15,688
‫אז הייתי צריכה לקבל את העובדה‬

1221
01:11:16,313 --> 01:11:19,984
‫שאבא שלי היה אלכוהוליסט‬

1222
01:11:19,984 --> 01:11:22,194
‫ולא שם זין על המשפחה שלו.‬

1223
01:11:22,194 --> 01:11:24,280
‫הייתי צריכה לקבל את העובדה‬

1224
01:11:24,280 --> 01:11:27,283
‫שאימא שלי הייתה מכורה להימורים‬

1225
01:11:27,283 --> 01:11:29,827
‫והייתה מהמרת על כל דבר.‬

1226
01:11:29,827 --> 01:11:31,787
‫הייתי צריכה לקבל את העובדה‬

1227
01:11:31,787 --> 01:11:34,581
‫שאחי הגדול היה מתעלל מינית.‬

1228
01:11:34,581 --> 01:11:37,501
‫הייתי צריכה לקבל את העובדה שהאח האחר שלי‬

1229
01:11:37,501 --> 01:11:41,213
‫חתם את שמי על מסמכים ודפק לי את המוניטין.‬

1230
01:11:41,213 --> 01:11:44,049
‫אני לא שופטת את זה. זה פשוט מה שיש.‬

1231
01:11:44,049 --> 01:11:48,679
‫אז זה אפשר לי לקבל את זה‬
‫כשאנשים טרחו לומר לי מה אני לא.‬

1232
01:11:48,679 --> 01:11:52,057
‫כשאמרו לי, "את לא דייב שאפל".‬

1233
01:11:52,057 --> 01:11:54,268
‫"את לא איימי שומר."‬

1234
01:11:54,268 --> 01:11:56,437
‫"את לא כריס רוק."‬

1235
01:11:56,437 --> 01:11:58,605
‫החארות האלה צדקו.‬

1236
01:11:58,605 --> 01:12:01,775
‫כי קוראים לי מוניק.‬

1237
01:12:13,704 --> 01:12:16,957
{\an8}‫- אני אוהב אותך, מוניק -‬

1238
01:12:38,020 --> 01:12:47,654
‫מוניק!‬

1239
01:15:43,372 --> 01:15:48,377
‫תרגום כתוביות: כפיר מי-בר‬