0
00:00:00,000 --> 00:00:00,001
WEB-DL / WEBRip / WEB
אורך: 39:08 29.970 :FPS
1
00:00:00,439 --> 00:00:06,439
:הובא וסונכרן על ידי
אריאל אפרתי
2
00:00:06,590 --> 00:00:11,590
!צפייה נעימה
3
00:00:14,590 --> 00:00:16,390
"בשנות ה-40 וה-50
נעשתה ניו יורק
4
00:00:16,510 --> 00:00:18,150
.מרכז עולם האמנות העכשווית"
5
00:00:22,430 --> 00:00:24,470
בתקופה זו התפרסמה"
קבוצה קטנה של אמנים
6
00:00:24,590 --> 00:00:27,110
."שנודעה כאסכולת ניו יורק"
7
00:00:29,310 --> 00:00:30,430
- ג'קסון פולוק -
8
00:00:31,790 --> 00:00:33,110
- גרייס הרטיגן -
9
00:00:35,310 --> 00:00:36,630
- וילם דה קונינג -
10
00:00:38,310 --> 00:00:39,550
- פרנץ קליין -
11
00:00:41,710 --> 00:00:43,150
- לי קרסנר -
12
00:00:44,590 --> 00:00:46,070
- מארק רותקו -
13
00:00:46,830 --> 00:00:48,110
- ...וגם -
14
00:00:54,030 --> 00:00:57,190
- רוברט דה-נירו -
15
00:01:04,550 --> 00:01:08,310
.אבא שלי היה הדבר האמיתי
16
00:01:09,790 --> 00:01:12,910
,אני רואה את היצירות שלו
.אני רואה כמה מסור הוא היה
17
00:01:13,590 --> 00:01:15,350
,מבחינתי הוא היה אמן דגול
18
00:01:16,270 --> 00:01:19,710
אבל אתה אף פעם לא יכול לכפות
,דבר כזה על אנשים
19
00:01:19,830 --> 00:01:21,550
.הם צריכים להגיע להחלטה בעצמם
20
00:01:22,910 --> 00:01:26,470
,כשאני חושב על מה שהוא עשה
,על כל היצירות שלו
21
00:01:27,030 --> 00:01:32,070
אני חייב לוודא
.שהן יוערכו ויתפרסמו
22
00:01:37,190 --> 00:01:39,270
אני רק רוצה שהוא יזכה
,למה שמגיע לו
23
00:01:40,070 --> 00:01:41,590
.זאת האחריות שלי
24
00:01:45,310 --> 00:01:50,510
הוא תמיד אמר שאמנים מוערכים
.רק אחרי מותם
25
00:01:53,670 --> 00:01:56,390
,חלק מההכרה היא מזל
26
00:01:58,110 --> 00:02:00,430
.אין לך שליטה על דברים כאלה
27
00:02:01,150 --> 00:02:05,150
,אז אם זה מה שיקרה
,נקווה שגם יומך יגיע
28
00:02:05,630 --> 00:02:07,230
.וגם זה לא בטוח
29
00:02:20,670 --> 00:02:28,390
"דה-נירו: לזכור את אבא"
30
00:02:32,470 --> 00:02:35,390
,רוברט דה-נירו האב -
1922-1993 -
31
00:02:37,870 --> 00:02:40,270
- סרטונים משפחתיים -
32
00:02:44,230 --> 00:02:47,990
אבא שלי יצר
.את כל היצירות הנפלאות הללו
33
00:02:50,670 --> 00:02:55,670
,יש לי רק את החומרים שלו
.של אמא שלי, קצת של אמא שלי
34
00:03:00,110 --> 00:03:05,150
,הייתה לנו מערכת יחסים טובה
,הוא היה חמים מאוד, אבהי מאוד
35
00:03:05,270 --> 00:03:08,150
הוא פשוט לא ידע מה לעשות
,לגבי דברים אבהיים מסוימים
36
00:03:08,350 --> 00:03:10,510
.אבל הוא היה אבא אוהב מאוד
37
00:03:13,190 --> 00:03:18,190
כיבדתי אותו מאוד
.וידעתי שהאמנות שלו מיוחדת
38
00:03:19,430 --> 00:03:22,390
,הוא החל בגיל חמש
.צעיר מאוד
39
00:03:22,470 --> 00:03:24,750
הוא הרגיש שהוא שונה
,והוא באמת היה שונה
40
00:03:24,830 --> 00:03:26,710
לא רק כאמן
.אלא מסיבות נוספות
41
00:03:27,630 --> 00:03:30,390
,הוא לא היה קונבנציונלי
הוא הגיע מעיירה קטנה
42
00:03:31,670 --> 00:03:35,670
והוא חש כנראה דחייה כלשהי
.מצד אביו
43
00:03:35,990 --> 00:03:43,350
סבא שלי היה איטלקי אמריקאי
קלאסי מהדור הישן
44
00:03:43,670 --> 00:03:47,870
,והוא פשוט... לדעתי
.הוא לא הבין את אבא שלי
45
00:03:50,710 --> 00:03:54,030
רציתי להיות אמן
.מאז גן הילדים
46
00:03:54,910 --> 00:03:57,830
לא היה אף אחד
.שיכולתי לדבר איתו על ציור
47
00:03:58,270 --> 00:04:00,670
רוברט דה-נירו האב
סרטונים משפחתיים
.הייתי ממש אומלל
.ציירתי כל יום, אבל הייתי אומלל
49
00:04:00,750 --> 00:04:02,230
.לא היו לי חברים
50
00:04:02,390 --> 00:04:03,590
,ביה"ס לאמנויות האנס הופמן -
- פרובינסטאון, מסצ'וסטס
51
00:04:03,670 --> 00:04:05,230
.ואז שמעתי על הופמן
52
00:04:05,710 --> 00:04:08,910
החלטתי לנסות ללמוד אצלו
.והגעתי אליו בקיץ שלאחר מכן
53
00:04:09,990 --> 00:04:13,390
וזה היה שונה לגמרי
כי הייתי להוט
54
00:04:13,470 --> 00:04:16,990
,והכרתי אנשים שחשבתי כמותם
.זה היה עולם שונה לחלוטין
55
00:04:19,910 --> 00:04:23,750
מייגן פוקס קלי
יועצת אמנות
לפני מלה"ע ה-2
.התרכזה סצנת האמנות באירופה
56
00:04:24,230 --> 00:04:27,550
אמנים סוריאליסטים
שנות ה-30
,הסוריאליסטים היו בפריז
,בגרמניה היה הבאוהאוס
57
00:04:28,030 --> 00:04:33,070
אמני באוהאוס, שנות ה-30
ובמלה"ע ה-2
,התחולל שינוי מעניין בארה"ב
58
00:04:33,190 --> 00:04:34,390
.בעיקר בניו יורק
59
00:04:34,510 --> 00:04:35,630
- אוונגרד אירופי, שנות ה-30 -
60
00:04:35,750 --> 00:04:41,470
אמנים נמלטו מאירופה
לניו יורק הבטוחה
61
00:04:41,590 --> 00:04:42,790
.והקימו בתי ספר לאמנות
62
00:04:42,990 --> 00:04:44,030
- בי"ס קיץ באוהאוס, 1945 -
63
00:04:44,150 --> 00:04:49,030
ולראשונה זכו האמנים האמריקאים
להיכרות אינטימית
64
00:04:49,110 --> 00:04:54,550
,עם הזרמים החדשניים ביותר בציור
.בארכיטקטורה ובעיצוב
65
00:04:55,070 --> 00:05:01,190
,האנס הופמן
אמן, מורה
הופמן הגיע מגרמניה
.והקים בי"ס שפעל במשך זמן רב
66
00:05:01,630 --> 00:05:03,670
וכשחושבים על כל התלמידים
,של הופמן
67
00:05:03,790 --> 00:05:06,950
מגלים רשימה ארוכה מאוד
.ומשובחת מאוד
68
00:05:07,630 --> 00:05:13,470
,רוברט סטור
דיקן ביה"ס לאמנות
של אוניברסיטת ייל
,המון אמנים מהשורה הראשונה
.ובכמה מקרים בני טיפוחים
69
00:05:17,070 --> 00:05:24,350
השנה הייתה 1942 וארבעה, חמישה
,מאיתנו למדו אצל האנס הופמן
70
00:05:24,630 --> 00:05:28,110
לא רק בוב
.אלא גם אשתו וירג'יניה
71
00:05:29,070 --> 00:05:32,110
,כשהופמן בחן את היצירות
72
00:05:32,350 --> 00:05:35,190
,אלברט קרש
אמן
הוא אמר ששני התלמידים
...הכי טובים שלו
73
00:05:35,550 --> 00:05:40,830
.והמון אמנים מפורסמים למדו אצלו
74
00:05:41,030 --> 00:05:44,310
שבוב ווירג'יניה הם התלמידים
.הכי טובים שהיו לו אי פעם
75
00:05:44,630 --> 00:05:45,870
.וזאת מחמאה גדולה
76
00:05:45,990 --> 00:05:47,110
,רוברט דה-נירו האב -
- וירג'יניה אדמירל
77
00:05:47,270 --> 00:05:50,750
.בוב ווירג'יניה הכירו אצל הופמן
78
00:05:51,470 --> 00:05:58,550
וירג'יניה התרשמה מאוד
.מיצירותיו של בוב, והם התאהבו
79
00:05:59,350 --> 00:06:04,870
,לדעתי הוא היה חתיך
,כי הוא היה די גבוה
80
00:06:05,790 --> 00:06:09,870
ובמשך זמן רב
.היה לו שיער בלונדיני
81
00:06:12,350 --> 00:06:18,030
,הם התחתנו ובובי נולד
.הוא התינוק שעל הרצפה
82
00:06:19,870 --> 00:06:23,030
,פול רסיקה
אמן
וירג'יניה אדמירל
,הייתה ציירת ממש טובה
83
00:06:23,470 --> 00:06:28,230
,וירג'יניה אדמירל
רעיה
,תוססת, יפה, טובה מאוד לבובי
.אישה ממש נפלאה
84
00:06:29,070 --> 00:06:32,870
בתום הלימודים וירג'יניה
.הייתה הראשונה שהצליחה בגדול
85
00:06:33,070 --> 00:06:39,550
,הייתה לה תערוכה מדהימה
.בגלריה גדולה ששמה אמנות המאה
86
00:06:40,230 --> 00:06:43,830
,השולחן האדום
וירג'יניה אדמירל, 1944
ומבקרים מפורסמים
.כתבו עליה ביקורות נלהבות
87
00:06:45,470 --> 00:06:48,990
,קומפוזיציה כחולה
וירג'יניה אדמירל, 1944
הסיבה שבגללה היא הפסיקה לצייר
.מורכבת מאוד, לדעתי
88
00:06:49,310 --> 00:06:51,910
,אבסטרקט מס' 1
וירג'יניה אדמירל, 1944
אני חושב שהיא חשה אשמה מאוד
,על כך שהיא לא מציירת
89
00:06:52,470 --> 00:06:54,230
אז לדעתי היא העריצה את בוב
90
00:06:54,350 --> 00:06:57,390
,בראד אליס
אחיין
על כך שלא נתן לשום דבר
.לעמוד בדרכו
91
00:06:58,150 --> 00:07:01,310
,לדעתי היא לא ויתרה על זה
.היא פשוט עברה למשהו אחר
92
00:07:01,790 --> 00:07:04,150
ואולי בסופו של דבר היא חשה
שהיא לא יכולה לעשות את זה
93
00:07:04,230 --> 00:07:05,950
או שהיא מיצתה
.את יכולותיה כאמנית
94
00:07:06,030 --> 00:07:08,470
לא שהיא לא ניסתה, היא
.תמיד עשתה דברים בסטודיו שלה
95
00:07:08,750 --> 00:07:12,990
הטיעון שלה תמיד היה
שהיא צריכה להיות מעשית
96
00:07:13,110 --> 00:07:14,150
.כדי לפרנס אותי
97
00:07:18,790 --> 00:07:26,150
כשבהם היה בן שנה בערך
.נוצר קרע גדול, קרע גדול
98
00:07:27,110 --> 00:07:29,070
?למה הם לא נשארו יחד
.הם היו שונים
99
00:07:29,390 --> 00:07:30,390
,אולי בגלל המיניות שלו
100
00:07:30,510 --> 00:07:31,950
אני לא יודע
.מה היה המצב שלו בזמנו
101
00:07:32,310 --> 00:07:33,470
- יומן -
102
00:07:33,750 --> 00:07:36,950
אבא שלי כתב ביומנים שלו
המון דברים על חייו
103
00:07:37,030 --> 00:07:38,750
וזה נתן לי מושג
.לגבי מה שעבר עליו
104
00:07:42,830 --> 00:07:44,790
מתוך יומנו -
- של רוברט דה-נירו האב
105
00:07:45,110 --> 00:07:47,510
אם אלוהים לא רוצה
,שאהיה הומוסקסואל
106
00:07:47,590 --> 00:07:49,470
דבר שיש לי בגללו
,המון רגשות אשם
107
00:07:49,590 --> 00:07:52,470
הוא ימצא אישה שאוהב
ושתאהב אותי
108
00:07:52,830 --> 00:07:57,030
או שלפחות תיצור בי עניין בנשים
.כבנות זוג למין
109
00:07:57,790 --> 00:08:00,670
ברור שכיום אני מבין
.שהיה לו קשה
110
00:08:01,710 --> 00:08:04,990
נראה שהיו לו לגבי זה
.הרבה קונפליקטים קלאסיים
111
00:08:07,070 --> 00:08:12,830
.דיברתי על זה מעט עם אמא שלי
,הוא הצניע מאוד את מעשיו
112
00:08:12,910 --> 00:08:14,830
ואני אף פעם... הוא לא היה
,מספר לי, הייתי הבן שלו
113
00:08:14,910 --> 00:08:17,630
.הייתי האחרון שידע על זה
114
00:08:20,190 --> 00:08:22,830
:בוב אמר
115
00:08:23,470 --> 00:08:30,590
,אני הולך ו... זהו זה
.אני לא רוצה להישאר פה יותר
116
00:08:31,190 --> 00:08:35,470
,הוא מצא דירה
.ולדעתי בזמנו הוא גר לידי
117
00:08:36,110 --> 00:08:39,150
- סרטונים משפחתיים -
118
00:08:41,830 --> 00:08:45,270
,הם התגרשו כשהייתי בן 12
,בן 11, 12 בערך
119
00:08:45,350 --> 00:08:48,270
אבל הם נפרדו כשהייתי
.בן שנתיים, שלוש בערך
120
00:08:49,310 --> 00:08:51,990
ההורים שלי תמיד היו חברים
121
00:08:52,070 --> 00:08:56,270
והיא תמיד עזרה לו
.ותמכה בו ובעבודה שלו
122
00:08:57,470 --> 00:09:00,430
.לא התראיתי איתו הרבה
,לפעמים הייתי רואה אותו ברחוב
123
00:09:00,550 --> 00:09:02,830
נתקל בו או רואה אותו
.על האופניים שלו
124
00:09:04,110 --> 00:09:07,110
,הוא אהב לקחת אותי לקולנוע
...אני זוכר שצפינו ב
125
00:09:07,230 --> 00:09:10,790
?"זה היה "היפה והחיה
.של קוקטו? אני לא זוכר
126
00:09:11,190 --> 00:09:12,470
,צ'רלי צ'פלין
127
00:09:14,150 --> 00:09:15,670
.קינג קונג" המקורי, אני חושב"
128
00:09:15,830 --> 00:09:17,870
.היינו הולכים לקולנוע ברחוב 42
129
00:09:19,270 --> 00:09:22,950
,הוא רצה שאבוא לתערוכות שלו
.ובצעירותי לא רציתי לבוא
130
00:09:23,070 --> 00:09:25,270
...אבל גם הילדים שלי כאלה, אז
131
00:09:27,510 --> 00:09:30,190
פגי גוגנהיים
אספנית אמנות
אחת ההזדמנויות הגדולות
הראשונות של אבא שלי
132
00:09:30,310 --> 00:09:34,030
הייתה התערוכה באמנות המאה
.של פגי גוגנהיים
133
00:09:34,550 --> 00:09:36,070
גלריית אמנות המאה
ניו יורק
ואני בטוח שזה היה
.משמעותי מאוד מבחינתו
134
00:09:37,990 --> 00:09:42,750
פגי גוגנהיים הייתה אספנית עשירה
שעברה לאירופה
135
00:09:43,070 --> 00:09:46,750
והתיידדה עם רוב המודרניסטים
.הדגולים של פריז
136
00:09:46,910 --> 00:09:50,590
היא חזרה במהלך המלחמה
,והקימה גלריה ששמה אמנות המאה
137
00:09:50,910 --> 00:09:55,510
שם היא הציגה לראשונה
,אמנים אמריקאים
138
00:09:55,630 --> 00:09:58,910
כעמיתיהם של האמנים
.האירופים המפורסמים
139
00:09:59,350 --> 00:10:03,430
אז אם פגי גוגנהיים
,בחרה להציג תערוכה שלך
140
00:10:03,630 --> 00:10:06,630
,זה היה עניין גדול מאוד
.שהקנה לך מוניטין
141
00:10:14,830 --> 00:10:20,430
דה-נירו הציג בסלון הסתיו
.של גלריית אמנות המאה ב-1945
142
00:10:21,630 --> 00:10:24,630
התערוכה כללה בעיקר
ציורי אבסטרקט
143
00:10:24,950 --> 00:10:28,870
אבל הדמויות הושפעו
,מקוביזם אנליטי
144
00:10:29,190 --> 00:10:32,230
ומבחינה מסוימת
.ניתן היה עדיין לזהות אותן
145
00:10:35,150 --> 00:10:38,230
אך עד מהרה השתלט על עבודתו
,הזרם הפיגורטיבי
146
00:10:38,350 --> 00:10:41,710
.בהשפעת אנגר, קורו וקורבה
147
00:10:44,550 --> 00:10:50,830
הוא חדר לעולם האמנות
.ומשך את תשומת לבו
148
00:10:51,350 --> 00:10:55,590
ארווינג סנדלר
היסטוריון אמנות
הוא זכה לביקורות
,בכל מגזיני האמנות
149
00:10:55,750 --> 00:10:59,630
ויותר מכול
.מאת קלמנט גרינברג
150
00:11:01,710 --> 00:11:04,470
פגי גוגנהיים גילתה
בגלריית אמנות המאה
151
00:11:04,550 --> 00:11:06,630
,עוד צייר אבסטרקט חשוב
152
00:11:06,790 --> 00:11:07,990
,רוברט דה-נירו
153
00:11:08,110 --> 00:11:10,750
שבתערוכתו הראשונה
,ניכרות השפעות מונומנטליות
154
00:11:10,830 --> 00:11:12,790
.הנדירות באמנות האבסטרקטית
155
00:11:14,230 --> 00:11:18,110
תומס הס ערך
את חדשות האמנות
156
00:11:18,670 --> 00:11:22,430
ופיתח סדרה
,שצברה פופולריות רבה
157
00:11:22,630 --> 00:11:25,910
.ורוברט דה-נירו האב נכלל בה
158
00:11:26,310 --> 00:11:29,430
,מבחינת בעלי השפעה
,להתחיל עם פגי גוגנהיים וטום הס
159
00:11:29,550 --> 00:11:31,270
.בזמנו לא היה דבר טוב יותר
160
00:11:31,870 --> 00:11:37,030
הוא החל להימכר
.ברגע שסיים ללמוד אצל הופמן
161
00:11:37,190 --> 00:11:39,230
.הוא זכה לביקורות מעולות
162
00:11:39,710 --> 00:11:43,550
,הוא היה עדיין צעיר מאוד
,בתחילת שנות ה-30 לחייו
163
00:11:44,030 --> 00:11:49,470
והוא כבר צייר
.כמו מישהו בוגר מאוד
164
00:11:49,950 --> 00:11:52,350
הוא מצא את דרכו מהר מאוד
165
00:11:52,910 --> 00:11:56,950
ולא השתנה יותר מדי
.ב-30, 40 השנים שהוא צייר
166
00:11:57,430 --> 00:12:02,910
,הוא לא נאבק כמו רבים מאיתנו
.שפנו אנה ואנה כדי למצוא דרך
167
00:12:03,390 --> 00:12:05,430
.הוא ידע מיד מי הוא
168
00:12:06,630 --> 00:12:13,270
,דרינה דה-נירו
נכדה
,זה היה הסטודיו שלו, זהו זה
.זה היה מקום חי, מתנועע, פעיל
169
00:12:13,750 --> 00:12:16,230
אני זוכרת שהוא צייר אותי
.כשהייתי קטנה
170
00:12:16,830 --> 00:12:19,990
אני זוכרת שכעסתי באותו יום
,שאני צריכה לעשות את זה
171
00:12:20,310 --> 00:12:22,150
סרטונים משפחתיים
.אני זוכרת שכולם שיחקו בחוץ
172
00:12:22,470 --> 00:12:28,230
,אני זוכרת שהוא הלביש אותי
.חבש לי כובע ופשוט צייר
173
00:12:28,630 --> 00:12:32,790
כשהתבגרתי ולמדתי יותר
,על האמנות שלו
174
00:12:33,030 --> 00:12:36,110
התגאיתי שהוא בחר בי
.לדגמן בשבילו
175
00:12:36,230 --> 00:12:38,510
.כי הוא לא צייר כל אחד
176
00:12:46,390 --> 00:12:49,910
...אופן הציור של רוברט דה-נירו
,הוא לא היה צייר אבסטרקט
177
00:12:50,030 --> 00:12:51,590
,הוא היה צייר טבע דומם
,הוא היה צייר נופים
178
00:12:51,710 --> 00:12:52,910
.הוא היה צייר פיגורטיבי
179
00:12:53,670 --> 00:12:56,630
דה-נירו החל לצייר טבע דומם
180
00:12:56,830 --> 00:13:02,110
בתקופה שבה רבים סברו
.כי זאת אופציה משעממת
181
00:13:02,350 --> 00:13:08,550
אבל הוא הצליח למצוא דרך
לצייר נושאים שהיו כל כך ישירים
182
00:13:09,150 --> 00:13:11,350
,וכל כך לא יומרניים
183
00:13:12,190 --> 00:13:15,070
:שכל מה שחשבת היה
?איך הוא עשה את זה
184
00:13:15,350 --> 00:13:16,790
הם לא נראו כמו טבע דומם
.של אמנים אחרים
185
00:13:16,910 --> 00:13:19,070
אני לא מסוגל לציין אף אמן
.שהם דמו לציורים שלו
186
00:13:19,230 --> 00:13:21,630
.אפילו שראיתי המון ציורים
187
00:13:22,630 --> 00:13:24,470
דה-נירו הושפע מהמאסטרים
188
00:13:24,550 --> 00:13:28,630
והתעניין במיוחד
.באוונגרד הצרפתי
189
00:13:29,310 --> 00:13:30,510
,ז'ורז' רואו
190
00:13:34,790 --> 00:13:36,110
,פייר בונאר
191
00:13:40,590 --> 00:13:41,830
,אנדרה דרן
192
00:13:46,470 --> 00:13:47,870
.אנרי מאטיס
193
00:13:51,350 --> 00:13:53,990
,אם נתייחס למאטיס כמודל
194
00:13:54,070 --> 00:13:57,070
יש לו ציור מפורסם מאוד
:שנקרא לוקס קלמה וולופטה
195
00:13:57,190 --> 00:14:00,870
.שפע, רוגע וחושניות
196
00:14:01,390 --> 00:14:05,110
.ויש המון מזה בדה-נירו
.הוא צייר את העונג שלו
197
00:14:06,270 --> 00:14:07,390
- סרטונים משפחתיים -
198
00:14:07,470 --> 00:14:16,030
אארוז את דאגותיי וייסוריי"
ואשיר בשקט, שלום לך, שחרור
199
00:14:16,950 --> 00:14:25,790
,מחכה לי מישהו"
"...מתוק כסוכר, שלום לך
200
00:14:28,870 --> 00:14:31,710
.בוב היה ממש מצחיק
201
00:14:32,550 --> 00:14:35,950
,היינו הולכים ברחוב
והוא היה אומר משהו
202
00:14:36,950 --> 00:14:39,310
.והורג אותנו
203
00:14:40,310 --> 00:14:46,510
,הכרתי אותו כבחור אנרגטי ומקסים
.עם חוש הומור נפלא
204
00:14:47,150 --> 00:14:52,990
,הוא אהב מוזיקה
הוא היה נדבק לשיר
205
00:14:53,950 --> 00:14:58,190
,ולא מפסיק לשמוע אותו
.והיה רוקד ושר
206
00:14:58,990 --> 00:15:00,790
,בוב אהב ללכת למסיבות
207
00:15:01,310 --> 00:15:04,270
הוא אהב לרקוד
.והוא היה ממש טוב בזה
208
00:15:04,390 --> 00:15:08,430
בזמנו רקדו לדעתי
,ג'יטרבאג או לינדי הופ
209
00:15:08,750 --> 00:15:10,750
.והיו לו רגליים ממש מהירות
210
00:15:12,630 --> 00:15:18,310
,אני זוכרת שהוא אהב את פריז
.תמיד היה לו קטע עם פריז
211
00:15:18,790 --> 00:15:22,350
,הוא למד צרפתית לבד
,הוא לא הלך לשום קורס
212
00:15:22,470 --> 00:15:24,550
.כדי לכתוב שירה
213
00:15:25,390 --> 00:15:29,990
,הלכנו לסרטים זרים
,כמובן של גרטה גרבו
214
00:15:30,710 --> 00:15:34,030
,אנה כריסטי
215
00:15:38,630 --> 00:15:41,630
,תן לי ויסקי
.עם ג'ינג'ר אייל בצד
216
00:15:43,510 --> 00:15:45,470
.ואל תתקמצן, מתוק
217
00:15:46,070 --> 00:15:51,550
הנושא שאליו דה-נירו חזר שוב ושוב
,היה גרטה גרבו
218
00:15:52,110 --> 00:15:55,830
.במיוחד בתפקיד אנה כריסטי
219
00:15:57,350 --> 00:16:01,710
הוא תמיד צייר אותה
,בסצנה הראשונה בבר
220
00:16:01,830 --> 00:16:03,910
כשהיא אומרת את השורה הראשונה
.המפורסמת שלה
221
00:16:04,950 --> 00:16:08,030
לדעתי, המלנכוליות
שגרבו הביעה בסרטיה
222
00:16:08,150 --> 00:16:10,110
,ושלדעתי גם חוותה בחייה
223
00:16:10,230 --> 00:16:13,030
היה בה משהו
.שממש ריתק אותו
224
00:16:13,550 --> 00:16:20,870
כנראה הוא זיהה את המאבק שלו
.במלנכוליות ובדיכאון
225
00:16:21,910 --> 00:16:25,710
,בוב הלך לתערוכה ברחוב 57
226
00:16:26,310 --> 00:16:28,110
,והוא עלה במעלית
227
00:16:29,470 --> 00:16:33,230
!והיא הייתה איתו במעלית
228
00:16:33,710 --> 00:16:37,110
ולמעלה הוצגו ציורים
.שבהם הוא צייר אותה
229
00:16:37,830 --> 00:16:43,470
אבל הוא השתפן, הוא לא הצליח
,לדבר איתה ולספר לה
230
00:16:43,670 --> 00:16:45,350
.אז היא יצאה והלכה
231
00:16:45,590 --> 00:16:49,830
.זה היה הפספוס הגדול שלו
232
00:17:02,510 --> 00:17:06,590
המרכיב האקספרסיוניסטי
בציורים של רוברט דה-נירו האב
233
00:17:06,710 --> 00:17:08,950
התפתח בהדרגה
.ומעט מאוחר יותר
234
00:17:09,470 --> 00:17:13,230
הוא הציג לראשונה
עם אמני אבסטרקט אקספרסיוניסטי
235
00:17:13,350 --> 00:17:14,790
.בגלריית צ'רלס איגן
236
00:17:19,870 --> 00:17:26,110
אחר כך התחבר לקבוצה
,של ציירים פיגורטיבים וקולוריסטים
237
00:17:26,630 --> 00:17:35,590
,שכללה את נל בליין, לילנד בל
.אל קרש ופול רסיקה
238
00:17:38,190 --> 00:17:41,870
האבסטרקט האקספרסיוניסטי
,לא היה באמת תנועה
239
00:17:42,190 --> 00:17:47,310
הם היו קבוצת אמנים
.שתויגו כך על ידי מבקרי אמנות
240
00:17:47,590 --> 00:17:48,870
- מספר 22, ג'קסון פולוק, 1950 -
241
00:17:48,990 --> 00:17:52,790
והם היו בעיקר
,ציירים של מחוות
242
00:17:52,950 --> 00:17:54,150
- אישה 1, וילם דה קונינג, 1950 -
243
00:17:54,270 --> 00:17:57,990
,שלמדו המון מפיקאסו
.המון ממירו, המון מקנדינסקי
244
00:17:58,110 --> 00:17:59,430
,פרת משה רבנו -
- ג'ואן מיטשל, 1950
245
00:17:59,590 --> 00:18:03,350
הם השתחררו מהשליטה
של הציור האירופי
246
00:18:03,470 --> 00:18:04,590
בהיסטוריה של המודרניזם
247
00:18:04,710 --> 00:18:07,510
וייסדו את אסכולת הציור
האמריקאית הראשונה
248
00:18:07,670 --> 00:18:09,150
.שזכתה להכרה בינלאומית
249
00:18:09,550 --> 00:18:12,710
ג'ואן מיטשל
,אבל למעשה
.הם היו שונים מאוד זה מזה
250
00:18:13,190 --> 00:18:16,150
הלן פרנקנתלר
הם ציירו באופן שנראה
כאילו שהם מחוברים לחלוטין
251
00:18:16,470 --> 00:18:18,670
,ג'קסון פולוק
לי קרסנר
.לכל מה שחדש ומרענן
252
00:18:19,110 --> 00:18:23,150
ארווינג סנדלר
היסטוריון אמנות
הוא חדר לעולם האמנות
,עם הדור המבוגר
253
00:18:23,710 --> 00:18:28,030
ניומן ופולוק
האמנים המבוגרים יותר
.של אסכולת ניו יורק
254
00:18:28,150 --> 00:18:34,230
,האבסטרקט אקספרסיוניסטים
.פולוק, דה קונינג, רותקו
255
00:18:35,350 --> 00:18:38,430
הוא הציג עם כל הגדולים
,והזדהה איתם
256
00:18:38,590 --> 00:18:40,830
.אבל זה לא נמשך זמן רב
257
00:18:41,190 --> 00:18:48,790
ומשום מה הוא לא ממש התחבר
,לאמני אסכולת ניו יורק
258
00:18:48,910 --> 00:18:51,670
אף שרבים מהם
,היו חברים טובים שלו
259
00:18:51,750 --> 00:18:54,430
ולא באמת הצטרף
.לאחת מהקבוצות שלהם
260
00:18:55,190 --> 00:19:00,110
בסוף שנות ה-40
ותחילת שנות ה-50
261
00:19:00,390 --> 00:19:03,390
היה שינוי אמיתי
.בסצנת האמנות של ניו יורק
262
00:19:03,630 --> 00:19:07,030
האבסטרקט אקספרסיוניסטים
נחשבו לדור החדש
263
00:19:07,510 --> 00:19:13,390
,ודה-נירו היה אחד מהם
.אך הוא נפרד מקבוצת אמנים זאת
264
00:19:13,710 --> 00:19:16,310
הוא מעולם לא היה
,צייר אבסטרקט אקספרסיוניסטי
265
00:19:16,390 --> 00:19:18,550
.הוא תמיד היה צייר פיגורטיבי
266
00:19:18,870 --> 00:19:22,470
,פול רסיקה
אמן
,הוא נותר מאחור, הוא נותר בחוץ
.הוא לא השתלב
267
00:19:23,830 --> 00:19:26,830
...הוא לא היה אבסטרקטי מבחינה
268
00:19:26,910 --> 00:19:28,790
מבחינה מסוימת
הוא לא היה אבסטרקטי
269
00:19:28,870 --> 00:19:30,910
ומבחינה מסוימת
.הוא היה מאוד אבסטרקטי
270
00:19:31,030 --> 00:19:32,790
,כולם אמרו שהוא צרפתי מדי
271
00:19:34,550 --> 00:19:37,030
שהוא לא מספיק אמריקאי
.וכל השטויות האלו
272
00:19:39,550 --> 00:19:41,190
מתוך יומנו -
- של רוברט דה-נירו האב
273
00:19:41,470 --> 00:19:44,830
.אני חש מתוח ומלא טינה
.אני אמור להציג עכשיו
274
00:19:47,590 --> 00:19:49,350
בפגישה האחרונה שלנו
275
00:19:49,430 --> 00:19:52,190
הוא אמר שדה קונינג מרוויח
.15 אלף לשנה על היצירות שלו
276
00:19:52,550 --> 00:19:55,550
,נראה שאני מקנא
.ישמור אותי האל מפני זה
277
00:19:58,630 --> 00:20:02,190
אני זוכר בבירור
שטיילתי איתו ערב אחד
278
00:20:02,750 --> 00:20:06,270
וכשהגענו לבר סידר
ביוניברסיטי פלייס
279
00:20:06,630 --> 00:20:07,830
,אמרתי לו: בוא ניכנס, בובי
280
00:20:07,910 --> 00:20:12,870
והוא ענה: בחיים לא אעבור
.את סף הדלת של המקום הזה
281
00:20:14,390 --> 00:20:19,790
,ותבינו שזה היה בר האמנים
.סידר היה המקום שבו הכול קרה
282
00:20:20,190 --> 00:20:26,590
,פרנץ קליין, דה קונינג
.ג'קסון פולוק וכל השאר היו שם
283
00:20:27,190 --> 00:20:29,790
אבל הוא לא היה מוכן אפילו
.להיכנס לשם, זה מה שאני אומר
284
00:20:30,390 --> 00:20:32,470
.הוא החשיב את עצמו לנעלה
285
00:20:34,150 --> 00:20:38,310
.וזה מסביר מי היה בובי
.הוא החשיב את עצמו מאוד
286
00:20:38,910 --> 00:20:42,310
,ומכיוון שאני החשבתי אותו מאוד
.היינו חברים טובים
287
00:20:44,070 --> 00:20:49,350
בין דה קונינג לחברים שלו
,היה קטע תחרותי
288
00:20:50,630 --> 00:20:54,270
אז לא שמעו אותו
.מדבר יותר מדי על בוב
289
00:20:54,430 --> 00:20:58,790
ומכיוון שבוב לא ממש יצא מגדרו
,כדי לבוא לתערוכות שלהם
290
00:20:59,030 --> 00:21:02,510
.'הם לא באו לתערוכות שלו וכו
291
00:21:02,670 --> 00:21:05,070
.אז הייתה שם קרירות
292
00:21:05,390 --> 00:21:11,910
ובובי, שהיה צעיר מהם
,ונכנס קודם לציור הניו יורקי
293
00:21:12,390 --> 00:21:13,910
.צייר באופן בשרני יותר
294
00:21:14,110 --> 00:21:18,110
אז אפשר לומר שהוא היה הראשון
,שצייר בסגנון הזה
295
00:21:18,510 --> 00:21:21,430
אף שעולם האמנות
.דחק אותו לשוליים
296
00:21:21,710 --> 00:21:24,990
לא הסכמתי עם מה שקרה בזמנו
.בעולם האמנות
297
00:21:25,150 --> 00:21:27,150
כשהצגתי לבסוף
,אצל פגי גוגנהיים
298
00:21:27,550 --> 00:21:31,710
,הצגתי עם פולוק והאנשים הללו
299
00:21:31,910 --> 00:21:37,710
אבל לא הסכמתי עם צורת החשיבה
.והציור שלהם וכו', כן
300
00:21:37,990 --> 00:21:41,670
,ראיתי איך הם התעשרו והתפרסמו
301
00:21:41,830 --> 00:21:44,110
ואני מניח שיכולתי לבחור
.בנתיב הזה
302
00:21:44,230 --> 00:21:48,670
הייתה לי... אם הייתי בוחר
.בדרך של גרינברג וכל השאר
303
00:21:48,910 --> 00:21:50,870
אבל לא רציתי בכך
.ולא יכולתי לעשות זאת
304
00:21:50,950 --> 00:21:52,950
.זה לא נראה לי הגיוני
305
00:21:54,750 --> 00:21:58,270
.היה חשוב להיות חלק מהסצנה
306
00:21:58,790 --> 00:22:04,830
,הוא היה מתבודד
היה ידוע שהוא דיכאוני
307
00:22:05,910 --> 00:22:07,310
.או שיש לו תקופות של דיכאון
308
00:22:07,430 --> 00:22:15,110
הוא היה רגיש מאוד. אם הוא חשב
,בטעות שמישהו אמר משהו נגדו
309
00:22:15,910 --> 00:22:18,110
האדם הזה
.כבר לא היה חבר שלו
310
00:22:18,350 --> 00:22:24,510
ולדעתי, לא היה מישהו מחבריו
.שלא עבר את זה
311
00:22:24,710 --> 00:22:26,950
לדעתי, הייתה לו אובססיה
לגבי דברים מסוימים
312
00:22:28,110 --> 00:22:30,150
.ולגבי זה שכלום לא הלך לו
313
00:22:30,430 --> 00:22:32,630
,הוא הזכיר פסיכולוג כלשהו
314
00:22:32,710 --> 00:22:35,550
הוא הלך לפסיכיאטר
.שנתן לו תרופות כלשהן
315
00:22:36,350 --> 00:22:38,070
?תרופות נגד דיכאון, מי יודע
316
00:22:42,950 --> 00:22:45,510
מתוך יומנו -
- של רוברט דה-נירו האב
317
00:22:46,550 --> 00:22:50,310
אני מרגיש שאין לי כרגע אומץ אפילו
,לשטוף את המכחולים שלי
318
00:22:50,590 --> 00:22:52,830
.שעומדים כמה ימים בטרפנטין
319
00:22:53,390 --> 00:22:56,790
,יכול להיות שהאהבה מוצאת אותך
.או שלא אמורים לחפש אותה
320
00:22:57,070 --> 00:22:59,510
אבל לא נראה לי
.שהיא תקיש על דלתי
321
00:23:02,830 --> 00:23:05,350
,הכדורים לא עוזרים
.גם לא התפילות
322
00:23:05,830 --> 00:23:07,590
,אלוהים, אלוהים, אלוהים
323
00:23:07,710 --> 00:23:09,670
כבר עברתי את השלב
שבו יכולתי ללכת ברחוב
324
00:23:09,750 --> 00:23:13,550
,ולחפש גלריה או מאהב
.או את שניהם
325
00:23:18,550 --> 00:23:22,830
אני זוכר שהיה לי חלק נכבד
.בהכנסה שלו לגלריה
326
00:23:23,350 --> 00:23:25,310
,היא הייתה של גרהם
327
00:23:25,390 --> 00:23:27,510
.גלריית גרהם
.הוא היה סוחר ממש טוב
328
00:23:27,590 --> 00:23:31,750
היו לו שם כמה תערוכות
,ואז הוא שמע שהייתה איזו בעיה
329
00:23:31,910 --> 00:23:37,310
,שגרהם עשה משהו לאיזה אמן
.והוא עזב את הגלריה לגמרי
330
00:23:37,510 --> 00:23:41,270
התברר שגרהם היה מוסרי מאוד
,ואהב מאוד את היצירות שלו
331
00:23:41,790 --> 00:23:42,910
.וזה היה נפלא
332
00:23:42,990 --> 00:23:43,950
,אבל זה כבר לא שינה כלום
333
00:23:44,030 --> 00:23:47,590
הוא שנא כל סוחר
.שהיה לו אי פעם קשר אליו
334
00:23:48,350 --> 00:23:52,390
אבל את מה שקרה
,בסביבות 1958
335
00:23:52,470 --> 00:23:56,310
,למעשה ב-1962 ובהחלט ב-1960
336
00:23:57,550 --> 00:24:02,270
."כיניתי תמיד "מרחץ הדמים
337
00:24:03,110 --> 00:24:06,790
.זה היה שינוי סגנון רדיקלי
338
00:24:21,830 --> 00:24:23,990
,דור של אמנים צעירים
339
00:24:24,070 --> 00:24:28,510
שבראשם עמדו ציירי אבסטרקט
כמו פרנק סטלה
340
00:24:29,070 --> 00:24:31,510
,ואמני פופ כמו אנדי וורהול
341
00:24:32,550 --> 00:24:35,790
ציירי קו נוקשה
.כמו אלסוורת קלי
342
00:24:36,350 --> 00:24:42,030
הם דיכאו את הפן הציורי
,של יצירותיהם
343
00:24:42,150 --> 00:24:47,510
שזה באמת מה שהכי עניין
.את דה-נירו
344
00:24:47,870 --> 00:24:52,550
,האנרגיה של הצבע
,המריחה שלו, התנועה שלו
345
00:24:52,910 --> 00:24:55,710
.זה תמיד היה הדגש שלו
346
00:24:55,830 --> 00:24:59,670
ולפתע זה נהיה
.ממש לא אופנתי
347
00:25:04,070 --> 00:25:07,830
- סרטונים משפחתיים -
348
00:25:10,750 --> 00:25:16,870
אפשר בהחלט לומר שבוב דה-נירו
.היה קורבן של תקופתו
349
00:25:19,950 --> 00:25:22,630
:התחלתי לחשוב
.אני לא מבין מה קורה כיום
350
00:25:22,750 --> 00:25:26,710
...מעולם לא הצלחתי
כל הסצנה נשגבה מבינתי
351
00:25:27,110 --> 00:25:31,350
.ולא ידעתי... מה לחשוב
352
00:25:31,470 --> 00:25:33,670
כי אתה אף פעם
.לא יודע מה יקרה
353
00:25:34,590 --> 00:25:37,710
,ותמיד קשה לך כל כך
...שאתה מתחיל לחשוב
354
00:25:38,390 --> 00:25:40,390
?ואז אתה מת, אתם מבינים
355
00:25:40,870 --> 00:25:42,990
.זה מצב מסובך מאוד
356
00:25:47,270 --> 00:25:53,230
,זה פשוט לא היה טוב
.והכסף היה בעיה גדולה מאוד
357
00:25:55,430 --> 00:25:56,870
,זאת הייתה תקופה קשה
358
00:25:56,950 --> 00:26:01,110
בעיקר משום שהוא זכה
"לביקורות מעולות "בניו יורק טיימס
359
00:26:01,750 --> 00:26:05,590
.על התערוכה הראשונה שלו
360
00:26:06,550 --> 00:26:10,630
לפעמים כשביקרתי בסטודיו שלו
,הוא פיזר על הרצפה כמה מהן
361
00:26:10,910 --> 00:26:12,630
.כנראה בתור תזכורת
362
00:26:13,550 --> 00:26:14,790
מתוך יומנו -
- של רוברט דה-נירו האב
363
00:26:14,910 --> 00:26:17,070
אין מספיק מכירות
כדי לחיות כמו בן אדם
364
00:26:17,190 --> 00:26:18,790
.ולעזור לבובי ווירג'יניה
365
00:26:19,030 --> 00:26:21,750
,הכול תלוי בכסף
.ולי יש ממש מעט
366
00:26:22,910 --> 00:26:25,750
האם כל תפילותיי היו לשווא
?ואין אלוהים
367
00:26:27,230 --> 00:26:29,510
הוא היה ספציפי מאוד
בנוגע להגדרת האמנות
368
00:26:30,470 --> 00:26:39,030
...והוא לא אהב את מה שקרה אחרי
.בעיקר עם אנדי וורהול וכל זה
369
00:26:39,630 --> 00:26:42,270
הוא פשוט דיבר עוד ועוד
,עם אמא שלי
370
00:26:42,390 --> 00:26:45,750
.מעין... ברבור על זה או ההוא
371
00:26:48,350 --> 00:26:50,590
הוא לא התכוון לשנות
את הסגנון שלו
372
00:26:50,870 --> 00:26:54,990
רק בגלל מה שאני בטוח
שהוא החשיב לאופנה
373
00:26:55,230 --> 00:26:56,830
.ושהוא בטח שנא
374
00:26:58,110 --> 00:27:03,270
ואני מכיר אמנים אחרים
.שעשו את זה וסבלו בזעם
375
00:27:05,910 --> 00:27:11,630
אין ספק שהיה מדאיג מאוד
כשאמני הפופ הופיעו
376
00:27:11,750 --> 00:27:14,270
,ושינו את מראה האמנות
.את חוקי המשחק
377
00:27:14,390 --> 00:27:18,070
,וזה היה עניין מכריע
,להפוך את התרבות הפופולרית
378
00:27:18,190 --> 00:27:21,590
,את האמריקאיות המסחרית
.לנושא הציור
379
00:27:21,670 --> 00:27:22,950
.וזה היה שינוי כביר
380
00:27:23,110 --> 00:27:26,550
,בהתחשב בכל זאת
למה לא לעבור לפריז
381
00:27:26,630 --> 00:27:33,630
ולשקוע באמנות שריתקה אותך
,במשך עשורים
382
00:27:34,230 --> 00:27:36,510
,הפגישה
גוסטב קורבה
לעבוד על היצירות שלך
383
00:27:36,830 --> 00:27:40,670
,שלום מר קורבה
רוברט דה-נירו האב
ולראות איך תוכל להתפתח
בסביבה הזאת
384
00:27:40,950 --> 00:27:42,190
?ואז להחזיר אותה בחזרה
385
00:27:51,310 --> 00:27:53,350
.הוא הפליג לצרפת
386
00:27:53,470 --> 00:27:56,950
אני זוכר שערכו לו
.מעין מסיבת פרידה על הספינה
387
00:27:57,150 --> 00:27:59,910
.הייתי בן 17 כשהוא עזב
388
00:28:01,070 --> 00:28:05,070
לדעתי, זאת הייתה בשבילו
.תקופה מאתגרת מבחינה רגשית
389
00:28:05,190 --> 00:28:06,910
,זאת הייתה תקופה פרודוקטיבית
390
00:28:07,030 --> 00:28:13,350
הוא צייר המון ציורים, אבל היה
,שינוי מיקוד באמנות העכשווית
391
00:28:13,470 --> 00:28:17,110
.לא רק בארה"ב אלא בניו יורק
392
00:28:17,910 --> 00:28:21,870
,לאבא שלי היו בעיות בצרפת
,הוא לא הרגיש טוב
393
00:28:21,990 --> 00:28:24,470
,אז הוא כתב לי מכתבים
.וזה אחד מהם
394
00:28:25,430 --> 00:28:27,630
בובי היקר, לא נעים לי
,להטריד אותך שוב
395
00:28:27,750 --> 00:28:30,470
אבל חליתי מרוב הבעיות
.שהיו לי לאחרונה
396
00:28:30,790 --> 00:28:35,990
.אני משתדל להימנע מאשפוז
.כשארגיש טוב יותר, אשמח לחזור
397
00:28:36,710 --> 00:28:39,110
אתה יודע כמה אני אוהב אותך
.ותמיד אהבתי אותך
398
00:28:39,230 --> 00:28:42,470
הצלת את חיי בקיץ שעבר
.ואני מקווה שתעשה זאת שוב כעת
399
00:28:43,390 --> 00:28:46,430
,אתה מלאך וזה מה שתמיד היית
.באהבה, אבא
400
00:28:47,590 --> 00:28:51,830
.נסעתי לשם כשהייתי בן 22
401
00:28:51,950 --> 00:28:55,510
ידעתי שהוא שם והייתי חייב
.לבקר אותו ולוודא שהוא בסדר
402
00:28:56,070 --> 00:28:57,470
:אמרתי לו
,אנחנו חייבים לצאת לשטח
403
00:28:57,590 --> 00:28:59,590
אנחנו חייבים להראות לאנשים
.את הציורים האלה
404
00:28:59,830 --> 00:29:01,830
.לקחנו כמה מהציורים שלו
405
00:29:01,950 --> 00:29:08,190
סחבתי במו ידיי את הציורים שלו
.לגלריות בגדה השמאלית
406
00:29:08,750 --> 00:29:11,990
וגררתי אותו איתי
.כדי שסוחרי האמנות יראו אותם
407
00:29:12,150 --> 00:29:15,070
,אי אפשר להופיע בצורה כזאת
,בלי הזמנה
408
00:29:15,350 --> 00:29:16,630
.פשוט לא עושים את זה
409
00:29:17,030 --> 00:29:19,470
?אבל אני, מה כבר הבנתי
.פשוט אמרתי: בוא ניקח אותם
410
00:29:19,630 --> 00:29:23,710
אז עשינו את זה במשך זמן מה
,וזה לא... במשך שבוע, שבועיים
411
00:29:24,310 --> 00:29:27,270
.ובסוף לא הייתה תגובה
412
00:29:28,070 --> 00:29:30,750
,הוא לא היה מרוצה
.עברה עלינו תקופה קשה
413
00:29:30,830 --> 00:29:33,550
אפשר לומר שהוא לא זכה שם
.להכרה כלשהי
414
00:29:33,790 --> 00:29:36,470
ידעתי שהוא חייב לחזור
.והכרחתי אותו לחזור
415
00:29:39,350 --> 00:29:41,630
מתוך יומנו -
- של רוברט דה-נירו האב
416
00:29:41,950 --> 00:29:46,110
בובי תמיד הצליח לבקר אותי
באירופה בדיוק ברגע הנכון
417
00:29:46,230 --> 00:29:48,310
,כדי לעזור לי לשרוד הלם כלשהו
,כמו זה שחוויתי בפריז
418
00:29:48,390 --> 00:29:50,990
ולעודד אותי
.לנטוש מצב מאמלל
419
00:29:53,830 --> 00:29:57,510
הוא היה זה שממש דחף אותי
.לעלות לטיסה חזרה לניו יורק
420
00:29:57,910 --> 00:30:00,790
,תודה לך, אלוהים
.על כך שבובי יצא כזה מוצלח
421
00:30:04,550 --> 00:30:07,630
כשהתחלתי להצליח
יותר ויותר כשחקן
422
00:30:07,990 --> 00:30:15,430
שמחתי על כך
.כי יכולתי לעזור לכולנו
423
00:30:16,630 --> 00:30:20,390
,מובן מאליו שאמא שלי
,ובהחלט אבא שלי
424
00:30:20,950 --> 00:30:23,350
לא היו שמחים
.אם הייתי סוכן ביטוח
425
00:30:24,430 --> 00:30:29,270
לא היה סיכוי שהם לא ישמחו
.עם הרצון שלי להיות שחקן
426
00:30:31,630 --> 00:30:33,270
מתוך יומנו
של רוברט דה-נירו האב
.נתקלנו בבובי ברחוב
427
00:30:33,590 --> 00:30:36,390
הוא היה שזוף ממנורת שיזוף
.לכבוד התפקיד בסרט החדש שלו
428
00:30:36,550 --> 00:30:39,110
רציתי ללטף את שערו
,ולנשק אותו
429
00:30:39,390 --> 00:30:41,630
אבל ממש לא נראה לי
.שהוא היה מרוצה מזה
430
00:30:43,310 --> 00:30:47,750
,אני יודע שהוא היה גאה
ומבחינה מסוימת הוא חש טינה
431
00:30:47,870 --> 00:30:51,790
על כך שהוא לא זוכה להכרה
.שהוא חש שמגיעה לו
432
00:30:52,310 --> 00:30:53,750
אבל הוא תמיד התגאה
433
00:30:54,670 --> 00:30:56,950
.ומעולם לא אמר לי על זה דבר
434
00:30:58,750 --> 00:31:02,310
פעם אחת
:הוא התעצבן וצעק ורטן
435
00:31:02,390 --> 00:31:04,110
,הייתי צריך לזכות ביותר הכרה
436
00:31:04,190 --> 00:31:05,350
...ואני אמרתי: נו, טוב
437
00:31:06,030 --> 00:31:10,230
אבל הוא תמיד אמר שאמנים
.זוכים להכרה רק אחרי מותם
438
00:31:10,590 --> 00:31:11,750
.הוא תמיד אמר את זה
439
00:31:11,910 --> 00:31:13,710
:ואני אמרתי
.זה הגיוני, לפי מה שידוע לי
440
00:31:20,470 --> 00:31:22,750
מתוך יומנו -
- של רוברט דה-נירו האב
441
00:31:23,110 --> 00:31:26,110
,להיות צייר זה נטייה
.כמו להיות הומוסקסואל
442
00:31:27,510 --> 00:31:31,310
אתה חייב להיות חזק כדי להמשיך
,ליצור בלי לחשוב על הכרה
443
00:31:31,390 --> 00:31:33,030
בין שזה יקרה לפני מותך
.או אחריו
444
00:31:33,190 --> 00:31:35,470
בדיוק כמו שאתה חייב להיות חזק
445
00:31:35,550 --> 00:31:38,270
,כדי לקבל את העובדה שתחיה לבד
.בלי לחשוב על קשר רומנטי
446
00:31:50,230 --> 00:31:52,910
העניין לגבי בוב דה-נירו
447
00:31:53,150 --> 00:31:58,390
והצורך שלו לצייר
,למרות חוסר ההכרה וכל זה
448
00:31:58,550 --> 00:32:00,070
.הוא פשוט היה חייב לצייר
449
00:32:01,030 --> 00:32:02,590
.ברור שאתה ממשיך לצייר
450
00:32:03,350 --> 00:32:09,390
,הרי יש לך את מיכלאנג'לו
,פיירו דלה פרנצ'סקה, ולסקס
451
00:32:09,830 --> 00:32:11,630
.אלה האלילים שלך
452
00:32:12,590 --> 00:32:17,950
,אתה מצייר לטובת האמנות
.לא בשביל מישהו מסוים, באמת
453
00:32:18,710 --> 00:32:21,350
אתה מצייר
בשביל האמנים הגדולים שבשמים
454
00:32:21,430 --> 00:32:24,830
,ואתה מנסה להשתוות להם
.ואם אתה יכול, להתעלות עליהם
455
00:32:24,990 --> 00:32:27,670
.ובשאיפה, לשרוד כמותם לנצח
456
00:32:30,910 --> 00:32:33,830
רוברט דה-נירו האב צייר"
,עד שנות ה-60 המאוחרות לחייו
457
00:32:33,950 --> 00:32:37,070
גם אחרי שאובחן כחולה בסרטן"
."הערמונית בשלבים מתקדמים
458
00:32:46,670 --> 00:32:49,390
.הוא חלה ולא טיפל בעצמו
459
00:32:49,550 --> 00:32:52,150
:והרופא התקשר אליי ואמר
.תגיד לו לבוא אליי
460
00:32:52,270 --> 00:32:57,270
ואני הייתי עסוק כל כך
,בכל מה שקורה בחיים שלי
461
00:32:57,350 --> 00:33:01,070
שלפעמים אפילו לא חשבתי
להתקשר אליו
462
00:33:01,230 --> 00:33:03,070
ולומר לו: אבא, אתה חייב
.ללכת אליו, אתה חייב ללכת
463
00:33:03,190 --> 00:33:04,990
,והוא התחמק מזה
.הוא התחמק מזה
464
00:33:05,670 --> 00:33:07,990
הוא פחד אפילו לחזור לשם
.ולהתמודד עם זה
465
00:33:10,270 --> 00:33:11,870
אני מצטער על כך עד היום
466
00:33:11,990 --> 00:33:14,670
כי אני מרגיש
...שאם באמת הייתי מעיק עליו
467
00:33:15,430 --> 00:33:19,510
,אני רק יודע שאחר כך
,כשהוא היה חולה ומרותק למיטה
468
00:33:19,590 --> 00:33:22,950
,הוא עבר לגור עם אמא שלי
.הבאנו לשם אחיות וכל זה
469
00:33:23,830 --> 00:33:27,990
,הוא מת ביום הולדתו ה-71
.מסרטן הערמונית
470
00:33:31,670 --> 00:33:35,350
,הלוואי שהייתי שם יותר
...כי הוא יכול היה לחיות
471
00:33:35,590 --> 00:33:37,750
.הוא יכול היה לחיות עד היום
472
00:33:44,630 --> 00:33:51,070
אפילו כיום לא נראה לי
.שהוא זכה להכרה שמגיעה לו
473
00:33:56,750 --> 00:34:00,830
אפשר לומר שהמורשת
.של דה-נירו עדיין לא מוצתה
474
00:34:01,710 --> 00:34:03,710
,לכל אמן יש רגעים כאלה
475
00:34:03,830 --> 00:34:05,870
זה לא קשור לשאלה
.אם הוא היה מוכשר או לא
476
00:34:06,390 --> 00:34:11,830
זה קשור לשינוי
.בטעם ובתיאבון התרבותי
477
00:34:12,230 --> 00:34:17,390
אבל כל אדם שמסוגל ליצור משהו
,הוא כמו שחקן על במה
478
00:34:17,990 --> 00:34:20,590
שאור הזרקורים מופנה אליו
.ואז מתרחק ממנו
479
00:34:20,950 --> 00:34:23,430
ואם הוא ימשיך לשחק
,כשאור הזרקורים יחזור אליו
480
00:34:23,550 --> 00:34:25,510
.הוא יזכה לעוד רגע של גדולה
481
00:34:25,630 --> 00:34:27,630
רוב הסיכויים שזה מה
.שהיה קורה לדה-נירו
482
00:34:32,030 --> 00:34:34,950
מתוך יומנו -
- של רוברט דה-נירו האב
483
00:34:35,550 --> 00:34:37,790
?האם אזכה להכרה בימי חיי
484
00:34:38,870 --> 00:34:42,630
האם אני שוגה באשליות
,כשאני מאמין שמתישהו, יום אחד
485
00:34:43,270 --> 00:34:46,230
מישהו יהיה מעוניין לקרוא
?את מה שאני כותב כאן בכל יום
486
00:35:06,270 --> 00:35:09,070
שימרתי את הסטודיו הזה
.למען הילדים שלי
487
00:35:12,230 --> 00:35:14,270
כדי שהם ידעו
.מה סבא שלהם עשה
488
00:35:14,830 --> 00:35:19,070
,אז... כמו שאמרתי
489
00:35:19,270 --> 00:35:24,590
כשהייתי ילד, לא עניין אותי
.ללכת לתערוכות שלו וכל זה
490
00:35:24,670 --> 00:35:33,510
אבל הבנתי שחשוב שילדים יעריכו
את הדברים שההורים שלהם עשו
491
00:35:33,990 --> 00:35:35,630
אם הם רוצים
.לחלוק אותם עמם
492
00:35:45,390 --> 00:35:47,750
כי אני מצטער על דברים מסוימים
עם ההורים שלי
493
00:35:52,750 --> 00:35:54,550
.שלא המשכתי לברר לגביהם
494
00:35:59,030 --> 00:36:05,230
אני מרגיש שאני מחויב לתעד
.את מה שהוא עשה, להמשיך עם זה
495
00:36:12,190 --> 00:36:14,110
הסיבה היחידה שעשיתי את זה
.הייתה אבא שלי
496
00:37:30,110 --> 00:37:33,310
- הסוף -
497
00:37:39,190 --> 00:37:44,550
,רוברט דה-נירו האב -
1922-1993 -
498
00:37:46,070 --> 00:37:48,030
"ב-20 השנים שחלפו מאז מותו
499
00:37:48,150 --> 00:37:50,230
ממשיכים ציוריו"
של רוברט דה-נירו
500
00:37:50,350 --> 00:37:52,990
להיות מוצגים"
."ברחבי ארה"ב ובחו"ל
501
00:37:55,070 --> 00:37:59,070
"דה-נירו: לזכור את אבא"
502
00:37:59,571 --> 00:38:03,571
:תרגום
עוז שומר
503
00:38:03,722 --> 00:38:08,722
:הפקת תרגום
טרנס טייטלס בע"מ
504
00:38:08,873 --> 00:38:14,873
:הובא וסונכרן על ידי
אריאל אפרתי