1 00:01:19,351 --> 00:01:25,351 - HD-RooK -סונכרן לגרסה זו על ידי SubsCenter : מצוות 2 00:01:37,552 --> 00:01:41,014 יש מעט מקומות אליהם קשה .יותר להגיע בעולם הזה 3 00:01:41,222 --> 00:01:44,434 .אבל אין כאלה בהם קשה יותר לחיות 4 00:01:45,184 --> 00:01:47,896 הטמפרטורה הממוצעת כאן בתחתית העולם 5 00:01:48,104 --> 00:01:50,481 .היא 50 מעלות רגועות מתחת לאפס 6 00:01:50,690 --> 00:01:53,109 .זה כאשר השמש זורחת 7 00:01:53,526 --> 00:01:55,069 .זה לא תמיד היה כך 8 00:01:56,029 --> 00:01:58,615 בעבר, אנטרקטיקה היתה מקום טרופי 9 00:01:58,823 --> 00:02:01,951 .מיוער בצפיפות ושוקק חיים 10 00:02:02,160 --> 00:02:05,288 .אבל אז החלה היבשת להיסחף דרומה 11 00:02:05,496 --> 00:02:07,582 ועד שהיא גמרה להיסחף 12 00:02:07,707 --> 00:02:11,669 :היער הצפוף הוחלף בציפוי חדש לאדמה 13 00:02:11,753 --> 00:02:13,546 .קרח 14 00:02:16,549 --> 00:02:21,262 ,בנוגע לתושבים הקודמים כולם מתו או עברו הלאה לפני זמן רב 15 00:02:21,471 --> 00:02:25,099 .ובכן, כמעט כולם 16 00:02:27,936 --> 00:02:31,481 .האגדה אומרת ששבט אחד נשאר מאחור 17 00:02:40,740 --> 00:02:43,660 אולי הם חשבו ששינויי .מזג האויר יהיו זמניים 18 00:02:43,868 --> 00:02:47,205 .או אולי הם היו פשוט עקשנים 19 00:02:47,622 --> 00:02:53,253 ,אבל מה שלא היו סיבותיהם .הנשמות החסונות הללו סירבו לעזוב 20 00:02:54,295 --> 00:02:56,714 במשך מיליוני שנים הם קבעו את ביתם 21 00:02:56,923 --> 00:03:01,719 ביבשה החשוכה, היבשה, שטופת הרוחות והקרה ביותר על כדור הארץ 22 00:03:03,179 --> 00:03:06,516 .והם עשו זאת בכוחות עצמם 23 00:03:06,599 --> 00:03:09,936 כך שבמידה מסוימת זהו סיפור הישרדות 24 00:03:10,144 --> 00:03:12,438 .סיפור של חיים המנתחים את המוות 25 00:03:12,647 --> 00:03:15,066 .אבל זה יותר מזה, למען האמת 26 00:03:15,149 --> 00:03:17,443 .זה סיפור על אהבה 27 00:03:26,202 --> 00:03:30,582 ,בדומה לסיפורי האהבה האחרים .זה מתחיל במעשה של טיפשות מוחלטת 28 00:03:37,589 --> 00:03:40,508 .הפינגווין הקיסרי, מבחינה טכנית, הוא ציפור 29 00:03:40,717 --> 00:03:44,053 .למרות שציפור זו קבעה את ביתה בים 30 00:03:44,762 --> 00:03:47,682 אז, אם אתם תוהים מה הוא עושה כאן למעלה על הקרח 31 00:03:47,891 --> 00:03:51,019 .זה, למעשה, חלק מסיפורינו 32 00:03:51,227 --> 00:03:53,313 כל שנה, בערך באותו הזמן 33 00:03:53,521 --> 00:03:55,940 הוא עוזב את הנוחות של ביתו הימי 34 00:03:56,024 --> 00:03:58,443 .ויוצא למסע מרשים 35 00:03:58,651 --> 00:04:01,237 הוא יגמע מרחקים גדולים 36 00:04:01,362 --> 00:04:04,073 ,ולמרות היותו ציפור הוא לא יעוף 37 00:04:04,157 --> 00:04:07,619 ,על אף שהוא חי בים הוא לא ישחה 38 00:04:07,827 --> 00:04:10,413 .לרוב, הוא ילך 39 00:04:10,622 --> 00:04:12,207 .אבל הוא לא ילך לבדו 40 00:04:25,354 --> 00:04:28,273 .זהו חודש מרץ הקיץ נגמר 41 00:04:28,482 --> 00:04:32,444 וחורף קוטבי ארוך נוסף עומד להתחיל 42 00:04:33,195 --> 00:04:37,449 הציפורים אכלו במימי הים במשך שלושה חודשים 43 00:04:37,658 --> 00:04:40,160 עכשיו, בטניהם מלאות 44 00:04:40,369 --> 00:04:43,497 .זה הזמן למצוא בני זוג 45 00:04:48,710 --> 00:04:52,339 אזור הרבייה שלהם יכול להיות במרחק של עד 110 ק"מ 46 00:04:52,548 --> 00:04:57,261 כדי להגיע לשם הם ילכו .יומם ולילה ברציפות 47 00:04:57,469 --> 00:05:00,264 .לעיתים במשך שבוע 48 00:05:00,889 --> 00:05:06,019 .זהו מסע ארוך, מסוכן ונראה כבילתי אפשרי 49 00:05:06,228 --> 00:05:09,147 .וכמה מהם לא ישרדו אותו 50 00:05:32,901 --> 00:05:37,489 ובכל אופן, כאשר אחרון הפינגווינים עולה לבסוף על הקרח 51 00:05:37,698 --> 00:05:39,867 צעדתם הארוכה תתחיל 52 00:05:40,075 --> 00:05:43,745 .בדיוק כפי שהיה במשך אלפי שנים 53 00:07:16,630 --> 00:07:19,550 .היעד תמיד זהה 54 00:07:19,758 --> 00:07:21,844 .הדרך, לעומת זאת, לא 55 00:07:23,637 --> 00:07:27,683 הקרח עליו הציפורים נעות .לא מפסיק לזוז ולהשתנות 56 00:07:27,891 --> 00:07:32,062 מחסומי דרכים חדשים יופיעו .כדי לבלבל אותם מדי שנה 57 00:07:34,064 --> 00:07:37,901 .איננו בטוחים, כיצד בדיוק הם מוצאים את דרכם 58 00:07:38,110 --> 00:07:40,737 .אולי הם הסתייעו בשמש 59 00:07:40,946 --> 00:07:42,489 .או בכוכבים 60 00:07:42,698 --> 00:07:46,368 או אולי, מעצם העובדה, שהם צעדו בדרך הזו במשך אלפי דורות 61 00:07:46,577 --> 00:07:49,496 .הם מודרכים על ידי מצפן בלתי נראה בתוכם 62 00:07:51,248 --> 00:07:53,125 .הם לא נשארים נטועים במקומם לאורך זמן 63 00:07:53,333 --> 00:07:55,836 .לבסוף, אחד מהם ימצא את השביל 64 00:07:56,044 --> 00:07:58,547 .והמסע ימשיך 65 00:08:24,581 --> 00:08:28,543 ,כשהם יתעייפו מההליכה .הם יתנו מנוחה לרגליהם 66 00:08:28,752 --> 00:08:31,671 .הם ישתמשו בביטניהם במקום זאת 67 00:09:28,329 --> 00:09:32,083 .צעדתם היא בד"כ מצעד חינני 68 00:09:32,917 --> 00:09:35,002 .אבל לא תמיד 69 00:09:50,977 --> 00:09:54,730 .בכל יום הטמפרטורה יורדת עוד קצת 70 00:09:55,648 --> 00:09:58,568 .והשמש שוקעת מוקדם יותר 71 00:10:00,570 --> 00:10:05,449 ,מזג האויר נעשה קשה יותר .באופן מורגש, כמעט מדי שעה 72 00:10:10,454 --> 00:10:15,167 .כעת שיירות דומות מתקרבות מכל הכיוונים 73 00:10:15,334 --> 00:10:19,922 ולבסוף, לעיתים קרובות באותו היום 74 00:10:20,172 --> 00:10:22,466 אפילו בסביבות אותו הזמן 75 00:10:22,550 --> 00:10:28,306 הם יגיעו למקום בו כל אחד מהם נולד 76 00:11:17,482 --> 00:11:20,485 .כאן הם יזדווגו בביטחון יחסי 77 00:11:20,694 --> 00:11:24,239 הם עכשיו רחוקים משפת הים .במקום בו אורבים הטורפים 78 00:11:24,447 --> 00:11:29,161 וקירות הקרח הגדולים יספקו הגנה מסוימת מהרוחות הקשות 79 00:11:29,244 --> 00:11:31,746 אבל, הסיבה האמיתית שבעטיה הם בחרו במקום זה 80 00:11:31,955 --> 00:11:33,540 נמצאת מתחת לרגליהם 81 00:11:33,748 --> 00:11:35,417 .הקרח עבה יותר כאן 82 00:11:35,625 --> 00:11:37,711 הוא ישאר מוצק עד הקיץ 83 00:11:37,919 --> 00:11:40,922 כך שהצעירים שלהם ישמרו מליפול למים 84 00:11:40,964 --> 00:11:43,508 אל הים המקפיא 85 00:11:46,553 --> 00:11:49,389 וכך, כשהגיעו 86 00:11:49,473 --> 00:11:52,309 :הם מתחילים למלא את מטרת מסעם 87 00:11:52,517 --> 00:11:55,020 .מציאת בני זוג 88 00:11:55,228 --> 00:11:58,023 .איננו יודעים בדיוק מה הם מחפשים בשותפיהם 89 00:11:58,064 --> 00:12:01,943 .אנו רק יודעים שהם, למעשה, מחפשים 90 00:12:02,736 --> 00:12:07,324 .אנו יודעים גם, שהם מוצאים את מה שחיפשו 91 00:12:16,458 --> 00:12:20,086 .הפינגווינים הקיסריים הם מונוגאמיים בערך 92 00:12:20,462 --> 00:12:23,256 .הם מזדווגים עם שותף אחד בלבד בשנה 93 00:12:23,465 --> 00:12:28,178 מה שאומר שלכל עונה חדשה יש כללי משחק חדשים 94 00:12:31,097 --> 00:12:34,100 היות שיש פחות זכרים מנקבות כאן 95 00:12:34,226 --> 00:12:37,771 מעשי עוינות בין הגברות הם בלתי נמנעים 96 00:12:37,854 --> 00:12:41,399 זכר תפוס הופך בין רגע לזכר לא פנוי 97 00:12:41,608 --> 00:12:47,030 כך שמדי פעם, נקבה תנסה להפריע לחיזור 98 00:12:54,454 --> 00:12:56,748 .לזכרים, לא נראה שזה מפריע 99 00:12:56,957 --> 00:13:02,170 ,הם ממתינים לסיום הקרב .ומנצלים את הזמן לטיפוח 100 00:13:05,924 --> 00:13:08,927 .הם, באמת, לא כל כך שונים מאיתנו 101 00:13:11,138 --> 00:13:13,014 .הם עושים פרצופים 102 00:13:13,098 --> 00:13:14,891 .הם עושים קולות 103 00:13:15,183 --> 00:13:16,977 .הם עושים פוזות 104 00:13:18,311 --> 00:13:23,525 .ומדי פעם הם יעסקו בספורט מגע 105 00:14:22,000 --> 00:14:25,128 ,תוך מספר שבועות מועט בצורה אחת או אחרת 106 00:14:25,337 --> 00:14:29,424 .רוב החיות מצאו את האחד שחיפשו 107 00:17:28,154 --> 00:17:29,530 לשמונת החדשים הבאים 108 00:17:29,739 --> 00:17:34,118 .שני אלה ישתתפו בעסקים עתיקים ומורכבים 109 00:17:34,327 --> 00:17:36,412 .תהיה רכות 110 00:17:36,621 --> 00:17:38,498 .תיהיה פרידה 111 00:17:38,706 --> 00:17:40,249 .יהיה איחוד 112 00:17:40,458 --> 00:17:45,254 ,ואם השותפות שלהם צולחת .יהיו שם גם חיים חדשים 113 00:17:45,588 --> 00:17:48,508 בינתיים, הם ממתינים 114 00:17:48,591 --> 00:17:51,094 לביצים ולחורף הברוטאלי 115 00:17:51,302 --> 00:17:55,056 .שיעשה ככל יכולתו להרוס את הביצים הללו 116 00:18:26,045 --> 00:18:30,091 כשמגיע חודש מאי כמעט ונעלם האור מהשמיים 117 00:18:30,300 --> 00:18:33,344 .והטמפרטורה ממשיכה לצנוח 118 00:18:35,722 --> 00:18:39,058 ולאלו שהחלו לצעוד מאוחר מדי 119 00:18:39,267 --> 00:18:43,354 או שנשרכו מאחור בגלל חולשה או רעב 120 00:18:43,438 --> 00:18:47,317 .התקווה להישרדות רחוקה עכשיו 121 00:18:55,533 --> 00:18:59,078 .לפינגווין הבודד אין סיכוי כנגד קור החורף 122 00:18:59,287 --> 00:19:01,080 הוא פשוט ידהה ויעלם 123 00:19:01,289 --> 00:19:05,335 .יספג ע"י הלבן העצום שמסביבו 124 00:19:50,015 --> 00:19:51,767 כשיורד החורף 125 00:19:51,892 --> 00:19:55,104 ההגנה היחידה של השבט כנגד הקור המקפיא 126 00:19:55,312 --> 00:19:57,189 .זו הקבוצה בעצמה 127 00:19:57,398 --> 00:20:01,777 זה כמעט כמו שהם יוצרים .אורגניזם חדש לגמרי 128 00:20:03,028 --> 00:20:06,574 החיות המצופפות יוצרות מסה נעה אחת 129 00:20:06,699 --> 00:20:11,287 אשר מתוכננת למטרה האחידה של שמירת החמימות 130 00:20:13,455 --> 00:20:17,626 .סערת החורף הראשונה הגיעה אליהם 131 00:21:05,936 --> 00:21:11,566 ,תוך מספר שבועות מועט .ימים יעברו ללא שום אור 132 00:21:13,777 --> 00:21:18,573 ,ירחים באים והולכים במה שבקרוב יהיה לילה נצחי 133 00:21:21,159 --> 00:21:24,079 ולבסוף, ביום אחד בתחילת יוני 134 00:21:24,287 --> 00:21:27,541 .אנו נזכרים מדוע הם הגיעו לכאן 135 00:21:44,850 --> 00:21:49,312 ברגע בו מופיע הביצה, .היא מוסתר מידית מהקור 136 00:21:49,521 --> 00:21:52,566 הלב הזעיר הפועם בתוך הקליפה לא יכול לשרוד 137 00:21:52,774 --> 00:21:56,611 .יותר מאשר רגע חשיפה אחד לאויר הקפוא 138 00:22:28,852 --> 00:22:32,481 :מעכשיו הלאה, לזוג יש מטרה אחת בלבד 139 00:22:32,689 --> 00:22:35,400 .לשמור את ביצתם בחיים 140 00:22:35,525 --> 00:22:39,279 .האם הרעבה חייבת לחזור מיד לים כדי לאכול 141 00:22:39,363 --> 00:22:43,659 אך לפני שהיא עוזבת, היא חייבת להפקיד את השמירה על הביצה בידיי האב 142 00:22:57,214 --> 00:23:03,053 ,כמה, זוגות צעירים, ככל הנראה .אימפולסיביים או נחפזים מדי 143 00:23:07,432 --> 00:23:11,687 .ובתוך רגעים ספורים, עסקיהם מגיעים לסיום 144 00:23:21,071 --> 00:23:23,073 הם יכולים רק לצפות 145 00:23:23,281 --> 00:23:26,284 כשהקרח תובע לעצמו את ביצתם 146 00:23:26,493 --> 00:23:28,787 .ואת החיים שבטוחה 147 00:23:48,833 --> 00:23:52,169 .שותפותם של הזוג הזה הסתיימה 148 00:23:52,586 --> 00:23:55,631 .המסע הארוך היה לריק 149 00:23:55,923 --> 00:23:58,217 ומבלי סיבה להישאר 150 00:23:58,426 --> 00:24:01,262 .הם ינדדו בחזרה לים 151 00:24:03,973 --> 00:24:08,144 .זוגות אחרים איבדו, גם הם, את ביציהם 152 00:24:10,646 --> 00:24:12,690 כאשר אצל אחרים 153 00:24:12,898 --> 00:24:15,818 .השותפות עומדת להשתנות 154 00:24:16,235 --> 00:24:18,237 בסבלנות אין קץ 155 00:24:18,446 --> 00:24:21,991 הזוג מתרגל את הצעדים להם יזדקק להעברת הביצה 156 00:24:22,199 --> 00:24:25,411 .מהאם לאב 157 00:24:32,084 --> 00:24:36,881 הם מתרגלים את הבלט המסורבל הזה עשרות פעמים במידת הצורך 158 00:24:39,175 --> 00:24:42,511 ואז, בזהירות רבה 159 00:24:42,720 --> 00:24:44,805 .הם יבצעו את הריקוד 160 00:25:13,084 --> 00:25:16,295 וכעט מתחיל אחד מתפקידי הטבע 161 00:25:16,420 --> 00:25:19,965 .המדהימים ומעוררי החיבה להתגלות 162 00:25:21,217 --> 00:25:25,679 זה הפינגווין הזכר אשר .יטפל בביצתם היחידה של הזוג 163 00:25:26,097 --> 00:25:30,684 בשעה שהאם אוכלת ואוספת אוכל להביא בחזרה לרך הנולד 164 00:25:30,810 --> 00:25:36,107 יהיה זה האב שיגן על הביצה .מפני הרוחות העזות והקור 165 00:25:36,315 --> 00:25:39,777 הוא יצור קן לביצה, מעל טפריו 166 00:25:39,860 --> 00:25:44,865 וישמור אותה בטוחה וחמימה תחת קפל עור בבטנו 167 00:25:48,327 --> 00:25:52,706 .והוא יעשה זאת במשך יותר מחודשיים 168 00:26:23,654 --> 00:26:25,322 לאחר שמסרה את הביצה 169 00:26:25,531 --> 00:26:28,451 .האם המותשת חייבת לעזוב במהירות 170 00:26:31,287 --> 00:26:34,415 .היא חייבת לאכול בקרוב, אחרת תמות 171 00:26:40,880 --> 00:26:43,174 עם התקדמות החורף 172 00:26:43,257 --> 00:26:46,177 .האב יבחֵן בקשיים רבים 173 00:26:50,055 --> 00:26:52,767 .גם האם תבחן 174 00:26:52,975 --> 00:26:56,395 מסע החזרה שלה לים קשה יותר, משמעותית 175 00:26:56,520 --> 00:26:59,523 .מהמסע המקורי שלה לאזור הקינון 176 00:26:59,732 --> 00:27:01,400 .קר יותר עכשיו 177 00:27:01,609 --> 00:27:06,197 .והיא איבדה כשליש ממשקל גופה בייצור הביצה 178 00:27:06,405 --> 00:27:09,825 .היא גוועת באופן מילולי 179 00:27:11,202 --> 00:27:13,704 .כמובן, שגם האב קרוב לגוויעה 180 00:27:13,829 --> 00:27:18,292 .אבל עבורם, ארוחה היא דבר הנמצא במרחק 181 00:27:18,793 --> 00:27:21,629 כאשר זמן הערנות שלהם מעל הביצה הסתיים 182 00:27:21,837 --> 00:27:25,174 אבות הפינגווינים היו ללא שום סוג של מזון 183 00:27:25,382 --> 00:27:27,885 .במשך יותר מ-125 ימים 184 00:27:28,094 --> 00:27:31,013 והם עמדו באחד החורפים 185 00:27:31,097 --> 00:27:33,516 .האלימים והקטלניים ביותר על פני כדור הארץ 186 00:27:33,724 --> 00:27:36,727 .הכל למען הגוזל 187 00:30:02,645 --> 00:30:06,316 כשהאבות מתמקמים להמתנתם .הארוכה באזורי הגידול 188 00:30:06,524 --> 00:30:09,235 .סערת החורף השניה מגיעה 189 00:30:09,444 --> 00:30:13,072 .הטמפרטורה כעת היא 60 מעלות מתחת האפס 190 00:30:13,281 --> 00:30:15,992 וזה מבלי לקחת בחשבון את הרוח 191 00:30:16,117 --> 00:30:20,079 .שיכולה לנשוב במהירות שח 160 קמ"ש 192 00:30:26,753 --> 00:30:30,173 למרות שהם מסוגלים להיות אגרסיביים בשאר הזמן 193 00:30:30,381 --> 00:30:33,217 .בתקופה הזו הזכרים רגועים לחלוטין 194 00:30:33,384 --> 00:30:36,220 קבוצה מאוחדת ומשתפת פעולה 195 00:30:36,429 --> 00:30:41,643 הם נצמדים אל מול הסערה ע"י .איחוד אלפי גופותיהם למסה אחת 196 00:30:41,726 --> 00:30:43,394 הם יעשו משמרות 197 00:30:43,603 --> 00:30:47,273 כשכל אחד מהם יבלה חלק מהזמן במרכז החבורה 198 00:30:47,482 --> 00:30:49,859 .שם חמים יותר 199 00:31:00,543 --> 00:31:01,878 תוך כדי התזוזה 200 00:31:02,087 --> 00:31:06,257 .האבות יאזנו את ביציהם כמו לוליינים על חבל דק 201 00:32:57,535 --> 00:33:01,998 .האמהות המותשות צעדו 110 ק"מ 202 00:33:02,624 --> 00:33:06,086 הן חזרו עכשיו למקום ממנו .התחיחלו לפני שלושה חודשים 203 00:33:06,586 --> 00:33:09,631 .אך הן אינן קרובות, כלל וכלל, לשפת המים 204 00:33:09,839 --> 00:33:12,550 קרח חדש נוצר לאורח החוף 205 00:33:12,759 --> 00:33:17,639 ומכריח אותן ללכת קילומטרים נוספים כדי להגיע לים 206 00:33:24,521 --> 00:33:27,524 .המזון, למעשה, נמצא כמה סנטימטרים מתחתם 207 00:33:28,692 --> 00:33:31,486 .אבל, אין להן דרך להביא אותו לכאן 208 00:33:47,021 --> 00:33:50,983 כדי לשרוד הן צריכות להגיע לקצה הקרח החדש 209 00:33:51,192 --> 00:33:53,986 .או למצוא איזה פתח אחר 210 00:33:55,571 --> 00:34:00,159 .לעיתים החיפוש הזה יארך ימים 211 00:35:10,521 --> 00:35:15,318 מטבע הדברים, אחרי ההליכה הארוכה הן להוטות לחזור אל המים 212 00:35:15,526 --> 00:35:19,072 .לפעמים, להוטות קצת יותר מידי 213 00:36:34,647 --> 00:36:38,192 הן יכולות לעצור את נשימתם במשך יותר מ 15 דקות 214 00:36:39,152 --> 00:36:43,322 ולצלול לעומק של 500 מטר 215 00:36:44,365 --> 00:36:50,288 להתקרב לקרקעית הים עצמה כדי לצוד דגים, סרטני קריל ודיונונים 216 00:37:00,923 --> 00:37:05,303 הן גם שוחות לאורך הקרח ממש מתחת פני הים 217 00:37:05,511 --> 00:37:09,057 .בחיפוש אחר דגים שנתקעו שם 218 00:37:13,644 --> 00:37:17,106 בשעה בה האמהות ממלאות את בטניהן הריקות 219 00:37:17,315 --> 00:37:20,109 האבות נאחזים בחיים על פני השטח 220 00:37:20,318 --> 00:37:23,780 .בניסיון לשמור את הביצים בטוחות וחמימות 221 00:37:41,589 --> 00:37:46,719 הרוח, מדי פעם, תביא שלג .כדי להרוות את צימאון הזכרים 222 00:37:47,005 --> 00:37:50,758 הם נמצאים עכשיו ללא מזון .במשך יותר משלושה חודשים 223 00:37:51,885 --> 00:37:56,472 כל יום מקרב אותם .לאפיסת כוחות ולרעב 224 00:38:01,477 --> 00:38:05,648 לבסוף, כמה, בדך כלל הזקנים יותר 225 00:38:05,857 --> 00:38:07,650 פשוט ירדמו 226 00:38:07,859 --> 00:38:10,028 .ויעלמו 227 00:38:58,906 --> 00:39:01,533 .עכשיו כמעט כל הזמן חשוך 228 00:39:04,036 --> 00:39:07,790 .ואם כל סופות השלגים עומדת להגיע 229 00:39:11,886 --> 00:39:13,846 האבות עושים עכשיו מאמץ מיוחד 230 00:39:13,972 --> 00:39:17,600 .לצרף את גופיהם יחד ולהתנגד לזעף החורף 231 00:39:22,814 --> 00:39:26,776 מעליהם, אורות הדרום מרצדים כעקרון יומם ולילה 232 00:39:26,985 --> 00:39:30,863 .היות שעכשיו יש כמעט רק לילה 233 00:39:53,483 --> 00:39:58,571 האמהות הרעבות הן לא היחידות המאושרות מחזרתן לים 234 00:39:58,780 --> 00:40:04,119 .טורפיהן, לרוע המזל, שמחים גם הם על חזרתן 235 00:41:06,575 --> 00:41:08,452 במכת מלתעותיו 236 00:41:08,661 --> 00:41:12,081 .כלב הים הנמרי לוקח, למעשה, שתי נפשות 237 00:41:12,289 --> 00:41:14,083 זו של האם שנלכדה 238 00:41:14,291 --> 00:41:18,045 ,וזו של גוזלהּ, שעדיין לא נולד ולעולם לא יוזן 239 00:41:27,638 --> 00:41:33,060 עם הגיע חודש יולי הנקבות יודעות .כי הגיע הזמן לחזור לקניהן 240 00:41:33,352 --> 00:41:38,148 וכך, בפעם השלישית השנה, .האמהות עושות את הצעדה הארוכה 241 00:41:40,359 --> 00:41:42,027 רק שהפעם 242 00:41:42,236 --> 00:41:44,405 .הן ילכו בחשכה 243 00:42:14,226 --> 00:42:17,896 הלילות המורעבים והקפואים נמשכים 244 00:42:18,105 --> 00:42:20,607 .ללא סוף נראה לעין 245 00:42:20,899 --> 00:42:22,776 עד שלבסוף 246 00:42:22,901 --> 00:42:26,530 .החשכה מתחילה בנסיגה איטית 247 00:43:36,818 --> 00:43:41,531 לאחר חודשים רבים, האור חוזר להופיע בקוטב הדרומי 248 00:43:41,739 --> 00:43:43,908 .אבל רק באופן זמני 249 00:43:45,368 --> 00:43:46,953 ועדיין 250 00:43:47,161 --> 00:43:49,038 .זה מספיק 251 00:44:02,260 --> 00:44:06,431 .הניצחון שלהם על החורף מתחיל 252 00:44:07,265 --> 00:44:11,436 .מאמציהם לא היו לשווא 253 00:44:46,387 --> 00:44:48,973 על אף חזרתו של האור 254 00:44:49,182 --> 00:44:52,226 .החורף רחוק מלהסתיים 255 00:44:56,814 --> 00:45:01,402 .הגרוע ביותר, למען האמת, עדיין לפניהם 256 00:45:44,405 --> 00:45:48,034 לא משנה כמה קר, או כמה הם רעבים 257 00:45:48,159 --> 00:45:50,244 .האבות חייבים להמשיך להתנועע 258 00:45:51,078 --> 00:45:54,290 .שאילולא כן, הם ימותו 259 00:45:55,124 --> 00:45:56,918 אבל אז 260 00:46:55,879 --> 00:46:59,216 .בכל יום עוד ביצים יבקעו 261 00:46:59,424 --> 00:47:01,718 .אבל הגוזל הזה רעב 262 00:47:01,927 --> 00:47:05,264 .הוא זקוק למזון שבבטן אימו 263 00:47:05,681 --> 00:47:07,683 .אך גם אביו רעב 264 00:47:07,891 --> 00:47:11,520 .הוא לא אכל במשך ארבע חודשים כמעט 265 00:47:15,399 --> 00:47:19,653 ,אם בת זוגו לא תגיע בקרוב הוא יאלץ לנטוש את ילדו 266 00:47:19,778 --> 00:47:23,115 .ולחזור לים כדי לאכול בעצמו 267 00:47:25,284 --> 00:47:27,578 .לא תיהיה לו ברירה 268 00:47:41,967 --> 00:47:47,097 אבל ישנו נשק סודי אחד .כנגד רעבו של הרך הנולד 269 00:47:47,514 --> 00:47:51,059 .האב מוציא בשיעול חומר חלבי 270 00:47:51,685 --> 00:47:55,230 למרות רעבו הוא, הארוחה הזעירה הזו הועברה 271 00:47:55,439 --> 00:47:57,733 לקמט קטן בגרונו 272 00:47:57,941 --> 00:48:00,235 .בדיוק בשביל הרגע הזה 273 00:48:05,741 --> 00:48:10,871 הסעודה הקטנה הזו תשאיר את .הגוזל בחיים יום ואולי יומיים 274 00:48:12,539 --> 00:48:16,168 בתקווה שזה יהיה מספיק .זמן בשביל האמהות להגיע 275 00:48:17,336 --> 00:48:21,298 .לכמה זה כבר מאוחר מידי 276 00:49:14,652 --> 00:49:17,155 האמהות מעלות את הקצב שלהן 277 00:49:17,280 --> 00:49:19,365 .כמו מרגישות את הדחיפוּת 278 00:50:06,788 --> 00:50:09,707 הן מדשדשות במהירות האפשרית 279 00:50:09,832 --> 00:50:14,087 .גוררות את בטניהן המתפקעות קילומטר אחד אחרון 280 00:50:14,295 --> 00:50:17,632 .ואז, לבסוף, הן חזרו 281 00:51:04,762 --> 00:51:07,181 למצוא אחד את השני בקהל העצום 282 00:51:07,390 --> 00:51:10,810 .הפינגווינים חייבים לסמוך על השמיעה ולא על הראייה 283 00:51:10,935 --> 00:51:14,689 ,בשעה שהן מקיפות האמהות החוזרות צווחות בחוזקה 284 00:51:14,897 --> 00:51:17,817 .וממתינות לקריאתם החוזרת של בני זוגן 285 00:51:46,888 --> 00:51:50,016 .הקולות מחרישי אוזניים 286 00:51:50,224 --> 00:51:54,520 ועדיין, איך שהוא, כל אחת מהן תשמע את שירתו של בן זוגה 287 00:52:34,679 --> 00:52:37,390 .הזוג מצא אחד את השני 288 00:52:38,140 --> 00:52:41,686 .האם רואה את גוזלה בפעם הראשונה 289 00:52:42,186 --> 00:52:44,063 ולבסוף 290 00:52:44,271 --> 00:52:46,482 .המשפחה ביחד 291 00:53:07,643 --> 00:53:09,937 וכפי שעשו עם הביצה 292 00:53:10,145 --> 00:53:14,816 ההורים עכשיו מעבירים בזריזות .את הרך הנולד מאחד לשני 293 00:53:42,678 --> 00:53:47,891 כעת זהו תורה של האם להגן .על גוזלה מפני הקור העז 294 00:53:58,327 --> 00:54:00,746 האב וגוזלו שרים האחד לשני 295 00:54:00,830 --> 00:54:04,375 .מוודאים שהאחד יכיר את קול האחר 296 00:54:06,460 --> 00:54:11,174 זוהי הדרך היחידה בה יוכלו השניים .למצוא האחד את השני עם חזרת האב 297 00:54:21,726 --> 00:54:25,981 בשעה שהגוזל נהנה מארוחתו האמיתית הראשונה 298 00:54:26,731 --> 00:54:30,694 .האב מתכונן לנתק את הקשר בניהם 299 00:54:35,156 --> 00:54:37,659 .אין זה קל לביצוע 300 00:54:43,824 --> 00:54:47,077 .האבות היו ללא מזון מעל לארבעה חודשים 301 00:54:48,203 --> 00:54:51,331 .הם איבדו עד מחצית ממשקל גופם 302 00:54:51,540 --> 00:54:53,625 אך עדיין הם חייבים לצעוד 303 00:54:53,834 --> 00:54:56,878 יותר מ110 ק"מ 304 00:54:58,213 --> 00:55:02,509 החלק הזה של המסע יכול להיות הסיבה מדוע ישנם פחות זכרים מנקבות 305 00:55:02,801 --> 00:55:08,223 בכל שנה כמה מהאבות החדשים הללו לא יצליחו לחזור לים 306 00:56:00,012 --> 00:56:04,725 .בדומה לשמש, הגוזל מתחזק בכל יום 307 00:56:06,685 --> 00:56:10,355 .אולם, הם עדיין לא מוכנים לעזוב את אמהותיהם 308 00:57:24,705 --> 00:57:29,919 בבוא הזמן, לאחר שנחו מעל כפות הרגליים של אמהותיהם במשך אלף צעדים 309 00:57:30,127 --> 00:57:33,881 כמו ילדה הלומדת לרקוד על נעלי אמהּ 310 00:57:34,098 --> 00:57:37,644 .הגוזל יקח את צעדיו הראשונים לבד 311 00:59:06,532 --> 00:59:08,826 עם חזרת הרוח 312 00:59:08,951 --> 00:59:11,454 .הטמפרטורה צונחת 313 00:59:11,954 --> 00:59:16,125 .השנה החורף עוזב בקול תרועה רמה 314 01:00:17,978 --> 01:00:20,898 זוהי הסערה הראשונה של הגוזלים החדשים 315 01:00:21,107 --> 01:00:23,693 .ורבים מהם לא ישרדו אותה 316 01:01:39,836 --> 01:01:41,922 כשתידום הרוח 317 01:01:42,130 --> 01:01:45,258 .יחל החיפוש אחר גוזלים אבודים 318 01:01:47,135 --> 01:01:50,472 .כמה שמרו על חמימות על ידי התקבצות יחד 319 01:01:51,098 --> 01:01:54,851 .לאחרים לא שיחק המזל 320 01:02:08,490 --> 01:02:12,160 .האובדן בלתי נסבל 321 01:02:59,096 --> 01:03:03,142 בכל שנה איזו אם שכולה תגיב ליגונה 322 01:03:03,267 --> 01:03:06,061 .בצורה שלא תעלה על הדעת 323 01:03:08,272 --> 01:03:10,357 מאחר שאיבדה את גוזלהּ 324 01:03:10,566 --> 01:03:13,277 .היא תנסה לגנוב מאחרת 325 01:03:22,536 --> 01:03:25,789 .אבל הקבוצה לא תאפשר את זה 326 01:04:01,825 --> 01:04:07,039 .משחזר לחזקת אימו, הגוזל לא ממהר לעזוב שוב 327 01:04:08,207 --> 01:04:11,126 על אף שהכירו האחד את השני רק ימים ספורים 328 01:04:11,335 --> 01:04:16,006 .הקשר בבין האם וולדה חזק בצורה מפתיעה 329 01:04:16,632 --> 01:04:18,509 במהלך השבועות הקרובים 330 01:04:18,717 --> 01:04:21,220 .זה ילך ויתחזק 331 01:05:03,137 --> 01:05:05,430 אחיזתו של החורף נחלשת לאיטה 332 01:05:05,639 --> 01:05:08,976 .והגוזלים מתחילים לרוץ בחופשיות 333 01:05:31,749 --> 01:05:34,669 .כמה זקוקים למעט עידוד 334 01:05:36,128 --> 01:05:38,214 אך לבסוף 335 01:05:38,422 --> 01:05:40,800 .כולם מוצאים את דרכם 336 01:07:51,430 --> 01:07:54,016 יכול להיות שהחורף הסתיים 337 01:07:55,810 --> 01:07:58,604 .אך לא הסכנות 338 01:10:17,943 --> 01:10:20,237 .זה סוף אוגוסט כעת 339 01:10:20,445 --> 01:10:24,825 וזה הזמן לאמהות לחזור ולאכול פעם נוספת 340 01:10:32,799 --> 01:10:34,258 על כמה 341 01:10:34,384 --> 01:10:37,303 .התפתחות זו איננה מקובלת 342 01:10:40,306 --> 01:10:44,060 .אך היא גם אינה פתוחה לדיון 343 01:11:09,211 --> 01:11:12,464 הואיל והם מבוגרים דיים כעת 344 01:11:13,381 --> 01:11:16,301 .הגוזלים מושארים לבדם בפעם הראשונה 345 01:11:29,759 --> 01:11:31,136 עם בוא האביב 346 01:11:31,344 --> 01:11:34,889 מצבורי הקרח סמוך לשפת הים מתחילים להינתך 347 01:11:35,098 --> 01:11:38,726 .ומקצרים את המרחק בין הים ואזורי הקינון 348 01:11:41,438 --> 01:11:44,774 לא עובר זמן רב לפני שוב האבות 349 01:11:44,983 --> 01:11:47,485 .עם בטנים מלאות מזון 350 01:11:59,789 --> 01:12:02,083 הגוזלים יתקבצו במהרה לקבל את פניהם 351 01:12:03,877 --> 01:12:05,962 .וישמיעו את קריאתם 352 01:12:13,887 --> 01:12:18,266 האבות החוזרים יקיפו את הגוזלים הנרגשים ויקשיבו 353 01:12:20,977 --> 01:12:23,980 .עד אשר הוא ישמע את גוזלו קורא 354 01:12:36,743 --> 01:12:39,246 .חלקם לעולם לא ימצאו את גוזלם 355 01:12:39,454 --> 01:12:42,165 הגוזלים הצעירים מתו 356 01:12:42,374 --> 01:12:45,585 מקור או רעב 357 01:12:45,794 --> 01:12:47,879 .או מידי טורפים שונים 358 01:12:49,756 --> 01:12:52,259 אך לגבי אלו אשר מוצאים את צעיריהם 359 01:12:52,384 --> 01:12:56,138 .המפגש המחודש מלא שמחה 360 01:12:59,766 --> 01:13:04,896 ומהר מאד, בטניהם של הגוזלים .הצעירים תתמלאנה מחדש 361 01:13:16,258 --> 01:13:20,304 במהלך החודשים הקרובים,ההורים יקחו תורות 362 01:13:20,512 --> 01:13:24,683 .בהתניידות הלוך וחזור לים, להביא אוכל 363 01:13:43,803 --> 01:13:45,763 ופעם בפעם 364 01:13:46,180 --> 01:13:50,560 ,המשפחה החדשה יכולה, למעשה לבלות קצת זמן ביחד 365 01:14:36,659 --> 01:14:41,748 עם בוא ספטמבר הקרח מתחיל להידקק ולהיסדק 366 01:14:42,790 --> 01:14:48,755 הים מתקרב, דבר המאפשר להורים .ללכת הלוך וחזור בתדירות גבוהה יותר 367 01:14:54,260 --> 01:14:57,597 מעיל הנוצות החדש של הגוזלים הוא כעת עבה ומלא 368 01:14:57,806 --> 01:15:00,433 .במידה מספקת כדי להגן עליהם לבדם 369 01:15:06,564 --> 01:15:10,527 ובבוא נובמבר הים נמצא במרחק של כמה מאות מטרים 370 01:15:10,652 --> 01:15:12,111 מאזורי הקינון 371 01:15:16,162 --> 01:15:17,956 עם התכת הקרח 372 01:15:18,581 --> 01:15:23,169 .המשפחה החדשה מתכוננת ללכת בדרכים נפרדות 373 01:15:34,639 --> 01:15:39,102 הזוגות, שהיו נעולים יחדיו במשך תשעת החודשים האחרונים 374 01:15:39,310 --> 01:15:42,438 בפולחן העתיק שלהם, של לבוא וללכת 375 01:15:42,564 --> 01:15:46,317 .יפרדו עכשיו בפעם האחרונה 376 01:15:52,157 --> 01:15:55,285 והחברים החדשים שלהם יסתכלו על 377 01:15:55,493 --> 01:16:00,165 .השבט חוזר לביתו, לבסוף 378 01:16:16,848 --> 01:16:18,725 במהלך שלושת החודשים הקרובים 379 01:16:18,933 --> 01:16:22,770 הם ישרצו במים החמימים והעשירים של הקיץ הקצר שלהם 380 01:16:22,979 --> 01:16:24,772 הם יאכלו 381 01:16:24,856 --> 01:16:26,441 .והם ישחקו 382 01:16:26,649 --> 01:16:28,818 ומרבית הסיכויים הם 383 01:16:29,027 --> 01:16:31,946 .שגוזליהם לא יראו אותם שוב 384 01:16:35,000 --> 01:16:40,213 הם ישארו כאן לבדם וללא השגחה למשך מספר שבועות נוספים 385 01:16:40,505 --> 01:16:42,090 .יגדלו ויתחזקו 386 01:16:50,015 --> 01:16:52,309 הקרח ממשיחך להינתך 387 01:16:52,517 --> 01:16:55,937 .מחזיר את המים השאולים לים 388 01:17:01,568 --> 01:17:03,445 ומזמנים את הפינגווינים הצעירים 389 01:17:03,653 --> 01:17:06,489 .אל הים גם כן 390 01:17:25,085 --> 01:17:26,962 זהו חודש דצמבר כעת 391 01:17:27,171 --> 01:17:30,799 .והם מוכנים לעזוב את המקום בו נולדו 392 01:17:32,259 --> 01:17:34,970 למרות שהם מאודם לא ידעו את הים 393 01:17:35,179 --> 01:17:36,764 או נגעו בו 394 01:17:36,972 --> 01:17:39,892 הם, בדומה להוריהם 395 01:17:39,975 --> 01:17:42,269 .של הים 396 01:17:49,485 --> 01:17:52,613 וכך, יום אחד 397 01:17:53,030 --> 01:17:55,824 הם יקפצו 398 01:17:56,867 --> 01:18:00,537 .וילכו הביתה בפעם הראשונה 399 01:18:33,162 --> 01:18:37,124 .במשך ארבע שנים הגוזלים יחיו בים 400 01:18:37,333 --> 01:18:41,504 אולם כאשר אור השמש יתחיל להיעלם בסוף שנתם החמישית 401 01:18:41,712 --> 01:18:44,340 והימים החמים יתחילו להתקרר 402 01:18:44,548 --> 01:18:47,551 .גם הם יטפסו מחוץ למים 403 01:18:47,760 --> 01:18:49,970 והם יצעדו 404 01:18:50,054 --> 01:18:52,556 בדיוק כפי שעשו במשך מאות שנים 405 01:18:52,765 --> 01:18:56,435 מאז שהחליטו הפינגווינים הקיסריים להישאר 406 01:18:56,602 --> 01:18:59,313 לחיות ולאהוב 407 01:18:59,647 --> 01:19:03,108 .במקום הקשה ביותר על פני כדור הארץ 408 01:19:06,609 --> 01:19:12,609 - HD-RooK -סונכרן לגרסה זו על ידי SubsCenter : מצוות