1
00:00:06,416 --> 00:00:08,626
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:32,500 --> 00:00:33,920
‫אל תסתכלו עליהם.‬

3
00:00:36,916 --> 00:00:37,876
‫זומי.‬

4
00:00:39,791 --> 00:00:40,631
‫טאקה.‬

5
00:00:42,916 --> 00:00:45,076
‫אני פשוט מתרגל לומר שוב שמות.‬

6
00:00:46,375 --> 00:00:48,705
‫כמה זמן היית כאן לבד?‬

7
00:00:49,291 --> 00:00:50,251
‫שנים.‬

8
00:00:51,166 --> 00:00:52,706
‫או אולי חודשיים.‬

9
00:00:55,875 --> 00:00:59,745
‫ובכן... ראיתם את מצבו הרעוע של ביתי החדש.‬

10
00:01:01,208 --> 00:01:02,748
‫זה לא מה שציפינו לראות.‬

11
00:01:03,541 --> 00:01:06,171
‫ובכן, התחולל כאן קרב קטן.‬

12
00:01:06,833 --> 00:01:09,213
‫זה בוודאי היה קרב אגדי.‬

13
00:01:10,208 --> 00:01:12,078
‫הוא היה בעיקר נואש ועצוב.‬

14
00:01:14,666 --> 00:01:17,666
‫מה קרה בדיוק למנגנון שמניע את הטירה?‬

15
00:01:19,083 --> 00:01:20,253
‫היא התיכה אותו.‬

16
00:01:26,291 --> 00:01:27,131
‫לא חשוב.‬

17
00:01:28,750 --> 00:01:32,000
‫ובכן, הייתם בחצרה של הערפדית שנקראת צ'ו.‬

18
00:01:32,500 --> 00:01:33,330
‫כן.‬

19
00:01:34,375 --> 00:01:37,125
‫בצפון יפן, במקום נידח.‬

20
00:01:38,041 --> 00:01:40,171
‫כולנו חיינו במבצר הסודי שלה.‬

21
00:01:40,875 --> 00:01:43,125
‫לכודים במבצר שלה.‬

22
00:01:44,458 --> 00:01:47,578
‫נמסרנו לחצר הסודית של צ'ו כשהיינו ילדים.‬

23
00:01:48,541 --> 00:01:51,581
‫שעשע אותה שיש לה משמר כבוד אנושי.‬

24
00:01:53,333 --> 00:01:54,923
‫לא שהיא הזדקקה למשמר.‬

25
00:01:56,125 --> 00:02:00,035
‫לפעמים היא נהנתה מכך שהתרנו לצייד כלשהו‬

26
00:02:00,250 --> 00:02:02,880
‫לחלוף על פני המשמר ולחדור לחצר.‬

27
00:02:07,166 --> 00:02:09,876
‫כך זה היה מדי יום.‬

28
00:02:11,333 --> 00:02:12,423
‫סוג חדש של זוועה.‬

29
00:02:12,916 --> 00:02:14,706
‫סוג חדש של עונש.‬

30
00:02:15,708 --> 00:02:19,128
‫כמה זוועות ועונשים חדשים‬
‫כדי להפעיל את כוחה המלא עלינו.‬

31
00:02:32,583 --> 00:02:33,963
‫כל יום היה שעבוד.‬

32
00:02:35,625 --> 00:02:36,955
‫כל יום היה מוות.‬

33
00:02:40,833 --> 00:02:42,583
‫ואנחנו נאלצנו לחזות בכל זה.‬

34
00:03:00,416 --> 00:03:02,826
‫צ'ו היתה עתיקה ויהירה.‬

35
00:03:03,291 --> 00:03:06,291
‫היא חייתה לנצח במקום‬
‫שאליו אף צבא לא יכול היה להגיע.‬

36
00:03:06,625 --> 00:03:08,915
‫אף כוח חזק יותר לא יכול היה לחסל אותה.‬

37
00:03:09,875 --> 00:03:10,915
‫אנחנו רק צפינו...‬

38
00:03:12,333 --> 00:03:13,333
‫ולמדנו.‬

39
00:03:20,750 --> 00:03:25,250
‫במשך שנים למדנו איך היא חיה,‬
‫למדנו כיצד היא נלחמת.‬

40
00:03:25,833 --> 00:03:30,043
‫למדנו מכל ניצחון שלה, שיננו כל חולשה שלה.‬

41
00:03:39,541 --> 00:03:43,211
‫חיינו איבדו כל משמעות,‬
‫מלבד עריכת תוכניות איך לחסל אותה.‬

42
00:04:15,375 --> 00:04:18,455
‫קראנו את הספרים שלה, האזנו לאגדות שלה,‬

43
00:04:18,541 --> 00:04:22,421
‫וייחלנו רק להזדמנות‬
‫לשחרר את עמנו מבין שיניה.‬

44
00:04:37,291 --> 00:04:41,251
‫ואז היא עזבה, נקראה לחצר המלחמה של דרקולה.‬

45
00:04:59,375 --> 00:05:01,205
‫הרגנו את השומרים שלה.‬

46
00:05:01,625 --> 00:05:04,705
‫ושחררנו את האנשים שבחצר הסודית‬
‫בתוך כמה ימים.‬

47
00:05:05,833 --> 00:05:08,253
‫אבל צ'ו התעתדה מתישהו לשוב.‬

48
00:05:10,791 --> 00:05:12,421
‫ולכן החלטנו לצאת לצוד אותה.‬

49
00:05:13,250 --> 00:05:17,460
‫כי אם היא תחזור לחצר,‬
‫הכול יחזור על עצמו שוב.‬

50
00:05:18,458 --> 00:05:22,958
‫אם היא תמות באמת,‬
‫ערפדים אחרים ישתלטו על החצר שלה.‬

51
00:05:23,916 --> 00:05:25,996
‫והחופש שלנו יהיה חסר משמעות.‬

52
00:05:29,541 --> 00:05:31,671
‫אנחנו זקוקים לידיד, אלוקארד.‬

53
00:05:38,166 --> 00:05:42,376
‫אתם זקוקים להדרכה,‬
‫אולי לכלי נשק חדש אחד או שניים.‬

54
00:05:43,625 --> 00:05:45,325
‫אולי ללמוד איזה קסם קטן.‬

55
00:05:47,208 --> 00:05:48,128
‫קסם?‬

56
00:05:49,625 --> 00:05:50,455
‫באמת?‬

57
00:05:50,541 --> 00:05:51,711
‫קסם.‬

58
00:05:53,250 --> 00:05:54,170
‫מה דעתכם?‬

59
00:06:11,458 --> 00:06:13,538
‫ובכן, מה דעתך?‬

60
00:06:14,875 --> 00:06:16,125
‫זה תמיד אותו דבר.‬

61
00:06:17,416 --> 00:06:19,416
‫קרמילה תמיד חורשת איזו מזימה.‬

62
00:06:19,500 --> 00:06:21,420
‫היא אשת חזון, סטריגה.‬

63
00:06:22,875 --> 00:06:23,705
‫לא.‬

64
00:06:24,125 --> 00:06:28,035
‫היא לעולם לא אומרת, "בואו, בנות,‬
‫אני רוצה לספר לכן על החזון שלי."‬

65
00:06:28,625 --> 00:06:33,035
‫במקום, היא מנופפת בזרועותיה באוויר‬
‫ו"ערפדים ואחיות, יש לי מזימה."‬

66
00:06:36,583 --> 00:06:37,673
‫אני לא טועה, נכון?‬

67
00:06:40,666 --> 00:06:41,876
‫לא, את לא טועה.‬

68
00:06:42,750 --> 00:06:44,540
‫אבל היא הביאה אותנו לכאן.‬

69
00:06:45,125 --> 00:06:49,535
‫בזכות קרמילה ‬‫התאהבנו בטירה מהאגדות.‬

70
00:06:49,625 --> 00:06:52,785
‫אלוהים, מורנה, את נשמעת כמו לנור.‬

71
00:06:53,291 --> 00:06:55,921
‫תחשבי שזה רומנטי אם אקיא על השיער שלך?‬

72
00:06:57,083 --> 00:07:00,793
‫תשתקי. היה לנו טוב כאן ואת יודעת זאת.‬

73
00:07:02,333 --> 00:07:04,713
‫כן, אני מודה בכך, בסדר?‬

74
00:07:05,291 --> 00:07:06,461
‫זה היה מדהים.‬

75
00:07:07,458 --> 00:07:10,168
‫אבל אני גם זוכרת כמה קשה היה להגיע לכאן.‬

76
00:07:10,875 --> 00:07:13,875
‫את וקרמילה רואות רק את ההווה והעתיד.‬

77
00:07:14,375 --> 00:07:16,415
‫אני לא יכולה לשים את העבר מאחוריי.‬

78
00:07:16,958 --> 00:07:18,328
‫גם קרמילה לא.‬

79
00:07:19,625 --> 00:07:21,455
‫יש לה עדיין סיוטים מהשנים‬

80
00:07:21,541 --> 00:07:23,831
‫לפני שהיא הרגה את הערפד שנשך אותה.‬

81
00:07:23,916 --> 00:07:27,996
‫היא לא שוכחת, סטריגה.‬
‫היא פשוט מסתכלת קדימה.‬

82
00:07:28,791 --> 00:07:33,581
‫אבל לכבוש ולשלוט‬
‫במסדרון יבשתי באורך של 1,300 ק"מ‬

83
00:07:34,166 --> 00:07:36,996
‫זאת מזימה גדולה. גדולה מאוד.‬

84
00:07:37,375 --> 00:07:38,535
‫חזון גדול.‬

85
00:07:41,541 --> 00:07:42,751
‫מזימה מזוינת.‬

86
00:07:43,458 --> 00:07:46,168
‫זה מה שהיא עושה.‬
‫היא ממציאה דברים כאלה מכלום‬

87
00:07:46,250 --> 00:07:48,710
‫ומצפה משלושתנו שזה יקרום עור וגידים.‬

88
00:07:50,291 --> 00:07:52,831
‫אבל מבחינה צבאית, זה אפשרי?‬

89
00:07:58,166 --> 00:07:59,286
‫באופן תיאורטי?‬

90
00:08:00,291 --> 00:08:02,461
‫אני זקוקה למודיעין נוסף מהשטח.‬

91
00:08:03,166 --> 00:08:06,166
‫אבל באופן תיאורטי,‬
‫אמרת שיהיה קשה לשלוט באזור.‬

92
00:08:06,375 --> 00:08:10,035
‫כלומר, האם יהיה עלינו‬
‫לגדר את המסדרון או...?‬

93
00:08:10,125 --> 00:08:11,375
‫לא.‬

94
00:08:12,041 --> 00:08:14,291
‫הגבול יהיה דמיוני לחלוטין.‬

95
00:08:14,750 --> 00:08:18,500
‫המטרה היא לקיים סיורי סריקה מסביב לגבול.‬

96
00:08:18,583 --> 00:08:22,083
‫בניית מגדלי שמירה,‬
‫השתלטות על ערים, והקמת מחנות מבוצרים‬

97
00:08:22,166 --> 00:08:23,956
‫כדי לרכז בהם את בני האדם.‬

98
00:08:24,750 --> 00:08:26,710
‫כלומר, את יודעת שתוכלי לעשות זאת.‬

99
00:08:26,875 --> 00:08:28,705
‫ובכן, אולי.‬

100
00:08:29,833 --> 00:08:30,673
‫ייתכן.‬

101
00:08:31,708 --> 00:08:32,828
‫אבל זה יהיה קשה.‬

102
00:08:33,458 --> 00:08:35,458
‫כל דבר ששווה לעשותו הוא קשה.‬

103
00:08:36,375 --> 00:08:39,285
‫ורק תחשבי, אם נעשה זאת,‬

104
00:08:40,041 --> 00:08:43,381
‫את תפקדי על צבא של אימפריה.‬

105
00:08:44,166 --> 00:08:44,996
‫מה?‬

106
00:08:45,083 --> 00:08:49,333
‫האדמה מכאן ועד בריילה‬
‫תהיה שלנו ותחת שליטתנו,‬

107
00:08:49,500 --> 00:08:50,920
‫כמעט עד לים השחור.‬

108
00:08:51,291 --> 00:08:53,541
‫זאת לא ארץ או מחוז, אהובה.‬

109
00:08:54,083 --> 00:08:55,583
‫זאת אימפריה!‬

110
00:08:56,166 --> 00:08:58,036
‫צבא אימפריאלי?‬

111
00:08:58,583 --> 00:09:01,963
‫ניישם את כל הלקחים מאימפריות העבר.‬

112
00:09:02,708 --> 00:09:06,958
‫אם תוכלי לנצח במלחמה,‬
‫אוכל לשכלל את מנגנון האימפריה.‬

113
00:09:12,250 --> 00:09:13,580
‫ככה היא עושה זאת.‬

114
00:09:14,125 --> 00:09:19,455
‫הכלבה האיומה נכנסת לנו לראש‬
‫ומדרבנת אותנו להפוך את שיגעונה למעשים.‬

115
00:09:20,041 --> 00:09:22,791
‫כן, נכון. אבל תדמייני...‬

116
00:09:24,416 --> 00:09:30,206
‫תדמייני אימפריה בשליטת ארבע נשים.‬

117
00:09:31,958 --> 00:09:34,168
‫ערפדיות ואחיות.‬

118
00:09:38,875 --> 00:09:43,035
‫ערפדיות ואחיות, יש לנו מזימה!‬
‫-ערפדיות ואחיות, יש לנו מזימה!‬

119
00:10:06,458 --> 00:10:08,668
‫הם אולי מטורפים, אבל הם זהירים.‬

120
00:10:24,166 --> 00:10:25,626
‫הגיע הזמן לשחק את המשחק.‬

121
00:10:26,291 --> 00:10:28,211
‫היה אשף, בחור צעיר.‬

122
00:10:40,375 --> 00:10:43,915
‫אב המנזר סאלה, אני מודה לך שוב על ההזדמנות‬

123
00:10:44,000 --> 00:10:47,040
‫ועל האפשרות ללמוד‬
‫על הפילוסופיה החדשה והמרתקת שלך.‬

124
00:10:47,708 --> 00:10:52,668
‫אשמח אם תפסיק לדבר אליי‬
‫כאילו שאני לא שפוי, סן ז'רמן.‬

125
00:10:53,250 --> 00:10:56,380
‫אני הרי לא איזה ילד שוטה‬

126
00:10:56,791 --> 00:11:01,581
‫שישתין על עצמו אם תפסיק ללטף לי את הראש.‬

127
00:11:02,916 --> 00:11:05,626
‫ובכן, אני מצטער.‬

128
00:11:07,166 --> 00:11:10,626
‫אל תצטער, רק תשתפר.‬

129
00:11:11,208 --> 00:11:12,288
‫כן, כמובן.‬

130
00:11:13,750 --> 00:11:14,580
‫תודה.‬

131
00:11:19,083 --> 00:11:20,673
‫מקום מקסים.‬

132
00:11:39,083 --> 00:11:40,133
‫ממש מקסים.‬

133
00:11:41,041 --> 00:11:42,421
‫הוא עונה על דרישותינו.‬

134
00:11:50,250 --> 00:11:53,920
‫זה חלק מהספרייה. תוכל להתחיל כאן.‬

135
00:11:55,541 --> 00:11:57,921
‫שיטת מיון ספרים מקורית מאוד.‬

136
00:11:58,666 --> 00:12:04,576
‫כן, טוב. לאור התמונה הכללית,‬
‫הם לא נראו חשובים יותר.‬

137
00:12:05,166 --> 00:12:07,206
‫אבל שכנעת אותי‬

138
00:12:07,291 --> 00:12:10,671
‫שאולי בכל זאת יש בהם משהו בעל ערך.‬

139
00:12:11,291 --> 00:12:13,001
‫אז הם לרשותך.‬

140
00:12:21,125 --> 00:12:25,035
‫היורשה לי לציין שפסל הקיר שלך תלוי הפוך?‬

141
00:12:25,708 --> 00:12:28,998
‫הוא התהפך כשהאורח שלנו הגיע.‬

142
00:12:29,833 --> 00:12:32,463
‫אין זה משהו‬
‫שאנחנו מקדישים לו מחשבה רבה מדי.‬

143
00:12:32,541 --> 00:12:36,291
‫ייתכן אפילו שהוא מצביע עכשיו לכיוון הנכון.‬

144
00:12:37,166 --> 00:12:38,246
‫לעבר הגיהינום,‬

145
00:12:38,500 --> 00:12:41,920
‫המקום שממנו הגיע יצור הלילה, האורח שלכם.‬

146
00:12:43,166 --> 00:12:47,996
‫למה מכנים אותם "יצורי לילה", סן ז'רמן?‬

147
00:12:51,000 --> 00:12:55,710
‫ובכן, כי הם באים רק בלילה, אני מניח.‬

148
00:12:55,791 --> 00:12:59,291
‫או שזה תרגום פשוט‬
‫של מילה פרוסית ארוכה מאוד.‬

149
00:13:00,125 --> 00:13:01,745
‫אך הם מביאים אור.‬

150
00:13:02,583 --> 00:13:06,753
‫והשם "לוציפר" עצמו, משמעותו, "מביא האור".‬

151
00:13:08,041 --> 00:13:11,081
‫חדלת להאמין באלוהים, אב המנזר?‬

152
00:13:12,125 --> 00:13:13,285
‫ממש לא.‬

153
00:13:13,958 --> 00:13:16,248
‫אלוהים ברא הכול.‬

154
00:13:16,875 --> 00:13:18,575
‫אלוהים ברא את הגיהינום.‬

155
00:13:19,083 --> 00:13:20,633
‫אם אלוהים מושלם,‬

156
00:13:21,041 --> 00:13:24,751
‫אז שליחת לוציפר לגיהינום זאת תוכניתו.‬

157
00:13:25,833 --> 00:13:32,043
‫חכמת הגיהינום ויצורי הלילה שלו‬
‫היא חוכמת האל.‬

158
00:13:33,208 --> 00:13:37,748
‫אינך רואה איך כל זה‬
‫נעשה הגיוני באופן איום?‬

159
00:13:38,750 --> 00:13:40,750
‫דבריך בהחלט מרתקים.‬

160
00:13:40,833 --> 00:13:46,333
‫אמור לי,‬
‫איך בחרתם בסמל הזה כדי לזהות את עצמכם?‬

161
00:13:47,125 --> 00:13:47,955
‫הסמל הזה?‬

162
00:13:48,416 --> 00:13:52,706
‫אלו מאיתנו שהיו עדים לאורח עונדים אותו‬

163
00:13:53,000 --> 00:13:55,080
‫כי הוא נתן לנו אותו.‬

164
00:13:55,875 --> 00:13:57,875
‫אתה יודע מה משמעותו?‬

165
00:13:57,958 --> 00:14:00,038
‫זה הסימן שלו.‬

166
00:14:00,375 --> 00:14:01,495
‫לא, סאלה.‬

167
00:14:01,583 --> 00:14:04,423
‫זה הסימן האלכימי לגופרית‬

168
00:14:05,250 --> 00:14:08,710
‫שפילוסופים משתמשים בו לסמן את הגיהינום.‬

169
00:14:10,375 --> 00:14:13,035
‫אנחנו עונדים את סימן הגיהינום?‬

170
00:14:13,625 --> 00:14:14,455
‫כן.‬

171
00:14:15,458 --> 00:14:17,418
‫נפלא.‬

172
00:14:21,708 --> 00:14:22,878
‫אכן.‬

173
00:14:23,375 --> 00:14:26,535
‫אתה איש חכם, סן ז'רמן.‬

174
00:14:27,208 --> 00:14:29,288
‫אני מודה שהיו לי ספקות לגביך,‬

175
00:14:29,750 --> 00:14:33,710
‫אבל אני מצפה בשמחה שתעניק לנו מחוכמתך.‬

176
00:14:34,375 --> 00:14:36,415
‫התחל, בבקשה.‬

177
00:14:37,500 --> 00:14:39,080
‫מצא לנו עוד אוצרות‬

178
00:14:39,166 --> 00:14:43,126
‫כדי שנוכל להעשיר את ידיעותינו‬
‫אודות טבעם הנכון של הדברים.‬

179
00:14:44,250 --> 00:14:47,380
‫בקרוב יגישו לך לחם ויין.‬

180
00:14:52,833 --> 00:14:53,793
‫אך אנא,‬

181
00:14:54,625 --> 00:14:58,165
‫אל תעזוב את האולם הזה, לעת עתה.‬

182
00:14:59,166 --> 00:15:03,996
‫באולמות האחרים נעשית עבודה רבה‬
‫ולא אסכים שהיא תופרע.‬

183
00:15:04,708 --> 00:15:05,538
‫כן?‬

184
00:15:05,750 --> 00:15:07,130
‫כן, כמובן.‬

185
00:15:07,208 --> 00:15:09,828
‫האולם הזה בלבד, לעת עתה.‬

186
00:15:09,916 --> 00:15:11,286
‫מצוין.‬

187
00:15:44,333 --> 00:15:45,423
‫מה אנחנו עושים?‬

188
00:15:46,125 --> 00:15:50,035
‫אנחנו אוספים מידע, לומדים את השטח.‬

189
00:15:51,125 --> 00:15:52,415
‫אתה נשמע כמו פורץ.‬

190
00:15:53,125 --> 00:15:54,625
‫אני נווד, סייפה.‬

191
00:15:55,333 --> 00:15:57,503
‫אני לא יכול להתגלגל בקרון קטן וחמוד‬

192
00:15:58,166 --> 00:16:01,246
‫בגלימת דובר משונה ולקבץ נדבות מהמקומיים.‬

193
00:16:01,583 --> 00:16:03,133
‫כמובן שהייתי פורץ.‬

194
00:16:03,333 --> 00:16:05,713
‫אנחנו יכולים פשוט לשאול אנשים כמה שאלות.‬

195
00:16:05,833 --> 00:16:06,793
‫היי.‬

196
00:16:11,750 --> 00:16:12,710
‫נהדר.‬

197
00:16:12,791 --> 00:16:14,751
‫נהדר. שלום.‬

198
00:16:15,416 --> 00:16:17,956
‫תסתלקו.‬
‫-בשמחה.‬

199
00:16:18,583 --> 00:16:20,253
‫יש לי רק כמה שאלות אליך.‬

200
00:16:21,666 --> 00:16:24,996
‫לאיש אסור להתקרב לביתנו. תסתלקו.‬

201
00:16:25,833 --> 00:16:27,083
‫תירגע.‬

202
00:16:33,750 --> 00:16:36,670
‫אנחנו אורחים בעירכם המקסימה.‬

203
00:16:36,750 --> 00:16:39,080
‫היה רק אורח אחד.‬

204
00:16:40,166 --> 00:16:41,286
‫בסדר.‬

205
00:16:42,041 --> 00:16:45,501
‫אנחנו נוסעים שעוצרים כאן לכמה ימים.‬

206
00:16:46,000 --> 00:16:50,040
‫והמשרת המטומטם שלי כאן ואני‬
‫לא יכולנו שלא להבחין‬

207
00:16:50,125 --> 00:16:52,955
‫במנזר הנאה שלכם, ו...‬

208
00:16:55,291 --> 00:16:56,381
‫ברצועת הזרוע שלך.‬

209
00:16:57,500 --> 00:16:59,790
‫לא הבחנתי בה מקרוב קודם.‬

210
00:16:59,875 --> 00:17:02,415
‫מספיק. תסתלקו.‬

211
00:17:02,958 --> 00:17:04,498
‫אנחנו מגינים על המקום הזה.‬

212
00:17:06,250 --> 00:17:07,250
‫ממה?‬

213
00:17:07,333 --> 00:17:08,633
‫מעיניים חטטניות.‬

214
00:17:09,083 --> 00:17:13,213
‫מכל מי שמנסה להתערב,‬
‫מכל מי שמפריע לנו לעשות את העבודה.‬

215
00:17:13,291 --> 00:17:15,881
‫אתה יודע מה משמעות הסימן שעל זרועך?‬

216
00:17:16,291 --> 00:17:17,831
‫האורח נתן לנו אותו.‬

217
00:17:19,291 --> 00:17:22,381
‫במה אתם עוסקים? מה אתם עושים כאן?‬

218
00:17:23,125 --> 00:17:23,955
‫מספיק.‬

219
00:17:25,208 --> 00:17:26,458
‫אתם חדשים כאן.‬

220
00:17:27,125 --> 00:17:31,825
‫ולכן מתוך רצון לשמור על שלווה,‬
‫אתן לכם הזדמנות אחת.‬

221
00:17:32,333 --> 00:17:35,503
‫כולם כאן יודעים שאסור להתקרב למנזר.‬

222
00:17:35,708 --> 00:17:38,708
‫כולם כאן יודעים שאסור לשאול שאלות.‬

223
00:17:39,750 --> 00:17:43,080
‫הניחו לנו לנפשנו. יש לנו עבודה.‬

224
00:17:43,958 --> 00:17:44,788
‫בסדר.‬

225
00:17:45,791 --> 00:17:48,211
‫תודה רבה על אדיבותך.‬

226
00:17:52,750 --> 00:17:54,080
‫הכן את השוט.‬

227
00:17:54,666 --> 00:17:55,996
‫רק עוד דבר אחד.‬

228
00:17:56,875 --> 00:18:01,075
‫אנשים בעיירות נוהגים להיטפל לדוברים‬
‫כי אנחנו לא נושאים נשק.‬

229
00:18:01,666 --> 00:18:04,826
‫ולכן כולנו לומדים‬
‫לזהות אנשים שמסתירים סכין.‬

230
00:18:05,958 --> 00:18:08,828
‫אינך חושב שנזירים‬
‫שעונדים סימן כישוף של הגיהינום‬

231
00:18:09,083 --> 00:18:13,793
‫ושמסתירים סכינים בגלימותיהם‬
‫זה קצת שקוף מדי אפילו בשביל עיירה קטנה?‬

232
00:18:17,833 --> 00:18:18,963
‫אני רואה אתכם.‬

233
00:18:26,708 --> 00:18:29,628
‫כמרים עם סכינים.‬
‫מה שקרה בגרז'יט חוזר על עצמו שוב.‬

234
00:18:29,708 --> 00:18:33,248
‫את בטוחה שלא הרחקת לכת?‬
‫זאת אומרת, יש לך הרגל ל...‬

235
00:18:34,708 --> 00:18:35,578
‫אולי.‬

236
00:18:36,375 --> 00:18:39,245
‫אך אנשים שקטים ובטוחים בעצמם‬
‫הם יעילים וזהירים.‬

237
00:18:39,666 --> 00:18:41,416
‫אנשים עצבניים עושים טעויות.‬

238
00:18:42,083 --> 00:18:45,213
‫אני מעדיפה שהם יהיו עצבניים‬
‫מאשר שמחים בעבודתם.‬

239
00:18:50,416 --> 00:18:52,666
‫אם הייתי סבור שמספיק להגיע לדלת הקדמית‬

240
00:18:52,750 --> 00:18:55,290
‫ולהרגיז כמה נזירים משוגעים‬
‫כדי להשיג תוצאות,‬

241
00:18:55,500 --> 00:18:57,250
‫לא הייתי זקוק לעזרתכם.‬

242
00:18:58,375 --> 00:19:02,875
‫המקום הזה מסריח מכישוף.‬
‫הם עושים משהו נורא בפנים.‬

243
00:19:40,458 --> 00:19:41,668
‫יש לי שאלה אחת.‬

244
00:19:42,625 --> 00:19:43,665
‫בשם אלוהים.‬

245
00:19:44,583 --> 00:19:47,673
‫אני חי רק כי קרמילה צריכה אומן זיוף, נכון?‬

246
00:19:47,916 --> 00:19:50,376
‫תפסיקי להעמיד פנים שזה משהו אחר מלבד זאת.‬

247
00:19:51,875 --> 00:19:53,075
‫אענה על שאלתך.‬

248
00:19:54,375 --> 00:19:59,035
‫כן, קרמילה מחזיקה אותך כאן‬
‫כי היא רוצה אומן זיוף.‬

249
00:20:00,541 --> 00:20:02,381
‫עכשיו אתה תענה על שאלתי.‬

250
00:20:05,875 --> 00:20:07,075
‫הוא אינו מורעל.‬

251
00:20:17,625 --> 00:20:18,495
‫בסדר.‬

252
00:20:19,291 --> 00:20:20,131
‫טוב.‬

253
00:20:21,208 --> 00:20:22,418
‫מה אתה תרצה?‬

254
00:20:25,125 --> 00:20:27,165
‫מה?‬
‫-זאת שאלה ברורה.‬

255
00:20:27,583 --> 00:20:30,333
‫בוא נדבר על מה שאתה רוצה.‬

256
00:20:32,583 --> 00:20:33,543
‫נעליים.‬

257
00:20:35,333 --> 00:20:36,173
‫תשובה טובה.‬

258
00:20:36,625 --> 00:20:38,745
‫האם בזכות התפוח אוכל לשאול עוד משהו?‬

259
00:20:40,875 --> 00:20:41,705
‫למה לא?‬

260
00:20:42,750 --> 00:20:43,880
‫בסדר, תשאלי.‬

261
00:20:45,500 --> 00:20:47,420
‫מה דרקולה התכוון לתת לך?‬

262
00:20:48,833 --> 00:20:51,543
‫אני... אני לא מבין את השאלה.‬

263
00:20:51,625 --> 00:20:54,495
‫עזרת להקים צבא בשביל דרקולה.‬

264
00:20:54,666 --> 00:20:55,916
‫אתה ייעצת לו.‬

265
00:20:56,458 --> 00:20:59,168
‫הוא התכוון להרוג את כל בני האדם.‬
‫-לא ידעתי זאת.‬

266
00:21:00,500 --> 00:21:02,420
‫לא הבנתי זאת עד שלב מאוחר יותר.‬

267
00:21:03,583 --> 00:21:05,583
‫חשבתי שיתבצע דילול.‬

268
00:21:06,166 --> 00:21:09,536
‫חשבתי שהאוכלוסייה האנושית‬
‫תהיה תחת שליטה וכלואה.‬

269
00:21:10,250 --> 00:21:11,080
‫באמת?‬

270
00:21:12,083 --> 00:21:13,833
‫זאת בדיוק התוכנית שלנו.‬

271
00:21:15,541 --> 00:21:16,791
‫ובכן, הוא שיקר לך.‬

272
00:21:20,000 --> 00:21:20,830
‫הוא...‬

273
00:21:22,666 --> 00:21:23,706
‫הוא הסתיר מידע.‬

274
00:21:23,791 --> 00:21:25,421
‫נו, טוב, לא חשוב.‬

275
00:21:26,250 --> 00:21:27,580
‫מה הוא היה נותן לך‬

276
00:21:27,791 --> 00:21:30,041
‫על ביצוע העבודה שהוא שיקר לך עליה?‬

277
00:21:30,750 --> 00:21:34,330
‫מה היה הגמול שלך על שירות לאדם‬
‫ששיקר ביחס לכוונותיו?‬

278
00:21:36,666 --> 00:21:40,246
‫הנחתי שאחיה מחוץ למכלאות שיוקמו‬

279
00:21:40,750 --> 00:21:42,540
‫מסביב לבני האדם הנותרים.‬

280
00:21:42,625 --> 00:21:44,165
‫הנחת?‬

281
00:21:44,250 --> 00:21:46,960
‫אני לא בטוח שהתנהלה בכלל שיחה כזאת.‬

282
00:21:47,833 --> 00:21:50,003
‫הוא בוודאי היה מזדקק ליצורי לילה.‬

283
00:21:50,833 --> 00:21:54,583
‫התרשמתי שהוא העריך את עצתי,‬
‫ולכן אולי הייתי ממשיך למלא תפקיד בחצרו.‬

284
00:21:54,666 --> 00:21:58,246
‫הנחת, התרשמת, שיערת.‬

285
00:21:58,416 --> 00:22:00,166
‫לא רצית לקבל גמול, הקטור?‬

286
00:22:01,208 --> 00:22:04,168
‫או שפשוט ציפית לקבל גמול?‬

287
00:22:07,708 --> 00:22:08,708
‫ובכן...‬

288
00:22:09,458 --> 00:22:10,458
‫מה אתה רוצה?‬

289
00:22:11,208 --> 00:22:13,328
‫לא ציפיתי בהכרח לגמול.‬

290
00:22:14,333 --> 00:22:15,673
‫האמנתי בעבודתו.‬

291
00:22:15,750 --> 00:22:17,580
‫אבל אין ספק שציפית למשהו.‬

292
00:22:18,458 --> 00:22:21,288
‫אפילו אם זה היה רק לחנינה מהטבח.‬

293
00:22:22,500 --> 00:22:23,880
‫או להמשיך לחיות בכלוב.‬

294
00:22:25,166 --> 00:22:26,416
‫ובכן, זה הצליח לך.‬

295
00:22:29,375 --> 00:22:30,205
‫ברצינות.‬

296
00:22:30,833 --> 00:22:32,463
‫מלבד נעליים.‬

297
00:22:33,458 --> 00:22:35,708
‫טוב, זאת אינה שיחה רצינית.‬

298
00:22:35,791 --> 00:22:36,921
‫דווקא כן.‬

299
00:22:37,750 --> 00:22:40,040
‫כי קרמילה החלה בתוכניתה‬

300
00:22:40,125 --> 00:22:42,665
‫להשתלט על האוכלוסייה האנושית.‬

301
00:22:43,333 --> 00:22:47,083
‫המתות חסד,‬
‫ואם תסלח לי על המושג, "מזון אנושי".‬

302
00:22:48,458 --> 00:22:52,248
‫זאת אותה תוכנית שדרקולה הציג בפניך, נכון?‬

303
00:22:52,833 --> 00:22:53,673
‫דומה מאוד.‬

304
00:22:54,250 --> 00:22:55,670
‫אלא שהוא שיקר‬

305
00:22:56,000 --> 00:22:59,380
‫ותכנן להכחיד את הגזע האנושי, נכון?‬

306
00:23:00,375 --> 00:23:01,205
‫כן.‬

307
00:23:01,833 --> 00:23:03,083
‫אנחנו לא משקרות.‬

308
00:23:03,875 --> 00:23:06,205
‫ואנחנו לא מצפות ממך לעבוד בחינם.‬

309
00:23:07,083 --> 00:23:08,503
‫או אפילו בתמורה לנעליים.‬

310
00:23:09,750 --> 00:23:13,080
‫כלומר, אתן משחדות אותי?‬
‫-בשם אלוהים, אנחנו משלמות לך.‬

311
00:23:14,041 --> 00:23:15,671
‫אף אחד כאן לא נוטר טינה, הקטור.‬

312
00:23:15,750 --> 00:23:19,710
‫אני לא אומרת שקרמילה דחפה אותך לכאן‬
‫בקרון מרופד בנוצות.‬

313
00:23:19,916 --> 00:23:21,626
‫היא רתחה מזעם, נכון.‬

314
00:23:22,583 --> 00:23:26,083
‫אבל אם היא היתה משאירה אותך בבריילה,‬
‫אתה חושב שהיית חי היום?‬

315
00:23:26,875 --> 00:23:28,415
‫אולי עדיין היו לי נעליים.‬

316
00:23:29,000 --> 00:23:31,500
‫אם כך, היית מת במגפיך.‬

317
00:23:36,083 --> 00:23:37,633
‫דרקולה היה מגן עליי.‬

318
00:23:38,625 --> 00:23:39,495
‫אני בטוח בכך.‬

319
00:23:39,583 --> 00:23:40,673
‫אני משוכנעת.‬

320
00:23:41,583 --> 00:23:44,383
‫גם אם הוא החליט להרוג‬
‫את כל בני האדם על האדמה‬

321
00:23:44,458 --> 00:23:46,168
‫כי הם רצחו את אשתו.‬

322
00:23:46,708 --> 00:23:49,498
‫אני בטוחה שאתה היית‬
‫הניצול היחיד מהגזע האנושי.‬

323
00:23:49,958 --> 00:23:51,038
‫זה הגיוני לחלוטין.‬

324
00:23:52,166 --> 00:23:54,876
‫חצי הכוס המלאה היא‬
‫שאם כל האחרים על האדמה היו מתים,‬

325
00:23:54,958 --> 00:23:57,328
‫היית יכול לבחור כל בית שתרצה.‬

326
00:24:00,458 --> 00:24:02,038
‫אלא אם כן הוא שיקר לך.‬

327
00:24:03,125 --> 00:24:06,205
‫אבל מה אם את משקרת לי?‬
‫-אני לא צריכה לשקר לך.‬

328
00:24:07,166 --> 00:24:08,876
‫אין לי עניין באמון.‬

329
00:24:09,375 --> 00:24:11,495
‫אמון הוא בסיס לדיפלומטיה גרועה.‬

330
00:24:13,083 --> 00:24:14,713
‫מדובר כאן פשוט במסחר.‬

331
00:24:15,458 --> 00:24:18,288
‫במסחר, אין לנו צורך להאמין זה בזה, נכון?‬

332
00:24:19,333 --> 00:24:20,793
‫אנחנו לא צריכים לנחש.‬

333
00:24:20,875 --> 00:24:23,455
‫זה פשוט. יש חוקים.‬

334
00:24:24,125 --> 00:24:26,915
‫אני נותנת לך משהו,‬
‫ואתה נותן לי משהו בתמורה.‬

335
00:24:36,125 --> 00:24:38,415
‫ברור לך שכאשר אני מייצר יצורי לילה,‬

336
00:24:38,500 --> 00:24:40,710
‫הם מחויבים לציית לפקודותיי.‬

337
00:24:40,791 --> 00:24:42,461
‫נאמנותם נתונה לי.‬

338
00:24:42,541 --> 00:24:44,541
‫ובכן, אולי נדבר על כך בפעם אחרת.‬

339
00:24:44,666 --> 00:24:45,496
‫עד אז...‬

340
00:24:46,458 --> 00:24:47,878
‫אשלח לך נעליים.‬

341
00:24:48,458 --> 00:24:50,078
‫ומה יהיה עליי לתת לך בתמורה?‬

342
00:24:51,291 --> 00:24:52,461
‫תמשיך לדבר איתי.‬

343
00:24:55,666 --> 00:24:56,576
‫על מה?‬

344
00:24:56,666 --> 00:24:57,826
‫על מה שתרצה.‬

345
00:24:59,083 --> 00:25:00,673
‫אני אוהבת את צליל קולך.‬

346
00:25:01,708 --> 00:25:02,828
‫אתה מעניין.‬

347
00:25:03,625 --> 00:25:06,165
‫כלומר, תסתכל על עצמך,‬
‫ספגת מהלומות בתריסר אופנים שונים‬

348
00:25:06,250 --> 00:25:07,790
‫ואתה לא מרים ידיים.‬

349
00:25:08,625 --> 00:25:10,375
‫זה נחמד.‬

350
00:25:20,791 --> 00:25:22,581
‫אני לא יכולה להבטיח זוג נעליים נאה.‬

351
00:25:23,375 --> 00:25:27,785
‫כל עוד אין בהן חורים.‬
‫-אז עכשיו אתה אריסטוקרט מזוין.‬

352
00:26:29,708 --> 00:26:33,208
‫אין לכם סיבה לחשוש ממני. אנחנו מיד עוזבים.‬

353
00:26:34,291 --> 00:26:35,381
‫לא.‬

354
00:26:36,708 --> 00:26:37,538
‫לא?‬

355
00:26:38,041 --> 00:26:40,751
‫לא. אינכם רשאים להיכנס לגנואה.‬

356
00:26:41,291 --> 00:26:44,881
‫חזור לספינה שלך עם המפלצות שלך ותסתלק.‬

357
00:26:46,708 --> 00:26:49,578
‫נראה שהספינה שלי כבר עזבה.‬

358
00:26:50,791 --> 00:26:52,331
‫יש לה קפטן ממולח.‬

359
00:26:53,000 --> 00:26:55,830
‫הוא הזדקק לתבונתו‬
‫כדי להוכיח לי שהפסקתי להתפלל.‬

360
00:26:56,875 --> 00:26:58,245
‫הייתם מאמינים?‬

361
00:26:59,375 --> 00:27:03,705
‫הפסקתי להתפלל ולדבוק באלוהיי‬
‫ואפילו לא שמתי לב.‬

362
00:27:04,833 --> 00:27:06,883
‫איזו מפלצת הפכתי להיות.‬

363
00:27:07,958 --> 00:27:12,628
‫אינכם רוצים שאהיה מפלצת‬
‫ממש כאן בנמל הנאה שלכם, נכון?‬

364
00:27:14,000 --> 00:27:15,750
‫תנו לנו לעבור.‬

365
00:27:16,500 --> 00:27:17,330
‫לא.‬

366
00:27:18,000 --> 00:27:21,750
‫ספינתי עזבה ועליי ללכת צפונה.‬

367
00:27:22,625 --> 00:27:23,705
‫תנו לנו לעבור.‬

368
00:27:24,333 --> 00:27:28,003
‫נדחוף אותך‬
‫ואת יצוריך המטונפים לים אם ניאלץ.‬

369
00:27:28,416 --> 00:27:30,166
‫אנחנו יודעים מה קרה בוולאכיה.‬

370
00:27:30,708 --> 00:27:32,378
‫זה לא יקרה כאן.‬

371
00:27:36,208 --> 00:27:39,498
‫אני לא מאמין שזה חוזר על עצמו.‬

372
00:27:40,625 --> 00:27:41,745
‫זה מגוחך.‬

373
00:27:42,416 --> 00:27:44,706
‫אני פשוט לא יכול להאמין.‬

374
00:27:46,000 --> 00:27:51,080
‫למה אני ממשיך לעשות את אותו דבר‬
‫ומצפה לתוצאות שונות?‬

375
00:27:51,750 --> 00:27:54,580
‫זאת אינה ההגדרה לטירוף?‬

376
00:27:55,166 --> 00:27:56,376
‫האם אני מטורף?‬

377
00:27:59,333 --> 00:28:00,173
‫אתם יודעים...‬

378
00:28:00,833 --> 00:28:03,633
‫יום אחד האחרון שבכם ישאל אותי,‬

379
00:28:04,708 --> 00:28:08,828
‫"למה שיתפת פעולה עם דרקולה בעצמו‬
‫כדי לרצוח את כל בני האדם?"‬

380
00:28:10,375 --> 00:28:12,495
‫ואתם יודעים מה אענה?‬

381
00:28:13,500 --> 00:28:16,130
‫"בגלל שכולכם גסי רוח גמורים."‬

382
00:28:27,041 --> 00:28:29,001
‫הביאו לי חומר טרי.‬

383
00:30:49,125 --> 00:30:51,125
‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬