1
00:00:55,505 --> 00:01:00,455
- איזה יום יפהפה -

2
00:01:15,363 --> 00:01:16,518
,בדרכו לתחנת האוטובוס

3
00:01:16,542 --> 00:01:20,560
,ביל זיהה מישהו שהלך לקראתו
.אבל לא הצליח לזכור את שמו

4
00:01:20,560 --> 00:01:23,072
הוא התחיל לחשוב על דברים לומר
כשהם יהיו קרובים מספיק כדי

5
00:01:23,096 --> 00:01:26,380
.לזהות אחד את השני
,ככל שהתקרבו העיניים שלהם ננעלו

6
00:01:26,380 --> 00:01:28,969
לא בטוחים אם האדם האחר
.יעצור לדבר

7
00:01:28,993 --> 00:01:31,900
,האיש בירך את ביל לשלום
בעוד ביל ערבב את הביטויים

8
00:01:31,900 --> 00:01:33,939
.״מה נשמע?״ ו-״איך אתה?״

9
00:01:33,963 --> 00:01:35,080
״מה אתה?״

10
00:01:35,080 --> 00:01:39,000
,מבולבל, האיש מלמל ״תודה״
.לפני שהבין מה הוא אמר

11
00:01:39,000 --> 00:01:41,960
,מילים נתקעו בגרונו של ביל
:והוא השיב

12
00:01:41,960 --> 00:01:43,100
.״וויי״

13
00:01:43,100 --> 00:01:46,246
,הם עשו מעין חצי סיבוב מביך
ואז המשיכו בדרכם

14
00:01:46,270 --> 00:01:49,260
בביטחון שהאדם האחר לא
.יעצור לדבר

15
00:01:49,260 --> 00:01:50,926
הם לעולם לא ראו אחד את
,השני שוב

16
00:01:50,950 --> 00:01:54,120
ויום למחרת שניהם שכחו
.את כל מה שקרה

17
00:01:54,120 --> 00:01:57,000
מאוחר יותר באותו הלילה, ביל
,התיישב ולבש סוודר גדול

18
00:01:57,000 --> 00:01:59,330
.אבל זה רק עשה אותו ישנוני

19
00:01:59,780 --> 00:02:02,380
בסופרמרקט, ביל תמיד מאוד
נזהר לבחור פירות

20
00:02:02,380 --> 00:02:04,520
,רק מהצד האחורי של הערימות

21
00:02:04,520 --> 00:02:08,030
כי הפירות שמקדימה היו
.בגובה המפשעה של הלקוחות האחרים

22
00:02:11,405 --> 00:02:17,280
איש זקן שהסריח מדלק החזיק בצל
.ואמר: ״בצל גדול״ לאף אדם ספציפי

23
00:02:17,304 --> 00:02:19,760
הוא חייך אל ביל וביל הסתכל
.אל הגרביים שלו

24
00:02:19,760 --> 00:02:22,621
בקופה, ביל מצא את עצמו
עומד מאחורי בחור גדול

25
00:02:22,645 --> 00:02:26,315
שעל חולצתו היה כתוב ״המקום
.השני הוא המפסידן הראשון״

26
00:02:26,660 --> 00:02:29,460
הקופאית אמרה: ״מה שלומך היום?״

27
00:02:29,460 --> 00:02:31,950
ביל ענה ״טוב תודה, מה איתך?״

28
00:02:32,520 --> 00:02:33,909
.היא לא ענתה

29
00:02:33,933 --> 00:02:35,840
.ביל הרגיש מנוצל

30
00:02:35,840 --> 00:02:39,519
,בזמן שחיכה לאוטובוס הבא שלו
ביל בהה בשקית קניות קרועה

31
00:02:39,543 --> 00:02:42,328
שהתנופפה ברוח על קצה
,של עמוד שבור

32
00:02:42,352 --> 00:02:46,530
.ומצץ דם בחרדה מפצע בפינה של פיו

33
00:03:09,502 --> 00:03:19,362
- הכל יהיה בסדר -

34
00:03:21,906 --> 00:03:25,100
,ביל הפיל את המפתחות שלו על השידה
,עמד שם ובהה בהם

35
00:03:25,100 --> 00:03:28,360
ופתאום חשב על כל הפעמים שזרק
,שם את מפתחותיו בעבר

36
00:03:28,360 --> 00:03:32,840
וכמה ימים בחייו בוזבזו בחזרה
על אותן המשימות והמנהגים

37
00:03:32,840 --> 00:03:35,296
.בדירתו שוב ושוב

38
00:03:35,320 --> 00:03:40,130
...אבל אז הוא תהה אם, באופן מציאותי
.אלה היו החיים שלו

39
00:03:40,280 --> 00:03:44,424
והחלק יוצא הדופן היה הזמן שעשה
.דברים אחרים

40
00:03:50,500 --> 00:03:53,050
.ביל ישב וקרא ראיון עם סלבריטי

41
00:03:53,117 --> 00:03:57,090
ואז הסתכל על הנמלים
.זוחלות בכיור שלו

42
00:03:58,976 --> 00:04:04,406
באותו הלילה, ביל חלם על ראש
.דג מפלצתי שניזון מהגולגולת שלו

43
00:04:12,070 --> 00:04:15,820
בבוקר, ביל הרגיש ממש עייף
.למרות שישן עד לפני רגע

44
00:04:16,000 --> 00:04:19,001
בחודש הנוכחי בלוח השנה שלו
.הייתה תמונה של פרת-ים

45
00:04:19,025 --> 00:04:22,015
תמיד היה נראה כאילו
.פרת-הים בוהה בו

46
00:04:22,600 --> 00:04:25,596
ביל התיישב בסלון עם קופסה ענקית
.של קרקרים

47
00:04:25,620 --> 00:04:27,581
הוא חשב שקצת אוכל יעזור לו
להתחיל את היום

48
00:04:27,605 --> 00:04:31,716
אבל הרגיש קצת מוזר לאכול מול
.הטלוויזיה מבלי שהיא דולקת

49
00:04:31,740 --> 00:04:35,116
תוך זמן קצר הוא התחיל לצפות
.במשחק אגרוף בערוץ המקסיקני

50
00:04:35,140 --> 00:04:38,790
הוא צפה בהרבה אגרוף לאחרונה
.אבל לא ממש ידע למה

51
00:04:39,000 --> 00:04:41,960
בסיבוב הרביעי הייתה נגיחה
לא מכוונת שפתחה את הראש

52
00:04:41,960 --> 00:04:44,336
של אחד המתאגרפים באופן
.די קשה

53
00:04:44,360 --> 00:04:47,310
הם הראו את הנגיחה שוב ושוב
.בהילוך איטי

54
00:04:48,071 --> 00:04:51,101
לפני ששם לב, ביל אכל את כל
.קופסת הקרקרים

55
00:04:51,220 --> 00:04:53,700
הוא הרגיש ממש עלוב
.ולא רצה לקום

56
00:04:53,700 --> 00:04:57,400
,היה לו דחף פתאומי לדבר עם מישהו
אז ביל התקשר לאקסית שלו

57
00:04:57,400 --> 00:05:00,250
וסיפר לה על פרת-הים
.שעל לוח השנה שלו

58
00:05:00,360 --> 00:05:06,310
״ראית פעם את הסרט על פרת-הים
.הענקית שמתקיפה עיר?״ היא שאלה

59
00:05:06,340 --> 00:05:09,359
״אני חושב שהתכוונת גמל שלמה
.ענקי״, אמר ביל

60
00:05:09,636 --> 00:05:11,360
.״אה נכון״, היא אמרה

61
00:05:11,360 --> 00:05:13,816
.״גמל שלמה ענקי״

62
00:05:16,200 --> 00:05:19,370
,בבוקר שלמחרת
.ביל הרגיש אפילו יותר גרוע

63
00:05:19,438 --> 00:05:23,234
בעיר התחתית, ריח חמים
.של דשן חלף לידו בזמן שהלך

64
00:05:23,259 --> 00:05:26,780
אז ביל נתקל בשלושה סוסים מתים
באמצע הכביש, שכנראה

65
00:05:26,780 --> 00:05:29,636
.נפגעו מכלי רכב גדול ונוסע

66
00:05:29,661 --> 00:05:33,471
,״ובכן,״ הוא חשב
.״אז זה יסביר את הריח״

67
00:05:35,340 --> 00:05:37,840
הוא פגש את האקסית שלו בזמן
,הפסקת הצהריים שלה

68
00:05:37,840 --> 00:05:40,210
.והם הלכו לפארק

69
00:05:40,460 --> 00:05:43,740
הוא שם לב שכל פעם שהיה קרוב
אליה, היא סוג-של התרחקה

70
00:05:43,740 --> 00:05:48,210
,עם חיוך הדוק על פניה
.כאילו הכל היה בסדר

71
00:05:48,617 --> 00:05:50,620
.הם בעיקר דיברו על מוות

72
00:05:50,620 --> 00:05:54,080
הם הסכימו שלהיקבר נשמע יותר מדי
קלאוסטרופובי, וביל לא רצה

73
00:05:54,080 --> 00:05:58,200
שגופתו תישרף אחרי שקרא כי החום
הקיצוני מרתיח נוזלים בגולגולת

74
00:05:58,200 --> 00:05:59,656
.עד שהראש שלך מתפוצץ

75
00:05:59,681 --> 00:06:04,075
הוא החליט שהוא רוצה שישגרו את
.הגופה שלו לחלל בתוך חללית

76
00:06:04,100 --> 00:06:07,820
הוא הניח שיהיה יקר מדי
לשגר את כל משקל גופו, אבל

77
00:06:07,820 --> 00:06:13,116
אולי רק לשגר את הראש שלו לחלל
.יהיה מספיק טוב, עדיף מלפני חלון קטן

78
00:06:13,140 --> 00:06:16,460
האקסית שלו אמרה שהיא תהיה
ממש מוטרדת אם היא הייתה יודעת

79
00:06:16,460 --> 00:06:19,690
שהראש הכרות של ביל מרחף
.מעליה בחלל

80
00:06:20,360 --> 00:06:24,636
ביל קיבל חוברת חדשה בקליניקה שדנה
.באובדן זיכרון פוטנציאלי בטיפול שלו

81
00:06:24,660 --> 00:06:26,780
:בתוכה הייתה דמות מצויירת שאמרה

82
00:06:26,780 --> 00:06:29,260
,״אני לא יודע מה איתכם חבר׳ה
אבל אני יכול לאבד את המפתחות

83
00:06:29,260 --> 00:06:30,976
.שלי בזמן ארוחת הבוקר״

84
00:06:31,000 --> 00:06:35,040
,השכן שלו, בניסיון כושל לעזור
דחק את ביל לפינה בחניון

85
00:06:35,040 --> 00:06:38,847
כדי להסביר לו איך מדענים קריוגניים
יוכלו להקפיא את המוח שלו

86
00:06:38,872 --> 00:06:43,096
עד לנקודה בעתיד בה רובוטים
.מיקרוסקופיים יוכלו לתקן אותו

87
00:06:43,120 --> 00:06:47,265
ביל חלם בהקיץ על כל המוחות
,בצנצנות שהוא נהג לראות בבית הספר

88
00:06:47,290 --> 00:06:51,480
ועל איך שנהג לתהות אם איכשהו יש
...עדיין פיסות של אינדיבידואלים בפנים

89
00:06:51,480 --> 00:06:53,760
רסיסים מפוזרים של
,חלומות חלקיים

90
00:06:53,760 --> 00:06:56,976
או זכרונות אבודים שנעולים עמוק
.בתוך הרקמה המתה הזו

91
00:06:57,000 --> 00:07:02,316
או שמה כל הארכיון הזה נמחק מיד
.ברגע שהגוף יוצא מכלל שימוש

92
00:07:02,340 --> 00:07:04,700
.הוא החל לחשוב על אנשים באור חדש

93
00:07:04,700 --> 00:07:10,097
איך שכולם רק קצת יותר מגזע המוח
...המפוחד והשברירי הזה

94
00:07:10,122 --> 00:07:14,799
,שמוקף בבשר ופיזיקה
.מפוחדים מכדי להכיר בסך חלקיהם

95
00:07:14,824 --> 00:07:19,220
מבודדים בתוך קליפות גולגלותיהם
,בבתים במעמד בינוני-נמוך

96
00:07:19,220 --> 00:07:22,060
,מפחדים משינוי
,מפחדים מהחלטות

97
00:07:22,060 --> 00:07:23,340
,מפחדים מכאב

98
00:07:23,340 --> 00:07:27,070
תקועים בפקק
.ומאזינים למוזיקה מחרידה

99
00:07:30,100 --> 00:07:32,320
,השכן שלו בהה בו ואמר

100
00:07:32,320 --> 00:07:36,090
״אתמול בלילה, חלמתי
.שכל הבהונות שלי נפלו״

101
00:07:38,060 --> 00:07:42,870
בדרך לדלת ביתו, שכנו האחר של ביל
.אמר ״ממצב״, כב״מה המצב״

102
00:07:43,400 --> 00:07:48,990
בפנים, הוא הבחין בכתם רטוב מוזר
.על מזרנו שלא זכר שהיה שם קודם לכן

103
00:07:49,820 --> 00:07:55,330
ביל צפה בחלק מתכנית דוקומנטרית על
.איש קפוא בן 5,000 שנה שנמצא באיטליה

104
00:07:55,540 --> 00:07:59,670
מדענים חקרו את המעי שלו
.והכל בשידור חי

105
00:08:01,740 --> 00:08:06,950
ביל תהה אם האיש הקפוא אי פעם
.היה יכול לדמיין שיום אחד זה יקרה לו

106
00:08:12,260 --> 00:08:14,960
באותו הלילה ביל חלם שהוא
,נמצא על שפת הים

107
00:08:14,960 --> 00:08:18,770
.זורק גופות בצורה נואשת מסירה קטנה

108
00:08:22,760 --> 00:08:25,896
ביל טייל בפארק כדי לנסות
.לשאוף קצת אוויר צח

109
00:08:25,920 --> 00:08:28,887
הוא שם לב שמישהו כתב
״אני אוהב אותך״ על החול

110
00:08:28,912 --> 00:08:31,930
.בגינת השעשועים וחשב שזה ממש יפה

111
00:08:31,960 --> 00:08:33,055
,בעוד הוא המשיך ללכת

112
00:08:33,080 --> 00:08:36,552
טיפה פתאומית של שתן
.נזלה במהירות על רגלו

113
00:08:36,577 --> 00:08:38,490
.זה היה לא צפוי

114
00:08:38,620 --> 00:08:41,880
אז איזה ילד שמן קטן עם
רגל מעוותת ניסה למכור לו

115
00:08:41,880 --> 00:08:45,800
מנוי למגזין. ביל הסתכל
על רשימת המגזינים למכירה

116
00:08:45,825 --> 00:08:49,536
ותהה בעצבנות למה
.הם לא הציעו פורנו אסייתי

117
00:08:49,560 --> 00:08:52,690
.אז הוא תהה למה הוא תהה את זה

118
00:08:52,760 --> 00:08:56,910
בדרכו לקליניקה, הוא שם לב שהיה
...לו קצת קשה להבין אנשים

119
00:08:58,700 --> 00:09:01,490
.אפילו החוברת שלו נראתה שונה

120
00:09:01,700 --> 00:09:05,109
לבחור שעמד לידו בתחנת האוטובוס
היה ראש של פרה, אבל ביל

121
00:09:05,134 --> 00:09:07,244
.העמיד פנים שלא שם לב

122
00:09:07,600 --> 00:09:10,740
הרופא שלו אמר שיש לו
.חדשות מרתיעות

123
00:09:10,740 --> 00:09:14,160
הבדיקות האחרונות שללו את הצורך
,בניתוחים נוספים

124
00:09:14,160 --> 00:09:17,170
ונראה כי הטיפול הנוכחי שלו
.לא עושה התקדמות

125
00:09:17,260 --> 00:09:19,817
.הוא רצה שביל יתחיל טיפול חדש

126
00:09:19,820 --> 00:09:23,480
אבל הוא לא יכל לחשוב על סיבה
,מדוע ביל רואה דברים

127
00:09:23,480 --> 00:09:25,600
.ושאל אותו סדרה של שאלות

128
00:09:25,620 --> 00:09:30,090
״אתה חייב להבין שהגוף שלך
נמצא בהרבה לחץ כרגע...״

129
00:09:56,422 --> 00:09:59,320
,ביל אסף את התרופה החדשה שלו
,הלך הביתה

130
00:09:59,320 --> 00:10:01,730
.ואונן במשך 7 שעות

131
00:10:03,080 --> 00:10:07,010
הוא התעורר למחרת וחשב שהחדר
.שלו נראה שונה

132
00:10:15,560 --> 00:10:17,536
.הפה שלו דימם

133
00:10:17,560 --> 00:10:20,230
.ארבע משיניו נפלו בלילה

134
00:10:20,440 --> 00:10:23,230
.הם נראו קצת כמו שיני כלב

135
00:10:24,580 --> 00:10:28,030
כל האנשים בסופרמרקט נראו כמו
.איזשהו סוג של שד

136
00:10:28,340 --> 00:10:32,000
ולכולם היו מפשעות ענקיות
שורצות חיידקים

137
00:10:32,000 --> 00:10:35,410
שקבורות בתוך כל
!הפירות והירקות הארורים

138
00:10:36,880 --> 00:10:40,540
.זה הרגיש כאילו כל הגוף שלו נצץ

139
00:10:40,540 --> 00:10:43,761
הנעליים שלו הרגישו כאילו הן
,מתמלאות דם

140
00:10:43,786 --> 00:10:46,836
.והידיים שלו הריחו כמו נחושת

141
00:10:58,934 --> 00:11:03,118
כשחזר הביתה, הוא מצא זוג של
,נעלי בית של ״מלך האריות״ בארון

142
00:11:03,143 --> 00:11:07,390
אבל לא היה לו מושג של מי הן היו
.או איך הן הגיעו לשם

143
00:11:21,080 --> 00:11:23,470
״הצינור דולף!״

144
00:11:24,580 --> 00:11:26,676
״הצינור דולף!״

145
00:11:26,700 --> 00:11:29,296
ביל יכל לקרוא את מחשבותיה
של המלצרית שלו

146
00:11:29,320 --> 00:11:32,676
ששמה יותר מדי איפור עיניים
.והייתה חסרת הערכה עצמית

147
00:11:32,700 --> 00:11:36,780
בחוץ, ציפורים מעוותות בדקו
.את התא הקולי שלהן

148
00:11:36,780 --> 00:11:40,020
״אני נהיה נבוך ליד שיבוט שגדל
מתחת לארון שלי...״

149
00:11:40,020 --> 00:11:42,370
...״אני נסיכה קטנה, כן בהחלט״

150
00:11:50,440 --> 00:11:53,236
״למה שלא תבוא לכאן
ותשב על הברכיים שלי?״

151
00:11:53,260 --> 00:11:56,180
אחרי ארוחת הצהריים, ביל
נעל את נעלי ״מלך האריות״

152
00:11:56,414 --> 00:11:58,764
.ועף לתחנת האוטובוס

153
00:12:02,380 --> 00:12:05,060
ביל הפיל את המפתחות שלו על השידה
...ועמד שם ובהה בהם

154
00:12:05,060 --> 00:12:07,300
ופתאום חשב על כל הפעמים שזרק
...שם את מפתחותיו בעבר

155
00:12:07,300 --> 00:12:09,980
וכמה ימים בחייו בוזבזו בכך שחזר
על אותן המשימות והריטואלים

156
00:12:09,980 --> 00:12:11,680
.בדירתו שוב ושוב

157
00:12:11,680 --> 00:12:14,650
...אבל אז הוא תהה אם, באופן מציאותי
...אלה היו החיים שלו

158
00:12:15,520 --> 00:12:17,190
...אלה היו החיים שלו

159
00:12:48,540 --> 00:12:51,280
!״כוחו של ישו מצווה עליך

160
00:12:51,280 --> 00:12:54,650
כוחו של ישו מצווה עליך!״

161
00:13:41,940 --> 00:13:44,978
אמא שלו באה לטפל בו
.כל הדרך מאומהה

162
00:13:45,003 --> 00:13:49,153
היא הייתה מלצרית, ולעיתים קרובות
.הריחה כמו טלק וגבינה

163
00:13:50,000 --> 00:13:53,870
הם בילו זמן רב יחד, בהרכבת פאזלים
.וצפייה בטלוויזיה

164
00:13:56,740 --> 00:13:59,900
בוקר אחד, בזמן שביל בהה
,בדוגמאות שעל השטיח

165
00:13:59,900 --> 00:14:02,470
היא הבחינה בחוט משוחרר
.בצווארון שלו

166
00:14:11,940 --> 00:14:16,420
״איך אתה יכול לחשוב שאי פעם
,ארצה לפגוע בך?״ היא אמרה

167
00:14:16,420 --> 00:14:18,510
.וקרסה לרצפה

168
00:14:19,720 --> 00:14:23,750
ברגע הזה, ביל חשב שהיא נראתה
.ממש זקנה

169
00:14:27,040 --> 00:14:31,090
לפעמים, הנוזלים מהעירוי עשו
.לו טעם מוזר בפה

170
00:14:33,440 --> 00:14:36,930
ביל התעורר לאור שמש יפהפה
.שנשטף דרך חלונו

171
00:14:37,320 --> 00:14:40,970
,הוא ניסה לטפס דרכו
.אבל לא היה לו את הכוח לעמוד

172
00:15:27,560 --> 00:15:30,570
,למחרת בבוקר
.ביל דווקא הרגיש די טוב

173
00:15:30,595 --> 00:15:33,125
,ביום שלאחר מכן
.הוא הרגיש אפילו יותר טוב

174
00:15:33,499 --> 00:15:35,549
.ואז הוא הרגיש ממש גרוע

175
00:15:35,834 --> 00:15:38,604
,אבל ביום למחרת
.ביל הרגיש פשוט בסדר

176
00:15:39,100 --> 00:15:42,060
״אני מצטער, אני פשוט לא יודע
,מה להסיק מזה״

177
00:15:42,060 --> 00:15:43,320
.אמר הרופא שלו

178
00:15:43,320 --> 00:15:45,840
״אולי הגוף של ביל פשוט
עושה מאמץ אחרון

179
00:15:45,840 --> 00:15:47,930
.לפני שהוא מוותר סופית״

180
00:15:48,620 --> 00:15:52,400
דוד שלו, שביל בכלל לא שם לב
שנמצא בחדר, לקח הרבה

181
00:15:52,400 --> 00:15:55,730
ימי חופש מהעבודה כדי לטוס
.את כל הדרך מטולסה

182
00:15:56,277 --> 00:15:58,627
.הוא נראה קצת מוטרד

183
00:16:07,416 --> 00:16:11,215
אחרי יומיים נוספים הם הבינו
,שביל לא עומד למות

184
00:16:11,240 --> 00:16:14,910
אז אמא שלו דאגה שיוציאו את
.כל הפרחים מהחדר שלו

185
00:16:17,500 --> 00:16:19,620
היא גם הייתה צריכה להחזיר
את ארון הקבורה שלו

186
00:16:19,620 --> 00:16:22,310
.באי-נוחות ובעלות גבוהה

187
00:16:25,697 --> 00:16:28,965
ביל היה צריך לחזור לעבודה
.ביום שלישי שלאחר מכן

188
00:16:28,990 --> 00:16:31,840
.גשם ירד במשך כל הנסיעה באוטובוס

189
00:18:06,100 --> 00:18:10,062
פרק 2

190
00:18:12,320 --> 00:18:15,670
בשבוע שעבר, הכיתה של ביל
.יצאה לטיול לחוף הים

191
00:18:16,653 --> 00:18:19,215
אחיו החורג רנדל
,הצטרף לטיול

192
00:18:19,240 --> 00:18:23,080
ילד קטן מהכיתה ה״מיוחדת״
,בעל ידי וו מאלומיניום

193
00:18:23,080 --> 00:18:26,467
.שמוחו היה מעוות כמו רגליו

194
00:18:27,260 --> 00:18:31,126
אף אחד בבית הספר לא ממש הכיר אותו
,כי הוא תמיד נסע באוטובוס נפרד

195
00:18:31,151 --> 00:18:35,761
ולימדו אותו לעמוד בתוך גבולות
.מגרש כדור-מוט כל הפסקה

196
00:18:36,340 --> 00:18:38,900
,באחר הצהריים המאוחרים
רנדל היה עם המבוגרים

197
00:18:38,900 --> 00:18:41,116
.כשהבחין בשחף עף מעליו

198
00:18:41,140 --> 00:18:44,830
עיניו התמלאו רגש והוא פתאום
.התחיל לרוץ אחריו, מועד

199
00:18:45,100 --> 00:18:49,202
,כשדמעות זלגו על פרצופו הקטן
הוא מתח את ווי האלומיניום שלו

200
00:18:49,227 --> 00:18:52,150
:רחב ככל שיכל לעבר השמש ויילל

201
00:18:52,360 --> 00:18:54,736
!״בוווווווון
בווווווווון!״

202
00:18:54,760 --> 00:18:57,810
.ונעלם לתוך הים הכחול העמוק

203
00:19:00,840 --> 00:19:05,110
הילדים האחרים היו מופתעים שהוא
.בכלל יכל לרוץ כל כך מהר

204
00:19:05,840 --> 00:19:07,852
אמא של ביל הלבישה אותו
במעיל כבד בכל פעם

205
00:19:07,877 --> 00:19:10,920
שיצא מהבית, מתוך הפחד
שיפול קורבן

206
00:19:10,920 --> 00:19:13,850
למשהו שנקרא
.״דלקת ריאות בהליכה״

207
00:19:13,920 --> 00:19:16,440
היא התחילה לעשות את זה בחורף
,לאחר שאיבדה את רנדל

208
00:19:16,440 --> 00:19:19,950
אבל אז הכריחה אותו ללבוש אותו
.בכל יום בחמש השנים הבאות

209
00:19:20,160 --> 00:19:24,990
בקיץ, הוא גם היה צריך לחבוש קסדה
.וכפפות אסבסט

210
00:19:25,260 --> 00:19:27,840
אלה היו הימים בהם היא בקושי יצאה
,מהבית

211
00:19:27,865 --> 00:19:30,010
.וגילחה את החתול בסופי השבוע

212
00:19:30,060 --> 00:19:34,080
ביום הולדתו השישי, אמו נתנה
,לו בול וחתיכת חוט

213
00:19:34,080 --> 00:19:36,850
.וחיבקה אותו במשך חמש דקות

214
00:19:39,100 --> 00:19:42,510
,הוריו רבו שוב באותו הלילה
.והיא זרקה בשר

215
00:19:42,940 --> 00:19:46,740
,אביו החורג עט לעבר הדלת
שם הוא סובב את פניו אל עבר

216
00:19:46,740 --> 00:19:49,120
:חור בתקרה, וצעק

217
00:19:49,120 --> 00:19:54,750
״אני פשוט לא יכול להתמודד
.עם האישה הארורה הזו״, ועזב

218
00:19:56,520 --> 00:20:00,140
היא בהתה בדלת הכניסה
:והתנדנדה במקום, ואמרה

219
00:20:00,140 --> 00:20:04,530
...״אה... אה... אה
.אה... אה... אה... אה...״

220
00:20:04,960 --> 00:20:09,280
מדי פעם בבית הספר, הוא היה מוצא
.פתק ממנה בקופסת האוכל שלו

221
00:20:09,280 --> 00:20:17,778
״אני כל כך גאה בך!״

222
00:20:25,320 --> 00:20:28,050
השיער שלו סוף סוף
.התחיל לגדול בחזרה

223
00:20:39,680 --> 00:20:42,300
לאחר שהשלים את בוחן הזיכרון
,היומי של הקליניקה

224
00:20:42,300 --> 00:20:46,270
ביל הלך העירה וראה נמלים
.מפרקות ציפור מתה

225
00:20:50,860 --> 00:20:53,400
אתמול, הוא בילה שלושים
שניות בניסיון לפתוח את

226
00:20:53,400 --> 00:20:56,210
דלת הכניסה שלו באמצעות
.המפתח של תיבת הדואר שלו

227
00:20:56,720 --> 00:21:00,480
,עברה כבר שנה מאז האבחון שלו
כאשר הם היו נשארים ערים

228
00:21:00,480 --> 00:21:03,470
,עד מאוחר ושותים
.וביל ישן על הספה

229
00:21:05,700 --> 00:21:08,580
בבוקר, הוא ישב על מושב
האסלה ובשקט הסתכל

230
00:21:08,580 --> 00:21:10,450
.עליה מתאפרת

231
00:21:10,540 --> 00:21:13,690
,באותו אחר הצהריים
.היא אמרה לו שזה נגמר

232
00:21:14,560 --> 00:21:18,120
בחנות חומרי הבניין, ילד נחמד
עם מחלת עור עוזר לביל

233
00:21:18,120 --> 00:21:20,730
למצוא את הבטריה הנכונה
.לשעון הקיר שלו

234
00:21:21,260 --> 00:21:25,770
הוא עשה טיול לפארק, אבל לא ממש
.ידע מה לעשות עם היום שלו שם

235
00:21:26,460 --> 00:21:28,150
.בבית הוא מכין טוסט

236
00:21:29,260 --> 00:21:30,910
.אבל מתחרט

237
00:21:31,240 --> 00:21:37,330
הוא חווה נדודי שינה שוב, ומבין
.שהוא שוכב בחושך עם העיניים פקוחות

238
00:21:42,540 --> 00:21:45,310
״תחנת אוטובוס״

239
00:23:33,880 --> 00:23:36,635
כשסבתא הייתה באה לבקר והוא היה
,מראה לה את הציורים שלו

240
00:23:36,660 --> 00:23:41,710
היא הייתה מדמיינת באיזו קלות הייתה
.יכולה לזרוק את ביל הקטן לתוך האח

241
00:23:42,480 --> 00:23:44,390
.או אפילו דרך חלון דק

242
00:23:44,740 --> 00:23:48,460
,כי הוא עוד היה צעיר ודי קטן
...ורופס

243
00:23:48,460 --> 00:23:52,080
ולדעתה קל מספיק בעבור אישה
בגודל ובחוזק שלה

244
00:23:52,080 --> 00:23:55,250
כדי להשליך כמה מטרים או יותר
.לאורך החדר

245
00:23:56,900 --> 00:23:59,980
באמצע הלילה היא פותחת את
המגירה ומוצאת את

246
00:23:59,980 --> 00:24:02,400
.ראש החתול שנשמר משבוע שעבר

247
00:24:02,400 --> 00:24:05,500
היא יכולה להרגיש את הדגים
,חונקים את מוחה

248
00:24:05,500 --> 00:24:08,167
וקרצוף הקסם של הראשים
השעירים הקטנים שלהם

249
00:24:08,192 --> 00:24:12,740
...על עורה עושה פחות ופחות טוב

250
00:24:12,740 --> 00:24:16,160
והיא מחליטה שזה בגלל שהראשים
,הקטנים שלהם באיכות נמוכה

251
00:24:16,160 --> 00:24:17,740
...והיא צריכה עוד מהם

252
00:24:17,740 --> 00:24:21,140
עוד ועוד מהם, מזנים שושלתיים...
...איכותיים יותר

253
00:24:21,140 --> 00:24:23,652
ראשים קטנים עם עור עשיר
יותר ותסרוקות טובות יותר

254
00:24:23,677 --> 00:24:27,057
ואוזניים קטנות ונקיות יותר
...ועיניים צלולות יותר

255
00:24:33,300 --> 00:24:38,730
הם אמרו שהיה לה גידול ושהיא
.סבלה מהתקפים ודמנציה

256
00:24:38,755 --> 00:24:42,545
ביל לא ידע מה משמעות המילים
.הללו, אבל היו לו רעיונות

257
00:24:47,280 --> 00:24:52,100
,סבתא נולדה בבוטבלאק, ויומינג
שנתיים אחרי שסערות הבוץ הגדולות

258
00:24:52,100 --> 00:24:54,170
.הטביעו את כל החזירים

259
00:24:54,280 --> 00:24:57,280
,אבא שלה תיקן מכונות חשמליות

260
00:24:57,280 --> 00:25:01,410
.ופעם חנק אבן בהתקף של התרגשות דתית

261
00:25:03,400 --> 00:25:05,020
,הוא מצא הנאה בעץ

262
00:25:05,020 --> 00:25:08,620
ובלספר לילדים סיפורי לילה
על איך שאבא שלו נהג

263
00:25:08,620 --> 00:25:10,990
.לאלף את הטבע

264
00:25:14,100 --> 00:25:17,680
,הוא היה אדם שקט וצנוע
שיום אחד אכל בצל

265
00:25:17,680 --> 00:25:19,630
.ונחצה לשניים על ידי רכבת

266
00:25:26,220 --> 00:25:28,634
אחיה הגדול של סבתא
הפך למטיף נוצרי

267
00:25:28,659 --> 00:25:32,330
שגידל את שערות השומות שלו
.כדי לטהר את נשמתו

268
00:25:32,500 --> 00:25:36,759
בשנותיו המוקדמות, נולד לו בסוד
ילד ממזר, הוא חנק אותו

269
00:25:36,784 --> 00:25:39,694
.לילה אחד באורווה הנטושה

270
00:25:41,720 --> 00:25:47,460
,כשהתבגר, הוא נהיה נגוע בחרקי אש
ופעם טען כי ראה יצור ימי נמלט

271
00:25:47,460 --> 00:25:50,370
.עם פרת המזל של השריף

272
00:25:52,900 --> 00:25:56,650
בסופו של דבר הוא הפך לנכה
.מהרעלת עופרת ופוליו

273
00:25:56,860 --> 00:25:58,870
.ונדרס על ידי רכבת

274
00:26:03,875 --> 00:26:07,295
,לאחות הקטנה של סבתא, פולי
,היה שיער זהוב יפהפה

275
00:26:07,320 --> 00:26:10,830
והיא דפקה על חיות דמיוניות
.עם פטיש

276
00:26:11,500 --> 00:26:16,130
היא מתה בגיל 8, לאחר
.שחלתה בקדחת צהובה

277
00:26:16,155 --> 00:26:18,205
.ועלתה באש

278
00:26:23,840 --> 00:26:27,160
אחרי המוות של פולי, אמא
,של סבתא גזרה את הלשון שלה

279
00:26:27,160 --> 00:26:32,210
ונהנתה לקחת שיקויי מרפא
.ותרופות מרשם בנמרצות

280
00:26:37,520 --> 00:26:39,760
איש פרא שוטט אל תוך הכפר
,באותו הקיץ

281
00:26:39,760 --> 00:26:42,910
והכה את קלידן הכנסייה
.עם את חפירה

282
00:26:43,420 --> 00:26:45,985
הוא חרבן מה שנראה כמו
ערימה של אוכמניות

283
00:26:46,010 --> 00:26:50,890
,על מרפסת המשפחה ונעלם
.מיילל לעבר הביצה

284
00:26:51,467 --> 00:26:55,160
אף אחד לא ידע שאיש הפרא הזה
היה למעשה דוד מדרגה שנייה

285
00:26:55,160 --> 00:26:59,640
של סבתא, ילד נשכח ובלתי רצוי
שהואכל בחומצה קרבולית

286
00:26:59,640 --> 00:27:03,130
וננטש ביערות
.הצפוניים 52 שנים קודם לכן

287
00:27:03,360 --> 00:27:08,150
הוא אכל בוץ ומקלות, ורק
.ידע לומר את המילה ״תנ״ך״

288
00:27:09,340 --> 00:27:11,490
״ת-נך!״

289
00:27:15,100 --> 00:27:17,840
הוא מת לבדו בשדה
,בבוקר קיצי אחד

290
00:27:17,840 --> 00:27:20,350
.בעת שחלם על הירח

291
00:27:21,300 --> 00:27:25,130
,שישה שבועות לאחר מכן
.חמנייה גדלה מתוך ראשו

292
00:27:25,880 --> 00:27:27,639
,בשנותיהם המאוחרות
בני המשפחה של סבתא

293
00:27:27,664 --> 00:27:31,360
עברו לעיר הגדולה, שם אמא
שלה בילתה את שארית חייה

294
00:27:31,360 --> 00:27:32,890
.בהכנת ריבה

295
00:27:34,480 --> 00:27:37,410
.ובהתנכלות ליהודים...

296
00:27:37,940 --> 00:27:42,160
היה שיח בצורת לב ממול
לבניין שלהם שגרם לה לבכות

297
00:27:42,185 --> 00:27:44,410
.בכל פעם שראתה אותו

298
00:27:44,680 --> 00:27:48,340
היא מתה לבדה בזמן שסבתא
,הייתה בפנימייה

299
00:27:48,340 --> 00:27:51,430
.מוקפת בחזיונות של רוחות רפאים

300
00:27:56,560 --> 00:28:00,100
.סבא נפטר 11 שנים לפני סבתא

301
00:28:00,100 --> 00:28:05,490
,הוא נהג לשבת לידה בכל יום ראשון
.אבל עכשיו היא משחקת בבינגו עבורו

302
00:28:15,720 --> 00:28:20,510
אמש, ביל חלם שהוא צעיר שוב
.ונמצא בשדה עם חברים על יד הים

303
00:28:20,760 --> 00:28:25,570
כלב ים גדול ושמח נבח לעברם
.וניתר מתוך הים כדי לשחק כדורגל

304
00:28:26,420 --> 00:28:28,570
.הוא היה די טוב

305
00:28:28,600 --> 00:28:31,010
.זה היה כמו סרט חיות

306
00:28:31,395 --> 00:28:34,935
אז כלב הים בעט בכדור בהתרגשות
רבה מדי והוא עף מעל הראשים

307
00:28:34,960 --> 00:28:39,890
של כולם ופגע בחוזקה
.בחזה של ילד שהיה בשדה סמוך

308
00:28:40,180 --> 00:28:44,270
נראה כאילו אולי הייתה לו
.מחלת לב או משהו כי הוא לא זז

309
00:28:45,080 --> 00:28:47,550
.כולם די קפאו

310
00:28:47,840 --> 00:28:50,430
.כלב הים נסוג חזרה אל הים

311
00:28:51,620 --> 00:28:54,090
.אף אחד לא ידע מה לעשות

312
00:28:56,220 --> 00:28:59,870
הוא ישן בתנוחה מוזרה על זרועו
.והיא הרגישה קצת רדומה

313
00:29:04,940 --> 00:29:08,110
לפעמים זה נשמע כאילו
.יש קולות במים

314
00:29:09,240 --> 00:29:13,830
הוא העלה קצת משקל חזרה
.והרופא שלו אמר שאלה חדשות טובות

315
00:29:14,480 --> 00:29:18,280
בתחנת האוטובוס אשכו השמאלי
כאב ללא סיבה, וזה כמעט

316
00:29:18,280 --> 00:29:20,230
.עשה אותו מסוחרר

317
00:29:22,040 --> 00:29:23,976
.לא קרה הרבה בעבודה

318
00:29:24,000 --> 00:29:26,776
ביל הכין פירמידה
.משלושה שדכנים

319
00:29:26,800 --> 00:29:31,190
והבחור החדש בלע סיכת ביטחון
.והובהל החוצה בכיסא גלגלים

320
00:29:33,340 --> 00:29:37,820
הבחור בתא שלידו סיפר לביל על
,משהו שראה בטלוויזיה

321
00:29:37,820 --> 00:29:42,540
,על תאומים זהים שהופרדו בלידתם
אבל גדלו בנפרד להיות

322
00:29:42,540 --> 00:29:44,990
.רוצחים סדרתיים

323
00:29:45,280 --> 00:29:49,490
היה נדמה כאילו לא הייתה להם
.בחירה למה הם יהפכו

324
00:29:50,180 --> 00:29:56,450
,״גנטיקה זה די דפוק״, הוא אמר
.בעוד שהמסטיק שלו התעופף מפיו

325
00:29:59,780 --> 00:30:03,780
בזמן ארוחת הצהריים הוא סיפר
.לביל על ספר פיזיקה שהוא קורא על זמן

326
00:30:03,780 --> 00:30:07,886
על איך שמעבר הזמן הוא
רק אשליה, כי כל הנצח

327
00:30:07,911 --> 00:30:11,121
.בעצם מתרחש בבת אחת

328
00:30:12,060 --> 00:30:17,390
,העבר לעולם לא נעלם
.והעתיד כבר קרה

329
00:30:18,020 --> 00:30:21,540
,כל ההיסטוריה קבועה מראש ופרוסה

330
00:30:21,540 --> 00:30:24,920
כמו פני שטח אינסופיים של
אירועים בו-זמניים

331
00:30:24,945 --> 00:30:29,200
שבמקרה אנחנו פשוט
.נעים דרכם בכיוון אחד

332
00:30:31,860 --> 00:30:35,640
ביל התבדח שהוא היה יכול להישבע
,שסיפרו לו את זה איפשהו פעם

333
00:30:35,640 --> 00:30:39,130
אבל הבחור פשוט בהה בו
.כאילו לא הבין את הבדיחה

334
00:30:40,555 --> 00:30:43,475
בבית ביל הסתכל על המיקרוגל
,מסובב את האוכל שלו

335
00:30:43,500 --> 00:30:46,530
.וחלם בהקיץ על איי הגלאפגוס

336
00:30:46,760 --> 00:30:49,384
הוא קנה את הסוג החדש
של מגבות הנייר

337
00:30:49,409 --> 00:30:52,579
שהיו עליהן
.מאות בליטות קטנות

338
00:30:59,095 --> 00:31:02,418
...הוא מצא הודעה קולית במשיבון

339
00:31:02,660 --> 00:31:06,630
שבה הצטערו לבשר לו...
.שאמו מתה הבוקר

340
00:31:07,740 --> 00:31:11,000
הם אמרו שהיא נכנסה להתקף
של היסטריה סנילית

341
00:31:11,000 --> 00:31:13,530
.לאחר שלא נטלה את תרופתה

342
00:31:14,060 --> 00:31:16,370
.ונפגעה על ידי רכבת

343
00:31:16,780 --> 00:31:20,075
היא שמרה לעצמה חלקה בבית
,הקברות שנים מראש

344
00:31:20,100 --> 00:31:22,795
.כדי שתוכל להיקבר לצד הוריה

345
00:31:22,820 --> 00:31:26,760
אבל בעקבות טעות ברישום
,הייתה צריכה להיקבר 45 מטרים משם

346
00:31:26,760 --> 00:31:30,670
בין ארון קבורה מלא באבנים
.וגולדן רטריבר של אישה עשירה

347
00:31:31,820 --> 00:31:35,200
לאחר ההלוויה, ביל עבר על
קופסאות האחסון הישנות שלה

348
00:31:35,200 --> 00:31:38,350
והופתע למצוא אלבום תמונות
.בן 100 שנה

349
00:31:38,720 --> 00:31:42,180
בין כל תמונות קרובי המשפחה
,והאנשים שהוא מעולם לא הכיר

350
00:31:42,180 --> 00:31:44,750
.היו מספר צילומים של בייקון

351
00:31:45,460 --> 00:31:46,990
.ובולי עץ

352
00:31:47,055 --> 00:31:51,772
הוא מצא גם סדרה של דיוקנים
,מוזרים שתויגו באופן מסודר

353
00:31:48,568 --> 00:31:52,175
{\an8}״ילדה לא בטוחה״

354
00:31:51,835 --> 00:31:53,800
.בעבור עיון עתידי לא ידוע

355
00:31:53,800 --> 00:31:56,110
״ילד בשמלה״

356
00:31:56,180 --> 00:31:58,116
״נשען על גדם״

357
00:31:58,140 --> 00:32:02,556
היו מפוזרות בקופסה תמונות
.נשכחות שלו כילד צעיר

358
00:32:02,580 --> 00:32:08,300
הוא קרא פעם על איך שכל תא בגוף
.מחליף את עצמו ומת בחלוף השנים

359
00:32:08,300 --> 00:32:14,550
איך שכל האנשים נבנים מחדש באיטיות
.מבין חלקים שכל הזמן משתנים

360
00:32:15,340 --> 00:32:18,860
הוא נתקף דיכאון מכמה שהצילומים
,נראו לו זרים עכשיו

361
00:32:18,860 --> 00:32:22,909
איך שהתאים הפנימיים המגוחכים שלו
מזמן גנבו את הזהות של

362
00:32:22,934 --> 00:32:24,946
.הילד המת השמח הזה

363
00:32:24,971 --> 00:32:28,321
,ועם חייו שלו
.עשו מזהותו בלאגן שלם

364
00:32:29,540 --> 00:32:33,440
מתחת לאלבום, הייתה תיקייה
.של הרישומים הרפואיים של אימו

365
00:32:33,440 --> 00:32:37,760
לאבחון הראשוני שלה היה מצורף
פתק של רופא שהמליץ בתוקף

366
00:32:37,760 --> 00:32:39,630
.שלא תביא ילד לעולם

367
00:32:42,740 --> 00:32:44,890
״תחנת אוטובוס״

368
00:33:16,700 --> 00:33:20,320
,הוא מדמיין שיש לו קושי לנשום
ומתעורר לחדר מלא

369
00:33:20,320 --> 00:33:21,890
.בפרצופים מודאגים

370
00:33:22,040 --> 00:33:26,796
הוא פחד למות כל חייו, ולא
משנה כמה הוא ניסה שלא לחשוב

371
00:33:26,821 --> 00:33:31,620
על זה, מוות תמיד היה באחורי
ראשו, מעבר לכל פינה ומרחף מעל

372
00:33:31,620 --> 00:33:33,056
.כל אופק

373
00:33:33,080 --> 00:33:36,340
הוא התחכך עם המוות בכמה
הזדמנויות, אבל בנעוריו

374
00:33:36,340 --> 00:33:39,280
חסרי הדאגות זה כמעט
הרגיש כמו דבר מופשט

375
00:33:39,280 --> 00:33:41,490
.ובלתי אפשרי שאי פעם יקרה לו

376
00:33:41,760 --> 00:33:46,160
אבל עם כל עשור שעבר, הוא התחיל
,לאמוד את הזמן שכנראה נותר לו

377
00:33:46,160 --> 00:33:50,140
ובשנות ה-40 שלו, מה שהוא ראה
,כנקודת האמצע שלו במקרה הטוב

378
00:33:50,140 --> 00:33:52,760
:הוא הבין רק דבר אחד

379
00:33:52,760 --> 00:33:55,550
.אתה רק תזדקן

380
00:33:58,280 --> 00:34:01,760
ולפני שתשים לב, אתה מסתכל
.אחורה במקום קדימה

381
00:34:01,760 --> 00:34:07,640
ועכשיו, בשיא של כל שנות הדאגה
,הללו, הלילות חסרי השינה והדחיות

382
00:34:07,640 --> 00:34:11,380
ביל סוף סוף מוצא את עצמו
,מביט למוות שלו בפנים

383
00:34:11,380 --> 00:34:15,690
מוקף באנשים שהוא כבר לא
מזהה ולא מרגיש יותר חיבור קרוב

384
00:34:15,715 --> 00:34:19,600
 אליהם מאשר לאלפי
.הקרובים שקדמו להם

385
00:34:19,600 --> 00:34:24,120
ובעוד שהשמש ממשיכה לשקוע, הוא
סוף סוף מבין את את האירוניה

386
00:34:24,120 --> 00:34:28,720
המטופשת בכך שחיכה לרגע
.הזה לאורך כל חייו

387
00:34:28,720 --> 00:34:34,600
,רגע המוות המביך והמטופש הזה
שפלש והטריד כל כך הרבה ימים

388
00:34:34,625 --> 00:34:37,675
.עם לחץ וזמן מבוזבז

389
00:34:38,660 --> 00:34:43,380
לו רק יכל לחזור אחורה ולהקנות
.קצת חוכמה לעצמו הצעיר

390
00:34:43,380 --> 00:34:46,900
לו רק היה יכול לפחות לומר
.לאנשים הצעירים בחדר הזה

391
00:34:46,900 --> 00:34:50,460
הוא מרים זרוע כדי לדבר אבל
:באופן בלתי מוסבר אומר

392
00:34:50,460 --> 00:34:54,608
״זה מריח כמו אבק
.ואור ירח״

393
00:34:59,400 --> 00:35:02,980
הוא שכח לפני שנים להחליף את
הבטריה בשעון הקיר הזול

394
00:35:02,980 --> 00:35:06,740
שבמטבח שלו, והוא היה לנצח
.תקוע על 11:57

395
00:35:06,740 --> 00:35:09,660
הוא לא הצליח להיזכר למה
,שם שם שעון מלכתחילה

396
00:35:09,660 --> 00:35:12,220
כי הוא היה נמצא במעין גומחה
מוזרה מעבר לפינה

397
00:35:12,220 --> 00:35:15,090
בה הוא לעולם לא
.תהה מה הייתה השעה

398
00:35:28,680 --> 00:35:33,410
כמעט בתחתית הקופסה, ביל מצא
.מחברת ישנה שהוא מעולם לא ראה

399
00:35:33,680 --> 00:35:38,100
במילוי הדפים שבפנים, אמו התאמנה
,על כתב היד שלה שוב ושוב

400
00:35:38,100 --> 00:35:42,000
כדי שתוכל לשלוח אותו לבית הספר
.עם הפתקים היפים ביותר

401
00:35:42,000 --> 00:35:45,510
״אני כל כך גאה בך!״
״אני כל כך גאה בך!״

402
00:36:09,260 --> 00:36:12,460
הוא מתקשר לאקסית שלו וקובע
להיפגש איתה לארוחת צהריים

403
00:36:12,460 --> 00:36:14,290
.אחרי הבדיקה שלו

404
00:36:18,560 --> 00:36:21,155
הבוקר הוא לא הצליח להיזכר
איפה הוא שם את מבחני הזיכרון

405
00:36:21,180 --> 00:36:22,950
.היומיים של הקליניקה

406
00:36:37,760 --> 00:36:40,220
,הוא מחליט להכין טוסט

407
00:36:40,220 --> 00:36:43,345
אבל למשך רגע ארוך לא מצליח
.לחשוב איך מכינים אותו

408
00:36:44,480 --> 00:36:47,710
יש עכשיו רק כתם חום איפה
.שהייתה הציפור

409
00:36:49,400 --> 00:36:51,900
.לרופא שלו יש רק חדשות טובות

410
00:36:51,900 --> 00:36:57,170
,ביל המשיך לעשות התקדמות נהדרת
.והוא לא רואה יותר שום דבר חריג

411
00:36:57,240 --> 00:37:00,060
הוא אומר לביל שאם לא היה יודע
,את ההיסטוריה הרפואית שלו

412
00:37:00,060 --> 00:37:02,970
הוא כנראה היה קובע כי
.בריאותו תקינה לחלוטין

413
00:37:16,360 --> 00:37:19,959
,בדרך לארוחת הצהריים ביל מחייך
וחושב שבפעם הראשונה

414
00:37:19,984 --> 00:37:22,130
-שאולי הכל יהיה בסד

415
00:37:40,460 --> 00:37:45,930
ביל נולד בבוקר יום שלישי המאוחר
.אל תוך עולם של כתום ואדום

416
00:37:49,780 --> 00:37:54,030
הוא אוהב את איך ששטיח
.הטורקיז מרגיש על פני ידיו

417
00:37:57,760 --> 00:38:01,080
,הוא אוהב קרני שמש
,וחלליות

418
00:38:01,080 --> 00:38:03,850
ואת הריח של החצר האחורית
.בבוקר המוקדם

419
00:38:05,700 --> 00:38:08,040
,הוא אוהב נמרים
,ועצים

420
00:38:08,040 --> 00:38:10,140
,וגלידת שוקולד מומסת

421
00:38:10,140 --> 00:38:13,910
ולהסתכל על האורות בזמן
.שנרדם במושב האחורי

422
00:38:23,500 --> 00:38:27,740
מישהו יושב על החוף ומספר לו
על איך שהגלים היו שם הרבה לפני

423
00:38:27,740 --> 00:38:29,000
,שביל היה קיים

424
00:38:29,000 --> 00:38:32,516
ושהם עדיין יהיו שם
.זמן רב לאחר שכבר ימות

425
00:38:32,540 --> 00:38:36,282
ביל מסתכל על המים, וחושב
על כל הדברים הנפלאים שיעשה

426
00:38:36,307 --> 00:38:38,477
.עם חייו

427
00:39:21,320 --> 00:39:22,840
?״ביל
אתה שומע אותי, ביל?״

428
00:39:22,840 --> 00:39:24,120
.״תסתכל עליי, ביל
תסתכל עליי.״

429
00:39:24,120 --> 00:39:24,920
״140 על 90.״

430
00:39:24,920 --> 00:39:25,920
,״ביל
אתה שומע אותי?״

431
00:39:25,920 --> 00:39:26,500
״ביל?״

432
00:39:26,500 --> 00:39:28,530
,״ביל
אתה שומע אותי?״

433
00:39:48,700 --> 00:39:54,170
״אני אוהב אותך״

434
00:40:04,540 --> 00:40:09,390
הדבר האחרון שביל זוכר
...זה כשהוא מדבר לאקסית שלו

435
00:40:13,900 --> 00:40:15,550
...כנפי ציפור...

436
00:40:16,300 --> 00:40:18,690
.והריח של ליקריץ שחור

437
00:40:48,000 --> 00:40:52,290
הוא מסתכל על אבק צף לאורך
.קרן השמש שמעל לראשו

438
00:40:57,280 --> 00:41:00,130
.ואז הוא חוזר לישון

439
00:41:03,360 --> 00:41:07,526
,שמו של שותפו לחדר הוא מת'יו
איש צעיר ומשותק

440
00:41:07,551 --> 00:41:10,540
,שמוסתר על ידי וילונות
שמתקשר עם הצוות הסיעודי

441
00:41:10,540 --> 00:41:13,540
,באמצעות שורה של כפתורים
שיכולים לנגן חמישה משפטים

442
00:41:13,565 --> 00:41:15,095
.אלקטרוניים שונים

443
00:41:15,380 --> 00:41:18,350
,אבל ברוב הפעמים
.הוא לוחץ רק על אחד מהם

444
00:41:19,200 --> 00:41:20,870
״אני בכאבים.״

445
00:41:21,280 --> 00:41:25,220
בכל אחר צהריים, השתקפויות
של אור שמש מהתחבורה למטה

446
00:41:25,220 --> 00:41:28,230
מטילות דפוסים צבעוניים
.לאורך התקרה שלהם

447
00:41:28,460 --> 00:41:32,347
בבקרים, אור השמש מאיר את
הוילון של מת'יו, וגורם לו להיראות

448
00:41:32,372 --> 00:41:34,762
.יפהפה למרות שהוא רק אפור

449
00:41:35,820 --> 00:41:38,300
האקסית שלו באה
,לבקר אותו לאחרונה

450
00:41:38,300 --> 00:41:41,110
והם מדברים למשך שעות על
.אירועים עדכניים

451
00:41:41,919 --> 00:41:44,689
.לפעמים הם אוכלים קסטות

452
00:41:46,420 --> 00:41:50,430
זה הכי שמח שהוא היה
.מזה זמן רב

453
00:41:52,020 --> 00:41:58,190
פרק 3

454
00:42:00,300 --> 00:42:04,190
מציגים בפני ביל רופא חדש
.ועורכים לו ראיון קצר

455
00:42:04,280 --> 00:42:08,360
הוא לא יודע איזה חודש זה, אבל
.הוא מודע שהוא נמצא בבית חולים

456
00:42:08,360 --> 00:42:13,710
,הוא לא מצליח לזכור את הכתובת שלו
.אז הוא מניח שחי כאן מאז ומתמיד

457
00:42:14,020 --> 00:42:19,150
,הראייה שלו קצת מטושטשת
.ואין לו יותר כוח בכף ידו השמאלית

458
00:42:19,520 --> 00:42:23,090
ביל מתבקש לתאר סדרה של
.תצלומים

459
00:42:23,480 --> 00:42:27,010
הוא מצליח לחבר מילים להרבה
...מהחפצים האלה

460
00:42:27,420 --> 00:42:30,930
.אבל מאוד מבולבל מחלקם...

461
00:42:34,300 --> 00:42:38,670
הוא גם מתקשה לזהות את
.הפנים של האנשים שהוא מכיר

462
00:42:39,660 --> 00:42:42,690
כל האנשים האלה פשוט נראים
.די אותו הדבר

463
00:42:43,580 --> 00:42:47,690
ולמרות שהוא יכול לזהות את האקסית
,שלו בזכות השיער הארוך שלה

464
00:42:48,840 --> 00:42:51,090
.הוא לא מצליח לזכור את שמה

465
00:42:53,180 --> 00:42:57,050
הוא מספר לרופא שיש
,לו דג שגר בתוך הראש שלו

466
00:42:57,700 --> 00:42:59,730
.״ייתכן שטרוטה״

467
00:43:00,460 --> 00:43:04,936
יעבור עוד לילה לפני שיעלה בדעתו
.שמשהו מרגיש חסר

468
00:43:04,960 --> 00:43:08,800
כל הזכרונות שהרופא ביקש ממנו
להיזכר בהם היום

469
00:43:08,800 --> 00:43:10,990
.נמצאים פתאום מחוץ לאחיזתו

470
00:43:11,220 --> 00:43:15,180
כל כך הרבה שנים של
,פרצופים ורגעים

471
00:43:15,180 --> 00:43:19,030
הם ברובם רק
.הרגשה עמומה עכשיו

472
00:43:20,140 --> 00:43:24,630
.השנים חומקות מראשו

473
00:43:27,600 --> 00:43:32,860
אתמול, גנן עם צינור הפציץ את
כל קני הדרורים מהגגון

474
00:43:32,860 --> 00:43:35,060
,של הקומה השנייה של הבניין ליד

475
00:43:35,060 --> 00:43:39,690
והמטיר בוץ וביצים קטנות ושבורות
.על החניון

476
00:43:41,960 --> 00:43:45,430
בדיקה נוספת נקבעה וביל נלקח
.אל חדר לבן

477
00:43:46,280 --> 00:43:51,930
רדיולוג מבצע חיתוך, ודוחף כתטר
.לתוך עורק הירך שלו

478
00:43:52,200 --> 00:43:57,440
,הקתטר נדחף בזהירות דרך בטנו
,אל ליבו, דרך החזה

479
00:43:57,440 --> 00:44:02,620
ולתוך ראשו, שם משחררים חומר
מיוחד שיציף את כלי הדם שבמוחו

480
00:44:02,620 --> 00:44:04,160
.כדי לסרוק אותם ברנטגן

481
00:44:04,160 --> 00:44:07,650
אז ביל מתבקש להרים את ידיו
.ולספור עד עשרים

482
00:44:07,840 --> 00:44:13,200
חומר הרדמה חזק מוזרם כדי להשבית
.זמנית את החצי השמאלי של מוחו

483
00:44:13,200 --> 00:44:14,628
״אחד... שתיים... שלוש... ארבע...״

484
00:44:14,653 --> 00:44:16,580
,ולחציו הנותר של ביל

485
00:44:16,580 --> 00:44:17,580
-הבדיקה מתחי

486
00:44:18,180 --> 00:44:20,350
?״ביל
אתה שומע אותי?״

487
00:44:21,203 --> 00:44:23,273
״ביל, אתה יכול להסתכל
פה למעלה בשבילי?״

488
00:44:23,480 --> 00:44:25,650
״אתה יכול לומר לי מה
החפצים האלה?״

489
00:44:25,900 --> 00:44:28,350
״ביל, אתה יכול להגיד לי מה זה?״

490
00:44:28,960 --> 00:44:31,907
״ביל, אתה יכול לחבר את
המספרים האלה עבורי?״

491
00:44:31,932 --> 00:44:33,720
״הולך לך מעולה, ביל.״

492
00:44:33,720 --> 00:44:35,960
״אוקיי. ומה יוצא כשמחברים
את המספרים האלה?״

493
00:44:35,960 --> 00:44:38,900
.״תסתכל עליי, ביל, תסתכל עליי
ביל, תסתכל עליי.״

494
00:44:38,900 --> 00:44:41,540
״אוקיי ביל, ואתה יכול לומר לי מי זה?״

495
00:44:41,540 --> 00:44:43,060
,״זה בסדר ביל
הולך לך יופי.״

496
00:44:43,060 --> 00:44:45,380
?״ואתה יכול לומר לי מי זאת

497
00:44:45,380 --> 00:44:48,340
ביל, אתה יכול לומר
?לי מי זאת

498
00:44:48,340 --> 00:44:50,470
אתה זוכר אותה?״

499
00:45:05,740 --> 00:45:09,500
,היום מצטרף אליה בן זוגה
,בחור צעיר בשם סטיב

500
00:45:09,500 --> 00:45:13,886
,שמבלה את רוב אחר הצהריים בפינה
.בוהה בשקט בוילון של מת'יו

501
00:45:13,911 --> 00:45:15,496
״אני בכאבים.״

502
00:45:15,520 --> 00:45:21,270
הרופא מסביר לה שלביל עלול להיות
.קשה להבין לשון עבר ולשון הווה

503
00:45:21,360 --> 00:45:25,200
עלול גם להיות קשה לביל להבין
,איזה מהזכרונות שלו אמיתיים

504
00:45:25,200 --> 00:45:26,840
.ואיזה מהם מדומיינים

505
00:45:26,860 --> 00:45:30,400
כאשר המוח מתמודד עם אובדן
זיכרון קשה, הוא לרוב נוהג

506
00:45:30,400 --> 00:45:33,940
למלא את החסר עם
,סיפורים מומצאים

507
00:45:33,940 --> 00:45:37,960
זכרונות כוזבים, אנשים
,שמעולם לא היו קיימים

508
00:45:37,960 --> 00:45:42,400
מסקנות מומצאות בכדי לעשות את
.חיי היומיום פחות מבלבלים

509
00:45:42,400 --> 00:45:46,030
ואיכשהו להביא לכדי הגיון
.את מה שעובר עליו

510
00:45:48,379 --> 00:45:50,955
.היום הם ישוחחו בצורה מביכה

511
00:45:50,980 --> 00:45:55,180
ביל לא מצליח להישאר בנושא אחד
,ליותר מכמה רגעים

512
00:45:55,180 --> 00:45:57,770
.ונראה שהוא נהיה מתוסכל בקלות

513
00:45:57,880 --> 00:46:01,980
היא תאמר שהיא לא יודעת למה
,היא הביאה את סטיב איתה אתמול

514
00:46:01,980 --> 00:46:09,270
,ותודה שהוא כל כך הזדעזע מהחוויה
.שהוא בכה בשקט במכונית בדרך הביתה

515
00:46:10,660 --> 00:46:15,476
,הדרורים כבר התחילו לבנות מחדש
אבל הוא לא בטוח אם הוא

516
00:46:15,501 --> 00:46:17,427
.שמח או עצוב בשבילם

517
00:46:20,860 --> 00:46:23,740
הוא חולם שהוא חלק מצוות של
חללית שנכנסת חזרה

518
00:46:23,740 --> 00:46:25,400
.לאטמוספירה של כדור הארץ

519
00:46:25,400 --> 00:46:28,980
,בזמן שהם צונחים במהירות
סבור כי לאכול קסטות יעזור

520
00:46:28,980 --> 00:46:31,340
.להם להימנע מלקבל שבץ

521
00:46:31,340 --> 00:46:35,566
בעוד החום מתגבר, ביל אוכל
את הקסטה שלו ומקווה בסודיות

522
00:46:35,591 --> 00:46:38,900
שאם משהו רע יהיה צריך
,לקרות, אז שהחללית לא תתפוצץ

523
00:46:38,900 --> 00:46:41,390
.אלא שכל השאר יקבלו שבץ

524
00:46:41,620 --> 00:46:46,380
סדרה אחרונה של בדיקות נקבעת
.כדי לשלול את הצורך בניתוח

525
00:46:46,380 --> 00:46:52,290
מסומם מאוד, לביל לא יהיה זכר
...מהבדיקות הללו מלבד לרעש נוראי מימינו

526
00:46:52,700 --> 00:46:55,910
...וחיזיון רגעי של סוס ים

527
00:46:56,200 --> 00:46:59,030
.ושל עץ נופל

528
00:47:13,320 --> 00:47:17,730
הבוקר הוא לא מצליח להיזכר בפעם
.האחרונה שהאקסית שלו באה לבקר

529
00:47:17,900 --> 00:47:21,350
...יכול להיות שעברו שעות
.ואולי עברו שבועות

530
00:47:21,460 --> 00:47:25,879
דוד שלו, שביל בכלל לא שם לב
שנמצא בחדר, מסתכל מהחלון

531
00:47:25,904 --> 00:47:28,035
.ומדבר על אמו של ביל

532
00:47:28,060 --> 00:47:32,120
ואז הוא אומר, ״חבל שאנשים לא
אומרים איך הם מרגישים

533
00:47:32,120 --> 00:47:34,870
לפני שזה כבר מאוחר מדי.״

534
00:47:36,320 --> 00:47:38,310
.ואז הוא לא אומר דבר

535
00:47:38,700 --> 00:47:41,320
הטלוויזיה בחדר תמיד נמצאת
,על ׳השתק׳

536
00:47:41,320 --> 00:47:44,580
,ומאחורי הראש של דוד שלו
ביל צופה בגיבור-על

537
00:47:44,580 --> 00:47:46,976
.ממיס בשקט פרצוף של מפלצת

538
00:47:47,000 --> 00:47:50,682
הרופא שלו מבקר ושואל אם לביל
יהיה יותר נוח להיות בבית

539
00:47:50,707 --> 00:47:54,897
,לכמה ימים תחת השגחה משפחתית
.עד שהתוצאות הסופיות יתקבלו

540
00:47:58,200 --> 00:48:03,950
כנראה ששכן שם את המצרכים האלה
.בדירתו עבורו- מחווה מאוד נחמדה

541
00:48:09,300 --> 00:48:11,470
.זה יום די נחמד

542
00:48:12,840 --> 00:48:15,410
.הוא מחליט לעשות טיול מסביב לשכונה

543
00:48:16,780 --> 00:48:20,320
בצד הדרך, הוא רואה נעל טניס של
,אישה מלאה בעלים

544
00:48:20,320 --> 00:48:23,250
.וזה ממלא אותו בעצב בלתי מוסבר

545
00:48:24,820 --> 00:48:27,110
.הוא הולך לאורך הרחוב הצדדי

546
00:48:27,640 --> 00:48:30,770
.לצד הגשר, מעבר לשוק האיכרים

547
00:48:31,940 --> 00:48:34,210
.וחזרה דרך הרחוב הראשי

548
00:48:44,460 --> 00:48:46,590
.זה יום די נחמד

549
00:48:47,920 --> 00:48:50,650
.הוא מחליט לעשות טיול מסביב לשכונה

550
00:48:51,420 --> 00:48:55,100
בצד הדרך, הוא רואה נעל טניס של
,אישה מלאה בעלים

551
00:48:55,100 --> 00:48:58,050
.וזה ממלא אותו בעצב בלתי מוסבר

552
00:49:00,080 --> 00:49:02,230
.הוא הולך לאורך הרחוב הצדדי

553
00:49:02,780 --> 00:49:06,310
.לצד הגשר, מעבר לשוק האיכרים

554
00:49:07,380 --> 00:49:09,710
.וחזרה דרך הרחוב הראשי

555
00:49:17,800 --> 00:49:20,070
.זה יום די נחמד

556
00:49:20,720 --> 00:49:22,790
-הוא מחליט לעשות טיול מסביב לשכו

557
00:49:30,334 --> 00:49:32,904
.היד הזו מפילה הכל

558
00:49:36,740 --> 00:49:39,490
?הוא לא היה אמור להתקשר למישהו

559
00:49:41,480 --> 00:49:43,670
?איך קראו לה

560
00:49:47,931 --> 00:49:50,961
?מה לעזאזל הבעיה עם הספל הזה

561
00:49:53,471 --> 00:49:56,621
הוא באמת צריך כל כך
?הרבה מזון

562
00:49:57,320 --> 00:50:00,130
...יש רופא במשיבון שלו

563
00:50:02,320 --> 00:50:03,970
?הוא היה חולה

564
00:50:06,860 --> 00:50:10,224
רופא מסביר לו בזהירות
.תוצאות של בדיקה

565
00:50:10,400 --> 00:50:15,680
הוא עובר על מספרים ומידע שביל
לא מבין, ומזכיר דברים

566
00:50:15,680 --> 00:50:17,540
.שביל לא זוכר

567
00:50:17,540 --> 00:50:19,840
...הוא שקט לרגע

568
00:50:20,047 --> 00:50:24,337
ואז מספר לביל שלא נותר לו עוד
.הרבה זמן לחיות

569
00:50:33,580 --> 00:50:36,070
.זה יום די נחמד

570
00:50:36,700 --> 00:50:39,169
.הוא מחליט לעשות טיול מסביב לשכונה

571
00:50:39,480 --> 00:50:42,700
בצד הדרך, הוא רואה נעל טניס של
,אישה מלאה בעלים

572
00:50:42,700 --> 00:50:44,820
.וזה ממלא אותו בעצב בלתי מוסבר

573
00:50:44,820 --> 00:50:49,300
הוא הולך לאורך הרחוב הצדדי
.ורואה צבעים עזים בפני האנשים שסביבו

574
00:50:49,300 --> 00:50:52,600
פרטים בקירות הלבנים היפהפיים
האלה ועשבים שכנראה

575
00:50:52,600 --> 00:50:54,920
חלף על פניהם כל יום
.אבל מעולם לא שם לב

576
00:50:54,920 --> 00:50:59,640
,האוויר מריח אחרת, בהיר יותר איכשהו
והזרמים מתחת לגשר נראים מוזרים

577
00:50:59,640 --> 00:51:07,570
ומוחשיים, והשמש מחממת את פניו
.והעולם מגושם ויפהפה וחדש

578
00:51:07,940 --> 00:51:12,340
וזה מרגיש כאילו שהוא הלך בשנתו
...למשך מי יודע כמה זמן

579
00:51:12,340 --> 00:51:16,310
.משהו העיר אותו באלימות

580
00:51:16,900 --> 00:51:20,070
.שטיחי האמבט שלו מהממים

581
00:51:22,440 --> 00:51:28,216
הדפוסים הגרעיניים בארונות העץ הזולים
.שלו מרטיטים משהו עמוק בתוכו

582
00:51:28,240 --> 00:51:31,400
הוא מרותק מהדרך שבה מגבות הנייר
.שלו שותות מים

583
00:51:31,400 --> 00:51:33,980
הוא אף פעם לא ממש העריך
.את הדברים האלה

584
00:51:33,980 --> 00:51:36,760
.כל הפרטים שמעולם לא הבחין בהם

585
00:51:36,760 --> 00:51:39,140
...פרטים... הוא חי
...מעולם לא הבחין

586
00:51:39,140 --> 00:51:40,810
.הוא חי

587
00:51:41,080 --> 00:51:42,650
.הוא חי

588
00:51:42,800 --> 00:51:45,390
...הוא חי. מעולם לא שם לב
.הוא חי

589
00:51:45,860 --> 00:51:49,880
.הכוכבים מטלטלים אותו עד היסוד
איך האורות האלה נסעו במשך

590
00:51:49,880 --> 00:51:52,600
עשרות מיליוני שנים כדי
.להגיע אליו ברגע הזה

591
00:51:52,600 --> 00:51:55,580
איך איפשהו רחוק מכאן השמש שלנו
...נראית בדיוק כמו אחד מאלה

592
00:51:55,580 --> 00:51:59,280
איך הרבה מהכוכבים אפילו לא קיימים
יותר, אבל האור העתיק שלהם

593
00:51:59,280 --> 00:52:00,600
.מגיע אליו רק עכשיו

594
00:52:00,600 --> 00:52:02,280
.רושם מרוח רפאים

595
00:52:02,280 --> 00:52:06,200
מכונת זמן מדהימה ואינסופית
,כל לילה מעל לראשו

596
00:52:06,200 --> 00:52:08,540
.שהתעלם ממנה רוב חייו

597
00:52:08,540 --> 00:52:11,020
הוא רוצה לעצור אנשים ברחוב
,ולומר

598
00:52:11,020 --> 00:52:13,120
״נכון שזה מדהים?״

599
00:52:13,120 --> 00:52:15,980
״נכון שהכל מדהים?״

600
00:52:15,980 --> 00:52:20,700
הוא רץ למקום להשכרת רכבים ומוצא
,לעצמו כביש מהיר ונוסע כל הלילה

601
00:52:20,700 --> 00:52:24,040
עוקב אחר הוראות הגעה שנמצאות
,בראשו למקום שהוא לא זוכר

602
00:52:24,040 --> 00:52:29,950
סופג את כל מה שהוא יכול, לפני
.שהכל יתפוגג שוב עם הבוקר

603
00:52:34,320 --> 00:52:36,410
.יש לו את המפתחות למכונית הזו

604
00:52:40,140 --> 00:52:43,720
,יש לו גם מפתחות לחדר במלונית
אבל הוא לא זוכר מתי הייתה

605
00:52:43,720 --> 00:52:45,610
.הפעם האחרונה שישן

606
00:52:45,880 --> 00:52:49,690
.הוא יושב בשמש מחוץ למכבסה

607
00:52:50,860 --> 00:52:54,540
איש מבוגר יותר בכובע בייסבול
,עומד ליד טלפון ציבורי

608
00:52:54,540 --> 00:52:57,890
ומרים ומנתק את השפופרת
.מתוך לחץ

609
00:53:13,080 --> 00:53:17,610
הוא מבקש להלוות מביל עיפרון
.ואז מתקשר לבת שלו

610
00:53:17,800 --> 00:53:20,500
,הוא אומר לה שהוא אוהב אותה
,ושהוא גאה בה

611
00:53:20,500 --> 00:53:24,420
,ושיום אחד בקרוב
״סוף סוף יגיע היום שלנו.״

612
00:53:24,420 --> 00:53:27,300
,ואז הוא אומר
,״פנטסטי, פנטסטי״

613
00:53:27,300 --> 00:53:28,720
.ומנתק את השיחה

614
00:53:28,720 --> 00:53:33,220
למרות שהוא נראה תשוש, הוא
מציג את העיפרון בחזרה לביל

615
00:53:33,220 --> 00:53:39,530
עם מחווה קטנה, כאילו גאה שלא
.קרה לו דבר בזמן שהיה בבעלותו

616
00:53:42,020 --> 00:53:46,880
הוא חולם על ערפל שעל קצה כהה
של צוק, שמאות מטרים מתחת לו

617
00:53:46,880 --> 00:53:49,730
הים העמוק גואה
.על גבי הסלעים

618
00:53:50,160 --> 00:53:53,820
ואם אתה נשען מעבר לקצה ומכווץ
,את עיניך במידה הנכונה

619
00:53:53,820 --> 00:53:58,360
אתה יכול להבחין בקושי בצורות האפורות
של כל המכוניות שנפלו מהצוק

620
00:53:58,360 --> 00:54:02,460
במשך השנים, שקועות עמוק מתחת
.לפני הקרקע

621
00:54:02,460 --> 00:54:07,520
,ובעוד שכל גל נשטף מעליהן באיטיות
הזרם התחתי מדליק ומכבה

622
00:54:07,520 --> 00:54:11,380
את הפנסים שלהן בשקט
שוב ושוב, שוב ושוב

623
00:54:11,380 --> 00:54:15,320
בחזרתיות אינסופית, מתעמעמים
,באיטיות לאורך השנים

624
00:54:15,320 --> 00:54:18,790
.עד שמגיע היום בו הם כבים לגמרי

625
00:54:26,100 --> 00:54:28,090
.הוא נמצא בבית כלשהו עכשיו

626
00:54:28,133 --> 00:54:32,282
כשהיה קטן, הוא היה נוהג לרוץ
ברחבי בית בדיוק כזה, עם פנס

627
00:54:32,307 --> 00:54:37,330
מכוון לתקרה, מעמיד פנים שהוא
.אסטרונאוט שמרחף מעל הירח

628
00:54:37,540 --> 00:54:39,400
.יש כאן בן אדם מוכר

629
00:54:39,400 --> 00:54:43,063
,הוא לא בטוח איך האדם מצא אותו
אולי הוא עקב אחריו, אבל הם

630
00:54:43,088 --> 00:54:45,280
.מדברים עכשיו וכתובת ניתנת לביל

631
00:54:45,280 --> 00:54:48,480
כתובת שאמא שלו מעולם לא רצתה
,שיקבל, הוא אומר

632
00:54:48,480 --> 00:54:50,563
.אבל זה חשוב שביל יקבל אותה עכשיו

633
00:54:50,588 --> 00:54:53,010
כתובת בה הוא יכול למצוא
.את אביו

634
00:54:53,035 --> 00:54:54,700
.אביו האמיתי של ביל

635
00:54:54,700 --> 00:54:58,260
אדם שעזב לפני שהוא
נולד, אדם שהוא פגש

636
00:54:58,260 --> 00:55:01,370
רק פעם אחת אבל היה צעיר
.מכדי לדעת

637
00:55:04,880 --> 00:55:08,560
והוא שוב נוסע עכשיו, למשך כמה
,שעות הוא לא בטוח

638
00:55:08,560 --> 00:55:13,300
ועם כל מייל הוא מאבד עוד כמה
,זכרונות, והוא מוצא עוד מלונית

639
00:55:13,300 --> 00:55:17,790
ובאותו לילה הוא אוכל הרבה גלידה
...ולא זוכר את החלומות שלו כלל

640
00:55:21,080 --> 00:55:23,110
...הוא נמצא בבית אבות

641
00:55:24,405 --> 00:55:26,715
?האם הוא זקן

642
00:55:26,942 --> 00:55:30,660
.חדר מלא חלונות

643
00:55:30,660 --> 00:55:34,760
והוא נותן שם שעל פיסת נייר שלא
,כתוב בכתב היד שלו לדלפק הראשי

644
00:55:34,760 --> 00:55:37,980
.ומסיעים איש זקן ושברירי לקראתו עכשיו

645
00:55:37,980 --> 00:55:42,610
,איש שהיה כאן מעל לעשר שנים
.אבל ביקרו אותו לעיתים נדירות

646
00:55:50,140 --> 00:55:55,480
אף אחד משני האנשים האלה לא זוכר
.למה הם שם, או מי זה בדיוק האדם השני

647
00:55:55,480 --> 00:55:59,090
.אבל הם יושבים וצופים בשעשועון יחד

648
00:56:02,840 --> 00:56:07,630
,וכשמגיע זמנו של ביל לעזוב
.הוא נעמד ואומר לו משהו יפהפה

649
00:56:07,789 --> 00:56:10,500
״אתה נסלח.״

650
00:56:10,500 --> 00:56:13,740
ואף אחד מהם לא מבין למה הוא
מתכוון בדיוק, אבל האיש הזקן

651
00:56:13,740 --> 00:56:15,780
.מתחיל לבכות בכל מקרה

652
00:56:15,780 --> 00:56:18,950
.והם לעולם לא יראו אחד את השני שוב

653
00:56:20,760 --> 00:56:22,380
,הוא נוהג במכונית

654
00:56:22,380 --> 00:56:25,720
ובכל פעם שהוא קולט שהוא נוהג
במכונית, הוא מניח שהוא פשוט

655
00:56:25,720 --> 00:56:27,760
.צריך להמשיך לנהוג במכונית

656
00:56:27,760 --> 00:56:29,460
.ולפעמים הוא שר

657
00:56:29,460 --> 00:56:31,000
.ולפעמים הוא בוכה

658
00:56:31,000 --> 00:56:35,020
והצד השמאלי של הגוף שלו מתחיל
.להירפות ולהירדם

659
00:56:35,020 --> 00:56:37,740
וכל מה שהוא רוצה לעשות זה
,פשוט להמשיך לסוע

660
00:56:37,740 --> 00:56:41,300
איכשהו להמשיך לסוע. אין לו
עוד הוראות הגעה לעקוב אחריהן

661
00:56:41,300 --> 00:56:46,020
אבל הוא ממלא את המכונית בדלק
,שוב ושוב וממשיך לסוע אל תוך הלילה

662
00:56:46,020 --> 00:56:49,950
,הוא רוצה להמשיך לסוע
.הוא רוצה להמשיך לנצח

663
00:57:13,960 --> 00:57:17,330
.איזה יום יפהפה

664
00:57:22,180 --> 00:57:23,620
...רגע אחד

665
00:57:23,620 --> 00:57:25,460
.הוא לא הולך למות כאן

666
00:57:25,460 --> 00:57:26,980
.אבל הוא לא מת כאן
.לא, לא, לא

667
00:57:26,980 --> 00:57:28,940
.ביל? ביל, תקום
.תקום, ביל

668
00:57:28,940 --> 00:57:31,300
.לא, הוא לא יכול למות כאן
.הוא לא הולך למות כאן

669
00:57:31,300 --> 00:57:33,100
.הוא לא יכול למות אף פעם

670
00:57:33,100 --> 00:57:34,490
?ביל

671
00:57:34,640 --> 00:57:36,450
?ביל

672
00:57:41,780 --> 00:57:47,110
הוא יטייל במשך מאות שנים מסביב
.לעולם, וילמד את כל מה שיש לדעת

673
00:57:48,160 --> 00:57:50,750
.הוא ילמד כל שפה

674
00:57:51,360 --> 00:57:54,050
.הוא יקרא כל ספר

675
00:57:55,420 --> 00:57:57,690
.הוא יכיר כל ארץ

676
00:57:59,480 --> 00:58:04,610
הוא יבלה אלפי שנים ביצירת
.יצירות אמנות מרהיבות

677
00:58:07,700 --> 00:58:11,329
הוא ילמד לעשות מדיטציה כדי
.לשלוט בכל כאב

678
00:58:11,640 --> 00:58:14,234
,בזמן שמלחמות יילחמו

679
00:58:15,180 --> 00:58:18,410
.ואהבות גדולות יימצאו

680
00:58:20,780 --> 00:58:23,036
.ויאבדו

681
00:58:23,420 --> 00:58:25,458
.ויימצאו

682
00:58:28,320 --> 00:58:30,030
...יאבדו

683
00:58:30,680 --> 00:58:31,890
.ויימצאו

684
00:58:33,000 --> 00:58:34,650
.ויימצאו

685
00:58:35,588 --> 00:58:37,296
.ויימצאו

686
00:58:37,712 --> 00:58:40,995
,וזכרונות על גבי זכרונות

687
00:58:41,020 --> 00:58:45,470
עד שהחיים חוזרים על עצמם
.במעגל אינסופי

688
00:58:50,780 --> 00:58:55,260
,הוא יהיה לאבא של מאות אלפי ילדים

689
00:58:55,260 --> 00:59:01,110
ולאורך השנים הוא לא יצליח יותר
.לעקוב אחרי תולדת צאצאיהם הגוברת

690
00:59:01,800 --> 00:59:07,450
שכל מיליוני חייהם היפהפיים ייעלמו
.בסופו של דבר מכדור הארץ

691
00:59:11,660 --> 00:59:14,530
.ועדיין, ביל ימשיך

692
00:59:16,220 --> 00:59:20,510
הוא ילמד יותר על החיים מאשר
.כל ישות בהיסטוריה

693
00:59:22,252 --> 00:59:25,882
.אבל המוות לעד יהיה זר לו

694
00:59:27,220 --> 00:59:32,060
אנשים יבואו וילכו, עד ששמות
.יאבדו כל משמעות

695
00:59:32,060 --> 00:59:36,550
עד שאנשים יאבדו כל משמעות
.וייעלמו לחלוטין מן העולם

696
00:59:40,020 --> 00:59:42,550
.ועדיין, ביל ימשיך לחיות

697
00:59:45,680 --> 00:59:49,170
הוא יתיידד עם המתיישבים הבאים
.של כדור הארץ

698
00:59:49,480 --> 00:59:54,030
.ישויות אור שמעריצים אותו כאל

699
00:59:58,047 --> 01:00:00,777
.וביל יחייה יותר מהם

700
01:00:03,000 --> 01:00:06,230
למשך מיליונים על גבי
.מיליונים של שנים

701
01:00:08,280 --> 01:00:12,200
...חוקר, לומד, חי

702
01:00:12,200 --> 01:00:15,430
.עד שהארץ נבלעת מתחת לרגליו

703
01:00:19,560 --> 01:00:22,630
.עד שהשמש כבר מזמן נעלמה

704
01:00:27,060 --> 01:00:31,020
,עד שהזמן מאבד כל משמעות
ומגיע הרגע בו הוא יודע

705
01:00:31,020 --> 01:00:33,660
,רק את מיקומי הכוכבים

706
01:00:33,660 --> 01:00:37,170
ורואה אותם בין אם עיניו
.עצומות או פקוחות

707
01:00:38,240 --> 01:00:40,160
,עד שהוא שוכח את שמו

708
01:00:40,160 --> 01:00:43,030
.ואת המקום שממנו בא

709
01:00:44,720 --> 01:00:47,520
,הוא יחיה ויחיה

710
01:00:47,520 --> 01:00:50,570
.עד שכל האורות כבים

711
01:01:04,467 --> 01:01:08,896
- איזה יום יפהפה -

712
01:01:08,934 --> 01:01:14,084
סרטו של
דון הרצפלדט

713
01:02:07,480 --> 01:02:11,990
תרגום וסנכרון: רוי שתיים
עריכת תרגום: יהלי קליין