1
00:00:06,000 --> 00:00:08,420
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:37,541 --> 00:00:39,381
‫למה את עדיין ערה?‬

3
00:00:40,000 --> 00:00:41,710
‫כבר אמצע היום.‬

4
00:00:41,791 --> 00:00:43,711
‫אני עורכת את תוכניותיי מחדש.‬

5
00:00:45,125 --> 00:00:47,325
‫קרמילה נכנסה לך לראש?‬

6
00:00:47,416 --> 00:00:49,996
‫כדי שמזימתה תצא לפועל עלינו לפעול במהירות‬

7
00:00:50,083 --> 00:00:53,423
‫לפני שבני האנוש יחזירו לעצמם‬
‫את השליטה באזור שמדובר בו.‬

8
00:00:54,875 --> 00:00:56,785
‫אני לא חושבת שסביר שזה יקרה.‬

9
00:00:58,291 --> 00:01:00,961
‫לא קיבלנו מידע מודיעיני מהבירה של ולאכיה.‬

10
00:01:01,875 --> 00:01:03,705
‫ייתכן שהם נערכים לבצע מהלך.‬

11
00:01:04,125 --> 00:01:05,825
‫או שכולם שם מתים.‬

12
00:01:06,041 --> 00:01:07,381
‫אבל אני לא יודעת.‬

13
00:01:08,208 --> 00:01:09,708
‫לכן עליי לקחת זאת בחשבון.‬

14
00:01:11,375 --> 00:01:12,535
‫את צריכה לישון.‬

15
00:01:13,208 --> 00:01:16,378
‫נוכל לפלוש מזרחה עד אגם בלטון‬

16
00:01:16,458 --> 00:01:20,168
‫לפני שייגמרו לי החיילים,‬
‫אבל אנחנו מסתכנות בחשיפת גבולנו המערבי.‬

17
00:01:20,333 --> 00:01:21,333
‫לישון.‬

18
00:01:21,708 --> 00:01:24,248
‫לא נוכל לעשות זאת‬
‫אם לנור לא תצליח לשכנע את אומן הזיוף‬

19
00:01:24,333 --> 00:01:26,963
‫והיא רק מוציאה אותו לטיולים מזוינים.‬

20
00:01:27,583 --> 00:01:29,293
‫היא תשכנע אותו.‬

21
00:01:30,208 --> 00:01:31,708
‫זה יצטרך לקרות בקרוב.‬

22
00:01:32,000 --> 00:01:33,330
‫בואי למיטה.‬

23
00:01:35,958 --> 00:01:38,628
‫וכלי הנשק, קווי האספקה.‬

24
00:01:39,833 --> 00:01:41,793
‫חישבתי את כל זה קודם לכן.‬

25
00:01:42,208 --> 00:01:44,668
‫מה?‬
‫-זה רק עניין של כסף וזמן.‬

26
00:01:45,041 --> 00:01:46,751
‫ערכתי את החישובים.‬

27
00:01:46,833 --> 00:01:48,383
‫אם ככה, תחשבי את זה.‬

28
00:01:48,916 --> 00:01:52,326
‫אנחנו צריכות גופות,‬
‫אבל אנחנו גם צריכות מאגר מזון.‬

29
00:01:52,416 --> 00:01:56,036
‫הקטור יכול להפוך כל בן אנוש‬
‫מכאן ועד לבלטון ליצור לילה,‬

30
00:01:56,125 --> 00:01:58,665
‫אבל אז לא יישאר לנו מה לאכול.‬

31
00:01:59,500 --> 00:02:05,710
‫כן, אבל את בוודאי יודעת איך האזורים‬
‫מסביב לסטיריה מגנים על הגבולות שלהם‬

32
00:02:05,791 --> 00:02:09,581
‫כנגד ארבעת הערפדיות האיומות שבטירה.‬

33
00:02:10,250 --> 00:02:11,250
‫באמצעות חיילים.‬

34
00:02:11,416 --> 00:02:15,416
‫אין להם כל כך הרבה חיילים.‬
‫הם מעסיקים שכירי חרב.‬

35
00:02:16,041 --> 00:02:21,131
‫כן, חיילים, שכירי חרב,‬
‫כוחות מקומיים, מה ההבדל?‬

36
00:02:21,208 --> 00:02:24,378
‫ההבדל הוא ששכירי החרב האלה יסכימו לעבוד‬

37
00:02:24,458 --> 00:02:26,918
‫בשביל הצד הנגדי תמורת תשלום גבוה יותר.‬

38
00:02:27,958 --> 00:02:28,788
‫אבל...‬

39
00:02:29,750 --> 00:02:31,000
‫אין בכך שום כבוד.‬

40
00:02:31,583 --> 00:02:33,793
‫לא, אבל יש בזה כסף.‬

41
00:02:34,875 --> 00:02:38,495
‫כלומר, נוכל לדלל את הכוחות‬
‫שערוכים להילחם בנו‬

42
00:02:38,583 --> 00:02:41,293
‫ולפרוש את הגברים שנקנה לפי רצונך.‬

43
00:02:42,208 --> 00:02:43,828
‫באמת תוכלי לעשות זאת?‬

44
00:02:44,166 --> 00:02:47,996
‫זאת היתה בעיה מנהלתית ופתרתי אותה.‬

45
00:02:48,458 --> 00:02:50,498
‫אתן לא יכולות לשמור על השקט?‬

46
00:02:52,666 --> 00:02:56,576
‫אני יכולה לשמוע אתכן דרך כמה קירות‬
‫ושלושה בחורים נוחרים.‬

47
00:02:56,666 --> 00:02:58,496
‫אני לא רוצה לדעת‬

48
00:02:58,583 --> 00:03:01,043
‫מה אתן עושות באמצע היום הארור?‬

49
00:03:01,125 --> 00:03:03,205
‫דואגות שהמזימה שלך תתממש.‬

50
00:03:03,291 --> 00:03:05,711
‫אתן לא צריכות לדאוג שהיא תתממש.‬

51
00:03:06,291 --> 00:03:08,171
‫היא פשוט גאונית, לכל הרוחות.‬

52
00:03:08,833 --> 00:03:09,793
‫בוקר טוב.‬

53
00:03:10,416 --> 00:03:12,826
‫אני הולכת לישון.‬
‫-טוב, כולנו ערות עכשיו.‬

54
00:03:12,916 --> 00:03:14,416
‫אולי כבר נשתה משהו.‬

55
00:03:15,041 --> 00:03:18,211
‫ותוכלו לספר לי איך אתן עוזרות‬
‫לממש את המזימה שלי.‬

56
00:03:18,291 --> 00:03:19,211
‫רגע...‬

57
00:03:20,541 --> 00:03:22,001
‫אתן קוראות לזה מזימה?‬

58
00:03:23,708 --> 00:03:24,708
‫זאת באמת מזימה.‬

59
00:03:25,375 --> 00:03:26,415
‫חצופה.‬

60
00:03:27,083 --> 00:03:30,083
‫אבל אם את מתעקשת, אנחנו יכולות לשתות משהו‬

61
00:03:30,666 --> 00:03:34,626
‫ולספר לך איך נשלוט באימפריה בשנה הבאה.‬

62
00:03:34,958 --> 00:03:36,788
‫אם לנור תצליח למלא את חלקה.‬

63
00:03:36,875 --> 00:03:38,915
‫ובכן, עכשיו אני בטוח זקוקה למשקה.‬

64
00:03:39,458 --> 00:03:41,628
‫נראה לי שהיא אימצה אותו, לעזאזל.‬

65
00:03:56,625 --> 00:03:58,325
‫הוא מסתיר מאיתנו דברים, את יודעת.‬

66
00:03:59,291 --> 00:04:01,711
‫הוא בודד. הוא רוצה שנישאר.‬

67
00:04:02,291 --> 00:04:04,461
‫ובכן, הוא הרי הרג את אביו.‬

68
00:04:04,916 --> 00:04:06,536
‫והאנשים שעזרו לו עזבו.‬

69
00:04:07,666 --> 00:04:10,626
‫הוא נמצא לבד בטירה מתה ושומר על בית הרוס.‬

70
00:04:11,291 --> 00:04:13,041
‫זה לא נראה הוגן, מה?‬

71
00:04:13,500 --> 00:04:16,880
‫בזכותו העולם נפטר מדרקולה וזה הפרס שלו.‬

72
00:04:17,666 --> 00:04:19,746
‫נראה לי שהוא חושב שזה מגיע לו.‬

73
00:04:20,708 --> 00:04:21,668
‫הבדידות?‬

74
00:04:23,208 --> 00:04:24,918
‫הוא הרג את אבא שלו.‬

75
00:04:25,458 --> 00:04:26,788
‫הוא רוצה להיענש על זה.‬

76
00:04:27,541 --> 00:04:29,001
‫אפילו שלא היתה לו ברירה.‬

77
00:04:29,666 --> 00:04:31,826
‫נראה שהוא גם הרג את צ'ו.‬

78
00:04:32,666 --> 00:04:36,536
‫לכל הפחות,‬
‫צ'ו מתה כתוצאה מההתקפה שלו על דרקולה.‬

79
00:04:37,541 --> 00:04:39,791
‫עכשיו, הבית מוגן פחות מתמיד.‬

80
00:04:40,416 --> 00:04:42,496
‫אבל יש לו כל כך הרבה דברים נפלאים.‬

81
00:04:43,333 --> 00:04:46,213
‫הוא יכול לעשות כל כך הרבה למעננו,‬
‫לתת לנו עתיד.‬

82
00:04:47,583 --> 00:04:50,043
‫אבל הוא נשאר כאן‬
‫כי זה הדבר הקרוב ביותר למוות‬

83
00:04:50,125 --> 00:04:52,205
‫שהוא יכול לעשות מבלי להרוג את עצמו.‬

84
00:04:54,083 --> 00:04:55,793
‫עלינו לעשות משהו למענו.‬

85
00:04:56,500 --> 00:04:57,580
‫לתת לו פרס.‬

86
00:04:59,666 --> 00:05:01,286
‫נוכל לעשות זאת אחרי שאנמנם?‬

87
00:05:01,625 --> 00:05:03,955
‫קראתי כל כך הרבה עד שהמוח שלי כואב.‬

88
00:05:04,541 --> 00:05:05,961
‫אתה ממש עצלן.‬

89
00:05:06,541 --> 00:05:07,381
‫אני לא עצלן.‬

90
00:05:07,625 --> 00:05:10,875
‫אני שומר על כוחותיי למען מאמצים חשובים.‬

91
00:05:11,458 --> 00:05:14,498
‫כמו אכילה, למשל?‬
‫-אלוהים, פספסנו את ארוחת הצהריים?‬

92
00:05:15,125 --> 00:05:17,205
‫אולי אלוקארד יכין שוב ארוחת צהריים.‬

93
00:05:17,375 --> 00:05:19,245
‫וארוחת ערב.‬
‫-ארוחת ערב נוספת?‬

94
00:05:20,291 --> 00:05:22,131
‫טוב, במוקדם או במאוחר,‬

95
00:05:22,208 --> 00:05:24,628
‫אהיה חייב להכין שוב את האוכל שלי בעצמי.‬

96
00:05:25,833 --> 00:05:28,963
‫וארוחות הן טעימות יותר‬
‫כשמישהו אחר מכין אותן.‬

97
00:05:30,291 --> 00:05:31,671
‫זה מה שאני תמיד אומר.‬

98
00:05:33,458 --> 00:05:34,288
‫אני יודעת.‬

99
00:05:34,583 --> 00:05:35,423
‫טוב, בסדר.‬

100
00:05:36,208 --> 00:05:37,288
‫ארוחת צהריים וערב.‬

101
00:05:37,958 --> 00:05:40,328
‫ונראה מה יביא הלילה.‬

102
00:06:40,250 --> 00:06:41,460
‫חרא.‬

103
00:06:55,833 --> 00:06:57,963
‫אתה שוב משוטט?‬

104
00:06:59,375 --> 00:07:02,165
‫לא... לא... לא, ממש לא.‬
‫אני רק מחלץ את הרגליים‬

105
00:07:02,250 --> 00:07:05,290
‫לפני שאצא החוצה. הברכיים, אתה יודע.‬
‫הן כבר לא כמו שהיו פעם.‬

106
00:07:05,375 --> 00:07:08,995
‫אני מבלה יותר מדי זמן בכריעה‬
‫עם הספרים הנפלאים שלכם.‬

107
00:07:10,750 --> 00:07:11,580
‫אני מבין.‬

108
00:07:13,208 --> 00:07:14,918
‫בכנות, נפלאים.‬

109
00:07:15,500 --> 00:07:16,830
‫למדתי כל כך הרבה.‬

110
00:07:17,750 --> 00:07:18,630
‫מה...‬

111
00:07:19,500 --> 00:07:20,500
‫למדת?‬

112
00:07:23,791 --> 00:07:26,711
‫ובכן, אני סבור שלרבים מהדיירים הקודמים כאן‬

113
00:07:26,791 --> 00:07:30,081
‫היה עניין רב ביצירת קשר עם הגיהינום עצמו.‬

114
00:07:30,166 --> 00:07:34,666
‫אתה מתכוון שאנחנו לא ה...?‬
‫זאת אומרת, זה כבר קרה קודם?‬

115
00:07:35,541 --> 00:07:36,541
‫בעבר?‬

116
00:07:37,916 --> 00:07:43,076
‫ברור לי שהיו ניסיונות‬
‫לפתוח דלת אל הגיהינום מכאן.‬

117
00:07:43,666 --> 00:07:47,286
‫למעשה, ייתכן שכל המבנה הזה מזוהם.‬

118
00:07:47,875 --> 00:07:49,375
‫אני חושש לבריאותכם, סאלה.‬

119
00:07:49,583 --> 00:07:52,503
‫אני, עצמי, אולי פיתחתי שיעול טורדני‬
‫וצליעה קלה.‬

120
00:07:52,583 --> 00:07:54,133
‫אסור לכם להיות כאן.‬

121
00:07:55,041 --> 00:07:57,421
‫שניים מהנזירים שלנו נעלמו.‬

122
00:07:58,500 --> 00:08:01,380
‫אבל עבודתנו כמעט הושלמה כאן.‬

123
00:08:02,958 --> 00:08:04,498
‫זה לא מספיק בקרוב, סאלה.‬

124
00:08:04,583 --> 00:08:06,793
‫ייתכן שהם נעלמו בגלל השיקוי השטני‬

125
00:08:06,875 --> 00:08:10,245
‫שחלחלו לאבנים ולקורות של הבניין הזה.‬

126
00:08:10,916 --> 00:08:12,786
‫אנחנו לא יכולים לעזוב עכשיו.‬

127
00:08:12,875 --> 00:08:15,705
‫אבל, אתם חייבים. אתם חייבים לנוס, סאלה.‬

128
00:08:16,500 --> 00:08:17,330
‫לנוס?‬

129
00:08:18,500 --> 00:08:21,380
‫אתה צודק לגמרי, אב המנזר. לנוס.‬

130
00:08:31,708 --> 00:08:32,668
‫ובכן...‬

131
00:08:33,250 --> 00:08:36,420
‫למה שלא תגיד לי כמה יש מכם במנזר הזה?‬

132
00:08:38,333 --> 00:08:39,713
‫אתה קצת מאחר.‬

133
00:08:41,291 --> 00:08:42,671
‫לא רבים כפי שהיו פעם.‬

134
00:08:43,500 --> 00:08:44,630
‫אבל די והותר.‬

135
00:08:45,416 --> 00:08:48,246
‫מה, אכלתם שם אחד את השני או משהו?‬

136
00:08:48,500 --> 00:08:49,580
‫אנחנו עוזבים.‬

137
00:08:50,208 --> 00:08:51,128
‫למשך כמה ימים.‬

138
00:08:51,833 --> 00:08:52,833
‫רק כמה מאיתנו.‬

139
00:08:53,333 --> 00:08:54,173
‫אחד ביום.‬

140
00:08:54,666 --> 00:08:57,826
‫יוצאים לעיירות אחרות, מפיצים את השמועה.‬

141
00:08:58,416 --> 00:08:59,576
‫כמו זיהום.‬

142
00:08:59,666 --> 00:09:01,826
‫כמו מטיפי דת.‬

143
00:09:02,625 --> 00:09:05,205
‫מוסרים את הידע ואת התוכנית.‬

144
00:09:05,666 --> 00:09:08,416
‫להביא את הגיהינום לעולם הנטוש הזה.‬

145
00:09:09,375 --> 00:09:10,575
‫זאת התוכנית של סאלה?‬

146
00:09:11,166 --> 00:09:12,746
‫זאת התוכנית של האורח שלנו.‬

147
00:09:13,375 --> 00:09:14,455
‫הוא דיבר אלינו.‬

148
00:09:15,208 --> 00:09:17,078
‫שמענו את קולו בראשנו.‬

149
00:09:18,041 --> 00:09:19,211
‫מאז אותו רגע...‬

150
00:09:20,250 --> 00:09:21,790
‫הכול התבהר.‬

151
00:09:22,791 --> 00:09:24,421
‫זה באמת הוציא אותם מדעתם.‬

152
00:09:25,166 --> 00:09:27,416
‫ייתכן שהנזירים הם הקורבנות כאן, למעשה.‬

153
00:09:27,708 --> 00:09:29,328
‫ליצורי לילה יש כוחות כישוף.‬

154
00:09:29,666 --> 00:09:31,536
‫ייתכן שהוא שיבש עליהם את דעתם.‬

155
00:09:32,750 --> 00:09:34,670
‫יש להם יצור לילה מתחת למנזר.‬

156
00:09:35,916 --> 00:09:37,826
‫הם לא הרגו אותו, הם הסתירו אותו.‬

157
00:09:38,291 --> 00:09:39,381
‫רגע, שנייה אחת.‬

158
00:09:45,916 --> 00:09:46,746
‫תמשיך.‬

159
00:09:47,125 --> 00:09:48,575
‫המנזר הוא עי חורבות.‬

160
00:09:48,791 --> 00:09:51,081
‫אני חושד שהם חיללו אותו.‬

161
00:09:51,166 --> 00:09:53,876
‫הם מחזיקים יצור לילה בקומת המרתף.‬

162
00:09:53,958 --> 00:09:55,378
‫מסביבו מצוירים סמלים.‬

163
00:09:55,458 --> 00:09:57,748
‫המסדרון נמצא באותו מרתף.‬

164
00:09:58,791 --> 00:09:59,711
‫הוא חי שם למטה?‬

165
00:09:59,916 --> 00:10:00,916
‫בהחלט.‬

166
00:10:01,000 --> 00:10:03,420
‫לא התרשמתי אפילו שהוא סובל מכאבים.‬

167
00:10:03,500 --> 00:10:06,080
‫והקרבה שלו למסדרון מעוררת חשד.‬

168
00:10:06,666 --> 00:10:08,166
‫אני חושב שהוא ממתין.‬

169
00:10:08,541 --> 00:10:11,671
‫סאלה ואנשיו מכניסים תוכנית כלשהי לפעולה‬

170
00:10:11,750 --> 00:10:14,040
‫שקשורה בסימנים האלכימיים האלה.‬

171
00:10:14,750 --> 00:10:16,420
‫אותם הסימנים שראינו?‬

172
00:10:16,666 --> 00:10:18,286
‫בהחלט, משולבים.‬

173
00:10:18,541 --> 00:10:21,831
‫בספרייה הישנה של המנזר‬
‫ישנם כרכי ספרים שחסרים בהם דפים.‬

174
00:10:22,500 --> 00:10:25,920
‫היישום של האלכימיה הוא בהחלט מרתק.‬

175
00:10:26,166 --> 00:10:29,916
‫הם לגמרי התעלמו מהחלק המוצלח ביותר‬
‫של הספרים ששמורים במנזר.‬

176
00:10:30,041 --> 00:10:32,581
‫שני אנשים שעברו מוות ולידה מחדש‬

177
00:10:32,666 --> 00:10:37,576
‫יכולים להתמזג ל"רביס":‬
‫המטרה האולטימטיבית של האלכימיה.‬

178
00:10:37,750 --> 00:10:40,750
‫והם אפילו לא חשבו על זה.‬
‫-סן ז'רמן, תתמקד.‬

179
00:10:41,583 --> 00:10:46,793
‫כן, כמובן. זאת פשוט הזדמנות מפוספסת‬
‫להשלים את האלכימיה עצמה.‬

180
00:10:47,291 --> 00:10:49,711
‫זה עשוי להציל את העולם.‬

181
00:10:50,291 --> 00:10:52,671
‫בוא נתמקד בהצלת העיירה הזאת.‬

182
00:10:53,458 --> 00:10:57,078
‫בהחלט. אני... מרגיש כאילו הובלתי לכאן.‬

183
00:10:57,541 --> 00:10:59,291
‫למצוא את המסדרון האינסופי.‬

184
00:10:59,375 --> 00:11:01,995
‫כדי להשיג את המטרה האולטימטיבית‬
‫של הפילוסופיה‬

185
00:11:02,083 --> 00:11:04,543
‫וכדי להיות... גיבור.‬

186
00:11:07,916 --> 00:11:11,126
‫ממרחק דיסקרטי ומכובד.‬

187
00:11:12,541 --> 00:11:13,631
‫אנחנו אבודים.‬

188
00:11:13,833 --> 00:11:15,503
‫אנחנו בהחלט לא.‬

189
00:11:16,083 --> 00:11:19,583
‫סייפה, תרגמי את הקשקושים של האידיוט הזה‬
‫לשפת בני אדם בשבילי.‬

190
00:11:19,875 --> 00:11:21,575
‫אין לי עדיין מספיק מידע.‬

191
00:11:22,208 --> 00:11:24,418
‫כל מה שאתה צריך לדעת הוא שהמנזר חולל.‬

192
00:11:24,833 --> 00:11:27,213
‫ושהם עובדים באופן מסוים עם יצור לילה חי.‬

193
00:11:27,708 --> 00:11:29,038
‫שלימד אותם כישוף.‬

194
00:11:30,000 --> 00:11:32,830
‫למרבה הצער, כל זה לגמרי אפשרי.‬

195
00:11:33,416 --> 00:11:34,786
‫נוכל לטפל ביצור הלילה,‬

196
00:11:34,875 --> 00:11:38,785
‫אבל הייתי מעדיף לא לפלס את דרכי אליו‬
‫דרך צבא קטן של נזירים מטורפים.‬

197
00:11:38,875 --> 00:11:40,915
‫אזעיק את אנשי החרב שלי בהדרגה.‬

198
00:11:41,541 --> 00:11:43,921
‫אני לא רוצה לעורר חשד או להזהיר את סאלה.‬

199
00:11:44,583 --> 00:11:45,963
‫נתקוף עם השקיעה.‬

200
00:11:46,416 --> 00:11:48,246
‫כשאנשי העיירה יהיו בבתיהם.‬

201
00:11:48,750 --> 00:11:51,670
‫סייפה וסן ז'רמן יצטרכו‬
‫לרדת איתי אל מתחת למנזר.‬

202
00:11:51,791 --> 00:11:53,711
‫אסור שאנשיך יהיו בקרבת מקום לשם.‬

203
00:11:54,041 --> 00:11:56,461
‫תפרצו לנו פתח, ואל תיתנו לנזירים להפריע.‬

204
00:11:56,583 --> 00:11:58,633
‫יש לנו באמת זמן לחכות לשקיעה?‬

205
00:11:59,833 --> 00:12:02,583
‫זאת העיירה שלי, אתם תעשו כדבריי.‬

206
00:12:03,416 --> 00:12:05,916
‫חייבים להיות לנו אסטרטגיה ועליונות מספרית.‬

207
00:12:06,625 --> 00:12:08,125
‫זה יתנהל כראוי.‬

208
00:12:10,083 --> 00:12:11,423
‫אתחיל בהכנות.‬

209
00:12:13,458 --> 00:12:15,458
‫ולמה שארד לשם איתך?‬

210
00:12:15,541 --> 00:12:18,041
‫נדמה לי שפספסתי את החלק הזה‬
‫בתוכנית האפית שלך.‬

211
00:12:18,125 --> 00:12:19,455
‫כי לפי מה שאמרת,‬

212
00:12:19,541 --> 00:12:22,421
‫יש יצור לילה בינך ובין המסדרון האינסופי.‬

213
00:12:22,625 --> 00:12:23,665
‫נכון.‬

214
00:12:23,750 --> 00:12:28,040
‫וייתכן שתהיה לנו רק הזדמנות אחת להעביר‬
‫אותך לשם כדי שתוכל לפתוח את המסדרון.‬

215
00:12:28,625 --> 00:12:30,035
‫אני חושש שאני לא מבין...‬

216
00:12:30,750 --> 00:12:35,750
‫רגע. אתה... אתה בעצם עוזר לי.‬

217
00:12:36,666 --> 00:12:38,326
‫אתה טוב לב.‬

218
00:12:38,625 --> 00:12:41,325
‫בסדר. בסדר. לא צריך לעשות מזה סיפור שלם.‬

219
00:12:41,916 --> 00:12:47,626
‫אני ממש מצטער, אני פשוט לא רגיל‬
‫שאנשים מתנהגים יפה אליי בלי סיבה.‬

220
00:12:47,708 --> 00:12:48,878
‫זה מספיק.‬

221
00:12:49,750 --> 00:12:50,710
‫אל תדבר בקול רם.‬

222
00:12:50,916 --> 00:12:52,036
‫אסור שמישהו ישמע.‬

223
00:12:52,125 --> 00:12:54,325
‫הוא ראה פעם איש שניסה לבעוט בחתול,‬

224
00:12:54,500 --> 00:12:57,040
‫והוא שבר לו את הרגל בשלושה מקומות.‬

225
00:12:57,250 --> 00:12:58,750
‫אסור לבעוט בחתולים, נכון?‬

226
00:12:58,833 --> 00:13:01,833
‫בשלושה מקומות. שמעתי שלושה פצפוצים.‬

227
00:13:02,250 --> 00:13:04,500
‫חתול מסכן. הוא לא הכאיב לאף אחד.‬

228
00:13:04,791 --> 00:13:06,751
‫חתולים רק רוצים להמשיך בענייניהם.‬

229
00:13:08,916 --> 00:13:11,536
‫אתה הראית לנו את האמת.‬

230
00:13:12,208 --> 00:13:13,248
‫אנחנו הקשבנו.‬

231
00:13:14,166 --> 00:13:15,416
‫אנחנו התכוננו.‬

232
00:13:16,375 --> 00:13:19,285
‫כבלנו אותך, בהתאם לבקשתך.‬

233
00:13:20,750 --> 00:13:24,920
‫נתנו לך זמן לעסוק בהגות, כפי שביקשת.‬

234
00:13:26,250 --> 00:13:29,330
‫אלוהים נטש את הארץ לאנחות.‬

235
00:13:29,791 --> 00:13:31,711
‫חייבים להחזיר את דרקולה.‬

236
00:13:32,416 --> 00:13:33,826
‫זהו רצונך.‬

237
00:13:34,375 --> 00:13:37,995
‫זה הדבר שהאומן שייצר אותך היה רוצה.‬

238
00:13:39,333 --> 00:13:43,753
‫אנחנו עושים זאת בשמו של האורח שלנו.‬

239
00:13:44,500 --> 00:13:46,210
‫ובשמו של אומן הזיוף שלו.‬

240
00:13:47,250 --> 00:13:48,080
‫אייזיק.‬

241
00:13:52,791 --> 00:13:54,751
‫כשהשמש תשקע...‬

242
00:13:55,833 --> 00:13:59,253
‫נעשה מה שצריך להיעשות.‬

243
00:14:08,666 --> 00:14:10,206
‫הנשקייה כאן נפלאה.‬

244
00:14:10,958 --> 00:14:13,998
‫אבל ציפיתי שיהיו בה יותר נשקי כישוף.‬

245
00:14:14,916 --> 00:14:16,876
‫אבי היה קוסם מיומן.‬

246
00:14:17,458 --> 00:14:20,538
‫היו לו די כוחות בתוך גופו‬
‫ולכן החליט שאינו זקוק‬

247
00:14:20,625 --> 00:14:21,955
‫לנשקים מועצמים בכישוף.‬

248
00:14:22,333 --> 00:14:24,543
‫הוא העדיף שדברים גשמיים יהיו מה שהם.‬

249
00:14:25,333 --> 00:14:26,383
‫ואתה?‬

250
00:14:27,083 --> 00:14:28,673
‫אין לי דעה נחרצת.‬

251
00:14:29,458 --> 00:14:32,288
‫בשבילי, כישוף ומדע‬
‫הם שני צדדים של אותו מטבע.‬

252
00:14:33,875 --> 00:14:35,995
‫אתה בטוח שאפשר להזיז את הטירה?‬

253
00:14:36,458 --> 00:14:37,378
‫אני בטוח.‬

254
00:14:38,166 --> 00:14:40,536
‫אין משהו שאתה לא מספר לנו?‬

255
00:14:41,458 --> 00:14:42,288
‫לא.‬

256
00:14:43,583 --> 00:14:46,253
‫האם היית אומר לנו‬
‫אם יש משהו שאתה לא מספר לנו?‬

257
00:14:46,916 --> 00:14:48,126
‫סליחה?‬

258
00:14:49,000 --> 00:14:53,250
‫העניין הוא שיש חלקים בטירה‬
‫שאתה נמנע מלהראות לנו.‬

259
00:14:53,541 --> 00:14:55,171
‫דברים שאתה לא מדבר עליהם.‬

260
00:14:55,250 --> 00:14:56,460
‫זאת טירה גדולה.‬

261
00:14:57,083 --> 00:14:59,383
‫מלאה בחומרים בני מאות שנים כמו המטמון.‬

262
00:15:00,250 --> 00:15:01,710
‫יש לנו זמן רב להיות ביחד.‬

263
00:15:02,416 --> 00:15:03,246
‫נכון?‬

264
00:15:05,875 --> 00:15:06,705
‫בהחלט.‬

265
00:15:08,666 --> 00:15:09,626
‫בסדר, אם כן.‬

266
00:15:11,291 --> 00:15:12,131
‫מי רעב?‬

267
00:15:22,833 --> 00:15:24,423
‫הערב כבר ירד?‬

268
00:15:25,000 --> 00:15:26,420
‫לא שמעת אותי נכנסת?‬

269
00:15:26,500 --> 00:15:27,630
‫לא.‬

270
00:15:29,083 --> 00:15:29,963
‫יש לך ריח.‬

271
00:15:31,416 --> 00:15:32,246
‫כמו של...‬

272
00:15:32,875 --> 00:15:33,995
‫יסמין ויין.‬

273
00:15:35,833 --> 00:15:36,713
‫ספר טוב.‬

274
00:15:39,666 --> 00:15:41,206
‫לא הבחנתי בטבעת הזאת קודם.‬

275
00:15:41,500 --> 00:15:42,380
‫באמת?‬

276
00:15:42,458 --> 00:15:44,168
‫כולנו עונדות אותן.‬

277
00:15:44,750 --> 00:15:46,290
‫כולכן?‬
‫-ארבעתנו.‬

278
00:15:46,916 --> 00:15:49,376
‫קרמילה, מורנה, סטריגה ואני.‬

279
00:15:49,458 --> 00:15:51,788
‫אני מניח שיש לכך איזו סיבה מטרידה‬

280
00:15:51,875 --> 00:15:53,575
‫ובוודאי אתחרט ששאלתי.‬

281
00:15:53,666 --> 00:15:55,666
‫טיפשון. תראה.‬

282
00:15:56,250 --> 00:15:59,000
‫השחור והאדום. הלילה והדם.‬

283
00:15:59,083 --> 00:16:01,293
‫אלו הם הדברים שקושרים אותנו ביחד.‬

284
00:16:01,791 --> 00:16:04,791
‫הטבעות הן סימן לנאמנות אחת לשנייה.‬

285
00:16:04,875 --> 00:16:07,245
‫למעשה זה, טוב...‬

286
00:16:08,125 --> 00:16:10,125
‫"נחמד" נשמעת כמו מילה לא נכונה.‬

287
00:16:10,208 --> 00:16:11,878
‫זה באמת נחמד.‬

288
00:16:11,958 --> 00:16:14,628
‫זה היבט אחר של כולכן, אני מניח.‬

289
00:16:15,708 --> 00:16:16,998
‫כמו הספר הזה.‬

290
00:16:18,125 --> 00:16:18,955
‫כן.‬

291
00:16:19,541 --> 00:16:21,711
‫זה ספר כישוף, אבל הוא גם...‬

292
00:16:22,625 --> 00:16:23,625
‫איך להגדיר אותו?‬

293
00:16:24,583 --> 00:16:27,673
‫פילוסופיית ערפדים. הוא מרתק.‬

294
00:16:28,291 --> 00:16:30,831
‫כלומר, עכשיו אנחנו לא רק מפלצות?‬
‫-לא.‬

295
00:16:30,916 --> 00:16:31,956
‫זה לא מה שאמרתי.‬

296
00:16:33,708 --> 00:16:34,958
‫קדימה, תודה בזה.‬

297
00:16:35,541 --> 00:16:39,331
‫אני מודה שנראה שיש יותר... עומק ב...‬

298
00:16:40,791 --> 00:16:41,881
‫איך לומר זאת?‬

299
00:16:42,541 --> 00:16:45,381
‫בתרבות הערפדית, מכפי שחשבתי.‬

300
00:16:46,583 --> 00:16:49,543
‫יש כאן רעיונות ביחס לנוכחות גשמית בעולם.‬

301
00:16:50,083 --> 00:16:53,673
‫החשיבות של עפר, של נוף ושל קיום.‬

302
00:16:54,791 --> 00:16:56,881
‫כלומר, פילוסופיה אמיתית.‬

303
00:16:57,666 --> 00:16:58,826
‫מדהים.‬

304
00:16:59,416 --> 00:17:00,376
‫ובכן, יופי.‬

305
00:17:02,000 --> 00:17:04,790
‫אם כך, יש לי שאלה פילוסופית אליך.‬

306
00:17:06,791 --> 00:17:07,631
‫בסדר.‬

307
00:17:08,166 --> 00:17:13,166
‫קשה לעסוק בדיפלומטיה‬
‫כשהאדם מולך יושב בכלוב.‬

308
00:17:14,500 --> 00:17:16,130
‫אני לא יכול שלא להסכים.‬

309
00:17:16,208 --> 00:17:18,128
‫דיפלומטיה היא פשרה.‬

310
00:17:19,125 --> 00:17:21,495
‫אני מקבלת משהו, ואתה מקבל משהו.‬

311
00:17:21,583 --> 00:17:25,253
‫אף אחד מאיתנו לא מקבל כל מה שהוא רוצה,‬
‫אבל שנינו יוצאים מרוצים.‬

312
00:17:25,958 --> 00:17:27,168
‫תשומת ליבי נתונה לך.‬

313
00:17:27,250 --> 00:17:28,210
‫אבל אתה...‬

314
00:17:29,250 --> 00:17:31,630
‫אתה אפילו לא תוכל לעזוב.‬

315
00:17:31,708 --> 00:17:32,828
‫אין לך כלום.‬

316
00:17:33,416 --> 00:17:34,746
‫כל הכוח נמצא אצלי.‬

317
00:17:35,250 --> 00:17:38,000
‫ואתה רק גבר יפה בקופסה.‬

318
00:17:38,791 --> 00:17:40,961
‫אני... אני יפה?‬

319
00:17:41,041 --> 00:17:43,541
‫זה פשוט לא נראה הוגן.‬

320
00:17:44,708 --> 00:17:45,628
‫מה קורה?‬

321
00:17:45,916 --> 00:17:48,126
‫הייתי ערה כל היום וחשבתי על זה.‬

322
00:17:49,041 --> 00:17:50,081
‫עליך.‬

323
00:17:50,166 --> 00:17:51,126
‫כאן למטה.‬

324
00:17:52,000 --> 00:17:53,460
‫מה השאלה, לנור?‬

325
00:17:53,541 --> 00:17:55,421
‫מה אתה רוצה?‬

326
00:17:55,500 --> 00:17:56,880
‫אני רוצה שתשחררו אותי.‬

327
00:17:56,958 --> 00:17:57,828
‫אני יודעת.‬

328
00:17:58,125 --> 00:17:59,325
‫רק על זה אני חושבת.‬

329
00:17:59,541 --> 00:18:01,751
‫זה הדבר היחיד שאני יכולה לעשות למענך.‬

330
00:18:01,833 --> 00:18:03,793
‫אבל את לא סתם תיתני לי לצאת.‬

331
00:18:04,375 --> 00:18:05,915
‫ובכן, לא.‬

332
00:18:06,666 --> 00:18:07,916
‫אני נאמנה לאחיותיי.‬

333
00:18:08,000 --> 00:18:11,830
‫פשוט לפתוח את הדלת לרווחה ולומר,‬
‫"עוף לך, היה חופשי, בן אנוש יפה,"‬

334
00:18:12,916 --> 00:18:15,876
‫זאת... זאת תהיה בגידה ישירה.‬

335
00:18:18,500 --> 00:18:19,500
‫בוא ושב.‬

336
00:18:33,500 --> 00:18:36,000
‫חוץ מזה, אתה לא תשרוד אפילו יום לבדך.‬

337
00:18:36,333 --> 00:18:37,383
‫זה לא נכון.‬

338
00:18:38,166 --> 00:18:42,126
‫טוב, בסדר, זה נכון לגמרי‬
‫ואני בוודאי אמות כמעט מיד.‬

339
00:18:46,458 --> 00:18:49,328
‫יש לך רק יתרון אחד בכל המשא ומתן הזה.‬

340
00:18:49,833 --> 00:18:51,213
‫אני לא בטוח שזה יתרון.‬

341
00:18:53,291 --> 00:18:54,581
‫אני מחבבת אותך.‬

342
00:18:55,458 --> 00:18:57,748
‫זה לא מה שציפיתי לשמוע.‬

343
00:18:57,833 --> 00:19:00,633
‫ובכן, באיזה יתרון חשבת שמדובר?‬

344
00:19:00,875 --> 00:19:04,995
‫אתן רוצות שאעשה את הקסם האנושי שלי‬
‫כדי לספק לקרמילה צבא של מפלצות.‬

345
00:19:05,708 --> 00:19:06,668
‫אה, זה.‬

346
00:19:07,291 --> 00:19:09,921
‫צותתי למורנה ולסטריגה במהלך היום.‬

347
00:19:10,000 --> 00:19:12,080
‫הן יכולות לקנות שכירי חרב כדי להקים צבא.‬

348
00:19:12,833 --> 00:19:13,793
‫אני לא מבין.‬

349
00:19:14,583 --> 00:19:15,673
‫קרמילה ויתרה?‬

350
00:19:15,750 --> 00:19:17,460
‫דעתה מוסחת בקלות.‬

351
00:19:17,875 --> 00:19:19,915
‫היא קוראת לזה, "הנטל של הגאונות."‬

352
00:19:20,000 --> 00:19:23,250
‫אנחנו יכולים לברוח ממנה הבוקר‬
‫והיא לא תשים לב במשך ימים.‬

353
00:19:26,041 --> 00:19:27,631
‫אני נאמנה לאחיותיי.‬

354
00:19:28,750 --> 00:19:30,540
‫אבל מה שאנחנו עושות הוא מוטעה.‬

355
00:19:31,125 --> 00:19:32,665
‫נוכל פשוט לעזוב, הקטור.‬

356
00:19:34,125 --> 00:19:35,535
‫אם אתה רוצה להיות איתי.‬

357
00:20:00,875 --> 00:20:04,165
‫אני תוהה,‬
‫איך אפשר לפתוח את המסדרון האינסופי?‬

358
00:20:04,916 --> 00:20:07,166
‫זהו מעשה מחריד שנעשה מתוך רצון.‬

359
00:20:07,250 --> 00:20:11,420
‫שילוב של ידע קדמוני והקרבת חלק מנשמתך.‬

360
00:20:11,875 --> 00:20:15,205
‫ועדיין בלתי אפשרי לשלוט בזה בצורה מדויקת.‬

361
00:20:15,791 --> 00:20:16,711
‫אבל תוכל לעשות זאת?‬

362
00:20:17,708 --> 00:20:20,328
‫נדרשה לי שנה להחלים‬
‫מהפעם האחרונה שעשיתי זאת.‬

363
00:20:21,375 --> 00:20:24,915
‫ואנחנו בטוחים שהנזירים אינם יודעים‬
‫שיש כניסה למסדרון שם למטה?‬

364
00:20:25,000 --> 00:20:26,960
‫בהחלט. העין האנושית אינה רואה אותה.‬

365
00:20:27,458 --> 00:20:29,078
‫זאת הסיבה שאני זקוק לתכשיט.‬

366
00:20:31,666 --> 00:20:33,576
‫אני חושבת שעשינו טעות איומה.‬

367
00:20:45,500 --> 00:20:46,750
‫סאלה.‬

368
00:20:47,708 --> 00:20:48,918
‫אב המנזר סאלה.‬

369
00:20:49,500 --> 00:20:51,500
‫כשהיית איש דת פשוט בכנסייה,‬

370
00:20:51,583 --> 00:20:53,503
‫הפגנתי סבלנות להשפעתך על אנשיי.‬

371
00:20:54,791 --> 00:20:57,381
‫כשהפכת לנזיר מטורף שנידה את אנשיי,‬

372
00:20:57,458 --> 00:20:59,128
‫עדיין הפגנתי סבלנות כלפיך.‬

373
00:21:00,458 --> 00:21:01,288
‫אך לא עוד.‬

374
00:21:02,583 --> 00:21:04,003
‫אתם תפנו את המנזר.‬

375
00:21:04,583 --> 00:21:06,383
‫השליכו את כלי נשקכם עם צאתכם.‬

376
00:21:09,333 --> 00:21:10,253
‫סאלה.‬

377
00:21:10,333 --> 00:21:12,923
‫אני יודע שחיללתם את המנזר.‬

378
00:21:13,000 --> 00:21:15,170
‫אלוהים אינו נמצא עוד בבית הזה.‬

379
00:21:15,250 --> 00:21:17,540
‫אינך זוכה כאן לשום הגנה.‬

380
00:21:18,416 --> 00:21:19,246
‫החוצה.‬

381
00:21:20,166 --> 00:21:21,666
‫כולכם. מיד.‬

382
00:21:22,666 --> 00:21:25,076
‫או שנבוא להוציאכם בכוח, סאלה.‬

383
00:21:53,458 --> 00:21:54,668
‫הגיעה העת.‬