1 00:00:06,000 --> 00:00:08,210 ‫- סדרה מקורית של NETFLIX -‬ 2 00:00:40,333 --> 00:00:41,173 ‫אלוהים!‬ 3 00:00:42,333 --> 00:00:43,293 ‫אלוהים!‬ 4 00:01:05,458 --> 00:01:06,288 ‫רגע.‬ 5 00:01:07,375 --> 00:01:08,205 ‫בשלווה.‬ 6 00:01:24,166 --> 00:01:26,746 ‫אני מריח אותך, אומן זיוף.‬ 7 00:01:29,416 --> 00:01:30,456 ‫מעניין.‬ 8 00:01:31,250 --> 00:01:34,380 ‫רק מעטים מסוגלים להריח חינוך.‬ 9 00:01:36,583 --> 00:01:38,083 ‫אין זה חינוך.‬ 10 00:01:39,083 --> 00:01:40,003 ‫זאת קללה.‬ 11 00:01:40,625 --> 00:01:42,455 ‫קל לזהות זאת.‬ 12 00:01:43,083 --> 00:01:46,003 ‫עליך רק לדעת מהו ריחו של הגיהינום.‬ 13 00:01:46,916 --> 00:01:48,826 ‫ואתה יודע מהו ריחו של הגיהינום?‬ 14 00:01:49,833 --> 00:01:53,503 ‫הרחתי אותו, טעמתי אותו, ראיתי אותו.‬ 15 00:01:54,625 --> 00:01:57,245 ‫אתה גם אדם דתי, נכון?‬ 16 00:01:58,291 --> 00:02:00,251 ‫אתה נמנה על הכת הסופית, אני סבור.‬ 17 00:02:02,041 --> 00:02:03,131 ‫בערך.‬ 18 00:02:04,583 --> 00:02:08,423 ‫הדבקות שלי היתה נושא לחקירה במשך שנים.‬ 19 00:02:09,375 --> 00:02:12,665 ‫ויש לי עוד דרך ארוכה למירוק חטאיי.‬ 20 00:02:14,833 --> 00:02:20,253 ‫ובכן, אם יש לך אלוהים,‬ ‫יש לך בוודאי גם שטן.‬ 21 00:02:21,083 --> 00:02:25,333 ‫ואם אלוהים ברא הכול,‬ ‫אז הוא גם ברא את הגיהינום.‬ 22 00:02:27,166 --> 00:02:30,826 ‫הנביא מוחמד, עליו השלום, אמר פעם:‬ 23 00:02:31,916 --> 00:02:35,126 ‫יום אחד לא יישארו בני אדם בגיהינום.‬ 24 00:02:36,541 --> 00:02:38,081 ‫אולי אני עושה את מלאכתו.‬ 25 00:02:38,416 --> 00:02:42,626 ‫ויגיע זמן שבו הדבקות שלי תגיע לכלל שלמות.‬ 26 00:02:45,041 --> 00:02:50,961 ‫איך יכול האספן הצנוע הזה‬ ‫לשרת אותך הערב, אומן זיוף?‬ 27 00:02:51,875 --> 00:02:53,075 ‫במסעותיי,‬ 28 00:02:53,250 --> 00:02:57,630 ‫גונב לאוזניי שאתה מחזיק ברשותך‬ ‫מראת תמסורת קרפטית גדולה.‬ 29 00:03:00,833 --> 00:03:04,793 ‫צר לי מאוד לומר שזה היה לפני כמה שנים,‬ 30 00:03:05,875 --> 00:03:09,535 ‫רכשו אותה ממני צמד מקסים מכלכותה‬ 31 00:03:10,041 --> 00:03:12,921 ‫שלא יצאו החוצה במשך היום,‬ 32 00:03:13,666 --> 00:03:15,246 ‫אם אתה מבין את כוונתי.‬ 33 00:03:16,166 --> 00:03:16,996 ‫אני מבין.‬ 34 00:03:17,958 --> 00:03:18,788 ‫לעזאזל.‬ 35 00:03:21,458 --> 00:03:26,828 ‫אבל יש לי משהו אחר שאולי עשוי לעניין אותך.‬ 36 00:03:31,833 --> 00:03:33,253 ‫מראת מרחק.‬ 37 00:03:34,291 --> 00:03:37,671 ‫היא חכמה, אף שהיא גאוותנית במקצת.‬ 38 00:03:39,375 --> 00:03:44,375 ‫היא מסוגלת לקרוא מחשבה‬ ‫שאתה משווה לנגד עיניך.‬ 39 00:03:45,416 --> 00:03:49,826 ‫כשאומר לך, אמור את שמך ומחא כף.‬ 40 00:03:55,458 --> 00:03:58,418 ‫והיא אוהבת שפונים אליה כ"אדוני".‬ 41 00:03:59,208 --> 00:04:01,498 ‫המראה רוצה שיקראו לה, "אדוני"?‬ 42 00:04:02,166 --> 00:04:04,376 ‫אני לא קובע את החוקים.‬ 43 00:04:05,041 --> 00:04:06,501 ‫אני רק מנהל את החנות.‬ 44 00:04:07,583 --> 00:04:13,293 ‫אדוני, אתה תציית לבקשה‬ ‫של האיש הבא שיאמר את שמו.‬ 45 00:04:16,000 --> 00:04:17,000 ‫אייזיק.‬ 46 00:04:22,916 --> 00:04:26,496 ‫אדון מראה, ראה את בקשתי.‬ 47 00:04:36,916 --> 00:04:38,076 ‫הנה אתה.‬ 48 00:04:38,916 --> 00:04:41,206 ‫אתה נושם, בוגד?‬ 49 00:04:43,833 --> 00:04:44,673 ‫טוב.‬ 50 00:04:45,708 --> 00:04:47,328 ‫אדון מראה, איפה אנחנו?‬ 51 00:04:53,666 --> 00:04:55,706 ‫איני מזהה את המקום.‬ 52 00:04:56,916 --> 00:04:59,706 ‫אדון מראה, מי בעלי הטירה שאתה מראה לי?‬ 53 00:05:04,750 --> 00:05:06,080 ‫קרמילה.‬ 54 00:05:07,500 --> 00:05:09,830 ‫ובכן, המקום הוא סטיריה.‬ 55 00:05:13,750 --> 00:05:16,540 ‫האם המראה הועילה לך?‬ 56 00:05:17,250 --> 00:05:18,080 ‫ביותר.‬ 57 00:05:19,000 --> 00:05:20,540 ‫אני מעניק לך את תודתי.‬ 58 00:05:23,458 --> 00:05:26,208 ‫קח את המראה. היא שלך.‬ 59 00:05:27,083 --> 00:05:30,383 ‫אתה מוכן לתת לי דבר‬ ‫בעל ערך רב כל כך במתנה?‬ 60 00:05:31,583 --> 00:05:32,463 ‫אני מוכן.‬ 61 00:05:32,791 --> 00:05:37,131 ‫יש לי הרגשה‬ ‫שלא קיבלת מתנות רבות בימי חייך.‬ 62 00:05:37,500 --> 00:05:41,040 ‫ומשמח אותי לשפר את המאזן הזה.‬ 63 00:05:42,083 --> 00:05:45,753 ‫כמו כן,‬ ‫אני לגמרי מצפה להגיע לגיהינום יום אחד.‬ 64 00:05:45,875 --> 00:05:49,665 ‫וישמח אותי לדעת‬ 65 00:05:49,750 --> 00:05:52,830 ‫שאומן זיוף חייב לי טובה.‬ 66 00:05:59,000 --> 00:06:00,670 ‫אנחנו נמצא סירה.‬ 67 00:06:14,083 --> 00:06:17,003 ‫לא ‬‫נתעסק‬‫ ‬‫עם‬‫ העוסקים ‬ ‫בחוכמת הנסתר או עם שדים.‬ 68 00:06:17,083 --> 00:06:20,963 ‫תעזבו את העיר מיד או שתישאו בתוצאות.‬ 69 00:06:24,500 --> 00:06:25,540 ‫זוהי כוונתי.‬ 70 00:06:26,291 --> 00:06:28,961 ‫אני יוצא לנמל כדי למצוא סירה עכשיו.‬ 71 00:06:29,666 --> 00:06:31,826 ‫לא, אתם תעזבו את העיר.‬ 72 00:06:33,208 --> 00:06:35,078 ‫כן, בסירה.‬ 73 00:06:35,666 --> 00:06:38,876 ‫עוד מילה אחת ואתה תמות,‬ ‫ואחריך, גם המפלצות שלך.‬ 74 00:06:39,041 --> 00:06:39,881 ‫לזוז.‬ 75 00:06:46,458 --> 00:06:50,578 ‫הוענק לי מעשה אחד של חסד בעיר.‬ 76 00:06:51,458 --> 00:06:55,918 ‫ולכן ניסיתי להיות הגיוני, הגון ושוחר שלום.‬ 77 00:06:57,333 --> 00:06:59,463 ‫זה היה מנוגד לשיקול דעתי.‬ 78 00:07:00,416 --> 00:07:03,916 ‫היה טיפשי מצידי לצפות מכם‬ ‫למשהו אחר מלבד שנאה.‬ 79 00:07:04,625 --> 00:07:07,495 ‫אני חוזר על הטעות הזאת שוב ושוב.‬ 80 00:07:08,166 --> 00:07:09,576 ‫היה עליי לדעת זאת מראש.‬ 81 00:07:11,416 --> 00:07:14,206 ‫איני זקוק לאף אחת מהגופות האלה לשם זיוף.‬ 82 00:07:15,000 --> 00:07:15,960 ‫אתם רשאים לאכול.‬ 83 00:08:17,375 --> 00:08:18,375 ‫משעמם.‬ 84 00:08:18,750 --> 00:08:19,750 ‫תזיזו את התחת.‬ 85 00:08:20,875 --> 00:08:23,075 ‫משעמם ואני רוצה לנסוע לאיפשהו.‬ 86 00:08:33,583 --> 00:08:36,923 ‫גם אם נשוט למקום ישן‬ ‫שהרבו לבקר בו והוא משעמם,‬ 87 00:08:37,666 --> 00:08:39,826 ‫לפחות נשוט לאיפשהו.‬ 88 00:09:00,041 --> 00:09:03,251 ‫ידידיי ואני זקוקים לספינה‬ ‫שתיקח אותנו לגנואה.‬ 89 00:09:04,958 --> 00:09:06,748 ‫אבל זאת הספינה שלי כאן.‬ 90 00:09:08,000 --> 00:09:10,250 ‫אם כך, אולי כדאי שניקח את זאת.‬ 91 00:09:11,583 --> 00:09:12,543 ‫תוכלו לעשות זאת.‬ 92 00:09:12,916 --> 00:09:14,286 ‫אתם בהחלט יכולים.‬ 93 00:09:15,250 --> 00:09:17,670 ‫אני רואה את כל ידידיך הקטנים וחדי השיניים‬ 94 00:09:17,750 --> 00:09:19,960 ‫ושטתי מספיק זמן בשביל לדעת מה הם.‬ 95 00:09:20,208 --> 00:09:22,038 ‫אם כך, למה אתה עדיין מדבר איתי?‬ 96 00:09:23,500 --> 00:09:27,130 ‫כי אני מעוניין ואני רוצה לעשות עסקים.‬ 97 00:09:27,500 --> 00:09:29,000 ‫ואמרת שאתה זקוק לספינה.‬ 98 00:09:29,583 --> 00:09:30,423 ‫נכון.‬ 99 00:09:30,958 --> 00:09:32,288 ‫היא נראית הולמת.‬ 100 00:09:33,166 --> 00:09:36,286 ‫אני חושב שאהרוג אותך ואת כל אנשיך‬ ‫ואקח אותה.‬ 101 00:09:37,125 --> 00:09:38,035 ‫תוכל לעשות זאת.‬ 102 00:09:38,250 --> 00:09:39,670 ‫בהחלט תוכל.‬ 103 00:09:39,875 --> 00:09:43,165 ‫אבל אם תעשה את כל הקטל והגניבה האלה,‬ 104 00:09:43,250 --> 00:09:45,040 ‫מי ישיט אותה למענך?‬ 105 00:09:45,791 --> 00:09:47,791 ‫לא ייתכן שזה מסובך להשיט ספינה.‬ 106 00:09:51,500 --> 00:09:54,920 ‫אם זה לא היה קשה, בשביל מה יש מלחים?‬ 107 00:09:55,416 --> 00:09:57,326 ‫למה ספינות זקוקות לצוותים?‬ 108 00:09:58,000 --> 00:09:59,540 ‫יש טעם בדבריך.‬ 109 00:10:00,250 --> 00:10:03,460 ‫אבל כבר עשיתי הערב טעות כשציפיתי מבני אנוש‬ 110 00:10:03,541 --> 00:10:05,251 ‫לקבל החלטות הגונות.‬ 111 00:10:07,125 --> 00:10:09,575 ‫אולי לא הצעת להם מטבעות.‬ 112 00:10:11,541 --> 00:10:13,501 ‫אני לא מציע לך מטבעות.‬ 113 00:10:15,375 --> 00:10:16,325 ‫אתה כן.‬ 114 00:10:16,833 --> 00:10:20,293 ‫אתה מציע מטבעות‬ ‫תמורת הספינה שלי והכישורים שלנו‬ 115 00:10:20,375 --> 00:10:23,165 ‫ואת דברתך שהמפלצות האלה‬ ‫לא יטרפו אף אחד מאנשיי.‬ 116 00:10:24,583 --> 00:10:25,423 ‫את דברתי?‬ 117 00:10:26,958 --> 00:10:31,418 ‫עכשיו אמרת שהתאכזבת מאנשים‬ ‫שמקבלים החלטות לא ראויות.‬ 118 00:10:31,708 --> 00:10:34,458 ‫זה מוביל אותי למסקנה‬ ‫שאתה אדם שעומד במילה שלו.‬ 119 00:10:36,375 --> 00:10:38,075 ‫אתה אדם מוזר.‬ 120 00:10:39,166 --> 00:10:39,996 ‫אני משועמם.‬ 121 00:10:40,708 --> 00:10:45,168 ‫לשוט איתך, אדוני אומן הזיוף,‬ ‫יכול להיות הרבה דברים.‬ 122 00:10:45,500 --> 00:10:47,710 ‫אבל אני בספק שזה יהיה משעמם.‬ 123 00:10:47,791 --> 00:10:49,791 ‫תעלו לסיפון הלילה?‬ 124 00:10:52,041 --> 00:10:52,921 ‫אני אייזיק.‬ 125 00:10:53,750 --> 00:10:55,460 ‫מה שמך, קפטן?‬ 126 00:10:56,250 --> 00:10:57,330 ‫שמי?‬ 127 00:10:58,541 --> 00:11:02,251 ‫אלוהים יודע, שכחתי אותו לפני זמן רב.‬ ‫לא חשוב.‬ 128 00:11:02,333 --> 00:11:03,503 ‫אני הקפטן,‬ 129 00:11:03,583 --> 00:11:06,293 ‫זה כל מה שעליך לדעת‬ ‫וכל מה שתצטרך כדי לקרוא לי.‬ 130 00:11:07,625 --> 00:11:09,455 ‫תיתן לי את דברתך, אייזיק?‬ 131 00:11:10,041 --> 00:11:10,881 ‫כן.‬ 132 00:11:11,666 --> 00:11:13,376 ‫ואת המטבעות שלך, אני מאמין.‬ 133 00:11:14,791 --> 00:11:16,081 ‫בוודאי.‬ 134 00:11:17,125 --> 00:11:18,745 ‫אם כך נלחץ ידיים‬ 135 00:11:18,833 --> 00:11:23,293 ‫כנוסעים שהסכימו לשוט ביחד בלי איום או חשש.‬ 136 00:11:24,541 --> 00:11:25,581 ‫מוסכם.‬ 137 00:11:28,541 --> 00:11:31,631 ‫או שייטרפו על ידי מפלצות.‬ 138 00:11:33,916 --> 00:11:36,996 ‫המפלצות שלי לא יטרפו אתכם.‬ 139 00:11:39,375 --> 00:11:40,205 ‫מצוין.‬ 140 00:11:40,458 --> 00:11:42,078 ‫בחורים, יש לנו אורחים.‬ 141 00:11:42,916 --> 00:11:44,456 ‫אנחנו שטים לגנואה.‬ 142 00:11:56,250 --> 00:11:57,250 ‫יש לי את זה.‬ 143 00:12:01,000 --> 00:12:02,290 ‫מה יש לך?‬ 144 00:12:02,375 --> 00:12:03,625 ‫את העתיד.‬ 145 00:12:04,625 --> 00:12:06,495 ‫אני לא יכולה לחכות.‬ 146 00:12:06,875 --> 00:12:08,575 ‫היא חזרה הביתה לפני חמש דקות,‬ 147 00:12:08,666 --> 00:12:11,746 ‫וכבר היא נושאת‬ ‫את העתיד מגולגל מתחת לזרועה.‬ 148 00:12:12,333 --> 00:12:14,383 ‫העתיד באמת נראה חסר משקל.‬ 149 00:12:14,916 --> 00:12:16,996 ‫ובכן, זה העתיד, לא?‬ 150 00:12:17,083 --> 00:12:20,923 ‫אי אפשר לראותו עדיין,‬ ‫ולכן הוא כנראה לא כבד במיוחד.‬ 151 00:12:21,500 --> 00:12:24,880 ‫המופע הקומי שלכן לא השתפר בזמן שנעדרתי.‬ 152 00:12:26,208 --> 00:12:29,788 ‫נפגשתי עם הקרטוגרף ו... בואו לראות.‬ 153 00:12:31,875 --> 00:12:33,575 ‫- בוואריה אוסטריה סטיריה בוסניה -‬ 154 00:12:33,666 --> 00:12:34,576 ‫אנחנו כאן.‬ 155 00:12:34,666 --> 00:12:37,206 ‫מעולם לא היתה לנו השפעה צבאית במערב.‬ 156 00:12:37,291 --> 00:12:38,831 ‫יש שם יותר מדי עמים חזקים.‬ 157 00:12:38,916 --> 00:12:42,126 ‫אבל אם נביט מזרחה, נראה אזור שלם‬ 158 00:12:42,208 --> 00:12:45,418 ‫מרוסק והרוס עקב מעשיו של דרקולה.‬ 159 00:12:45,916 --> 00:12:48,126 ‫מכאן ועד בריילה.‬ 160 00:12:48,708 --> 00:12:51,498 ‫המסע שלנו משם לכאן מעיד על אזור חסר יציבות‬ 161 00:12:51,583 --> 00:12:55,333 ‫נטול מבני כוח או ארגון.‬ 162 00:12:56,250 --> 00:13:00,460 ‫זאת בוודאי טריטוריה שמתפרסת‬ ‫על פני 1,300 ק"מ ממעוף העורב.‬ 163 00:13:01,541 --> 00:13:07,041 ‫אני רוצה שתחשבו עליה‬ ‫כעל סטיריה הגדולה, מדינת מסדרון.‬ 164 00:13:07,625 --> 00:13:08,915 ‫יצאת מדעתך.‬ 165 00:13:10,750 --> 00:13:14,210 ‫להקות הערפדים במסדרון הזה מפוזרות לכל רוח‬ 166 00:13:14,416 --> 00:13:17,286 ‫וקרוב לוודאי שהושמדו בקרב בבריילה.‬ 167 00:13:18,750 --> 00:13:21,960 ‫בני האנוש נתונים בתוהו ובוהו מוחלט,‬ ‫מסתתרים בכפרים‬ 168 00:13:22,041 --> 00:13:24,581 ‫ונטרפים על ידי יצורי לילה נטושים‬ 169 00:13:24,666 --> 00:13:25,876 ‫שמשחרים לטרף בשדות.‬ 170 00:13:27,416 --> 00:13:29,076 ‫רגע, אני חושבת שהבנתי.‬ 171 00:13:29,958 --> 00:13:31,038 ‫זאת מכלאה, נכון?‬ 172 00:13:31,750 --> 00:13:32,920 ‫מכלאה למקנה אנושי?‬ 173 00:13:33,375 --> 00:13:34,325 ‫נכון.‬ 174 00:13:35,166 --> 00:13:39,126 ‫אנחנו נאטום את המסדרון הזה‬ ‫עם כל בני האנוש שבתוכו.‬ 175 00:13:40,666 --> 00:13:43,416 ‫מורנה צודקת, יצאת מדעתך.‬ 176 00:13:44,125 --> 00:13:47,245 ‫איך נוכל אפילו לפקח על גבולות ארוכים כאלה?‬ 177 00:13:47,833 --> 00:13:50,463 ‫איבדנו כל כך הרבה חיילים בבריילה‬ 178 00:13:50,541 --> 00:13:53,171 ‫ואני אפילו לא בטוחה שנצליח להדוף מתקפה‬ 179 00:13:53,250 --> 00:13:54,710 ‫מצד שכנינו עכשיו.‬ 180 00:13:55,291 --> 00:13:58,541 ‫הקטור, אומן הזיוף, נמצא בכלא שלנו.‬ 181 00:13:59,125 --> 00:14:01,125 ‫הקטור מסוגל לייצר יצורי לילה.‬ 182 00:14:02,250 --> 00:14:05,790 ‫הממזר הקטן וחסר התועלת בכל עניין אחר‬ ‫יכול ליצור לנו צבא חדש‬ 183 00:14:05,875 --> 00:14:08,205 ‫מהגדודים של הגיהינום עצמו.‬ 184 00:14:10,375 --> 00:14:13,415 ‫וכך נתפוס שליטה על המסדרון‬ 185 00:14:13,500 --> 00:14:15,750 ‫ונלכוד לעצמנו עדר של מקנה אנושי...‬ 186 00:14:16,833 --> 00:14:19,003 ‫שיספק לנו מזון לנצח.‬ 187 00:14:20,083 --> 00:14:22,253 ‫זה הדבר הנפלא בבני אנוש.‬ 188 00:14:22,833 --> 00:14:25,083 ‫אם משאירים קומץ מהם לבד למשך חמש דקות,‬ 189 00:14:25,208 --> 00:14:27,578 ‫הם עושים עוד בני אנוש קטנים.‬ 190 00:14:28,875 --> 00:14:30,625 ‫מזון שמשכפל את עצמו.‬ 191 00:14:33,458 --> 00:14:35,208 ‫ובכן, זאת התוכנית שלי.‬ 192 00:14:36,125 --> 00:14:39,245 ‫להשתלט על מתחם גדול של אדמה, להקיף אותה,‬ 193 00:14:39,458 --> 00:14:42,078 ‫לשלוט בה כמו הקיסרים בעת העתיקה,‬ 194 00:14:42,625 --> 00:14:44,625 ‫ולשתות את כל בני האנוש לנצח.‬ 195 00:14:45,375 --> 00:14:47,285 ‫גאוני, לא?‬ 196 00:14:47,875 --> 00:14:48,745 ‫זה מטורף.‬ 197 00:14:50,208 --> 00:14:52,288 ‫את יודעת מה מרגיז אותי בזה במיוחד?‬ 198 00:14:54,375 --> 00:14:55,415 ‫מה?‬ 199 00:14:56,250 --> 00:14:57,710 ‫שזה רעיון ממש מצוין.‬ 200 00:15:02,458 --> 00:15:04,078 ‫העיתוי מושלם.‬ 201 00:15:04,625 --> 00:15:07,325 ‫מהניסיון שלך‬ ‫ומכל סוכני המודיעין שלנו ידוע לנו‬ 202 00:15:07,416 --> 00:15:08,916 ‫ששוררת מהומה מכאן ועד לדנובה.‬ 203 00:15:10,625 --> 00:15:14,325 ‫אין לנו פשוט את העוצמה המספרית‬ ‫כדי להוציא את התוכנית הזאת לפועל.‬ 204 00:15:19,041 --> 00:15:21,631 ‫אבל יש לנו את הקטור.‬ 205 00:15:22,208 --> 00:15:24,328 ‫יש לנו יצור חצי מת בתא כלא‬ 206 00:15:24,416 --> 00:15:27,326 ‫שלא יהיה לו שום עניין לעזור לך לעשות כלום.‬ 207 00:15:27,791 --> 00:15:29,671 ‫הוא די נוח להשפעה.‬ 208 00:15:31,166 --> 00:15:33,456 ‫הוא היה כבר די נוח להשפעה בעבר.‬ 209 00:15:34,708 --> 00:15:40,288 ‫ואז שכנעת אותו לבגוד באדונו,‬ ‫אילצת אותו לחזות בהרס כל מטרותיו,‬ 210 00:15:40,375 --> 00:15:41,995 ‫כיסחת לו את הצורה,‬ 211 00:15:42,083 --> 00:15:46,253 ‫וגררת אותו לאורך 1,300 ק"מ קשור בחבל.‬ 212 00:15:47,083 --> 00:15:51,463 ‫אני לא מאמינה שהוא ישמח‬ ‫לעשות לך שום טובות נוספות, קרמילה.‬ 213 00:15:52,791 --> 00:15:54,131 ‫יש טעם בדבריה.‬ 214 00:15:56,833 --> 00:16:00,083 ‫אולי נוכל פשוט לענות אותו‬ ‫עד שהוא יעשה מה שנגיד לו.‬ 215 00:16:02,541 --> 00:16:05,961 ‫כמו כן,‬ ‫יצורי לילה נאמנים לאומן הזיוף שיצר אותם.‬ 216 00:16:06,916 --> 00:16:11,376 ‫אנחנו עלולים לתת לו הזדמנות‬ ‫ליצור צבא משל עצמו.‬ 217 00:16:11,458 --> 00:16:12,788 ‫תנו לי לטפל בזה.‬ 218 00:16:14,458 --> 00:16:15,288 ‫באמת?‬ 219 00:16:15,875 --> 00:16:18,375 ‫סטריגה היא הלוחמת, מורנה היא המארגנת.‬ 220 00:16:18,458 --> 00:16:20,248 ‫לשתיהן יש תוכנית שעליהן לבצע.‬ 221 00:16:21,208 --> 00:16:22,378 ‫תנו לי לטפל בהקטור.‬ 222 00:16:22,958 --> 00:16:27,788 ‫האם זאת תהיה כמו הפעם‬ ‫שמצאת עכביש עם רגל שבורה‬ 223 00:16:27,958 --> 00:16:31,128 ‫ופירקת את הטירה לגורמים‬ ‫בחיפוש אחר משהו מספיק קטן‬ 224 00:16:31,208 --> 00:16:32,708 ‫כדי לעשות ממנו סד?‬ 225 00:16:34,416 --> 00:16:35,286 ‫לא.‬ 226 00:17:18,291 --> 00:17:20,131 ‫אני מניח שאני ער עכשיו.‬ 227 00:17:21,500 --> 00:17:22,330 ‫ובכן...‬ 228 00:17:22,875 --> 00:17:23,705 ‫סליחה?‬ 229 00:17:24,083 --> 00:17:24,923 ‫ילד טוב.‬ 230 00:17:43,375 --> 00:17:44,955 ‫זה מריח מעולה.‬ 231 00:17:45,250 --> 00:17:46,380 ‫אפשר לקבל שניים?‬ 232 00:17:47,583 --> 00:17:48,423 ‫הם על חשבוני.‬ 233 00:17:50,625 --> 00:17:51,995 ‫מר בלמונט.‬ 234 00:17:52,083 --> 00:17:56,253 ‫בחיי, איזו חיה מפוארת אתה.‬ 235 00:17:56,958 --> 00:17:58,578 ‫תסלח לי?‬ 236 00:17:58,666 --> 00:17:59,666 ‫אני סולח לך.‬ 237 00:17:59,750 --> 00:18:03,250 ‫אני מזהה, כמובן,‬ ‫את סמל בית האצולה של בלמונט‬ 238 00:18:03,333 --> 00:18:04,633 ‫על הטוניקה הנאה שלך.‬ 239 00:18:05,625 --> 00:18:09,915 ‫כלומר, הטוניקה הנאה הזאת‬ ‫שראתה כבר ימים טובים יותר, נכון?‬ 240 00:18:10,458 --> 00:18:12,878 ‫אולי אחד האומנים המקומיים יוכל לבצע בה‬ 241 00:18:12,958 --> 00:18:14,708 ‫כמה תיקונים דיסקרטיים?‬ 242 00:18:14,958 --> 00:18:16,538 ‫ואולי אף לערוך לה היכרות‬ 243 00:18:16,625 --> 00:18:18,745 ‫עם ההשפעות הנפלאות של סבון ומים.‬ 244 00:18:19,208 --> 00:18:20,288 ‫מי אתה, לעזאזל?‬ 245 00:18:20,541 --> 00:18:22,001 ‫בהחלט. עזאזל.‬ 246 00:18:22,375 --> 00:18:24,325 ‫אלו השיחות שעלינו לנהל.‬ 247 00:18:24,500 --> 00:18:25,920 ‫אבל קודם...‬ 248 00:18:27,291 --> 00:18:29,751 ‫תרשה לי להציג את עצמי באופן רשמי.‬ 249 00:18:30,625 --> 00:18:32,785 ‫אני הרוזן סן ז'רמן.‬ 250 00:18:32,875 --> 00:18:35,575 ‫שמעת, ללא ספק, במשפחה שלך סיפורים אודותיי?‬ 251 00:18:36,625 --> 00:18:40,075 ‫המשפחה שלי היתה קצת מתה מדי‬ ‫בשביל לספר לי סיפורים.‬ 252 00:18:40,916 --> 00:18:41,786 ‫אה, כמובן.‬ 253 00:18:41,875 --> 00:18:45,415 ‫הטיהור. תנחומיי הכנים. פשע מזעזע.‬ 254 00:18:47,375 --> 00:18:49,625 ‫ובכן, הכרתי את המשפחה שלך‬ 255 00:18:49,833 --> 00:18:52,793 ‫ואת תפקידה המקודש של משפחתך בארץ הזאת.‬ 256 00:18:53,791 --> 00:18:57,421 ‫אני סקרן לדעת‬ ‫מה מביא אותך ללינדנפלד הנידחת.‬ 257 00:18:57,500 --> 00:18:59,380 ‫ואיזו כניסה דפקתם.‬ 258 00:18:59,750 --> 00:19:02,960 ‫גוררים יצור לילה מת‬ ‫מאחורי הקרון הפשוט שלכם.‬ 259 00:19:03,125 --> 00:19:06,285 ‫נצר לשמנה וסלתה של חצרות המלוכה של אירופה.‬ 260 00:19:06,791 --> 00:19:09,581 ‫אתה הלכה למעשה ישו של הרצח.‬ 261 00:19:11,416 --> 00:19:14,036 ‫אין לי מושג מה קורה עכשיו.‬ 262 00:19:15,541 --> 00:19:17,081 ‫למה אתה כאן, בלמונט?‬ 263 00:19:18,750 --> 00:19:20,540 ‫מה זה עסקך?‬ 264 00:19:21,375 --> 00:19:24,165 ‫זה עוד יתברר.‬ 265 00:19:25,916 --> 00:19:28,286 ‫אני לוקח את ארוחת הבוקר לשותפתי.‬ 266 00:19:29,250 --> 00:19:30,380 ‫תודה ששילמת.‬ 267 00:19:30,458 --> 00:19:31,418 ‫לא.‬ 268 00:19:42,333 --> 00:19:43,543 ‫אב המנזר סאלה.‬ 269 00:19:44,208 --> 00:19:45,498 ‫איזה בוקר נפלא.‬ 270 00:19:45,583 --> 00:19:46,923 ‫סן ז'רמן.‬ 271 00:19:47,500 --> 00:19:51,250 ‫תהיתי אם הקדשת מחשבה נוספת לבקשתי.‬ 272 00:19:51,833 --> 00:19:56,633 ‫אתה מעוניין להיכנס למנזר‬ ‫מסיבות שאינן ברורות לי.‬ 273 00:19:58,000 --> 00:20:00,830 ‫נאמר לי שכמה מספריך נפגמו‬ 274 00:20:00,916 --> 00:20:03,376 ‫כשיצורי לילה תקפו את המנזר.‬ 275 00:20:03,666 --> 00:20:06,996 ‫מלבד זאת, שכמה מספריך כתובים‬ ‫בשפות שאינך דובר.‬ 276 00:20:07,666 --> 00:20:10,576 ‫וגם משום שאין לך לבלר.‬ 277 00:20:11,916 --> 00:20:13,036 ‫כל זה נכון.‬ 278 00:20:13,625 --> 00:20:16,575 ‫הלבלר היחיד שלי התברך במוות מהיר,‬ 279 00:20:16,666 --> 00:20:19,206 ‫ואפילו לא נאלצנו לקבור את כולו.‬ 280 00:20:20,291 --> 00:20:21,131 ‫כי...?‬ 281 00:20:21,708 --> 00:20:23,248 ‫הוא נטרף חלקית.‬ 282 00:20:23,333 --> 00:20:26,293 ‫ברנש ממש מתחשב, למען האמת.‬ 283 00:20:29,083 --> 00:20:32,753 ‫יש לי כישורים של לבלר‬ ‫ואני דובר שפות חשובות רבות.‬ 284 00:20:32,833 --> 00:20:35,833 ‫אני גם יכול להעריך את חפצי האומנות שלך.‬ 285 00:20:36,500 --> 00:20:37,670 ‫ו...‬ 286 00:20:39,541 --> 00:20:42,131 ‫יש לי ידע על דרקולה.‬ 287 00:20:42,833 --> 00:20:43,673 ‫באמת?‬ 288 00:20:44,375 --> 00:20:48,955 ‫מלבד זאת, ידוע לי‬ ‫שלכנסייה יש מידע מסוים אודות דרקולה‬ 289 00:20:49,041 --> 00:20:50,581 ‫מזה דורות.‬ 290 00:20:51,166 --> 00:20:56,126 ‫ושסביר שחלק ממנו מצוי בספרים‬ ‫שאינך יכול לקרוא או לתקן.‬ 291 00:20:57,375 --> 00:20:59,705 ‫ומה תרצה בתמורה?‬ 292 00:21:00,291 --> 00:21:01,791 ‫גישה למנזר,‬ 293 00:21:01,875 --> 00:21:04,625 ‫כדי לחזות ביופיו וכדי להעשיר את ידיעותיי.‬ 294 00:21:05,375 --> 00:21:06,915 ‫אני רק מלומד צנוע,‬ 295 00:21:07,000 --> 00:21:09,710 ‫ודברים כאלה הם העושר היחיד שאני חפץ בו.‬ 296 00:21:11,166 --> 00:21:12,376 ‫תרשה לי להבהיר לך.‬ 297 00:21:12,875 --> 00:21:16,915 ‫אין לי יותר עניין בספרי הכנסייה.‬ 298 00:21:17,750 --> 00:21:20,290 ‫הכנסייה רצחה את אשתו של דרקולה.‬ 299 00:21:21,375 --> 00:21:25,075 ‫יש לנו מה שאפשר לכנות, "הבנה חדשה"‬ 300 00:21:25,166 --> 00:21:26,746 ‫של יחסינו עם אלוהים.‬ 301 00:21:28,666 --> 00:21:32,706 ‫אבל מידע חדש על דרקולה ועל הגיהינום‬ 302 00:21:33,125 --> 00:21:35,665 ‫עשוי להועיל לנו בעבודתנו.‬ 303 00:21:37,083 --> 00:21:42,333 ‫אעניק לך גישה מוגבלת למנזר‬ ‫כדי שתוכל לחפש אחריו.‬ 304 00:21:42,666 --> 00:21:44,126 ‫באיזה אופן מוגבלת?‬ 305 00:21:45,333 --> 00:21:46,503 ‫מוגבלת.‬ 306 00:21:48,458 --> 00:21:49,668 ‫אתה מסכים?‬ 307 00:21:50,250 --> 00:21:53,710 ‫אני מסכים עד מאוד, אב המנזר סאלה.‬ 308 00:21:54,125 --> 00:21:55,785 ‫תודה.‬ ‫-סיכמנו.‬ 309 00:21:58,333 --> 00:22:00,793 ‫שאלה אחת, אם יורשה לי.‬ 310 00:22:01,791 --> 00:22:05,001 ‫מה כל כך מעניין אותך בגיהינום?‬ 311 00:22:07,750 --> 00:22:09,880 ‫אשתו של דרקולה חיה בגיהינום.‬ 312 00:22:10,583 --> 00:22:14,043 ‫דרקולה יצא מבריילה כדי להצטרף אליה שם.‬ 313 00:22:24,458 --> 00:22:27,208 ‫ובכן, זה היה בלתי רגיל.‬ 314 00:22:28,791 --> 00:22:31,501 ‫ובכל זאת, עשיתי צעד קדימה סוף-סוף.‬ 315 00:22:32,583 --> 00:22:34,043 ‫אני עוד עשוי לנצח.‬ 316 00:22:35,708 --> 00:22:37,208 ‫כמובן שאנצח.‬ 317 00:22:37,291 --> 00:22:38,631 ‫איך יכול להיות אחרת?‬ 318 00:22:38,958 --> 00:22:42,958 ‫אני בן אלמוות ומהולל,‬ ‫וכל האנשים האחרים הללו מסריחים משתן.‬ 319 00:23:43,791 --> 00:23:44,791 ‫בבקשה.‬ 320 00:23:45,500 --> 00:23:47,130 ‫לא אסכים שיצודו אותי.‬ 321 00:23:47,208 --> 00:23:48,628 ‫אנחנו לא צדים אותך.‬ 322 00:23:49,583 --> 00:23:51,213 ‫אתה האלוקארד.‬ 323 00:23:51,791 --> 00:23:53,671 ‫המה?‬ ‫-אנחנו זקוקים לעזרתך.‬ 324 00:23:54,250 --> 00:23:55,790 ‫באמצעות חץ בגבי?‬ 325 00:23:55,916 --> 00:23:59,376 ‫הוא התכוון לחפות עליי.‬ ‫עמדתי לצאת כדי לדבר איתך.‬ 326 00:23:59,791 --> 00:24:00,631 ‫באמת?‬ 327 00:24:01,208 --> 00:24:02,538 ‫הגענו מרחוק.‬ 328 00:24:03,208 --> 00:24:05,418 ‫בבקשה, אני רוצה לדעת אם הוא בסדר.‬ 329 00:24:05,500 --> 00:24:08,040 ‫אם הייתי רוצה שימות,‬ ‫הייתי מכוון גבוה יותר.‬ 330 00:24:08,750 --> 00:24:12,290 ‫אם הוא רוצה להמשיך לחיות,‬ ‫עליו לעצור במקומו.‬ 331 00:24:13,500 --> 00:24:14,750 ‫בבקשה, תניח לה לנפשה.‬ 332 00:24:16,125 --> 00:24:18,705 ‫אתה האלוקארד, ואנחנו באמת זקוקים לעזרתך.‬ 333 00:24:20,750 --> 00:24:22,880 ‫אני לא השום דבר.‬ 334 00:24:23,875 --> 00:24:29,125 ‫אדריאן טפש, האלוקארד, האנטי דרקולה.‬ 335 00:24:30,083 --> 00:24:31,083 ‫רק אלוקארד.‬ 336 00:24:38,750 --> 00:24:39,670 ‫מי אתם?‬ 337 00:24:41,791 --> 00:24:44,041 ‫אני זומי. זה טאקה.‬ 338 00:24:44,791 --> 00:24:46,001 ‫אנחנו צדים ערפדים.‬ 339 00:24:46,333 --> 00:24:49,133 ‫לא אותך, ערפדים אמיתיים.‬ 340 00:24:49,625 --> 00:24:52,575 ‫כדי להשיג את מטרתנו‬ ‫היה עלינו למצוא את הטירה.‬ 341 00:24:53,291 --> 00:24:55,581 ‫ורק אתמול גילינו שאתה מתגורר בה.‬ 342 00:24:57,458 --> 00:24:58,998 ‫לא הבחנתי בכם אתמול.‬ 343 00:25:00,125 --> 00:25:01,625 ‫אתם מוכשרים יותר משחשבתי.‬ 344 00:25:02,708 --> 00:25:03,708 ‫אחר מי אתם צדים?‬ 345 00:25:05,083 --> 00:25:06,383 ‫שמה הוא צ'ו.‬ 346 00:25:07,583 --> 00:25:09,503 ‫היינו עבדים בחצר שלה ביפן.‬ 347 00:25:10,000 --> 00:25:12,670 ‫היא עזבה כדי להתמנות‬ ‫לגנרלית במלחמה של דרקולה.‬ 348 00:25:13,208 --> 00:25:15,578 ‫הצלחנו להימלט מהחצר שלה באותה עת.‬ 349 00:25:17,166 --> 00:25:20,376 ‫באנו בעקבותיה לכאן. למדנו לאתר את הטירה.‬ 350 00:25:20,958 --> 00:25:23,958 ‫אם היא היתה בטירה עם דרקולה,‬ ‫היא מצאה את מותה בבריילה.‬ 351 00:25:24,958 --> 00:25:28,208 ‫כן. אבל היא אינה הערפדית היחידה ביפן.‬ 352 00:25:28,875 --> 00:25:31,825 ‫אנחנו זקוקים לידע רב יותר משיש לנו‬ ‫כדי להילחם בהם.‬ 353 00:25:33,250 --> 00:25:34,750 ‫אנחנו מחפשים את הטירה.‬ 354 00:25:35,291 --> 00:25:37,171 ‫לא היה לנו מושג איך למצוא אותך.‬ 355 00:25:37,750 --> 00:25:41,790 ‫אם נתעלם לרגע מהעובדה‬ ‫שאני חושב שריסקת לי את כל הצלעות,‬ 356 00:25:42,625 --> 00:25:43,955 ‫זהו יום מוצלח בשבילנו.‬ 357 00:25:44,916 --> 00:25:45,746 ‫אלוקארד...‬ 358 00:25:47,541 --> 00:25:48,461 ‫האם תלמד אותנו?‬ 359 00:25:49,291 --> 00:25:50,131 ‫ללמד אתכם?‬ 360 00:25:50,666 --> 00:25:54,166 ‫אנחנו לבד במלחמה הזאת‬ ‫ואין לנו מספיק כוח או ידע‬ 361 00:25:54,250 --> 00:25:55,960 ‫כדי לשחרר את עמנו מהערפדים.‬ 362 00:25:56,666 --> 00:25:57,706 ‫אתה יודע דברים,‬ 363 00:25:57,791 --> 00:26:01,211 ‫ומן המפורסמות הוא שיש ברשותך ידע‬ ‫שמצוי בטירה של דרקולה.‬ 364 00:26:02,583 --> 00:26:05,503 ‫האם תלמד אותנו‬ ‫להילחם למען חירותם של אחרים?‬ 365 00:26:06,416 --> 00:26:07,246 ‫לבד.‬ 366 00:26:08,083 --> 00:26:09,133 ‫נכון.‬ 367 00:26:14,041 --> 00:26:14,881 ‫בואו אחריי.‬ 368 00:26:25,041 --> 00:26:26,251 ‫אתם יודעים איפה אתם?‬ 369 00:26:27,625 --> 00:26:28,575 ‫לא ממש.‬ 370 00:26:30,666 --> 00:26:31,996 ‫זאת הטירה של דרקולה.‬ 371 00:26:33,375 --> 00:26:34,995 ‫זאת הטירה שלי.‬ 372 00:26:36,000 --> 00:26:37,210 ‫אבי מת.‬ 373 00:26:39,708 --> 00:26:40,788 ‫דרקולה מת?‬ 374 00:26:42,333 --> 00:26:43,173 ‫כן.‬ 375 00:26:44,250 --> 00:26:49,960 ‫מידי ומידה של דוברת,‬ ‫ומידו של הנצר האחרון לשושלת בלמונט.‬ 376 00:26:51,291 --> 00:26:55,881 ‫מתחת לרגלינו נמצא המטמון של בני בלמונט,‬ ‫האוסף של כל הידע שהיה ברשותם.‬ 377 00:26:57,416 --> 00:27:00,916 ‫והנה הטירה שלי, שמכילה את כל הידע של אבי.‬ 378 00:27:02,625 --> 00:27:05,415 ‫וכאן למעלה, מצוי כל הידע שלי.‬ 379 00:27:06,416 --> 00:27:09,416 ‫אתם רוצים ללמוד להילחם בערפדים‬ ‫ולהציל את עמכם?‬ 380 00:27:09,750 --> 00:27:10,960 ‫יותר מכל דבר.‬ 381 00:27:12,000 --> 00:27:13,000 ‫זה יהיה קשה.‬ 382 00:27:13,833 --> 00:27:16,923 ‫יהיה עליכם לשכוח הרבה ממה‬ ‫שידוע לכם על העולם‬ 383 00:27:17,000 --> 00:27:19,330 ‫ולהתמודד עם יותר מכפי שאי פעם דמיינתם.‬ 384 00:27:19,708 --> 00:27:21,668 ‫אני לא מתכוון להתחיל אם תפסיקו‬ 385 00:27:21,750 --> 00:27:22,670 ‫כשיהיה לכם קשה.‬ 386 00:27:23,333 --> 00:27:26,793 ‫אנחנו מחויבים. ניקח כל מה שתוכל לתת.‬ 387 00:27:27,791 --> 00:27:30,751 ‫אם כך... אני חושב...‬ 388 00:27:32,708 --> 00:27:36,078 ‫להעביר את סודות העולם ואת המדע האמיתי...‬ 389 00:27:40,041 --> 00:27:41,711 ‫אני חושב שאמי היתה מסכימה.‬ 390 00:27:45,250 --> 00:27:46,630 ‫עכשיו אנחנו כבר לא לבד.‬ 391 00:27:48,625 --> 00:27:50,495 ‫קדימה, אם כן, אנחנו מתחילים.‬ 392 00:27:52,875 --> 00:27:53,705 ‫טוב.‬ 393 00:29:52,083 --> 00:29:54,083 ‫תרגום כתוביות: שלמה ליברמן‬