1
00:00:06,000 --> 00:00:08,210
‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬

2
00:00:32,541 --> 00:00:34,791
‫ובכן, מה עכשיו?‬

3
00:00:36,125 --> 00:00:36,955
‫לא יודע.‬

4
00:00:40,250 --> 00:00:43,580
‫זאת אומרת... אני מתארת לעצמי‬

5
00:00:43,666 --> 00:00:46,246
‫שנוכל לעשות הפסקה.‬

6
00:00:48,000 --> 00:00:49,580
‫באמת?‬

7
00:00:50,833 --> 00:00:52,883
‫לאחר שנמצא את יצורי הלילה‬

8
00:00:52,958 --> 00:00:55,378
‫שמטילים את אימתם על הכפרים בהמשך הדרך.‬

9
00:00:57,083 --> 00:01:00,543
‫ואת הדבר השמן‬
‫ששוכן במעמקי הבאר שבכפר האחרון.‬

10
00:01:00,625 --> 00:01:03,535
‫ואת מפלצת קרפד הנחל‬
‫שצדה בני אדם סמוך למצודת הנהר.‬

11
00:01:04,208 --> 00:01:06,378
‫ואת יצורי הלילה ואת העזים המעופפות.‬

12
00:01:06,791 --> 00:01:08,211
‫עזים מעופפות.‬

13
00:01:08,708 --> 00:01:10,788
‫ובכן, זה היה...‬

14
00:01:10,875 --> 00:01:11,705
‫מטריד?‬

15
00:01:12,416 --> 00:01:14,876
‫כן. מטריד.‬

16
00:01:16,791 --> 00:01:18,961
‫הן חרבנו על החווה, סייפה.‬

17
00:01:19,833 --> 00:01:21,253
‫והחרא שלהן בער באש.‬

18
00:01:22,458 --> 00:01:23,288
‫כן.‬

19
00:01:23,916 --> 00:01:25,876
‫זה היה נורא.‬

20
00:01:26,458 --> 00:01:30,498
‫צואת עזי שטן בוערת מהשמיים.‬

21
00:01:33,791 --> 00:01:35,711
‫לא התכוונת לומר "מטריד", נכון?‬

22
00:01:36,291 --> 00:01:38,081
‫התכוונת לומר, "כיף".‬
‫-"כיף".‬

23
00:01:38,833 --> 00:01:39,753
‫כן.‬

24
00:01:42,708 --> 00:01:44,038
‫אלוהים.‬

25
00:01:44,125 --> 00:01:47,245
‫איזה כיף.‬
‫-יצאת מדעתך.‬

26
00:01:47,875 --> 00:01:50,705
‫באמת. הכיף הכי גדול שעשיתי בחיים.‬

27
00:01:50,916 --> 00:01:52,206
‫זה היה מדהים.‬

28
00:01:55,333 --> 00:01:56,173
‫ועכשיו...‬

29
00:01:57,166 --> 00:02:01,286
‫טוב, זה נחמד, נראה לי.‬

30
00:02:02,083 --> 00:02:02,963
‫את משועממת.‬

31
00:02:05,666 --> 00:02:07,666
‫היה נחמד לישון במיטה.‬

32
00:02:08,458 --> 00:02:11,128
‫זאת אומרת, אני לא מתלוננת או משהו.‬

33
00:02:11,541 --> 00:02:14,881
‫למען האמת, המיטה היתה די נוחה.‬
‫אני רגיל לישון מתחת לעצים.‬

34
00:02:15,500 --> 00:02:18,380
‫גם לישון בעגלה זה נחמד.‬

35
00:02:19,250 --> 00:02:20,750
‫עדיף על לישון מתחת לעצים.‬

36
00:02:21,041 --> 00:02:21,881
‫רואה?‬

37
00:02:22,166 --> 00:02:25,246
‫לכן, עלינו לעלות לעגלה ולהתגלגל מכאן.‬

38
00:02:26,625 --> 00:02:27,455
‫מה?‬

39
00:02:28,833 --> 00:02:30,003
‫להתגלגל מכאן?‬

40
00:02:30,666 --> 00:02:32,076
‫זה מה שאנחנו עושים.‬

41
00:02:32,583 --> 00:02:34,423
‫בלנאדס ובלמונט.‬

42
00:02:34,666 --> 00:02:37,706
‫אנחנו מתגלגלים בדרכים‬
‫ונלחמים בעזי מוות מרחפות‬

43
00:02:37,791 --> 00:02:40,331
‫שפוערות את קרביהן הבוערים‬
‫על ראשי חפים מפשע.‬

44
00:02:40,708 --> 00:02:42,538
‫בלמונט ובלנאדס.‬

45
00:02:43,125 --> 00:02:45,825
‫בלנאדס והדוב המרקד שלה?‬

46
00:02:46,458 --> 00:02:47,538
‫מעולם לא אהבתי עזים.‬

47
00:02:48,125 --> 00:02:49,035
‫עיניים איומות.‬

48
00:02:49,375 --> 00:02:52,415
‫אתה יודע שיש אנשים שעושים איתן סקס?‬

49
00:02:52,916 --> 00:02:54,126
‫ככה שמעתי.‬

50
00:02:54,958 --> 00:02:56,998
‫נקנה מזון כצידה לדרך?‬

51
00:02:57,166 --> 00:02:58,746
‫באמת?‬
‫-כן.‬

52
00:02:59,041 --> 00:03:01,331
‫כי אנחנו עושים כיף, נכון?‬

53
00:03:03,000 --> 00:03:04,960
‫אני מודה. נכון.‬

54
00:03:05,041 --> 00:03:05,881
‫את ואני...‬

55
00:03:06,958 --> 00:03:10,168
‫אנחנו עושים דברים טובים,‬
‫וזה היה רחוק מלהיות משעמם.‬

56
00:03:11,083 --> 00:03:12,213
‫אבל גם,‬

57
00:03:13,375 --> 00:03:15,825
‫לינדנפלד מתחילה להפחיד אותי.‬

58
00:03:17,041 --> 00:03:19,751
‫אתה חושב שהם באמת סוגדים לדרקולה?‬

59
00:03:20,083 --> 00:03:20,963
‫כן.‬

60
00:03:22,666 --> 00:03:25,036
‫תסכימו, בבקשה, להתלוות אליי?‬

61
00:03:28,833 --> 00:03:29,833
‫לשתות תה?‬

62
00:03:32,458 --> 00:03:33,628
‫אני אוהבת תה.‬

63
00:03:34,500 --> 00:03:36,420
‫אני לא.‬

64
00:03:41,416 --> 00:03:42,286
‫בסדר.‬

65
00:03:43,750 --> 00:03:46,000
‫מי אתם בדיוק?‬

66
00:03:46,916 --> 00:03:50,536
‫אני סייפה בלנאדס, קוסמת מהדוברים.‬

67
00:03:51,291 --> 00:03:54,041
‫זה טרבר בלמונט, מבית בלמונט.‬

68
00:03:54,541 --> 00:03:55,831
‫אנחנו לוחמים בשדים.‬

69
00:03:56,833 --> 00:03:58,673
‫יכולתם לומר לי זאת אתמול.‬

70
00:03:59,125 --> 00:04:03,575
‫קיבלתי רושם מהנזירים המקומיים‬
‫שאולי לא כדאי לומר להם את שמותינו.‬

71
00:04:03,666 --> 00:04:06,206
‫מאחר שהם, כנראה, אוהבים את דרקולה, ו...‬

72
00:04:06,291 --> 00:04:07,251
‫ובכן, אנחנו...‬

73
00:04:07,833 --> 00:04:08,923
‫אנחנו הרגנו אותו.‬

74
00:04:10,166 --> 00:04:12,456
‫באמת? מעניין מאוד.‬

75
00:04:15,416 --> 00:04:16,496
‫באמת.‬

76
00:04:20,041 --> 00:04:21,921
‫את דוברת-קוסמת.‬

77
00:04:22,750 --> 00:04:24,250
‫ואתה באמת הבלמונט האחרון?‬

78
00:04:25,166 --> 00:04:26,286
‫בכבודי ובעצמי.‬

79
00:04:27,333 --> 00:04:28,173
‫מה רצונך?‬

80
00:04:29,000 --> 00:04:31,790
‫ובכן, עכשיו אני רוצה לדעת‬
‫איך בכלל נשארתם בחיים.‬

81
00:04:32,958 --> 00:04:36,538
‫אבל מה שאני צריך לדעת זה מה קורה במנזר.‬

82
00:04:37,291 --> 00:04:38,291
‫אני מנהל את העיר.‬

83
00:04:39,166 --> 00:04:41,246
‫אבל כוחי מוגבל לשער המנזר.‬

84
00:04:42,083 --> 00:04:45,173
‫נראה שהמקום הזה מלא במטורפים.‬
‫מה אתה רוצה לדעת?‬

85
00:04:51,250 --> 00:04:54,630
‫לינדנפלד הותקפה על ידי להקת יצורי לילה.‬

86
00:05:44,041 --> 00:05:47,211
‫אבל אני מתגאה בכך‬
‫שאני מנהל עיירה מאורגנת היטב.‬

87
00:05:52,250 --> 00:05:55,540
‫אנשי החרב שלי מרחו את נשקם במלח ובחרא.‬

88
00:05:56,166 --> 00:05:57,996
‫מלח על הלהב. זה טוב מאוד.‬

89
00:05:58,750 --> 00:06:00,710
‫וחרא כדי שהפצעים יזדהמו.‬

90
00:06:00,916 --> 00:06:02,456
‫אלו טקטיקות צבאיות עתיקות.‬

91
00:06:02,541 --> 00:06:05,001
‫לינדנפלד תמיד גוננה על עצמה.‬

92
00:06:05,791 --> 00:06:10,251
‫יש סיבות לכך שהעיירה הזאת היא יותר‬
‫מאשר מקום שכוח אל, בלמונט.‬

93
00:06:54,666 --> 00:06:55,536
‫ואז...‬

94
00:06:59,208 --> 00:07:01,038
‫שרר שקט זמן רב.‬

95
00:07:02,333 --> 00:07:06,293
‫לא האמנתי שמפלצת אחת מסוגלת‬
‫להרוג את כולם בפנים‬

96
00:07:06,375 --> 00:07:07,415
‫כל כך מהר.‬

97
00:07:09,583 --> 00:07:10,633
‫היא לא הרגה אותם.‬

98
00:07:15,833 --> 00:07:17,173
‫היא דיברה איתם.‬

99
00:08:07,416 --> 00:08:08,916
‫והגשם פסק.‬

100
00:08:11,000 --> 00:08:14,880
‫זמן מה לאחר מכן, יצאו הנזירים,‬
‫נושאים חתיכות מושחרות של היצור.‬

101
00:08:15,625 --> 00:08:18,285
‫לא יכולתי לומר‬
‫אם הפיסות הרכיבו את כלל המפלצת.‬

102
00:08:19,750 --> 00:08:21,170
‫הם לא יכלו להפסיק לבכות.‬

103
00:08:21,875 --> 00:08:22,705
‫אף אחד מהם.‬

104
00:08:23,041 --> 00:08:24,001
‫הם פשוט נראו...‬

105
00:08:24,708 --> 00:08:26,378
‫ובכן, שבורים מצער.‬

106
00:08:27,333 --> 00:08:29,293
‫איש מהם לא יכול היה להוציא מילה.‬

107
00:08:30,333 --> 00:08:33,383
‫הם רק השליכו את השרידים ברחוב‬
‫וחזרו פנימה למנזר.‬

108
00:08:35,291 --> 00:08:37,461
‫למחרת, זה התחיל.‬

109
00:08:38,541 --> 00:08:41,211
‫אנשי העיירה רצו להודות לחסדו של האל,‬

110
00:08:41,416 --> 00:08:43,916
‫אך סאלה לא התיר להם להיכנס לאולם המנזר.‬

111
00:08:45,541 --> 00:08:48,001
‫כמה ימים לאחר מכן, הגיע הזר הראשון‬

112
00:08:48,083 --> 00:08:49,253
‫וחיפש את המנזר.‬

113
00:08:49,875 --> 00:08:53,825
‫כומר, מכוסה בדם, שלא פסק לרעוד.‬

114
00:08:54,791 --> 00:08:58,081
‫הוא השתין על עצמו בכיכר השוק, אוחז בפגיון.‬

115
00:08:59,166 --> 00:09:00,376
‫הנזירים הכניסו אותו.‬

116
00:09:01,916 --> 00:09:04,036
‫זה קורה מאז אחת לכמה ימים.‬

117
00:09:07,583 --> 00:09:09,673
‫עליי לדעת מה קרה.‬

118
00:09:10,250 --> 00:09:15,250
‫עליי לדעת למה המנזר בעיירה שלי‬
‫מושך אליו אנשים פגועים ומפוחדים.‬

119
00:09:15,875 --> 00:09:17,705
‫עליי להגן על הקהילה כאן.‬

120
00:09:17,791 --> 00:09:19,381
‫עליי לדעת מה צפוי להתרחש.‬

121
00:09:25,083 --> 00:09:26,753
‫כשהגעתם אמש,‬

122
00:09:27,666 --> 00:09:29,036
‫הנחתי שאתם הרפתקנים.‬

123
00:09:29,500 --> 00:09:31,830
‫שאולי יסתכנו בתמורה לשכר הוגן.‬

124
00:09:31,916 --> 00:09:33,536
‫הרפתקנים.‬

125
00:09:34,541 --> 00:09:35,711
‫אבל את דוברת.‬

126
00:09:35,875 --> 00:09:37,205
‫ואתה בן לשושלת בלמונט.‬

127
00:09:38,166 --> 00:09:40,536
‫אנשי הארץ הזאת רואים בכם גיבורים.‬

128
00:09:40,666 --> 00:09:43,706
‫אני מאמין שתעזרו לי כי אלו זמנים מסוכנים,‬

129
00:09:44,000 --> 00:09:45,500
‫וכי זה הדבר הראוי לעשות.‬

130
00:09:46,041 --> 00:09:49,251
‫ומפני שאני חושב שזה מה שאתם אוהבים.‬

131
00:09:50,041 --> 00:09:52,171
‫אנחנו לא גיבורים, שופט.‬

132
00:09:52,625 --> 00:09:54,495
‫בכל אופן, אני לא. היא כן.‬

133
00:09:55,375 --> 00:09:57,705
‫אבל היא מטורפת, כפי שהבחנת.‬

134
00:09:57,791 --> 00:09:58,631
‫אכן.‬

135
00:09:58,833 --> 00:10:00,963
‫לכן אמרתי שאני חושב שאתם אוהבים זאת.‬

136
00:10:01,208 --> 00:10:03,498
‫כמו כן, אני לא נוהג להחמיא לאנשים‬

137
00:10:03,583 --> 00:10:06,173
‫כי הרבה יותר קל להלקות אנשים בכיכר‬

138
00:10:06,250 --> 00:10:08,500
‫עד שהם עושים מה שאני אומר להם, לעזאזל.‬

139
00:10:09,250 --> 00:10:11,290
‫אבל הנזירים חמושים.‬

140
00:10:12,000 --> 00:10:14,500
‫כוחותיהם שקולים עתה לאלו של אנשי החרב שלי.‬

141
00:10:14,666 --> 00:10:17,826
‫כל אנשי העיירה ויכולותיהם ידועים למנזר.‬

142
00:10:18,750 --> 00:10:21,960
‫אתם נהנים מיתרון האנונימיות.‬

143
00:10:28,000 --> 00:10:29,790
‫אני לא מסתכל עלייך, סייפה.‬

144
00:10:30,916 --> 00:10:32,326
‫אתה תסתכל.‬

145
00:10:32,708 --> 00:10:33,878
‫לא.‬

146
00:10:34,375 --> 00:10:35,995
‫אתה אוהב להסתכל עליי.‬

147
00:10:36,208 --> 00:10:38,578
‫אני לא אסתכל עלייך.‬

148
00:10:38,750 --> 00:10:44,710
‫כי אם תסתכל, אתה תישבר כמו ביצה.‬

149
00:10:46,708 --> 00:10:47,538
‫כן.‬

150
00:10:55,416 --> 00:10:58,626
‫לפחות הוא הציע‬
‫לשלם את שכר הדירה שלנו כל עוד אנחנו כאן.‬

151
00:10:58,708 --> 00:11:00,248
‫חוקרים.‬

152
00:11:18,458 --> 00:11:19,538
‫יש לי ברנדי.‬

153
00:11:19,916 --> 00:11:21,166
‫אתה יודע מה זה ברנדי.‬

154
00:11:21,500 --> 00:11:22,540
‫אש ויין.‬

155
00:11:23,333 --> 00:11:24,923
‫אתה נהנה לשתות אלכוהול?‬

156
00:11:26,125 --> 00:11:27,165
‫אני לא.‬

157
00:11:28,041 --> 00:11:28,881
‫חשבתי כך.‬

158
00:11:29,291 --> 00:11:30,421
‫מוסלמי?‬

159
00:11:30,958 --> 00:11:31,788
‫סופי.‬

160
00:11:32,541 --> 00:11:36,041
‫מהסוג של המסתחררים‬
‫או מהסוג של המלקים עצמם?‬

161
00:11:37,958 --> 00:11:38,788
‫מהסוג השני.‬

162
00:11:39,375 --> 00:11:41,375
‫או לפחות... הייתי.‬

163
00:11:41,958 --> 00:11:44,498
‫ובכן, אני מתאר לעצמי שזה כואב.‬

164
00:11:44,708 --> 00:11:46,378
‫אי אפשר להאשים אותך על שהפסקת.‬

165
00:11:47,500 --> 00:11:50,420
‫אין זה כאב כפי שמקובל להבין.‬

166
00:11:51,250 --> 00:11:54,670
‫אנשים פגעו בי. הכאב הזה הוא שונה לגמרי.‬

167
00:11:55,666 --> 00:11:56,956
‫הוא משרה צלילות.‬

168
00:11:58,125 --> 00:12:01,665
‫הוא משקיט את הגוף ומשחרר את הנפש לריכוז.‬

169
00:12:02,041 --> 00:12:03,581
‫ובכן, למה הפסקת?‬

170
00:12:03,666 --> 00:12:05,036
‫אני לא יודע.‬

171
00:12:06,000 --> 00:12:07,000
‫אני כועס מדי.‬

172
00:12:07,833 --> 00:12:09,583
‫אני לא מצליח למצוא את עצמי.‬

173
00:12:10,333 --> 00:12:11,583
‫אני לא מסוגל להתפלל.‬

174
00:12:12,583 --> 00:12:14,253
‫אני לא יכול לראות את אלוהים.‬

175
00:12:19,583 --> 00:12:21,463
‫תספר לי את הסיפור, אייזיק.‬

176
00:12:22,041 --> 00:12:25,251
‫הלילה ארוך ומלחים אוהבים סיפורים.‬

177
00:12:27,291 --> 00:12:29,631
‫הייתי מאנשי החצר של דרקולה.‬

178
00:12:30,750 --> 00:12:32,000
‫דרקולה.‬

179
00:12:35,416 --> 00:12:36,916
‫זה נשמע כמו סיפור טוב.‬

180
00:12:37,625 --> 00:12:39,745
‫דרקולה, המלך הערפד?‬

181
00:12:40,375 --> 00:12:43,785
‫דרקולה, שרוצה להרוג את כולם בוולאכיה?‬

182
00:12:44,375 --> 00:12:46,325
‫להרוג את כולם בעולם.‬

183
00:12:46,958 --> 00:12:48,168
‫את כל בני האנוש.‬

184
00:12:49,208 --> 00:12:50,168
‫כולל אותך?‬

185
00:12:51,041 --> 00:12:54,831
‫אני מניח שלבסוף גם אותי. כן.‬

186
00:12:56,166 --> 00:13:00,416
‫ובכן, לעבוד אצל דרקולה‬
‫היה כמו התאבדות בגרסה הממושכת?‬

187
00:13:02,041 --> 00:13:02,961
‫ייתכן.‬

188
00:13:04,125 --> 00:13:06,415
‫הגזע האנושי חסר ערך בעיניי.‬

189
00:13:06,750 --> 00:13:10,000
‫ואני מאמין שהתחלה חדשה תועיל לעולם.‬

190
00:13:11,291 --> 00:13:13,671
‫הכוונה אינה אלינו, כמובן.‬

191
00:13:17,625 --> 00:13:21,535
‫כלומר, אתה מתכנן להרוג את כולם בעולם.‬

192
00:13:22,416 --> 00:13:24,496
‫ידעתי שלא יהיה משעמם איתך.‬

193
00:13:25,291 --> 00:13:29,541
‫עם זאת, איני יכול להתעלם‬
‫מהעובדה שאני עדיין כאן.‬

194
00:13:30,333 --> 00:13:31,673
‫ושאתה כבר לא בוולאכיה.‬

195
00:13:32,375 --> 00:13:33,665
‫מה קרה?‬

196
00:13:40,541 --> 00:13:42,131
‫הטירה שלו הותקפה.‬

197
00:13:43,416 --> 00:13:46,416
‫דרקולה הטיל אותי למדבר‬
‫באמצעות מראת קסמים...‬

198
00:13:47,458 --> 00:13:48,748
‫כדי להציל את חיי.‬

199
00:13:50,333 --> 00:13:52,083
‫זה לא נשמע כמו מישהו‬

200
00:13:52,166 --> 00:13:54,416
‫שרוצה להרוג את כל בני האדם בעולם.‬

201
00:13:55,416 --> 00:13:56,666
‫הוא היה מבולבל.‬

202
00:13:57,791 --> 00:13:58,711
‫הוא התאבל.‬

203
00:14:00,125 --> 00:14:03,035
‫היו ערפדים נוספים שחתרו תחתיו.‬

204
00:14:04,166 --> 00:14:07,076
‫ובן האנוש השני בחצר סייע להם.‬

205
00:14:08,958 --> 00:14:13,628
‫אין ספק שהוא היה מבולבל, וכמו כן חש נבגד.‬

206
00:14:14,916 --> 00:14:17,376
‫כבר אי אפשר להשיג בימינו עובדים טובים.‬

207
00:14:17,583 --> 00:14:18,713
‫תאמין לי, אני יודע.‬

208
00:14:19,250 --> 00:14:21,670
‫אתה צריך לדבר עם כמה מהמשוגעים בצוות שלי.‬

209
00:14:22,833 --> 00:14:26,253
‫ועכשיו אתה מפליג בחזרה לאירופה‬
‫כדי למצוא את דרקולה?‬

210
00:14:26,333 --> 00:14:28,293
‫אני סבור שהוא מת.‬

211
00:14:29,916 --> 00:14:31,916
‫יש לי סיבות אחרות לשוב.‬

212
00:14:32,750 --> 00:14:35,210
‫אדם בטוניס נתן לי את זה.‬

213
00:14:44,541 --> 00:14:47,421
‫הוא הראה לי שהאדם השני בחצר‬

214
00:14:47,500 --> 00:14:48,920
‫מוחזק כאסיר‬

215
00:14:49,000 --> 00:14:52,170
‫על ידי אחת הערפדיות שקשרה קשר נגד דרקולה.‬

216
00:14:52,541 --> 00:14:54,251
‫אבל זאת מתנה נחמדה.‬

217
00:14:54,333 --> 00:14:57,083
‫האיש שנתן לי אותה אמר שהיא בתמורה‬

218
00:14:57,166 --> 00:14:59,496
‫להצלתו מהגיהינום כשימות.‬

219
00:15:01,458 --> 00:15:05,168
‫לאחר מכן,‬
‫ניסו אנשי החרב של טוניס לגרש אותנו‬

220
00:15:05,458 --> 00:15:10,078
‫כי הם היו מלאים בשנאה ובפחד,‬
‫כמו כל בני האדם.‬

221
00:15:11,250 --> 00:15:13,170
‫האם הוא צחק כשאמר זאת?‬

222
00:15:15,416 --> 00:15:16,826
‫למען האמת, כן.‬

223
00:15:17,541 --> 00:15:18,791
‫אם כך, זאת היתה מתנה.‬

224
00:15:19,291 --> 00:15:21,881
‫כלומר, אפשר להציל אנשים מהגיהינום?‬

225
00:15:22,583 --> 00:15:24,083
‫אני אומן זיוף.‬

226
00:15:24,750 --> 00:15:29,170
‫אני יכול לקחת שדים מהגיהינום‬
‫ולשתול אותם בגופות מתים.‬

227
00:15:30,416 --> 00:15:31,626
‫זה תעלול נאה.‬

228
00:15:32,041 --> 00:15:35,751
‫זאת מיומנות שנרכשת לאורך שנים רבות.‬

229
00:15:36,791 --> 00:15:38,331
‫ערפדים אינם מסוגלים לבצעה.‬

230
00:15:39,083 --> 00:15:41,633
‫לשם כך נדרש קשר אנושי.‬

231
00:15:42,208 --> 00:15:44,998
‫למה? ערפדים יכולים ללמוד לעשות קסמים.‬

232
00:15:46,833 --> 00:15:47,963
‫לא את הקסם הזה.‬

233
00:15:49,291 --> 00:15:52,671
‫הגיהינום מאוכלס בבני אדם‬
‫שפעלו בניגוד לרצון אלוהים.‬

234
00:15:53,666 --> 00:15:56,876
‫אבל הנביא מוחמד, עליו השלום,‬

235
00:15:57,750 --> 00:16:02,960
‫אומר שיום אחד הגיהינום יתרוקן‬
‫ושדלתותיו יתנדנדו ברוח.‬

236
00:16:04,166 --> 00:16:08,746
‫באמצעות ידי,‬
‫ירים אלוהים בחסדו את הארורים מהגיהינום‬

237
00:16:09,208 --> 00:16:13,458
‫כדי לכפר על חטאיהם על הארץ בתור חייליי.‬

238
00:16:14,958 --> 00:16:15,878
‫זה...‬

239
00:16:22,625 --> 00:16:25,875
‫חשבתי שכבר שמעתי כל סיפור, אבל זה חדש לי.‬

240
00:16:26,875 --> 00:16:28,455
‫ואתה למדת לעשות זאת?‬

241
00:16:29,833 --> 00:16:30,713
‫כן.‬

242
00:16:30,833 --> 00:16:33,173
‫וגם מיומנויות נוספות, יש לציין.‬

243
00:16:33,791 --> 00:16:35,421
‫יש לי כמה מיומנויות נוספות.‬

244
00:16:36,000 --> 00:16:39,210
‫ועכשיו אתה מפליג לאירופה כדי לנקום‬

245
00:16:39,291 --> 00:16:41,581
‫באלו שבגדו בדרקולה.‬

246
00:16:42,375 --> 00:16:43,205
‫נכון.‬

247
00:16:44,041 --> 00:16:45,041
‫לאן תלך?‬

248
00:16:45,125 --> 00:16:46,415
‫לסטיריה.‬

249
00:16:46,791 --> 00:16:49,171
‫מעונה של קרמילה ששולטת באזור הזה.‬

250
00:16:50,166 --> 00:16:51,376
‫ומה אז?‬

251
00:16:52,333 --> 00:16:54,713
‫מה?‬
‫-ובכן, לאחר שתנקום את נקמתך,‬

252
00:16:55,416 --> 00:16:56,536
‫מה תעשה אז?‬

253
00:16:57,208 --> 00:17:00,458
‫תגשים את שאיפותיו של דרקולה‬
‫ותהרוג את כל האנשים בעולם?‬

254
00:17:02,958 --> 00:17:03,998
‫ייתכן.‬

255
00:17:07,000 --> 00:17:09,130
‫שמעת פעם את הפתגם הבא:‬

256
00:17:10,166 --> 00:17:14,956
‫"אם אין לך סיפור משלך,‬
‫אתה נעשה לחלק מסיפור של מישהו אחר."‬

257
00:17:15,791 --> 00:17:16,631
‫לא שמעתי.‬

258
00:17:17,208 --> 00:17:19,038
‫זאת מפני שאני המצאתי אותו.‬

259
00:17:19,625 --> 00:17:20,625
‫על לא דבר.‬

260
00:17:22,958 --> 00:17:25,128
‫ראית שיש לי סכין, נכון?‬

261
00:17:30,666 --> 00:17:31,746
‫שמע אותי עד הסוף.‬

262
00:17:32,333 --> 00:17:37,713
‫מדוע לחיות סיפור של ערפד מת‬
‫אם יש לך סיפור משלך לספר?‬

263
00:17:38,541 --> 00:17:42,751
‫הסיפור של דרקולה, כפי שאתה מנסח זאת,‬
‫הוא צודק ונכון.‬

264
00:17:43,750 --> 00:17:48,630
‫הגזע האנושי הוא רעיל ומושחת‬
‫ויש למחות אותו מעל פני האדמה.‬

265
00:17:48,708 --> 00:17:53,578
‫ובכל זאת, אתמול,‬
‫נתן לך אדם מתנה וסיפר בדיחה.‬

266
00:17:54,041 --> 00:17:57,001
‫אבל כל מה שאתה זוכר הוא שאנשי משמר הנמל‬

267
00:17:57,083 --> 00:17:59,633
‫ניסו לגרש אותך ואת המפלצות שלך מהעיר.‬

268
00:18:00,291 --> 00:18:03,131
‫האם אתה מכחיש את העובדה‬
‫שהגזע שלנו אכזרי, קפטן?‬

269
00:18:06,250 --> 00:18:07,460
‫לא.‬

270
00:18:08,375 --> 00:18:09,535
‫אני הייתי אכזרי.‬

271
00:18:10,500 --> 00:18:12,040
‫זה עולם אכזר.‬

272
00:18:13,666 --> 00:18:19,206
‫אולי לכולנו מגיע למות,‬
‫אבל אולי נוכל גם להיות טובים יותר.‬

273
00:18:19,958 --> 00:18:23,038
‫נכון, אם תהרוג את כולנו,‬
‫תשים קץ גם לאכזריות האנושית,‬

274
00:18:23,125 --> 00:18:25,415
‫אבל תשים קץ גם לטוב הלב האנושי.‬

275
00:18:26,000 --> 00:18:28,500
‫לא יהיו עוד בדיחות. לא יהיו עוד מתנות.‬

276
00:18:28,791 --> 00:18:30,921
‫לא יהיו עוד הפתעות.‬

277
00:18:32,791 --> 00:18:36,041
‫מדוע שאדם עם ידע מופלא כשלך‬

278
00:18:36,625 --> 00:18:39,995
‫לא ישתמש בו ללמד אנשים כיצד להיות טובי לב?‬

279
00:18:40,666 --> 00:18:41,496
‫מה?‬

280
00:18:41,583 --> 00:18:43,213
‫נקמה היא טובה.‬

281
00:18:43,791 --> 00:18:46,131
‫מנוולים ראויים להיענש.‬

282
00:18:46,833 --> 00:18:50,423
‫אבל לאחר שתנצח ותתפוס שליטה בממלכתם,‬

283
00:18:50,541 --> 00:18:52,541
‫תיעשה לשליט המקום, אייזיק.‬

284
00:18:52,625 --> 00:18:54,915
‫אני לא.‬
‫-אתה כן.‬

285
00:18:55,541 --> 00:18:56,961
‫זוהי זכותו של הכובש.‬

286
00:18:57,750 --> 00:18:59,330
‫אתה תוכל להנהיג, אייזיק.‬

287
00:18:59,916 --> 00:19:02,126
‫בדיוק כמו שהנהגת את המפלצות שלך שם.‬

288
00:19:02,750 --> 00:19:06,960
‫איזה שלטון יהיה לך, אם רק תלמד בני אדם?‬

289
00:19:13,750 --> 00:19:15,790
‫אני מבקש עוד מים.‬

290
00:19:18,291 --> 00:19:19,631
‫אם כך תקבל מים,‬

291
00:19:19,958 --> 00:19:22,038
‫אייזיק, אומן הזיוף.‬

292
00:19:22,958 --> 00:19:25,288
‫מתנתי ניתנת לך חינם.‬

293
00:20:06,333 --> 00:20:07,293
‫אני זקוקה לכיסא.‬

294
00:20:14,791 --> 00:20:16,331
‫אני גם מבקשת שתסתלק‬

295
00:20:16,416 --> 00:20:19,826
‫לפני שאחליט להרוג אותך‬
‫על שהחזקת את האורח שלנו בתנאים כאלה.‬

296
00:20:23,708 --> 00:20:24,538
‫רוץ.‬

297
00:20:33,625 --> 00:20:35,035
‫האם זה היה למעני?‬

298
00:20:37,875 --> 00:20:38,875
‫מה?‬

299
00:20:40,416 --> 00:20:44,286
‫לנזוף בסוהר על שעשה את עבודתו‬
‫כדי שאחשוב שאת רחמנית.‬

300
00:20:44,750 --> 00:20:46,000
‫כדי שתמצאי חן בעיניי.‬

301
00:20:47,333 --> 00:20:49,293
‫מדוע שתחשוב דבר כזה?‬

302
00:20:49,916 --> 00:20:50,746
‫ערפדים.‬

303
00:20:52,000 --> 00:20:53,500
‫אתם אוהבים לשחק עם האוכל.‬

304
00:20:54,250 --> 00:20:57,170
‫נכון, קרמילה אוהבת, אין ספק.‬

305
00:20:57,416 --> 00:20:59,246
‫סטריגה פשוט הורגת את האוכל שלה.‬

306
00:20:59,875 --> 00:21:03,665
‫מורנה מענה את האוכל שלה‬
‫כדי להוציא מידע איפה נמצא שאר האוכל.‬

307
00:21:07,833 --> 00:21:08,673
‫מי הן?‬

308
00:21:09,833 --> 00:21:11,383
‫המועצה השולטת.‬

309
00:21:12,833 --> 00:21:16,383
‫קרמילה היא מלכת סטיריה,‬
‫אבל אנחנו שולטות כרביעייה.‬

310
00:21:17,416 --> 00:21:18,786
‫מורנה היא המארגנת.‬

311
00:21:19,375 --> 00:21:20,785
‫סטריגה היא הלוחמת.‬

312
00:21:22,375 --> 00:21:24,285
‫ואת?‬
‫-הדיפלומטית.‬

313
00:21:27,791 --> 00:21:28,711
‫אני לנור.‬

314
00:21:29,791 --> 00:21:32,001
‫לעונג לי להכירך, הקטור.‬

315
00:21:33,875 --> 00:21:37,285
‫אם שלושתכן עושות את כל זה,‬
‫מהי תרומתה של קרמילה?‬

316
00:21:38,291 --> 00:21:39,671
‫פגשת את קרמילה.‬

317
00:21:39,750 --> 00:21:41,330
‫היא הניצוץ.‬

318
00:21:41,625 --> 00:21:42,915
‫אנחנו רואות את ההווה.‬

319
00:21:43,291 --> 00:21:44,961
‫היא משרטטת את העתיד.‬

320
00:21:45,125 --> 00:21:47,035
‫אנחנו הגוף והיא החלום.‬

321
00:21:50,666 --> 00:21:51,536
‫היא הסיוט.‬

322
00:21:53,916 --> 00:21:55,626
‫תרצה לאכול משהו?‬

323
00:21:56,500 --> 00:21:59,460
‫לא. אני אוהב את הבשר הרקוב שלי עם רימה.‬

324
00:21:59,833 --> 00:22:02,333
‫הוא רך, עם תוספות.‬

325
00:22:17,875 --> 00:22:18,915
‫סליחה.‬

326
00:22:19,500 --> 00:22:21,000
‫זה בטח נראה כמו דם, נכון?‬

327
00:22:23,208 --> 00:22:24,378
‫רוצה אחד?‬

328
00:22:32,083 --> 00:22:32,923
‫בוא.‬

329
00:22:49,916 --> 00:22:50,746
‫הנה.‬

330
00:22:52,333 --> 00:22:55,043
‫אמרי לי שוב את שמך?‬
‫-לנור.‬

331
00:22:56,625 --> 00:22:57,875
‫תודה, לנור.‬

332
00:22:59,500 --> 00:23:01,250
‫נראה שיש לי כאן סמוסה עוף.‬

333
00:23:01,416 --> 00:23:02,956
‫אני חוששת שאין בה רימה.‬

334
00:23:03,375 --> 00:23:06,165
‫אני יכולה לקרוא לסוהר‬
‫ולבקש ממנו להביא לך קמצוץ.‬

335
00:23:09,416 --> 00:23:11,246
‫יש לך סל פיקניק נאה שם.‬

336
00:23:12,041 --> 00:23:14,251
‫אני לא חושב על ערפדים כעל אוכלי מזון.‬

337
00:23:14,833 --> 00:23:15,963
‫אנחנו בהחלט אוכלים.‬

338
00:23:16,041 --> 00:23:18,881
‫הדם הוא הדבר שמספק לנו‬
‫את תזונתנו ההכרחית, כמובן.‬

339
00:23:19,666 --> 00:23:22,456
‫בוודאי ראית זאת תכופות‬
‫כשחיית בחצרו של דרקולה.‬

340
00:23:23,083 --> 00:23:25,293
‫אבל אנחנו נהנים מכל התענוגות בחיים.‬

341
00:23:25,708 --> 00:23:27,038
‫יהיה טיפשי להימנע מהם, לא?‬

342
00:23:27,625 --> 00:23:28,625
‫אחרת, ובכן...‬

343
00:23:29,250 --> 00:23:31,710
‫מדוע לחיות לנצח אם לא חיים כראוי?‬

344
00:23:32,416 --> 00:23:33,286
‫נתח עוף?‬

345
00:23:40,583 --> 00:23:41,423
‫זה בסדר.‬

346
00:23:41,875 --> 00:23:44,075
‫לא באתי לכאן כדי להמשיך להתעלל בך.‬

347
00:23:45,000 --> 00:23:47,420
‫בוא רק נאכל משהו ונדבר.‬

348
00:23:48,625 --> 00:23:49,665
‫תודה.‬

349
00:23:49,833 --> 00:23:51,633
‫בשמחה רבה, הקטור.‬

350
00:24:00,541 --> 00:24:02,381
‫אני יודע שלא אוכל להרוג אותך.‬

351
00:24:02,458 --> 00:24:05,078
‫אבל תקראי לשומר‬
‫ותגידי לו לפתוח את הדלת המזוינת‬

352
00:24:05,166 --> 00:24:08,916
‫או שאתלוש את גרונך המזוין‬
‫ואשבור את מפרקתך המזוינת,‬

353
00:24:09,000 --> 00:24:10,960
‫ואז נראה כמה החיים שלך יהיו יפים.‬

354
00:24:38,958 --> 00:24:40,708
‫הגרון המזוין שלי?‬

355
00:25:08,166 --> 00:25:09,036
‫ובכן...‬

356
00:25:10,041 --> 00:25:11,211
‫נכון שזה היה כיף?‬

357
00:25:18,250 --> 00:25:21,000
‫אני דיפלומטית, הקטור. אני משכינה שלום.‬

358
00:25:21,666 --> 00:25:24,166
‫קרמילה חושבת‬
‫שאתה אידיוט שימושי במקרה הטוב.‬

359
00:25:24,750 --> 00:25:27,420
‫סטריגה רוצה להרוג אותך‬
‫אם היא בכלל חושבת עליך.‬

360
00:25:27,500 --> 00:25:30,960
‫ומורנה רוצה לענות אותך.‬
‫לא כדי לחלץ ממך מידע.‬

361
00:25:31,041 --> 00:25:33,131
‫רק מפני שהיא חושבת שזה מרגיע.‬

362
00:25:34,416 --> 00:25:35,456
‫אני משכינה שלום.‬

363
00:25:36,083 --> 00:25:38,463
‫ולכן, אנשים חושבים שאני רכה.‬

364
00:25:39,375 --> 00:25:40,745
‫אנשים חושבים שאני חלשה.‬

365
00:25:41,916 --> 00:25:44,076
‫אתה לא תחזור על הטעות הזאת, נכון?‬

366
00:25:46,125 --> 00:25:47,245
‫תפוס.‬

367
00:25:50,583 --> 00:25:51,503
‫ילד טוב.‬

368
00:27:44,916 --> 00:27:46,916
‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬