1
00:00:06,881 --> 00:00:08,341
‫גבירותיי ורבותיי,‬

2
00:00:08,341 --> 00:00:11,803
‫קבלו בבקשה לבמה את ברט קריישר!‬

3
00:00:45,712 --> 00:00:49,716
‫- ברט קריישר: רוח וצלצולים -‬

4
00:00:53,094 --> 00:00:54,262
‫כן!‬

5
00:00:54,262 --> 00:00:56,639
‫תודה.‬

6
00:00:57,223 --> 00:00:58,516
‫תודה. כן.‬

7
00:00:59,142 --> 00:01:00,643
‫אתה נראה נפלא, אדוני.‬

8
00:01:02,562 --> 00:01:04,981
‫תודה.‬

9
00:01:06,024 --> 00:01:08,026
‫אני נראה נפלא. תודה, אדוני.‬

10
00:01:11,321 --> 00:01:13,364
‫מעולם לא הייתי שמן רזה יותר.‬

11
00:01:18,203 --> 00:01:19,746
‫כן, אני יודע.‬

12
00:01:21,748 --> 00:01:24,876
‫אני כל כך שמן שכשאני רץ,‬
‫נהיה לי קשר בשערות של התחת.‬

13
00:01:26,211 --> 00:01:28,838
‫כן. אתה אפילו לא שם לב‬
‫שזה קורה. פינוק אמיתי.‬

14
00:01:31,674 --> 00:01:35,178
‫אתה נכנס למקלחת, לוקח סבון,‬
‫מרביץ ניגוב של כרטיס אשראי.‬

15
00:01:36,054 --> 00:01:39,933
‫והכרטיס נדחה.‬
‫אני מדבר איתכן על חבל, גבירותיי.‬

16
00:01:39,933 --> 00:01:41,810
‫פלח ישבן לפלח ישבן.‬

17
00:01:42,977 --> 00:01:45,563
‫בדרך כלל הקשר נפתח. רוב הגברים השעירים ו...‬

18
00:01:46,147 --> 00:01:47,941
‫כמה איטלקיות יגידו לכם את זה.‬

19
00:01:49,359 --> 00:01:52,195
‫אתה שם את האצבע למעלה עד שהקשר נפתח.‬

20
00:01:52,195 --> 00:01:53,988
‫כמו לפרום צמה. אותו דבר.‬

21
00:01:55,824 --> 00:01:58,243
‫פעם אחת הייתי בחופשה, והקשר לא נפתח.‬

22
00:01:58,743 --> 00:02:00,286
‫אני במקלחת, מושך את השיער.‬

23
00:02:00,286 --> 00:02:02,497
‫ואני בפניקה, כי אני חייב לחרבן.‬

24
00:02:03,957 --> 00:02:07,168
‫אני חייב לעשות משהו,‬
‫אחרת יהיה לי שם מפעל בצק דביק. אז...‬

25
00:02:08,169 --> 00:02:09,170
‫אני יוצא מהמקלחת,‬

26
00:02:09,170 --> 00:02:11,339
‫לוקח את האולר שלי וניגש לאשתי.‬

27
00:02:17,846 --> 00:02:20,890
‫אני אומר, "אני צריך לדעת‬
‫אם את בקבוצה שלי או לא".‬

28
00:02:23,935 --> 00:02:25,603
‫היא אומרת, "אני בקבוצה שלך".‬

29
00:02:26,437 --> 00:02:28,815
‫אשתי רדנקית. הייתי צריך להגיד לכם את זה.‬

30
00:02:29,482 --> 00:02:32,861
‫מילאנו את טופס רישיון הנישואים שלנו‬
‫בעיר הולדתה.‬

31
00:02:32,861 --> 00:02:35,488
‫השאלה השלישית: "האם אתם קרובי משפחה?"‬

32
00:02:38,700 --> 00:02:40,410
‫אמרתי, "מה לכתוב בשאלה שלוש?"‬

33
00:02:42,120 --> 00:02:43,955
‫היא אומרת, "נו, מה נראה לך?"‬

34
00:02:46,291 --> 00:02:47,834
‫אני אומר, "נראה לי שלא".‬

35
00:02:48,710 --> 00:02:50,211
‫"אז תכתוב 'לא נראה לנו'."‬

36
00:02:50,211 --> 00:02:52,213
‫"לא, זה כמו לכתוב 'כן'." אז...‬

37
00:02:53,673 --> 00:02:56,426
‫אני נותן לאשתי את האולר‬
‫ואומר, "יש לנו בעיה".‬

38
00:02:57,260 --> 00:02:59,888
‫אני מסתובב ומראה לה את האזור הפגוע.‬

39
00:03:01,890 --> 00:03:04,350
‫והיא אומרת, "למה עשית את זה?"‬

40
00:03:06,269 --> 00:03:08,605
‫שאלה נפלאה, ליאן. את יודעת...‬

41
00:03:09,105 --> 00:03:10,857
‫חשבתי לעצמי, "אנחנו בחופשה.‬

42
00:03:10,857 --> 00:03:13,818
‫"הגברת ליד הבריכה אומרת, 'רוצה צמות?'"‬

43
00:03:16,362 --> 00:03:18,740
‫אני אומר, "לא עשיתי את זה בכוונה, סתומה.‬

44
00:03:19,991 --> 00:03:22,911
‫"עכשיו תתחילי לחתוך, סוויני טוד.‬
‫הקקי כבר מציץ."‬

45
00:03:25,079 --> 00:03:26,581
‫היא אמרה, "לא יקרה".‬

46
00:03:26,581 --> 00:03:28,917
‫אמרתי, "מצטער לאכזב אותך, אבל זה קורה.‬

47
00:03:29,959 --> 00:03:32,587
‫"למען האמת, את היחידה באי הזה‬

48
00:03:32,587 --> 00:03:34,547
‫"שתחתוך את שערות התחת שלי."‬

49
00:03:35,340 --> 00:03:38,968
‫אני לא יכול להתקשר לקבלה ולהגיד,‬
‫"תשלחו אליי ילד עם יד יציבה.‬

50
00:03:41,596 --> 00:03:44,224
‫"בעצם, מי גוזם את השיחים שלכם?‬
‫התרשמתי ממנו."‬

51
00:03:45,767 --> 00:03:48,436
‫היא אומרת, "לא יקרה", מניחה את האולר‬

52
00:03:48,436 --> 00:03:51,856
‫ומדליקה את מייבש השיער‬
‫כאילו השיחה שלנו הסתיימה.‬

53
00:03:53,149 --> 00:03:55,360
‫את רוצה לשחק? בואי נשחק.‬

54
00:03:56,277 --> 00:03:57,320
‫לקחתי את האולר.‬

55
00:03:57,320 --> 00:03:58,947
‫אני עדיין עירום, להזכירכם.‬

56
00:04:00,156 --> 00:04:02,742
‫אני מתיישב על המיטה מולה.‬

57
00:04:03,284 --> 00:04:07,413
‫אני נשכב על הגב, מרים רגליים באוויר‬
‫כמו תינוק שמחליפים לו חיתול ועושה...‬

58
00:04:10,458 --> 00:04:12,835
‫"לתינוק יש קשר בתחת!"‬

59
00:04:14,587 --> 00:04:16,965
‫אפילו לא שמעתי את הבנות שלי נכנסות לחדר.‬

60
00:04:21,135 --> 00:04:24,013
‫שמעתי רק, "אלוהים, הווגינה של אבא!"‬

61
00:04:25,890 --> 00:04:27,725
‫נבהלתי בטירוף.‬

62
00:04:28,935 --> 00:04:32,397
‫אני קופץ עירום עם הסכין ביד,‬
‫כאילו אני נלחם בשתי פרוצות ששודדות אותי.‬

63
00:04:35,900 --> 00:04:37,777
‫לליאן אין מושג מה קורה.‬

64
00:04:37,777 --> 00:04:40,530
‫היא רואה שיש בלגן,‬
‫מכבה את מייבש השיער ואומרת,‬

65
00:04:40,530 --> 00:04:42,824
‫"טוב, תן לי את הסכין.‬
‫אני אחתוך לך את התחת."‬

66
00:04:44,409 --> 00:04:46,035
‫הבנות שלי בהלם.‬

67
00:04:46,035 --> 00:04:47,829
‫"מה לעזאזל אתם עושים?"‬

68
00:04:48,955 --> 00:04:50,164
‫הן יוצאות מהחדר.‬

69
00:04:50,665 --> 00:04:51,833
‫אני בצרות.‬

70
00:04:53,001 --> 00:04:55,295
‫היא אמרה, "אגב, רק שתדע,‬

71
00:04:55,295 --> 00:04:57,422
‫"אתה לא אמור‬
‫להראות לבנות שלך את הזין שלך."‬

72
00:04:59,173 --> 00:05:02,010
‫אמרתי, "התנגדות, אמבר הרד. זה לא מה שקרה".‬

73
00:05:03,011 --> 00:05:05,471
‫כן. אחורה, אחותי.‬

74
00:05:06,264 --> 00:05:07,140
‫כן.‬

75
00:05:12,186 --> 00:05:15,231
‫דבר ראשון, הן לא ראו רק את הזין שלי, בסדר?‬

76
00:05:16,232 --> 00:05:18,234
‫זה היה בקטנה.‬

77
00:05:19,569 --> 00:05:23,239
‫הן ראו הכול,‬
‫את הטרילוגיה, את כל שלושת הסיפורים.‬

78
00:05:23,990 --> 00:05:26,868
‫תחת, זין וביצים. המזרח התיכון!‬

79
00:05:29,704 --> 00:05:33,249
‫דבר שני, לא הראיתי להן את הזין שלי.‬
‫לא אמרתי, "היי, בנות...‬

80
00:05:36,753 --> 00:05:38,254
‫"סיימתן להכין שיעורי בית?‬

81
00:05:40,048 --> 00:05:43,134
‫"יופי. ניפגש במחסן בעוד רבע שעה.‬
‫אני רוצה להראות לכן משהו."‬

82
00:05:49,098 --> 00:05:51,934
‫הן אפילו לא ראו זין טוב. זה מה שהפריע לי.‬

83
00:05:51,934 --> 00:05:53,519
‫לא, חכו. תקשיבו עד הסוף.‬

84
00:05:53,519 --> 00:05:56,189
‫אני לא אומר שרציתי שהוא יעמוד, אבל כאילו...‬

85
00:05:57,815 --> 00:05:58,775
‫שלא יהיה רופס.‬

86
00:06:00,360 --> 00:06:03,738
‫אסור שהבנות שלך יגיעו לקולג'‬
‫במחשבה שהזין של אבא שלהן הכי קטן בעולם.‬

87
00:06:05,281 --> 00:06:08,659
‫בפעם הראשונה שהן יהיו עם בחור‬
‫הן יגידו, "זה זין אמיתי.‬

88
00:06:08,659 --> 00:06:09,827
‫"שיט!‬

89
00:06:09,827 --> 00:06:12,663
‫"כן, לאבא שלי יש פין. זה זין.‬

90
00:06:13,539 --> 00:06:17,210
‫"לך יש משהו שמשוויצים בו.‬
‫לאבא שלי יש משהו שמראים לאחות במרפאה."‬

91
00:06:19,170 --> 00:06:20,797
‫הן ראו זין כרס.‬

92
00:06:21,672 --> 00:06:23,841
‫פשוט מונח שם, חסר הגנה.‬

93
00:06:26,803 --> 00:06:29,347
‫כמו לווייתן שנולד, כזה...‬

94
00:06:31,224 --> 00:06:33,810
‫אתה לא יודע איפה זה מתחיל,‬
‫אבל אתה יודע איפה זה נגמר.‬

95
00:06:35,103 --> 00:06:38,189
‫כמו ילד קטן שמסתכל לתוך באר. "מה קורה פה?"‬

96
00:06:39,816 --> 00:06:41,734
‫מה הבעיה? ראיתי את אבא שלי עירום.‬

97
00:06:41,734 --> 00:06:42,985
‫הרבה פעמים.‬

98
00:06:44,529 --> 00:06:45,947
‫הרבה מאוד.‬

99
00:06:45,947 --> 00:06:48,908
‫פעם הוא נכנס איתי למקלחת,‬
‫כי התעכבתי והוא איחר לעבודה.‬

100
00:06:48,908 --> 00:06:50,493
‫הייתי בכיתה ט'.‬

101
00:06:52,453 --> 00:06:54,914
‫כן, נבהלתי וחיקיתי את באפלו ביל‬

102
00:06:54,914 --> 00:06:57,125
‫מ"שתיקת הכבשים", פשוט...‬

103
00:07:02,588 --> 00:07:05,550
‫ראיתי את אימא שלי עירומה.‬
‫לא הרבה פעמים, אבל מספיק.‬

104
00:07:06,384 --> 00:07:10,680
‫בפעם הראשונה שראיתי בחורה עירומה‬
‫חשבתי, "איפה הצלקת מהניתוח הקיסרי שלך?"‬

105
00:07:14,934 --> 00:07:16,394
‫אשתי כנה עם הבנות שלנו.‬

106
00:07:17,103 --> 00:07:19,856
‫היא כנה, 100 אחוז כנה כל הזמן.‬

107
00:07:19,856 --> 00:07:23,234
‫אכלנו ארוחת ערב, כבר שתיתי שלוש כוסות,‬
‫והבנות שואלת, "עשיתם פעם סמים?"‬

108
00:07:23,234 --> 00:07:24,944
‫אני כזה, "מה זה פה, משטרה?"‬

109
00:07:26,821 --> 00:07:28,448
‫היא פשוט אומרת, "כן".‬

110
00:07:29,615 --> 00:07:30,825
‫"מה לעזאזל את עושה?"‬

111
00:07:30,825 --> 00:07:32,493
‫"חייבים לענות להן בכנות.‬

112
00:07:33,411 --> 00:07:35,413
‫"עישנתי מריחואנה כמה פעמים.‬

113
00:07:36,581 --> 00:07:38,124
‫"לא אהבתי את זה במיוחד.‬

114
00:07:38,833 --> 00:07:40,835
‫"הקאתי ולא עישנתי שוב.‬

115
00:07:41,752 --> 00:07:43,087
‫"אבל אבא שלכן עשה קוקאין."‬

116
00:07:43,087 --> 00:07:44,422
‫אמרתי, "מה נדפק איתך?‬

117
00:07:45,506 --> 00:07:48,092
‫"לא נראה לי שהן מחפשות המלצות, ליאן."‬

118
00:07:49,427 --> 00:07:52,054
‫היא אמרה, "קדימה, תגיד להן.‬

119
00:07:52,555 --> 00:07:53,764
‫"תגיד להן את האמת."‬

120
00:07:56,058 --> 00:07:59,854
‫אמרתי, "בסדר, עשיתי קוקאין פעם אחת.‬

121
00:08:06,986 --> 00:08:08,696
‫"לא אהבתי את זה במיוחד.‬

122
00:08:10,531 --> 00:08:12,450
‫"הקאתי ולא עשיתי את זה שוב."‬

123
00:08:13,493 --> 00:08:14,911
‫אני שומע אותה צוחקת.‬

124
00:08:14,911 --> 00:08:17,580
‫היא אומרת, "זה שקר. אבא עשה הרבה קוקאין".‬

125
00:08:18,873 --> 00:08:22,210
‫אמרתי, "אימא שלכן איבדה‬
‫את הבתולין בגיל 13. קדימה, תספרי להן".‬

126
00:08:22,919 --> 00:08:25,004
‫כן. היא זונה!‬

127
00:08:26,589 --> 00:08:29,717
‫היא פשוט נכנסת בי ואומרת,‬
‫"קודם כול, הייתי כמעט בת 14.‬

128
00:08:31,469 --> 00:08:34,889
‫"ובעיר שגדלתי בה אין מה לעשות‬
‫חוץ מלהזדיין, ללכת מכות ולעשות מרוצים."‬

129
00:08:36,557 --> 00:08:38,559
‫אמרתי, "עם מי התחתנתי, ריקי בובי?"‬

130
00:08:40,019 --> 00:08:43,648
‫היא אמרה, "סליחה באמת שאני לא צנון‬
‫כמו אבא שלכן. הוא שכב רק עם שישה אנשים.‬

131
00:08:44,524 --> 00:08:46,609
‫"והוא איבד את הבתולין בגיל 17."‬

132
00:08:46,609 --> 00:08:49,278
‫אמרתי, "קודם כול,‬
‫שכבתי עם שש נשים, לא שישה אנשים.‬

133
00:08:51,197 --> 00:08:52,698
‫"ו-17 זה מספר נורמלי."‬

134
00:08:52,698 --> 00:08:54,075
‫אבל הן כבר שמעו 13.‬

135
00:08:54,075 --> 00:08:56,077
‫עכשיו הן מסתכלות עליי, כאילו...‬

136
00:08:58,079 --> 00:08:59,914
‫"למדת בחינוך ביתי, אבא?"‬

137
00:09:01,374 --> 00:09:04,210
‫אני כזה, "13 זה המספר הדפוק בסיפור הזה.‬

138
00:09:05,002 --> 00:09:08,923
‫"גיל 17 זה נורמלי.‬
‫סליחה באמת שלא הייתי מזרן כמו אימא שלכן.‬

139
00:09:10,883 --> 00:09:14,428
‫"לא העברתי את כל התיכון במושב האחורי‬
‫של טנדר בשדה וצעקתי, 'הבא בתור!'"‬

140
00:09:19,725 --> 00:09:21,727
‫בלתי נסבל שאני אוהב את האישה הזאת.‬

141
00:09:25,398 --> 00:09:28,484
‫חבר שלי מכר את העסק שלו, הרוויח הרבה כסף,‬

142
00:09:28,484 --> 00:09:30,319
‫נפטר מאשתו הקודמת והשתדרג.‬

143
00:09:30,319 --> 00:09:31,779
‫בת 27.‬

144
00:09:32,446 --> 00:09:35,074
‫כן. הוא הביא אותה לבית שלנו.‬

145
00:09:35,074 --> 00:09:37,577
‫הוא השוויץ בה. כזה, "היא לא יודעת לקרוא".‬

146
00:09:39,495 --> 00:09:43,332
‫באותו לילה‬
‫נכנסתי למיטה עם אשתי. אשתי הזקנה.‬

147
00:09:46,168 --> 00:09:47,962
‫גורבת גרביים מתחת לשמיכה.‬

148
00:09:49,380 --> 00:09:53,009
‫לובשת סוודר, מרכיבה משקפיים, קוראת מגזין.‬

149
00:09:53,009 --> 00:09:56,053
‫מלקקת את האצבע היבשה והזקנה כדי להפוך דף.‬

150
00:10:02,852 --> 00:10:03,978
‫הייתי שיכור.‬

151
00:10:06,731 --> 00:10:10,318
‫רכנתי לעברה...‬
‫זו מערכת היחסים ביני ובין אשתי, בסדר?‬

152
00:10:10,860 --> 00:10:13,779
‫רכנתי לעברה, הסתכלתי עליה ואמרתי...‬

153
00:10:14,780 --> 00:10:16,574
‫"מעניין איזה שדרוג אני יכול להשיג."‬

154
00:10:19,118 --> 00:10:20,536
‫היא מסתכלת עליי ואומרת,‬

155
00:10:20,536 --> 00:10:22,622
‫"אני רוצה לראות אותך מנסה.‬

156
00:10:25,416 --> 00:10:27,752
‫"לא תדע מה לעשות עם דגם חדש מתצוגה.‬

157
00:10:29,086 --> 00:10:31,464
‫"ריח של מכונית חדשה, הנעה בלחיצת כפתור."‬

158
00:10:33,174 --> 00:10:36,093
‫אמרתי, "כן,‬
‫אני עם הטרנטה הישנה שלי יותר מדי זמן".‬

159
00:10:36,636 --> 00:10:37,470
‫כזה...‬

160
00:10:42,642 --> 00:10:45,770
‫אי פעם כמעט הבאתם את אשתכם לאורגזמה,‬
‫ואז ראיתם אותה נעלמת?‬

161
00:10:46,896 --> 00:10:48,147
‫היא כמעט שם...‬

162
00:10:52,026 --> 00:10:54,820
‫ואז החתול קופץ על המיטה.‬
‫"אנחנו מזיינים אותה?"‬

163
00:10:56,864 --> 00:10:59,742
‫אתה כזה, "לעזאזל, גאס גאס, עוף מפה.‬

164
00:11:01,035 --> 00:11:03,871
‫"תן לי. אחת, שתיים, שלוש.‬

165
00:11:03,871 --> 00:11:05,956
‫"ככה עושים את זה. אלוהים, פאק!"‬

166
00:11:09,001 --> 00:11:13,047
‫אני מהיר בסקס.‬
‫פעם גמרתי כל כך מהר שהיא צחקה.‬

167
00:11:15,216 --> 00:11:18,135
‫היא אמרה,‬
‫"לא נראה לי שיכולת להידבק באיידס מזה".‬

168
00:11:19,553 --> 00:11:21,889
‫כן. היא בריונית.‬

169
00:11:23,099 --> 00:11:25,518
‫בריונית מזדיינת. היא לא מוצצת לי.‬

170
00:11:25,518 --> 00:11:26,977
‫לא.‬

171
00:11:27,687 --> 00:11:28,979
‫היא משחקת איתי.‬

172
00:11:29,855 --> 00:11:30,940
‫תופסת את הזין שלי.‬

173
00:11:31,816 --> 00:11:33,275
‫נועצת בי מבט, פשוט...‬

174
00:11:46,539 --> 00:11:47,581
‫"הדבר הזה פועל?"‬

175
00:11:48,833 --> 00:11:51,293
‫אתם יודעים כמה זה מדכא‬

176
00:11:52,128 --> 00:11:54,422
‫לזייף צחוק כדי לקבל מציצה‬

177
00:11:55,172 --> 00:11:56,549
‫כשאתה קומיקאי?‬

178
00:11:56,549 --> 00:11:59,510
‫סיפרתי את זה לחבר שלי טום,‬
‫והוא אמר, "זה היה שובר אותי".‬

179
00:12:00,928 --> 00:12:03,347
‫הוא אמר, "יודע מה הייתי עושה‬
‫אם הייתי זוכה למצוץ לך?"‬

180
00:12:03,347 --> 00:12:04,849
‫אמרתי, "בבקשה, תגיד לי".‬

181
00:12:10,020 --> 00:12:12,314
‫הוא אמר,‬
‫"הייתי מכבד את העובדה שאתה קומיקאי,‬

182
00:12:12,314 --> 00:12:14,525
‫"והייתי מביא לך חומר מקורי בכל פעם."‬

183
00:12:17,069 --> 00:12:18,154
‫אמרתי, "לדוגמה?"‬

184
00:12:18,904 --> 00:12:21,907
‫הוא אפילו לא מצמץ.‬
‫"הייתי תופס לך את הזין, מסתכל לך בעיניים‬

185
00:12:21,907 --> 00:12:26,871
‫"ואומר, 'השבוע, בפרק מיוחד מאוד‬
‫של Man v. Food,‬

186
00:12:29,331 --> 00:12:31,917
‫"'גבר מכניס זין לפה עד שהוא מתפוצץ.'"‬

187
00:12:33,711 --> 00:12:35,713
‫בכינו מצחוק.‬

188
00:12:38,215 --> 00:12:40,718
‫כעבור חודש אני במיטה עם אשתי.‬

189
00:12:42,511 --> 00:12:44,138
‫היא הולכת למצוץ לי.‬

190
00:12:44,138 --> 00:12:46,807
‫שכחתי לגמרי את השיחה שלי עם טום...‬

191
00:12:48,976 --> 00:12:50,352
‫עד שהיא...‬

192
00:12:52,313 --> 00:12:56,317
‫טופחת על הזין שלי,‬
‫ואני מתחיל לצחוק בהיסטריה.‬

193
00:12:58,277 --> 00:12:59,612
‫היא אמרה, "סוף סוף הבנת".‬

194
00:12:59,612 --> 00:13:01,071
‫אמרתי, "מה?"‬

195
00:13:01,781 --> 00:13:03,741
‫היא אמרה, "הבנת את הבדיחה. זה מיקרופון".‬

196
00:13:03,741 --> 00:13:05,826
‫אמרתי, "חשבת שלא הבנתי את הבדיחה?"‬

197
00:13:07,536 --> 00:13:08,621
‫היא אמרה, "לא צחקת".‬

198
00:13:08,621 --> 00:13:10,331
‫אמרתי, "כי זה לא מצחיק".‬

199
00:13:11,332 --> 00:13:14,043
‫היא אמרה, "אם זה לא מצחיק,‬
‫למה אתה צוחק עכשיו?"‬

200
00:13:14,043 --> 00:13:16,086
‫אמרתי, "אני חושב על טום.‬

201
00:13:29,809 --> 00:13:31,352
‫"הוא עושה את זה יותר טוב ממך."‬

202
00:13:33,354 --> 00:13:35,272
‫היא הפכה את הבנות שלי לבריוניות.‬

203
00:13:35,773 --> 00:13:39,068
‫כן. לא מזמן צפינו בסרט תיעודי על גנדי.‬

204
00:13:39,068 --> 00:13:43,197
‫בסך הכול אמרתי,‬
‫"אני לא מבין מה הקטע בשביתת רעב".‬

205
00:13:43,823 --> 00:13:46,867
‫הבת שלי ג'ורג'יה מסתכלת עליי ואומרת,‬
‫"מה אתה אומר!"‬

206
00:13:52,498 --> 00:13:55,584
‫הן לא קוראות לי אבא.‬
‫הן המציאו לי כינויים, כמו "גוש".‬

207
00:13:56,836 --> 00:13:59,088
‫או "עובר". הן קוראות לי עובר.‬

208
00:14:00,548 --> 00:14:04,677
‫הן המציאו לי כינוי‬
‫וקראו לי ככה מאחורי הגב במשך שנתיים.‬

209
00:14:05,511 --> 00:14:07,847
‫אנחנו אוכלים ארוחת ערב. ליאן מסמסת.‬

210
00:14:07,847 --> 00:14:10,224
‫שתי הבנות מצחקקות. "חזק, אימא."‬

211
00:14:11,809 --> 00:14:14,395
‫אמרתי, "מה יש?" הן אמרו, "אתה לא תבין".‬

212
00:14:14,395 --> 00:14:16,897
‫אמרתי, "אני הבנזונה הכי מצחיק בשולחן הזה.‬

213
00:14:18,566 --> 00:14:21,944
‫"ההומור שלי משלם על האוכל הזה‬
‫ועל השיניים האלה. תגידו לי."‬

214
00:14:27,074 --> 00:14:29,451
‫איילה אמרה, "לא נראה לי שזה יצחיק אותך".‬

215
00:14:31,161 --> 00:14:32,246
‫אני הולך לשירותים.‬

216
00:14:32,246 --> 00:14:35,249
‫אני חוזר מהר‬
‫ומציץ מעבר לכתף של איילה. היא איטית.‬

217
00:14:38,752 --> 00:14:41,672
‫אני רואה המון תמונות שלי,‬

218
00:14:42,590 --> 00:14:45,509
‫והשם של הקבוצה הוא "ניבתן קטן".‬

219
00:14:48,721 --> 00:14:52,349
‫נהיה לי רע. אני מתיישב ואומר,‬
‫"מה לעזאזל זה ניבתן קטן?"‬

220
00:14:53,767 --> 00:14:56,812
‫הן קופאות ואז אומרות,‬
‫"אל תשאל מה זה ניבתן קטן,‬

221
00:14:58,147 --> 00:14:59,815
‫"תשאל מי זה הניבתן הקטן."‬

222
00:15:01,317 --> 00:15:03,986
‫אמרתי, "מי לעזאזל זה הניבתן הקטן?"‬

223
00:15:05,070 --> 00:15:07,489
‫איילה אומרת, "נראה לי שאתה יודע מי זה".‬

224
00:15:08,282 --> 00:15:12,870
‫ג'ורג'יה אומרת, "תירגע, אבא.‬
‫אימא פשוט חושבת שכשאתה מתלבש יפה,‬

225
00:15:14,038 --> 00:15:17,625
‫"אתה נראה כמו ניבתן קטן‬
‫שמנסה לברוח מגן החיות."‬

226
00:15:21,211 --> 00:15:25,007
‫הסתכלתי על ליאן. היא אמרה,‬
‫"תירגע. אתה באמת מתנהג כמו ניבתן קטן".‬

227
00:15:25,007 --> 00:15:26,759
‫אמרתי, "לא נכון".‬

228
00:15:26,759 --> 00:15:30,804
‫ואז המלצרית באה לשולחן ושאלה,‬
‫"וודקה וסודה בכוס גדולה, בלי לימון?"‬

229
00:15:30,804 --> 00:15:32,097
‫בלי לחשוב עשיתי...‬

230
00:15:35,643 --> 00:15:38,979
‫איילה שולפת את הטלפון.‬
‫"הניבתן הקטן אוהב וודקה." קליק.‬

231
00:15:41,357 --> 00:15:43,067
‫אני אהרוס את הנשים האלה.‬

232
00:15:44,610 --> 00:15:47,321
‫הבנות שלי סתומות רצח. פעם יצאנו לקמפינג.‬

233
00:15:48,614 --> 00:15:51,575
‫כל המשפחה יצאה לקמפינג באמצע שום מקום.‬

234
00:15:51,575 --> 00:15:53,786
‫השעה עשר בערב. הבנות צולות מרשמלו.‬

235
00:15:53,786 --> 00:15:56,872
‫ליאן ליד האוהל, מנקה.‬
‫אני שותה אלכוהול זול.‬

236
00:15:58,165 --> 00:16:01,126
‫עשר בלילה, אנחנו שומעים ירייה.‬

237
00:16:01,126 --> 00:16:02,044
‫פשוט...‬

238
00:16:02,836 --> 00:16:03,712
‫אנחנו קופאים.‬

239
00:16:03,712 --> 00:16:07,174
‫ליאן רדנקית. היא אומרת,‬
‫"מישהי קיבלה מחזור", או משהו כזה.‬

240
00:16:27,277 --> 00:16:31,615
‫היא אפילו לא כזאת רדנקית,‬
‫אבל היא שונאת את המבטא.‬

241
00:16:32,908 --> 00:16:35,035
‫אז זה ילך ויחריף לאורך המופע.‬

242
00:16:40,249 --> 00:16:43,127
‫השעה עשר בלילה,‬
‫שמענו ירייה, ואנחנו קופאים במקום.‬

243
00:16:43,127 --> 00:16:46,005
‫אף אחד לא אומר מילה במשך עשר שניות.‬

244
00:16:46,547 --> 00:16:48,632
‫ואז אנחנו שומעים עוד ירייה.‬

245
00:16:50,092 --> 00:16:53,679
‫בתי איילה מוציאה את המרשמלו שלה מהאש,‬

246
00:16:53,679 --> 00:16:57,141
‫מסתכלת על כולנו ואומרת בשיא הביטחון, "טוב...‬

247
00:16:58,600 --> 00:17:00,394
‫"אנחנו יודעים שזו לא התאבדות."‬

248
00:17:13,323 --> 00:17:14,783
‫אמרתי, "תודה, מטלוק".‬

249
00:17:16,660 --> 00:17:20,080
‫היא אמרה, "שתי יריות, אבא".‬
‫אמרתי, "כן, הבנתי אותך, גאונה".‬

250
00:17:21,373 --> 00:17:23,375
‫הילדה הזאת מדביקה אותך בטמטום שלה.‬

251
00:17:25,127 --> 00:17:28,047
‫פעם נסענו באוטו.‬
‫ג'ורג'יה במושב הקדמי, אני נוהג.‬

252
00:17:28,047 --> 00:17:29,506
‫איילה במושב האחורי.‬

253
00:17:29,506 --> 00:17:32,426
‫ואנחנו חולפים על פני שלט‬
‫שעליו כתוב "ילד חירש".‬

254
00:17:33,510 --> 00:17:36,430
‫ואני ישר שומע‬
‫את המוח של הגאונה במושב האחורי נדלק.‬

255
00:17:37,973 --> 00:17:41,393
‫איילה פשוט אומרת לעצמה, "זה גזעני".‬

256
00:17:43,437 --> 00:17:47,024
‫אני אומר, "לא. גזענות לא נראית ככה".‬

257
00:17:47,858 --> 00:17:49,902
‫וג'ורג'יה אומרת, "איילה, שמו את השלט הזה‬

258
00:17:49,902 --> 00:17:53,155
‫"כדי שנדע שבשכונה הזאת‬
‫כדאי להנמיך את הרדיו."‬

259
00:17:53,155 --> 00:17:55,032
‫אני כזה, "מה נדפק?‬

260
00:17:57,534 --> 00:17:59,912
‫"לא, תמשיכי. אני רוצה לדעת איך זה נגמר."‬

261
00:18:01,997 --> 00:18:04,958
‫היא אומרת,‬
‫"כדי שלא נשוויץ בשמיעה שלנו. נכון, אבא?"‬

262
00:18:06,210 --> 00:18:08,587
‫"אלוהים, לא. ואו, את טיפשה יותר ממנה.‬

263
00:18:09,296 --> 00:18:12,424
‫"לא, ג'ורג'יה. לא בשביל זה שמו את השלט.‬

264
00:18:13,133 --> 00:18:16,678
‫"שמו אותו כדי שתדעי שיש כאן ילד‬
‫שלא שומע את האוטו שלך מתקרב."‬

265
00:18:16,678 --> 00:18:20,349
‫ואז איילה רוכנת קדימה ואומרת,‬
‫"אז ילדים חירשים הם כמו רובים?‬

266
00:18:21,892 --> 00:18:23,727
‫"צריך לדווח למדינה שיש לך אחד?"‬

267
00:18:29,733 --> 00:18:31,527
‫אני כזה, "על מה את מדברת?"‬

268
00:18:32,736 --> 00:18:36,198
‫היא אומרת, "אבא, איך הם יודעים‬
‫איפה לשים את השלטים האלה?"‬

269
00:18:38,742 --> 00:18:41,662
‫ועכשיו אני יושב‬
‫במושב הקדמי של מכונית הליצנים הזאת‬

270
00:18:42,371 --> 00:18:44,623
‫ובכנות חושב לעצמי,‬

271
00:18:45,666 --> 00:18:48,085
‫"איך באמת הם יודעים איפה לשים את השלטים?"‬

272
00:18:50,629 --> 00:18:53,674
‫אני והילדה הזאת לא טובים יחד. זה מסוכן.‬

273
00:18:54,591 --> 00:18:57,553
‫אנחנו סתומים רצח ואין לנו שליטה בדחפים.‬

274
00:18:59,054 --> 00:19:01,014
‫הלכנו פעם להופעת המקהלה של ג'ורג'יה.‬

275
00:19:01,014 --> 00:19:03,684
‫הופעה של ארבע שעות, רק שיהיה לכם מושג.‬

276
00:19:04,268 --> 00:19:06,103
‫ארבע שעות של מקהלה.‬

277
00:19:06,103 --> 00:19:07,729
‫וליאן אפילו לא יושבת בחדר.‬

278
00:19:07,729 --> 00:19:11,567
‫היא יושבת מאחור ומוכרת מאפים עם החברות שלה‬
‫ומקשקשת ארבע שעות.‬

279
00:19:11,567 --> 00:19:14,736
‫בינתיים, איילה ואני‬
‫יושבים בשורה הראשונה ארבע שעות.‬

280
00:19:14,736 --> 00:19:17,614
‫היא עושה חיים. איילה ואני נדפקים בתחת.‬

281
00:19:18,907 --> 00:19:21,577
‫אחרי שעתיים מנהלת המקהלה עולה לבמה‬

282
00:19:21,577 --> 00:19:25,581
‫ואומרת לנו שהם מוכרים‬
‫את מכונת השלג של ביה"ס במכירה פומבית.‬

283
00:19:25,581 --> 00:19:29,585
‫הצעת הפתיחה היא 50 דולר,‬
‫ואני מרגיש שאיילה רועדת כמו נרקומנית לידי.‬

284
00:19:30,836 --> 00:19:33,172
‫אני אומר, "מה קרה?" והיא אומרת, "עובר...‬

285
00:19:36,341 --> 00:19:37,759
‫"אנחנו צריכים את מכונת השלג."‬

286
00:19:38,635 --> 00:19:41,513
‫אני כזה, "אנחנו קונים את מכונת השלג הזאת".‬

287
00:19:42,723 --> 00:19:46,351
‫היא אומרת, "שנשאל את אימא?"‬
‫אני כזה, "שתזדיין, היא לא פה.‬

288
00:19:47,853 --> 00:19:50,522
‫"גם אני הורה, איילה.‬
‫גם אני יכול לקבל החלטות."‬

289
00:19:52,024 --> 00:19:54,651
‫היא כזה, "יש לנו 50 דולר?"‬
‫אני אומר, "מתוקה...‬

290
00:19:54,651 --> 00:19:56,195
‫"כשאימא שלך לא בחדר,‬

291
00:19:57,029 --> 00:19:58,906
‫"יש לנו כסף בקטע מטומטם.‬

292
00:20:01,325 --> 00:20:04,077
‫"תצפי ותלמדי.‬
‫אני הולך לתת לחדר הזה זין גדול."‬

293
00:20:05,537 --> 00:20:07,789
‫אני נעמד בשורה הראשונה. המורה מתרגשת.‬

294
00:20:07,789 --> 00:20:11,919
‫"אני שומעת הצעת פתיחה של 50 דולר?"‬
‫אמרתי, "מתוקה, בואי לא נבזבז זמן.‬

295
00:20:11,919 --> 00:20:13,128
‫"שיהיה 500."‬

296
00:20:14,630 --> 00:20:16,340
‫החדר משתגע.‬

297
00:20:16,340 --> 00:20:19,218
‫אני מתיישב. איילה רועדת בכל הגוף.‬

298
00:20:21,220 --> 00:20:22,387
‫אני אומר, "מה קרה?"‬

299
00:20:22,387 --> 00:20:25,098
‫היא אומרת,‬
‫"הרגע נתת זין גדול לחדר הזה, אבא!"‬

300
00:20:35,317 --> 00:20:38,695
‫הצחוק גווע.‬
‫אני שומע אבא אחד עדיין צוחק מאחור.‬

301
00:20:40,364 --> 00:20:42,032
‫אני כזה, "שיט, יש לנו בעיה".‬

302
00:20:43,408 --> 00:20:44,534
‫איילה כזה, "מה יש?"‬

303
00:20:44,534 --> 00:20:46,870
‫"יש פה עוד אבא אלכוהוליסט שמחפש אקשן.‬

304
00:20:49,289 --> 00:20:50,916
‫"זה יהיה לילה ארוך, מתוקה."‬

305
00:20:51,667 --> 00:20:54,920
‫הבחור מאחור נעמד מהר, "550!"‬

306
00:20:55,754 --> 00:20:57,089
‫כל החדר מגיב ככה.‬

307
00:20:58,924 --> 00:21:01,843
‫חוץ מהבת שלי, שנותנת לי אגרוף ברגל ואומרת,‬

308
00:21:01,843 --> 00:21:03,387
‫"קום ותהיה גבר.‬

309
00:21:05,973 --> 00:21:07,891
‫"תגיד לו 600, אבא."‬

310
00:21:08,976 --> 00:21:11,061
‫אמרתי, "לא, מתוקה. זו לא התוכנית.‬

311
00:21:12,771 --> 00:21:14,856
‫"זה הזמן לרוח וצלצולים."‬

312
00:21:20,737 --> 00:21:21,947
‫היא אמרה, "מה זה?"‬

313
00:21:21,947 --> 00:21:23,865
‫אמרתי, "תקומי, תגידי 600,‬

314
00:21:23,865 --> 00:21:26,285
‫"ואז תסתובבי ותקרצי לו."‬

315
00:21:27,661 --> 00:21:29,413
‫עכשיו היא הפכה לניבתן קטן.‬

316
00:21:32,165 --> 00:21:35,168
‫היא אומרת, "אני אעשה את זה?"‬
‫אני אומר, "אם לא, תישני הערב בחוץ."‬

317
00:21:37,504 --> 00:21:39,089
‫זה מה ש-1,000 הורים ראו:‬

318
00:21:39,089 --> 00:21:42,134
‫תלמידת כיתה ה' בשורה הראשונה נעמדת.‬

319
00:21:42,134 --> 00:21:44,219
‫להגנתי, לא ידעתי שהיא לחוצה.‬

320
00:21:44,219 --> 00:21:46,722
‫גם לא ידעתי שהיא לא יודעת לקרוץ, בסדר?‬

321
00:21:51,852 --> 00:21:53,353
‫מי לעזאזל לא יודע לקרוץ?‬

322
00:21:55,314 --> 00:21:58,400
‫היא מסתובבת, רועדת כולה.‬
‫היא מאתרת את הבחור ואומרת,‬

323
00:21:59,234 --> 00:22:00,527
‫"600 דולר!"‬

324
00:22:00,527 --> 00:22:02,821
‫ואז חוטפת התקף‬

325
00:22:04,281 --> 00:22:05,824
‫בניסיון לקרוץ. פשוט...‬

326
00:22:17,794 --> 00:22:20,005
‫היא מתיישבת ושואלת, "איך הייתי, אבא?"‬

327
00:22:21,089 --> 00:22:23,550
‫אני אומר, "נתת לחדר הזה זין גדול".‬

328
00:22:24,968 --> 00:22:27,888
‫הבחור מאחור מתחרפן.‬

329
00:22:28,722 --> 00:22:32,017
‫הוא נעמד ואומר, "ילדונת, 700 דולר".‬

330
00:22:32,017 --> 00:22:34,519
‫אני כזה, "אתה מתעסק עם הבת שלי, גבר?"‬

331
00:22:36,229 --> 00:22:39,274
‫אני נעמד, מסתכל ישר עליו‬
‫ואומר, "800 דולר".‬

332
00:22:39,274 --> 00:22:41,985
‫איילה נעמדת, "900 דולר!"‬

333
00:22:50,202 --> 00:22:52,746
‫אני כזה, "את מעלה את המחיר שלי, מטומטמת".‬

334
00:22:54,289 --> 00:22:57,292
‫היא מחייכת מאוזן לאוזן,‬
‫"תן לו ברוח ובצלצולים, אבא".‬

335
00:23:00,170 --> 00:23:02,339
‫זכינו במכונת השלג תמורת 1,800 דולר.‬

336
00:23:04,466 --> 00:23:05,425
‫כן.‬

337
00:23:07,302 --> 00:23:08,178
‫כן.‬

338
00:23:12,933 --> 00:23:14,267
‫הסתבכתי בצרות.‬

339
00:23:16,019 --> 00:23:17,521
‫כן. ההתנהגות שלי הייתה...‬

340
00:23:18,772 --> 00:23:19,648
‫מפוקפקת.‬

341
00:23:21,274 --> 00:23:23,819
‫אני לא יודע אם זה פשוט מי שאני,‬

342
00:23:24,361 --> 00:23:26,154
‫או שאני ככה כי אני גר באל-איי.‬

343
00:23:27,197 --> 00:23:30,575
‫לדעתי אם הייתי גר כאן, הייתי אבא די רגיל.‬

344
00:23:37,666 --> 00:23:39,042
‫אפילו פרוגרסיבי.‬

345
00:23:43,630 --> 00:23:46,091
‫אבל באל-איי, אני בעיה.‬

346
00:23:47,342 --> 00:23:49,010
‫טוב, אני אספר לכם סיפור.‬

347
00:23:49,010 --> 00:23:51,138
‫אבל אל תערבו בזה פוליטיקה, בסדר?‬

348
00:23:51,638 --> 00:23:53,890
‫פשוט תקשיבו לסיפור ותיהנו ממנו.‬

349
00:23:55,892 --> 00:23:56,810
‫בסדר.‬

350
00:23:59,062 --> 00:24:01,481
‫איילה מסיימת כיתה ה', ויש נשף.‬

351
00:24:01,481 --> 00:24:04,651
‫לימדו את כל הילדים בכיתה ה'‬
‫לרקוד פוקסטרוט, בסדר?‬

352
00:24:04,651 --> 00:24:07,988
‫ההורים יושבים באולם‬
‫וצופים בילדים רוקדים על הבמה,‬

353
00:24:07,988 --> 00:24:11,533
‫יוצאים, חלב ועוגיות,‬
‫שמונה וחצי בבוקר, סגרנו עניין. בום.‬

354
00:24:12,284 --> 00:24:15,162
‫אנחנו באים בשמונה בבוקר.‬
‫הילדים לא על הבמה.‬

355
00:24:15,162 --> 00:24:17,664
‫הילדים באולם, המורה עומדת בצד.‬

356
00:24:17,664 --> 00:24:19,958
‫היא בוכה. ההורים עצבניים.‬

357
00:24:20,917 --> 00:24:21,793
‫זה אסון מוחלט.‬

358
00:24:22,502 --> 00:24:25,589
‫המורה מבקשת מההורים לצאת מהאולם‬
‫ומתחילה לדבר.‬

359
00:24:25,589 --> 00:24:26,506
‫"אני...‬

360
00:24:27,466 --> 00:24:29,009
‫"אני מבקשת סליחה.‬

361
00:24:29,885 --> 00:24:32,012
‫"התנהגתי בצורה מחפירה.‬

362
00:24:32,012 --> 00:24:36,308
‫"ואם תיתנו לי עוד הזדמנות בתפקיד שלי,‬
‫אני מבטיחה שאשתפר."‬

363
00:24:36,308 --> 00:24:38,852
‫אני עומד מאחור ואומר, "מישהי זיינה ילד".‬

364
00:24:41,980 --> 00:24:44,900
‫אני מתחיל לעשות מתיחות‬
‫כדי לתת כיף לתלמיד כיתה ה'.‬

365
00:24:50,780 --> 00:24:52,532
‫והיא אומרת...‬

366
00:24:53,783 --> 00:24:56,620
‫"לפני שבועיים, כשהתכוננו לנשף הזה,‬

367
00:24:56,620 --> 00:24:58,705
‫"הנחתי את המגדר של הילדים שלכם‬

368
00:24:59,289 --> 00:25:00,707
‫"וחילקתי אותם לזוגות של בן-בת.‬

369
00:25:00,707 --> 00:25:03,919
‫"אני מבינה את עומק הטעות שלי,‬

370
00:25:03,919 --> 00:25:05,545
‫"ואם תיתנו לי עוד הזדמנות,‬

371
00:25:05,545 --> 00:25:08,048
‫"אוכיח לכם שאני לא מפלצת כמו שנדמה לכם."‬

372
00:25:09,049 --> 00:25:11,134
‫שנייה. אני אגיד משהו זריז,‬

373
00:25:11,134 --> 00:25:12,135
‫רק שיהיה ברור.‬

374
00:25:12,886 --> 00:25:16,640
‫אני רוצה שכל ילד בעולם‬

375
00:25:17,474 --> 00:25:20,560
‫ירגיש 100% מדהים 100% מהזמן.‬

376
00:25:20,560 --> 00:25:23,313
‫ואעשה כל מה שאפשר כדי שזה יקרה.‬
‫ככה אני מרגיש.‬

377
00:25:31,071 --> 00:25:32,989
‫אבל זו כיתה ה', כן? כאילו...‬

378
00:25:34,199 --> 00:25:36,618
‫השעה שמונה בבוקר, יש לנו הנגאובר, מיצינו.‬

379
00:25:38,245 --> 00:25:41,331
‫סיימנו, נכון? הכול טוב? סלחנו לך.‬

380
00:25:41,915 --> 00:25:45,293
‫אחת האימהות נעמדת,‬
‫"היי, אני ג'ניפר. לשון פנייה: היא."‬

381
00:25:45,293 --> 00:25:46,586
‫אני כזה, "שיט.‬

382
00:25:48,338 --> 00:25:50,006
‫"זה לא ייגמר טוב."‬

383
00:25:51,591 --> 00:25:52,634
‫היא אומרת...‬

384
00:25:54,761 --> 00:25:57,430
‫"בבית שלנו תומכים בקהילה הגאה.‬

385
00:25:57,430 --> 00:25:59,891
‫"יש לנו בני משפחה בקהילה,‬

386
00:25:59,891 --> 00:26:03,353
‫"ואני רוצה שתדעי‬
‫ששמעתי את ההתנצלות שלך, אבל היא רדודה.‬

387
00:26:04,354 --> 00:26:05,981
‫"מילים צריך לגבות במעשים.‬

388
00:26:05,981 --> 00:26:08,858
‫"אז אם תישארי בתפקיד שלך,‬
‫את צריכה להשתפר."‬

389
00:26:09,526 --> 00:26:10,944
‫והיא מתיישבת.‬

390
00:26:10,944 --> 00:26:13,321
‫אני לא יודע אם אתם יודעים איך זה עובד,‬

391
00:26:13,321 --> 00:26:16,241
‫אבל כל הורה חייב להראות‬
‫שהוא ליברלי יותר מההורה שלפניו.‬

392
00:26:17,367 --> 00:26:20,370
‫אתה לא יכול להגיד, "אה..."‬
‫כי אתה נראה כמו אלכס ג'ונס.‬

393
00:26:20,370 --> 00:26:21,538
‫"צפרדעים הן גיי."‬

394
00:26:24,332 --> 00:26:27,294
‫וכל ההורים בתורם‬
‫נכנסים בה על ימין ועל שמאל.‬

395
00:26:27,294 --> 00:26:29,921
‫והמורה, שתהיה בריאה,‬
‫מקבלת את זה כמו גדולה.‬

396
00:26:30,505 --> 00:26:31,631
‫עד שמגיע תורי ותור ליאן.‬

397
00:26:31,631 --> 00:26:34,217
‫אני כזה, "אני אטפל בזה".‬
‫ליאן כזה, "בבקשה, לא".‬

398
00:26:38,138 --> 00:26:41,141
‫אמרתי, "היי, קוראים לי ברט.‬
‫אני ההורה של איילה".‬

399
00:26:46,896 --> 00:26:49,024
‫אמרתי, "קודם כול, זו כיתה ה'.‬

400
00:26:49,024 --> 00:26:51,443
‫"לאף אחת לא דוחפים אצבעות‬
‫במושב האחורי הערב."‬

401
00:26:53,028 --> 00:26:55,697
‫השעה שמונה וחצי בבוקר.‬
‫כולם מקשיבים עכשיו, כן?‬

402
00:26:58,283 --> 00:27:00,243
‫אמרתי, "כהורה של איילה,‬

403
00:27:01,286 --> 00:27:04,039
‫"מובן מאליו שלא אכפת לי‬

404
00:27:04,039 --> 00:27:07,876
‫"אם הבת שלי רוקדת עם בנים או עם בנות.‬

405
00:27:07,876 --> 00:27:12,005
‫"אני אעשה כל מה שאפשר‬
‫כדי להראות לה שאני אוהב אותה ותומך בה."‬

406
00:27:12,505 --> 00:27:13,340
‫כן.‬

407
00:27:20,305 --> 00:27:21,973
‫"העיקר שהם לבנים." עכשיו...‬

408
00:27:25,685 --> 00:27:28,063
‫איך אפשר לא לספר את הבדיחה הזאת?‬

409
00:27:28,938 --> 00:27:30,899
‫זה מתבקש.‬

410
00:27:30,899 --> 00:27:33,318
‫השעה שמונה בבוקר. הם לא ציפו לזה.‬

411
00:27:35,362 --> 00:27:38,239
‫הורי הפנייה המועדפת היו בהלם.‬

412
00:27:40,992 --> 00:27:44,829
‫ליאן קופצת מהר, "הוא קומיקאי!"‬

413
00:27:46,247 --> 00:27:48,750
‫הם אומרים, "תקשיבו למבטא שלה. הם גזענים!"‬

414
00:27:49,417 --> 00:27:51,336
‫חבר'ה, זה עוד לא הכי גרוע.‬

415
00:27:51,336 --> 00:27:56,049
‫הכי גרוע היה כשאני וליאן‬
‫הלכנו לטעימת יינות עם הגרלת פרסים.‬

416
00:27:56,049 --> 00:27:57,550
‫שלישי בערב...‬

417
00:27:57,550 --> 00:28:01,971
‫אני וליאן נוסעים לשם,‬
‫היא נוהגת ואומרת, "בוא לא נשתכר הלילה".‬

418
00:28:02,472 --> 00:28:04,057
‫אני כזה, "מאוחר מדי!"‬

419
00:28:05,225 --> 00:28:08,019
‫"שתיתי במקלחת"‬

420
00:28:09,229 --> 00:28:11,856
‫שלישי בערב.‬
‫אני הולך לדפוק את הראש, מה יש לך?‬

421
00:28:12,399 --> 00:28:15,151
‫כן. יש לי באנג קטן בכיס. זה קורה.‬

422
00:28:16,778 --> 00:28:21,116
‫הגעתי לשם. אף פעם לא הייתי בטעימת יינות.‬
‫לא נותנים לך גביעים גדולים.‬

423
00:28:21,908 --> 00:28:23,410
‫נותנים לך כוסות לילדים,‬

424
00:28:23,410 --> 00:28:25,662
‫כאילו מייקל ג'קסון תכף יאכל לך את התחת.‬

425
00:28:30,834 --> 00:28:33,002
‫נראה לי שככה הוא עשה את זה. לא בטוח.‬

426
00:28:35,004 --> 00:28:37,549
‫אז אני חותך מהטעימות‬
‫ומוצא את האבות שבאו לחגוג.‬

427
00:28:37,549 --> 00:28:40,635
‫עשרה אבות ליד הבמה.‬
‫הם כבר קנו את כל היין שלהם.‬

428
00:28:40,635 --> 00:28:43,930
‫הם פתחו את הבקבוקים‬
‫ושותים כאילו הם ב"משחקי הכס".‬

429
00:28:45,014 --> 00:28:48,309
‫אבא אחד לובש חולצת אוסטין 3:16.‬
‫אני כזה, "זה השולחן שלי".‬

430
00:28:49,436 --> 00:28:51,855
‫אני מצטרף אליהם. אנחנו מקשקשים.‬

431
00:28:52,647 --> 00:28:55,191
‫לקראת סוף הערב אני ניגש לדוכן ההגרלה.‬

432
00:28:55,191 --> 00:28:57,527
‫חבר שלי דארן טורבו אחראי להגרלה.‬
‫אני אומר, "היי...‬

433
00:28:58,653 --> 00:28:59,988
‫"כמה כסף יש לך בקופה?"‬

434
00:29:00,905 --> 00:29:03,867
‫הוא אמר, "מכרתי 40 כרטיסים".‬
‫אמרתי, "פרסים גרועים?"‬

435
00:29:05,076 --> 00:29:06,995
‫הוא אמר, "לא, 12 פרסים מעולים".‬

436
00:29:06,995 --> 00:29:09,497
‫אמרתי, "בולשיט. אז למה לא קונים כרטיסים?"‬

437
00:29:10,039 --> 00:29:13,001
‫הוא אמר, "ההורים גילו שהכסף מההגרלה‬

438
00:29:13,001 --> 00:29:15,628
‫"לא יגיע לבית הספר שלנו, אלא לבית ספר עני.‬

439
00:29:15,628 --> 00:29:19,424
‫"הם לא רוצים לתרום, כי זה לא לילדים שלהם.‬
‫הם מעדיפים לקנות יין."‬

440
00:29:19,424 --> 00:29:21,885
‫אמרתי, "אתה רציני?"‬

441
00:29:22,761 --> 00:29:24,763
‫הוא אמר, "כן". אמרתי, "בסדר.‬

442
00:29:26,055 --> 00:29:27,432
‫"כמה כרטיסים אתה רוצה למכור?"‬

443
00:29:27,432 --> 00:29:29,559
‫הוא אמר, "היעד שלנו הוא 700".‬

444
00:29:30,935 --> 00:29:32,729
‫אמרתי, "סבבה. אני אקנה 660".‬

445
00:29:34,481 --> 00:29:37,734
‫הוא אמר, "באמת?"‬
‫אמרתי, "כן, אבל תסגור את ההגרלה עכשיו".‬

446
00:29:43,072 --> 00:29:45,325
‫הוא אמר, "אם אני אעשה את זה,‬
‫תזכה בהרבה פרסים".‬

447
00:29:45,325 --> 00:29:47,535
‫אמרתי, "דארן, אני רוצה לזכות בכולם".‬

448
00:29:53,333 --> 00:29:55,794
‫הוא אמר, "אבל אם זה יקרה, ההורים יכעסו".‬

449
00:29:55,794 --> 00:29:58,505
‫אמרתי, "בכנות, הלב שלי יישבר‬
‫אם הם לא יכעסו".‬

450
00:30:00,256 --> 00:30:02,175
‫אמרתי, "אתה רוצה את הכסף או לא?"‬

451
00:30:02,759 --> 00:30:05,678
‫הוא אמר, "אני רוצה את הכסף".‬
‫אמרתי, "תן לי 660 כרטיסים,‬

452
00:30:05,678 --> 00:30:09,265
‫"תסגור את ההגרלה ברגע זה‬
‫ואל תגיד כלום לאף אחד."‬

453
00:30:11,100 --> 00:30:13,478
‫הוא כזה, "גם לא לליאן?"‬
‫אני כזה, "בייחוד לא לה".‬

454
00:30:15,021 --> 00:30:17,273
‫הוא לקח אותי לחדר האחורי של בר היין‬

455
00:30:17,273 --> 00:30:19,859
‫והתחיל בדיחה שנמשכה כל הערב‬

456
00:30:20,443 --> 00:30:22,570
‫מהרגע שהוא שלף...‬

457
00:30:25,490 --> 00:30:27,700
‫שש מאות...‬

458
00:30:28,284 --> 00:30:30,453
‫ושישים כרטיסים.‬

459
00:30:30,453 --> 00:30:32,080
‫כשהוא נתן לי אותם,‬

460
00:30:32,080 --> 00:30:34,666
‫הוא רעד כאילו הוא מוכר סמים בכיתה ט'.‬

461
00:30:37,001 --> 00:30:39,420
‫קרעתי את הכרטיס הראשון ואת הכרטיס האחרון.‬

462
00:30:39,420 --> 00:30:42,590
‫אמרתי, "דארן, כל מה שבאמצע שלי".‬

463
00:30:43,800 --> 00:30:48,012
‫לא התרגשתי ככה‬

464
00:30:48,012 --> 00:30:50,390
‫משום אירוע בחיים שלי.‬

465
00:30:51,015 --> 00:30:52,183
‫לידת בנותיי?‬

466
00:30:54,978 --> 00:30:58,565
‫בחרתי את השולחן הכי רחוק‬
‫מהבמה שבה הכריזו על המספרים הזוכים‬

467
00:30:58,565 --> 00:31:00,692
‫ומיפיתי את מסלול צעדת הניצחון שלי.‬

468
00:31:02,277 --> 00:31:05,113
‫החזקתי ביד שני כרטיסים.‬
‫ליאן באה ושאלה, "קנית כרטיסים?"‬

469
00:31:05,113 --> 00:31:06,447
‫אמרתי, "כן, כמה".‬

470
00:31:08,199 --> 00:31:11,494
‫הוא הכריז על המספר הזוכה הראשון.‬
‫כמעט קפצתי מהנעליים שלי.‬

471
00:31:11,494 --> 00:31:14,163
‫הייתי כזה, "זכיתי!"‬

472
00:31:15,331 --> 00:31:17,417
‫נתקלתי בכל הורה בדרך.‬

473
00:31:17,417 --> 00:31:18,710
‫"אוי, סליחה.‬

474
00:31:19,836 --> 00:31:22,171
‫"לא, זכיתי. הכרטיס שלי זכה.‬

475
00:31:22,922 --> 00:31:25,466
‫"יש 12 פרסים, וזכיתי בפרס הראשון!‬

476
00:31:26,551 --> 00:31:28,887
‫"ברט קריישר. כן, זה השם שלי. סליחה."‬

477
00:31:30,555 --> 00:31:34,225
‫אני עולה לבמה ולוקח את הפרס.‬
‫עשרת האבות השיכורים שואלים, "במה זכית?"‬

478
00:31:34,225 --> 00:31:36,185
‫אני אומר, "זה פיטביט.‬

479
00:31:37,770 --> 00:31:40,106
‫"אני אספור את הצעדים שלי הלילה, בנים."‬

480
00:31:42,984 --> 00:31:45,904
‫אני חוזר לשולחן,‬
‫מסתכל על ליאן ואומר, "תפני מקום".‬

481
00:31:48,948 --> 00:31:51,784
‫הוא מכריז על המספר הזוכה הבא.‬
‫אני כזה, "לא נכון!‬

482
00:31:53,077 --> 00:31:54,495
‫"שוב זכיתי!"‬

483
00:31:55,663 --> 00:31:56,581
‫אני מתחיל ללכת.‬

484
00:31:56,581 --> 00:31:58,416
‫אשתי, בלי שום עידוד מצידי,‬

485
00:31:59,042 --> 00:32:01,336
‫נעמדת על הכיסא שלה‬

486
00:32:01,336 --> 00:32:03,212
‫ומודיעה לבר היין,‬

487
00:32:03,212 --> 00:32:07,342
‫"בעלי הוא הגבר הכי בר מזל בעולם!‬

488
00:32:09,052 --> 00:32:10,720
‫"נשבעת באלוהים.‬

489
00:32:10,720 --> 00:32:13,806
‫"אני לא אופתע אם הוא יזכה בכל 12 הפרסים."‬

490
00:32:16,434 --> 00:32:19,646
‫אני על הבמה עכשיו,‬
‫כזה, "מהפה שלה לאלוהים".‬

491
00:32:21,147 --> 00:32:23,608
‫לוקח את הפרס.‬
‫עשרת האבות השיכורים שואלים, "במה זכית?"‬

492
00:32:23,608 --> 00:32:25,401
‫אני אומר, "לא יודע ולא אכפת לי".‬

493
00:32:26,819 --> 00:32:29,572
‫אני חוזר למרכז ואומר,‬
‫"תכריז על המספר הזוכה הבא, דארן".‬

494
00:32:30,823 --> 00:32:33,993
‫הוא מכריז,‬
‫אני מסתכל על ליאן ואומר, "בינגו, ביץ'!"‬

495
00:32:37,330 --> 00:32:39,332
‫המלך חזר!‬

496
00:32:47,840 --> 00:32:50,969
‫אני מסתכל על כל ההורים ושואל,‬
‫"במה זכיתי, דארן?"‬

497
00:32:52,428 --> 00:32:55,556
‫הוא בוכה מצחוק ואומר, "עגילי יהלום".‬

498
00:32:57,058 --> 00:32:59,727
‫אני אומר,‬
‫"תעשה לי חורים באוזניים ותקרא לי קייטלין".‬

499
00:33:04,023 --> 00:33:07,026
‫אני על הבמה,‬
‫עונד עגילי יהלום בפירסינג שלי מהתיכון...‬

500
00:33:08,903 --> 00:33:11,406
‫ואני קולט שינוי באנרגיה של החדר.‬

501
00:33:12,740 --> 00:33:14,242
‫זה מתחיל מאחור.‬

502
00:33:14,242 --> 00:33:16,327
‫אנשים מתאספים סביב המנהלת,‬

503
00:33:17,036 --> 00:33:19,497
‫והיא צועקת, "תבדוק את הכרטיסים שלו!"‬

504
00:33:20,665 --> 00:33:22,917
‫אני צועק בחזרה, "אל תדחפי את האף!"‬

505
00:33:24,377 --> 00:33:25,753
‫זה לא מוצא חן בעיניה.‬

506
00:33:26,504 --> 00:33:27,964
‫עכשיו היא עולה לבמה.‬

507
00:33:27,964 --> 00:33:31,342
‫"אני רואה שלושה פרסים, אבל רק שני כרטיסים.‬

508
00:33:31,342 --> 00:33:33,386
‫"אני רוצה לראות את הכרטיסים שלו."‬

509
00:33:33,386 --> 00:33:36,305
‫דארן טורבו נקרע מצחוק,‬
‫הוא לא במצב לעשות שום דבר.‬

510
00:33:37,515 --> 00:33:40,601
‫ואני רואה את האנרגיה בחדר קופאת.‬

511
00:33:41,686 --> 00:33:44,480
‫החבר'ה במטבח כבר לא מבשלים.‬

512
00:33:45,148 --> 00:33:47,900
‫הם מביטים מבעד לאשנב הקטן שלהם, פשוט...‬

513
00:33:49,986 --> 00:33:54,240
‫שומעים את הברמן מכין משקה ופתאום מאט. כזה...‬

514
00:34:00,580 --> 00:34:04,000
‫עשרת האבות השיכורים שבטחו בי...‬

515
00:34:05,418 --> 00:34:07,628
‫מסתכלים עליי עכשיו כאילו אכזבתי אותם.‬

516
00:34:09,047 --> 00:34:11,716
‫כמו ילד שמסתכל‬
‫על הספורטאי הנערץ עליו ואומר,‬

517
00:34:11,716 --> 00:34:13,634
‫"תגיד שזה לא נכון, או-ג'יי".‬

518
00:34:23,519 --> 00:34:25,938
‫נתתי לאנרגיה הזאת לנשום...‬

519
00:34:34,072 --> 00:34:36,199
‫הכנסתי יד לכיס,‬

520
00:34:37,116 --> 00:34:41,329
‫שלפתי 658 כרטיסים‬

521
00:34:41,329 --> 00:34:43,623
‫כאילו אני שולף נחש מהכיס,‬

522
00:34:43,623 --> 00:34:47,627
‫זרקתי אותם באוויר ואמרתי,‬
‫"תראו ותבכו, בני זונות!"‬

523
00:34:53,925 --> 00:34:56,427
‫החדר השתגע.‬

524
00:34:56,427 --> 00:34:58,262
‫עשרת האבות השיכורים דופקים על השולחן.‬

525
00:34:58,262 --> 00:35:00,223
‫"קדימה!"‬

526
00:35:01,224 --> 00:35:02,934
‫המנהלת רותחת מזעם.‬

527
00:35:02,934 --> 00:35:04,936
‫אני מסתכל על ליאן. היא לא צוחקת.‬

528
00:35:06,729 --> 00:35:09,524
‫המנהלת רואה את זה, הולכת ישר לאשתי,‬

529
00:35:09,524 --> 00:35:11,025
‫נעמדת לה בפרצוף ואומרת,‬

530
00:35:11,025 --> 00:35:13,986
‫"את צריכה להגיד לו להפסיק ברגע זה".‬

531
00:35:15,071 --> 00:35:18,324
‫אשתי לא ממצמצת. היא נושמת עמוק ואומרת,‬

532
00:35:18,324 --> 00:35:20,118
‫"מותק, הוא אפילו לא התחיל.‬

533
00:35:29,919 --> 00:35:33,422
‫"חמודה, נשארו תשעה פרסים,‬
‫והוא עדיין לא הוריד חולצה.‬

534
00:35:33,422 --> 00:35:35,216
‫"זה עוד יהיה הרבה יותר גרוע."‬

535
00:35:36,843 --> 00:35:39,971
‫אשתי מורידה במכה את כוס היין שלה,‬
‫מסתכלת על הבמה ואומרת,‬

536
00:35:39,971 --> 00:35:42,056
‫"תכריז על המספר הזוכה הבא, דארן".‬

537
00:35:46,310 --> 00:35:48,521
‫פרס רביעי, אני מוריד חולצה.‬

538
00:35:50,648 --> 00:35:52,984
‫פרס חמישי, החולצה של סטיב אוסטין יורדת.‬

539
00:35:54,527 --> 00:35:58,531
‫פרס שישי, אחת האימהות מאחור‬
‫אמרה בטעות קצת יותר מדי חזק,‬

540
00:35:58,531 --> 00:36:00,533
‫"מי לעזאזל הבחור הזה?"‬

541
00:36:01,534 --> 00:36:03,452
‫והברמן ענה,‬

542
00:36:03,452 --> 00:36:05,788
‫"הוא המכונה המזוינת!"‬

543
00:36:26,350 --> 00:36:28,769
‫כשהגענו לפרס 11, החדר התחלק לשני מחנות.‬

544
00:36:30,980 --> 00:36:33,733
‫היו כאלה שנהנו מזה בטירוף,‬

545
00:36:34,650 --> 00:36:36,652
‫כמו עשרת האבות השיכורים והברמן...‬

546
00:36:38,529 --> 00:36:39,864
‫והיו כאלה ששנאו את זה.‬

547
00:36:39,864 --> 00:36:41,115
‫ואלה ששנאו את זה‬

548
00:36:41,115 --> 00:36:44,744
‫הקיפו עכשיו את הבמה ומחו על ההגרלה.‬

549
00:36:47,205 --> 00:36:48,915
‫פורעי הקפיטול האלה...‬

550
00:36:52,543 --> 00:36:56,756
‫לא היו מרוצים מתוצאות היום,‬

551
00:36:57,423 --> 00:36:58,424
‫והחליטו...‬

552
00:36:58,424 --> 00:37:01,886
‫תקשיבו, כשהוא הכריז על הפרס ה-12,‬
‫ידעתי מה אני צריך לעשות.‬

553
00:37:02,720 --> 00:37:04,138
‫זה היה הזמן ל"תמצצו לי". פשוט...‬

554
00:37:05,014 --> 00:37:06,265
‫תמצצו לי!‬

555
00:37:06,265 --> 00:37:08,643
‫עשרים חבר'ה הקיפו אותי במעגל.‬

556
00:37:08,643 --> 00:37:11,312
‫תמצצו לי!‬

557
00:37:11,312 --> 00:37:13,898
‫תמצצו!‬

558
00:37:15,650 --> 00:37:17,568
‫הייתי מוכן. זו הייתה העבודה שלי.‬

559
00:37:18,236 --> 00:37:20,988
‫הוא הכריז על המספר הזוכה,‬
‫התכוננתי ל"תמצצו לי" הראשון,‬

560
00:37:20,988 --> 00:37:22,990
‫ואז הבנתי שהכרטיס הזוכה לא אצלי.‬

561
00:37:24,242 --> 00:37:26,077
‫נראה לכם שאתם מאוכזבים?‬

562
00:37:26,077 --> 00:37:29,747
‫עשרת האבות השיכורים דפקו על השולחן‬
‫וצעקו, "ספירה חוזרת!"‬

563
00:37:31,457 --> 00:37:35,294
‫האנשים ששנאו אותי צחקו עליי בקולי קולות.‬

564
00:37:35,795 --> 00:37:38,172
‫הם אמרו, "מגיע לך, שמן!‬

565
00:37:39,090 --> 00:37:42,635
‫"תלבש חולצה, לוזר! אתה לוזר!"‬

566
00:37:42,635 --> 00:37:45,471
‫הם הרעישו כל כך‬
‫שבקושי שמעתי את אשתי צועקת מאחור,‬

567
00:37:46,097 --> 00:37:47,265
‫"זכיתי!"‬

568
00:37:56,482 --> 00:37:58,484
‫זכינו בכל 12 הפרסים.‬

569
00:38:00,945 --> 00:38:04,991
‫ובשארית הלילה הייתי שיכור,‬
‫בלי חולצה, עם חורים באוזניים...‬

570
00:38:06,867 --> 00:38:09,245
‫החזקתי 11 פרסים, ניגשתי להורים ואמרתי,‬

571
00:38:09,245 --> 00:38:10,496
‫"במה זכיתם?‬

572
00:38:12,290 --> 00:38:14,417
‫"אה, נכון. זכיתי בכל הפרסים. לגמרי שכחתי."‬

573
00:38:16,127 --> 00:38:18,421
‫החלק הכי טוב בסיפור הזה, לדעתי,‬

574
00:38:18,421 --> 00:38:19,839
‫הוא שליאן הבינה את זה.‬

575
00:38:20,464 --> 00:38:23,718
‫היא הבינה את...‬
‫היא לא תמיד מבינה את הבדיחה, יודעים?‬

576
00:38:24,510 --> 00:38:25,761
‫יש דברים שפשוט...‬

577
00:38:30,641 --> 00:38:33,352
‫ינואר 2020.‬

578
00:38:35,187 --> 00:38:38,232
‫אני ואשתי בטיסה לברלינגטון, ורמונט.‬

579
00:38:38,899 --> 00:38:41,235
‫אנחנו מקבלים הודעה מהחבר שלי טום סגורה.‬

580
00:38:41,235 --> 00:38:43,029
‫עכשיו... כן.‬

581
00:38:45,990 --> 00:38:47,700
‫אם אתם לא יודעים מי זה,‬

582
00:38:47,700 --> 00:38:51,829
‫הוא סטנדאפיסט שלא יכול לעשות את זה.‬

583
00:38:51,829 --> 00:38:52,747
‫אז...‬

584
00:38:53,497 --> 00:38:54,915
‫הפעולה הפשוטה הזאת...‬

585
00:38:56,292 --> 00:38:59,837
‫הפעולה הקטנה הזאת תגרום לרגל שלו להתפוצץ.‬

586
00:39:00,880 --> 00:39:04,050
‫והזרוע שלו תישבר לחצי ותסתובב במעגלים.‬

587
00:39:04,050 --> 00:39:05,468
‫מטורף.‬

588
00:39:07,303 --> 00:39:08,804
‫גזען גדול. הוא...‬

589
00:39:09,930 --> 00:39:11,265
‫כתב... כן.‬

590
00:39:12,058 --> 00:39:13,893
‫מעריץ גדול של הנאצים. בכל אופן...‬

591
00:39:14,894 --> 00:39:19,023
‫טום שלח לי ולליאן הודעה וכתב,‬
‫"היי, אני לא יודע אם שמעתם‬

592
00:39:19,690 --> 00:39:21,942
‫"על הווירוס החדש בשם קורונה,‬

593
00:39:21,942 --> 00:39:25,821
‫"אבל זה דבר אמיתי,‬
‫ובדיוק קראתי כתבה באל-איי טיימס.‬

594
00:39:25,821 --> 00:39:27,990
‫"הייתה התפרצות בשכונה שלכם.‬

595
00:39:27,990 --> 00:39:30,910
‫"צירפתי קישור לכתבה. כדאי שתסתכלו."‬

596
00:39:30,910 --> 00:39:32,661
‫זה היה בינואר 2020.‬

597
00:39:32,661 --> 00:39:35,581
‫אני בפניקה. שמעתי על זה, אבל בשכונה שלנו?‬

598
00:39:35,581 --> 00:39:37,375
‫אז לחצתי על הקישור.‬

599
00:39:38,459 --> 00:39:40,086
‫אני לא יודע אם כבר הבנתם...‬

600
00:39:42,171 --> 00:39:43,506
‫אבל זו לא הייתה כתבה.‬

601
00:39:52,098 --> 00:39:54,850
‫זו הייתה תמונה של גבר שחור‬

602
00:39:56,602 --> 00:39:58,813
‫יושב עירום על קצה המיטה, פשוט...‬

603
00:40:10,699 --> 00:40:13,577
‫אני פותח את הקישור, רואה את התמונה וצוחק.‬
‫זה מצחיק, נכון?‬

604
00:40:14,870 --> 00:40:17,873
‫אני מסיים את הוויסקי הכפול שלי. הרבה קרח.‬

605
00:40:19,041 --> 00:40:19,875
‫אני נרדם.‬

606
00:40:19,875 --> 00:40:22,628
‫אני מתעורר בברלינגטון, ורמונט,‬
‫ואשתי בהיסטריה.‬

607
00:40:24,088 --> 00:40:27,049
‫אנחנו על המסלול והיא אומרת‬
‫"קיבלת את ההודעה מטומי?"‬

608
00:40:28,342 --> 00:40:29,552
‫אמרתי, "כן".‬

609
00:40:30,594 --> 00:40:32,555
‫היא אומרת, "מפחיד בטירוף".‬

610
00:40:41,480 --> 00:40:43,858
‫אמרתי, "אל תדברי ככה. זה גזעני.‬

611
00:40:45,276 --> 00:40:47,027
‫"כאילו, בשבילי זה גדול מדי, אבל... כן."‬

612
00:40:48,863 --> 00:40:51,073
‫היא אומרת, "לא, זה בשכונה שלנו".‬

613
00:40:56,370 --> 00:40:57,997
‫אני אומר, "לחצת על הקישור?"‬

614
00:40:58,581 --> 00:41:02,001
‫היא אומרת, "לא הספקתי.‬
‫הדיילת הכריחה אותי לכבות את הטלפון".‬

615
00:41:03,711 --> 00:41:05,212
‫אמרתי, "תלחצי על הקישור".‬

616
00:41:07,214 --> 00:41:10,009
‫היא אמרה, "זה רע?"‬
‫אמרתי, "יותר גרוע משנדמה לך".‬

617
00:41:12,553 --> 00:41:16,223
‫וראיתי את האישה הזאת לוחצת על הקישור.‬

618
00:41:16,891 --> 00:41:19,810
‫והתמונה של הבחור ההוא...‬
‫גבר גדול במלוא מובן המילה.‬

619
00:41:21,479 --> 00:41:25,065
‫התמונה מופיעה, ואני רואה אותה‬
‫מסתכלת עליה ועושה, "אוי, לא!"‬

620
00:41:25,065 --> 00:41:26,984
‫וסוגרת את החלון.‬

621
00:41:26,984 --> 00:41:29,320
‫אשתי לא אוהבת להסתכל על זין גדול. אז...‬

622
00:41:30,529 --> 00:41:31,739
‫למרבה המזל.‬

623
00:41:31,739 --> 00:41:34,200
‫היא מסתכלת עליי בבלבול. אני מצחקק.‬

624
00:41:36,994 --> 00:41:38,537
‫היא שוב לוחצת על הקישור.‬

625
00:41:40,122 --> 00:41:41,916
‫זו בטח הייתה טעות משתמש, נכון?‬

626
00:41:43,125 --> 00:41:47,922
‫אותה תמונה מופיעה,‬
‫אבל הפעם אני רואה אותה מנסה לגלול מטה,‬

627
00:41:49,006 --> 00:41:53,385
‫כאילו היא תמצא כתבה שמצורפת לתמונה.‬

628
00:41:55,513 --> 00:41:57,556
‫היא לא מוצאת כתבה. סוגרת את החלון.‬

629
00:41:57,556 --> 00:41:59,850
‫לוחצת על הקישור בפעם השלישית.‬

630
00:42:00,559 --> 00:42:02,269
‫עכשיו אני בוכה מצחוק.‬

631
00:42:02,978 --> 00:42:05,397
‫היא אומרת, "מה מצחיק? הטלפון שלי מקולקל".‬

632
00:42:08,442 --> 00:42:09,568
‫אמרתי, "זאת בדיחה".‬

633
00:42:10,945 --> 00:42:13,197
‫היא אמרה, "מה?" אמרתי, "מה זאת אומרת?‬

634
00:42:14,073 --> 00:42:15,032
‫"זו תמונה.‬

635
00:42:15,032 --> 00:42:18,494
‫"חשבת שתקראי כתבה,‬
‫ועכשיו את מסתכלת על זין ענק. זו בדיחה."‬

636
00:42:19,870 --> 00:42:21,372
‫היא אמרה, "זה לא מצחיק".‬

637
00:42:23,123 --> 00:42:24,458
‫אמרתי, "אני לא מסכים.‬

638
00:42:25,751 --> 00:42:29,255
‫"ראיתי אותך פותחת את זה שלוש פעמים,‬
‫וזה רק נעשה מצחיק יותר."‬

639
00:42:31,340 --> 00:42:34,343
‫היא החווירה ואמרה, "לא, זה לא מצחיק.‬

640
00:42:34,969 --> 00:42:37,221
‫"שלחתי את זה לכל האימהות‬
‫בבית הספר של ג'ורג'יה."‬

641
00:42:45,521 --> 00:42:49,149
‫אמרתי, "את צודקת. זה לא מצחיק. זה אדיר!"‬

642
00:42:53,487 --> 00:42:56,282
‫לקחתי את הטלפון שלה‬
‫וקראתי את התגובות של האימהות.‬

643
00:42:56,282 --> 00:42:59,910
‫הכי אהבתי את האימהות המגניבות שכתבו,‬
‫"אני מקווה שזה לא יגיע לבית שלי".‬

644
00:43:02,329 --> 00:43:04,832
‫אימא אחת כתבה,‬
‫"הבת שלי בכיתה ט'. היא לא מוכנה לזה".‬

645
00:43:06,500 --> 00:43:09,878
‫החברה שלנו לין גרוסון כתבה,‬
‫"אתם בטוחים שזאת קורונה?‬

646
00:43:09,878 --> 00:43:11,630
‫"לדעתי נחשפתי לזה כשלמדתי בקולג'."‬

647
00:43:15,759 --> 00:43:19,054
‫ואז היא החווירה עוד יותר ואמרה,‬
‫"שלחתי את זה לבנות שלנו".‬

648
00:43:21,849 --> 00:43:23,350
‫התקשרתי לג'ורג'יה ואמרתי,‬

649
00:43:23,350 --> 00:43:25,894
‫"ג'ורג', אימא שלחה לך קישור. ראית?"‬
‫היא אמרה,‬

650
00:43:25,894 --> 00:43:27,688
‫"אבא, אני לא מפסיקה לראות את זה.‬

651
00:43:30,274 --> 00:43:33,152
‫"הייתי באימון סופטבול.‬
‫פתחתי את זה מול המאמנת."‬

652
00:43:36,405 --> 00:43:37,948
‫אמרתי, "מה המאמנת אמרה?"‬

653
00:43:39,074 --> 00:43:41,452
‫"היא אמרה‬
‫שאנחנו צריכים אחד כזה לאימוני חבטות."‬

654
00:43:44,413 --> 00:43:46,707
‫אמרתי, "ואחותך?"‬
‫היא העבירה לאיילה את הטלפון.‬

655
00:43:46,707 --> 00:43:48,751
‫"איילה, אימא שלחה לך קישור. ראית?"‬

656
00:43:48,751 --> 00:43:50,002
‫היא אמרה, "כן".‬

657
00:43:51,629 --> 00:43:54,423
‫אמרתי, "מה חשבת?"‬
‫היא אמרה, "כתבה מעניינת".‬

658
00:43:59,345 --> 00:44:02,222
‫לבנות שלי יש חוש הומור דפוק לגמרי.‬

659
00:44:04,058 --> 00:44:06,977
‫לפני כמה שנים‬
‫ג'ורג'יה הזמינה מדיום ליום ההולדת שלה.‬

660
00:44:06,977 --> 00:44:10,689
‫המדיום תספר לה ולכל החברים שלה‬
‫על הגלגולים הקודמים שלהם, כן?‬

661
00:44:10,689 --> 00:44:12,900
‫הגברת באה הביתה. היא בת 100.‬

662
00:44:13,942 --> 00:44:16,070
‫היא יושבת מול ג'ורג'יה והחברים שלה.‬

663
00:44:16,070 --> 00:44:17,571
‫איילה ואני יושבים מאחור.‬

664
00:44:18,155 --> 00:44:21,575
‫היא אומרת, "טוב, מי כלת יום ההולדת?"‬

665
00:44:22,326 --> 00:44:25,079
‫איילה נותנת לי אגרוף ואומרת,‬
‫"אחלה מדיום, אבא".‬

666
00:44:29,166 --> 00:44:31,001
‫ג'ורג'יה אומרת, "אני".‬

667
00:44:31,502 --> 00:44:33,754
‫היא מושיטה כף יד, והגברת אומרת, "בסדר...‬

668
00:44:34,880 --> 00:44:39,551
‫"בגלגול קודם היית גנרל במלחמה גדולה.‬

669
00:44:41,512 --> 00:44:45,307
‫"היית אחראית למותם של 257 אנשים.‬

670
00:44:46,600 --> 00:44:50,354
‫"הנשמות שלהם ירדפו אותך עד יום מותך."‬

671
00:44:51,522 --> 00:44:52,856
‫איילה לידי. היא פשוט עושה...‬

672
00:44:53,524 --> 00:44:57,277
‫"יום הולדת שמח"‬

673
00:45:00,614 --> 00:45:02,866
‫הקטע הכי טוב‬
‫היה באחד מימי ההולדת של ג'ורג'יה.‬

674
00:45:02,866 --> 00:45:05,953
‫שתי הבנות אמרו,‬
‫"אבא, אנחנו רוצות ללכת לחדר בריחה".‬

675
00:45:05,953 --> 00:45:07,830
‫אמרתי, "כן, זוג גאוניות?‬

676
00:45:09,581 --> 00:45:13,085
‫"תחברו את 80 נקודות האיי-קיו שלכן‬
‫ותראו מה קורה בחדר?‬

677
00:45:13,585 --> 00:45:15,170
‫"תסתמו את הפה!"‬

678
00:45:15,963 --> 00:45:19,591
‫הן אמרו, "אנחנו רוצות שגם אתה תבוא".‬
‫אמרתי, "להוסיף סמים ואלכוהול? בסדר.‬

679
00:45:20,718 --> 00:45:21,719
‫"רעיון טוב."‬

680
00:45:22,428 --> 00:45:23,887
‫הן אמרו, "לא, אתה וסבא."‬

681
00:45:23,887 --> 00:45:25,973
‫אמרתי, "תעצרו כאן.‬

682
00:45:27,891 --> 00:45:31,395
‫"אני ואבא שלי לא עובדים היטב יחד בצוות.‬

683
00:45:32,146 --> 00:45:35,983
‫"טוב, בנות?‬
‫זה לא ייגמר טוב. זה ייגמר נורא."‬

684
00:45:36,567 --> 00:45:39,903
‫ושתיהן הסתכלו עליי ואמרו,‬
‫"כן, אנחנו יודעות".‬

685
00:45:41,321 --> 00:45:44,074
‫אמרתי, "מה?"‬
‫ג'ורג'יה אמרה, "זה מה שאני רוצה.‬

686
00:45:47,077 --> 00:45:49,913
‫"אני רוצה לראות את סבא מתחרפן‬
‫ואותך חוטף התקף חרדה."‬

687
00:45:56,378 --> 00:45:58,380
‫אמרתי, "בסדר, הוא זול. אני אתקשר".‬

688
00:45:59,965 --> 00:46:02,342
‫אז התקשרתי לאבא שלי. אבא שלי בן 75.‬

689
00:46:02,342 --> 00:46:04,219
‫הוא גר בטמפה ומתחיל להתחרש.‬

690
00:46:04,219 --> 00:46:07,806
‫התקשרתי ואמרתי, "אבא, כשתבואו לאל-איי,‬
‫הבנות רוצות ללכת לחדר בריחה".‬

691
00:46:07,806 --> 00:46:09,183
‫הוא אמר, "חדר אונס?"‬

692
00:46:11,018 --> 00:46:13,020
‫אמרתי, "כן, אבא, זה מה שהן רוצות.‬

693
00:46:15,606 --> 00:46:17,816
‫"הן רוצות שיאנסו אותנו. את כולנו יחד.‬

694
00:46:18,901 --> 00:46:22,529
‫"ואחרי שיאנסו אותנו,‬
‫נלך לאכול עוגת גבינה."‬

695
00:46:24,531 --> 00:46:26,200
‫אמרתי, "לא, אבא. חדר בריחה".‬

696
00:46:27,367 --> 00:46:30,329
‫והוא אמר, "חדר בריחה?‬
‫מה לעזאזל זה חדר בריחה?"‬

697
00:46:30,329 --> 00:46:33,582
‫ושמעתי את אימא שלי צועקת מהמטבח,‬
‫"כן! אנחנו באים!‬

698
00:46:33,582 --> 00:46:36,084
‫"ראיתי את זה באינטרנט. אנחנו באים.‬

699
00:46:36,084 --> 00:46:38,587
‫"תמיד תהיתי איך אגיב אם יחטפו אותי."‬

700
00:46:40,672 --> 00:46:44,802
‫אבא שלי אמר, "תירגעי, מגי.‬
‫אנחנו לא באים. מה לעזאזל זה חדר בריחה?"‬

701
00:46:44,802 --> 00:46:47,805
‫ואימא שלי אמרה,‬
‫"תופסים אותך וזורקים אותך לוואן".‬

702
00:46:47,805 --> 00:46:49,848
‫הייתי כזה, "אל תקשיב לאימא, אבא".‬

703
00:46:51,517 --> 00:46:55,145
‫אמרתי, "אבא, זה חדר‬
‫שבו אנחנו משלמים לילדים 200 דולר.‬

704
00:46:55,145 --> 00:46:58,315
‫"הם נועלים אותנו בחדר,‬
‫ואנחנו צריכים להבין איך לצאת."‬

705
00:46:58,816 --> 00:47:01,026
‫הוא השתתק לרגע ואז אמר,‬

706
00:47:01,735 --> 00:47:03,987
‫"תן לי 50 דולר.‬
‫אני אנעל את הבנות שלך באוטו".‬

707
00:47:07,866 --> 00:47:11,912
‫אימא שלי חוטפת ממנו את הטלפון ואומרת,‬
‫"אנחנו באים. תגיד לנכדות שאנחנו באים.‬

708
00:47:11,912 --> 00:47:14,998
‫"הן יכולות לסמוך עלינו.‬
‫אנחנו אמורים ללבוש בגדי עור?"‬

709
00:47:14,998 --> 00:47:16,416
‫אמרתי, "תירגעי, אימא".‬

710
00:47:18,043 --> 00:47:21,630
‫אז אנחנו הולכים.‬
‫אני, אשתי, ההורים שלי והבנות שלי.‬

711
00:47:21,630 --> 00:47:22,548
‫כולנו הולכים.‬

712
00:47:22,548 --> 00:47:25,175
‫אני אגיד לכם איפה זה התחיל להשתבש.‬

713
00:47:27,511 --> 00:47:28,470
‫אנחנו בנסיעה.‬

714
00:47:28,470 --> 00:47:31,640
‫נכון שחדרי בריחה בדרך כלל נמצאים בקניון?‬

715
00:47:33,392 --> 00:47:35,018
‫החדר הזה היה בבית של מישהו.‬

716
00:47:36,895 --> 00:47:39,898
‫הוא הפך כל חדר בביתו לחדר בריחה,‬

717
00:47:39,898 --> 00:47:41,859
‫כמו ג'ון ויין גייסי.‬

718
00:47:44,027 --> 00:47:47,155
‫אנחנו מגיעים לשכונה,‬
‫ואבא שלי אומר, "אין מצב".‬

719
00:47:48,490 --> 00:47:50,534
‫ג'ורג'יה אמרה, "סבא, שמעתי שזה ממש מפחיד".‬

720
00:47:50,534 --> 00:47:52,494
‫הוא אמר, "אני כבר עכשיו מחרבן במכנסיים".‬

721
00:47:53,495 --> 00:47:55,873
‫אנחנו רואים בית שחור לגמרי, גינה מוזנחת.‬

722
00:47:55,873 --> 00:47:57,875
‫ליאן אומרת, "נראה לי שהגענו".‬

723
00:47:57,875 --> 00:47:59,710
‫אבא שלי אומר, "תמשיך לנסוע".‬

724
00:48:01,044 --> 00:48:03,672
‫אנחנו יוצאים, ניגשים לדלת ודופקים.‬

725
00:48:03,672 --> 00:48:05,299
‫הבחור כבר בדמות.‬

726
00:48:07,759 --> 00:48:09,761
‫אנחנו באל-איי. הבחור הזה טוב.‬

727
00:48:09,761 --> 00:48:14,141
‫חלוק משי, מגבת כרוכה סביב הראש, מלטף חתול.‬

728
00:48:14,141 --> 00:48:15,267
‫והוא פשוט אמר...‬

729
00:48:21,315 --> 00:48:22,733
‫"ראיתם את אימא שלי?"‬

730
00:48:23,734 --> 00:48:26,236
‫אבא שלי תופס לי את היד ושואל,‬
‫"מה הוא אמר?"‬

731
00:48:27,905 --> 00:48:29,615
‫אמרתי, "הוא מחפש את אימא שלו".‬

732
00:48:29,615 --> 00:48:31,658
‫הוא אמר,‬
‫"תגיד לו שאימא שלו יכולה למצוץ לי".‬

733
00:48:33,160 --> 00:48:35,078
‫אבא שלי אמר, "זה אמיתי?"‬

734
00:48:35,871 --> 00:48:38,081
‫אמרתי, "זה חלק מחדר הבריחה. תשתף פעולה".‬

735
00:48:38,081 --> 00:48:40,626
‫הבחור אמר, "תרצו לעשות סיור בבית שלי?"‬

736
00:48:40,626 --> 00:48:42,961
‫אימא שלי מתלהבת, "כן, נשמח לעשות סיור.‬

737
00:48:42,961 --> 00:48:45,631
‫"איך קוראים לאימא שלך? בת כמה היא?‬
‫באיזה קולג' היא למדה?‬

738
00:48:45,631 --> 00:48:47,341
‫"תרשמי הכול, איילה. אלה רמזים."‬

739
00:48:47,841 --> 00:48:50,344
‫אז אנחנו עושים סיור בבית. הנשים בקטע.‬

740
00:48:50,344 --> 00:48:53,847
‫ואבא שלי לא מפסיק לרדת על הבחור הזה.‬

741
00:48:53,847 --> 00:48:55,891
‫כזה, "יש לו ריח של חרא.‬

742
00:48:57,559 --> 00:49:00,687
‫"אני חושב שהוא גר כאן. אני חושב שהוא גר...‬

743
00:49:00,687 --> 00:49:04,399
‫"איזה מין מטורף גר בבית שכל החדרים בו הם ...‬

744
00:49:04,399 --> 00:49:06,693
‫"הוא היה באמצע ארוחת הצהריים.‬

745
00:49:08,779 --> 00:49:11,990
‫"הוא אוכל מקרוני בגבינה עם קפה.‬
‫מי לעזאזל שותה קפה...‬

746
00:49:12,908 --> 00:49:16,119
‫"קפה שחור עם מקרוני בגבינה?‬
‫יש לו מעי רגיז, מבטיח לך."‬

747
00:49:17,329 --> 00:49:19,873
‫אמרתי, "לא נראה לי‬
‫שאלה רמזים מועילים, אבא".‬

748
00:49:21,083 --> 00:49:23,168
‫הבחור נכנס. "תרצו לראות את החדר של אימא?"‬

749
00:49:23,168 --> 00:49:24,962
‫אבא שלי אומר, "ממש לא".‬

750
00:49:25,963 --> 00:49:27,756
‫אימא שלי כזה, "כן, אנחנו רוצים לראות".‬

751
00:49:27,756 --> 00:49:30,884
‫הוא אומר, "אימא לא מרשה להיכנס‬
‫עם מפתחות, טלפון או ארנק,‬

752
00:49:30,884 --> 00:49:33,637
‫"אז תרוקנו את הכיסים‬
‫ותשימו הכול על השולחן במטבח."‬

753
00:49:33,637 --> 00:49:35,931
‫וכמו כבשים אנחנו אומרים, "בסדר".‬

754
00:49:37,766 --> 00:49:39,184
‫אנחנו מרוקנים את הכיסים.‬

755
00:49:40,185 --> 00:49:41,561
‫נכנסים לחדר.‬

756
00:49:41,561 --> 00:49:46,191
‫וברגע שאני נכנס לחדר,‬
‫אני מרגיש את הדלת נסגרת וננעלת מאחוריי,‬

757
00:49:46,191 --> 00:49:48,652
‫ואני חוטף התקף חרדה.‬

758
00:49:51,738 --> 00:49:53,448
‫המחשבה הראשונה שלי היא...‬

759
00:49:54,533 --> 00:49:56,535
‫הוא לא שאל איך קוראים לנו.‬

760
00:49:59,871 --> 00:50:01,707
‫לא נתנו לו כרטיס אשראי.‬

761
00:50:03,792 --> 00:50:05,377
‫לא מילאנו שום טופס.‬

762
00:50:06,837 --> 00:50:09,131
‫אפילו לא ממש בדקנו את הכתובת.‬

763
00:50:10,966 --> 00:50:13,885
‫פשוט ראינו בית מפחיד בשכונה,‬

764
00:50:15,220 --> 00:50:17,305
‫דפקנו על הדלת, הוא הציג לנו תעלומה,‬

765
00:50:17,305 --> 00:50:19,683
‫ואמרנו, "חבורת סקובי-דו תפתור את זה".‬

766
00:50:21,393 --> 00:50:24,396
‫ועכשיו אנחנו נעולים בבית המזוין הזה.‬
‫אבא שלי עומד לידי ואומר,‬

767
00:50:25,313 --> 00:50:27,274
‫"תגיד לי אם הבנתי משהו לא נכון.‬

768
00:50:28,316 --> 00:50:31,611
‫"כרגע הבאת את המשפחה שלך‬
‫לבית של רוצח סדרתי?"‬

769
00:50:32,821 --> 00:50:36,616
‫ג'ורג'יה אומרת, "סבא, מפחיד, נכון?"‬
‫הוא אומר, "אין לך מושג בכלל.‬

770
00:50:38,493 --> 00:50:41,413
‫"ימכרו את שתיכן לאלבנים הערב.‬

771
00:50:42,706 --> 00:50:45,459
‫"תעבדו בבית זונות צ'צ'ני‬
‫עד סוף החיים שלכן."‬

772
00:50:45,459 --> 00:50:47,586
‫איילה שואלת, "סבא, איך נצא מכאן?"‬

773
00:50:47,586 --> 00:50:50,213
‫הוא אומר,‬
‫"לדעתי אני אצטרך למצוץ לבחור ההוא.‬

774
00:50:51,715 --> 00:50:54,718
‫"מישהו יצטרך למצוץ לו.‬
‫אני מציע את האבא הדפוק שלכן."‬

775
00:50:55,969 --> 00:50:58,513
‫אימא שלי בפינה,‬
‫"נראה לך שהוא יקשור אותנו?"‬

776
00:50:58,513 --> 00:51:00,599
‫אבא שלי כזה, "תסתמי, מגי!‬

777
00:51:01,683 --> 00:51:05,020
‫"הבן המחורבן שלך הביא אותנו‬
‫לבית של רוצח סדרתי‬

778
00:51:05,771 --> 00:51:06,813
‫"עם ריח של חרא.‬

779
00:51:06,813 --> 00:51:08,190
‫"הרחתם אותו?‬

780
00:51:08,774 --> 00:51:12,110
‫"אולי כי הוא אוכל‬
‫מקרוני בגבינה עם קפה כל היום."‬

781
00:51:12,110 --> 00:51:14,362
‫הבחור אומר, "אדוני, אני שומע אותך".‬

782
00:51:16,073 --> 00:51:18,784
‫עכשיו אני בהתקף חרדה חמור,‬

783
00:51:18,784 --> 00:51:21,078
‫ואצלי ההתקף מתרחש בבטן,‬

784
00:51:21,078 --> 00:51:23,288
‫ואני חייב לחרבן בדחיפות.‬

785
00:51:24,831 --> 00:51:27,501
‫אני מחפש בחדר אגרטל‬
‫או משהו שאפשר לחרבן בו.‬

786
00:51:28,543 --> 00:51:31,505
‫אבא שלי מכיר אותי טוב מדי.‬
‫הוא אומר, "לא, שלא תעז!‬

787
00:51:32,005 --> 00:51:35,133
‫"זה בדיוק כמו במחנה הטניס, מגי.‬
‫הוא יחרבן בעציץ.‬

788
00:51:35,801 --> 00:51:39,262
‫"לעזאזל, האידיוט המזדיין הזה‬
‫הביא אותנו לבית של רוצח סדרתי,‬

789
00:51:39,262 --> 00:51:41,264
‫"ועכשיו הוא יחרבן בחדר של אימא שלו?"‬

790
00:51:42,599 --> 00:51:45,060
‫הבנות שלי קופצות מרוב התלהבות.‬

791
00:51:46,103 --> 00:51:50,190
‫אשתי לא רואה בעיניים.‬
‫היא פתרה ארבעה רמזים בעצמה.‬

792
00:51:52,943 --> 00:51:55,779
‫היא מושכת ידית מתחת לשולחן, והאורות נכבים.‬

793
00:51:56,822 --> 00:51:58,657
‫אנחנו שומעים שתי צרחות וחבטה.‬

794
00:51:59,449 --> 00:52:00,408
‫האורות נדלקים.‬

795
00:52:00,408 --> 00:52:03,537
‫אני מחזיק את שתי הבנות שלי כמו מגן אנושי.‬

796
00:52:05,205 --> 00:52:07,833
‫אימא שלי על הרצפה בתוך תיבה.‬

797
00:52:07,833 --> 00:52:10,001
‫"אבא שלך זרק אותי על הקיר!"‬

798
00:52:11,378 --> 00:52:13,755
‫אבא שלי כזה,‬
‫"אל תקשיב לה, היא שקרנית. היא מעדה".‬

799
00:52:15,382 --> 00:52:18,009
‫הבחור אומר, "ראיתי, הוא זרק אותה על הקיר".‬

800
00:52:19,344 --> 00:52:22,889
‫ליאן פותרת עוד שני רמזים,‬
‫דלת סתרים נפתחת בקיר,‬

801
00:52:22,889 --> 00:52:25,809
‫ומאחוריה יש מנהרה‬
‫בגובה 60 ס"מ וברוחב 90 ס"מ‬

802
00:52:25,809 --> 00:52:28,019
‫שנמתחת לאורך הקיר ומובילה לחדר אחר.‬

803
00:52:28,562 --> 00:52:30,397
‫אימא שלי מכניסה פנימה את הראש.‬

804
00:52:30,397 --> 00:52:31,523
‫יוצאת ואומרת...‬

805
00:52:34,568 --> 00:52:36,611
‫"לדעתי אנחנו צריכים להיכנס לקיר".‬

806
00:52:38,446 --> 00:52:40,157
‫אבא שלי אומר, "את ראשונה".‬

807
00:52:41,700 --> 00:52:44,661
‫היא נכנסת לקיר. הוא מסתובב ואומר,‬
‫"שתזדיין, היא מתה בשבילנו.‬

808
00:52:45,954 --> 00:52:47,622
‫"ברוך שפטרנו. לא צריך אותה."‬

809
00:52:48,123 --> 00:52:51,543
‫ליאן נכנסת לקיר והוא אומר,‬
‫"איבדנו את המוח של הצוות.‬

810
00:52:52,460 --> 00:52:54,921
‫"אני תקוע עם שלושתכם. תיכנסו לקיר."‬

811
00:52:55,797 --> 00:52:57,174
‫אני אומר, "אני לא נכנס לקיר".‬

812
00:52:57,174 --> 00:52:59,759
‫ג'ורג'יה אומרת,‬
‫"סבא, תכריח את אבא להיכנס לקיר".‬

813
00:53:00,552 --> 00:53:04,890
‫אני אומר, "ג'ורג'יה, יש לי קלאוסטרופוביה".‬
‫איילה אומרת, "מה הקשר לחג המולד, אבא?"‬

814
00:53:04,890 --> 00:53:06,808
‫"תסתמי את הפה, איילה!"‬

815
00:53:10,437 --> 00:53:12,772
‫אבא שלי אומר, "יש לי חדשות רעות בשבילך.‬

816
00:53:13,356 --> 00:53:14,900
‫"אתה נכנס לקיר המזדיין."‬

817
00:53:16,193 --> 00:53:19,362
‫הוא אומר, "בנות, אתן קודם.‬
‫בחור גדול, אני מאחוריך.‬

818
00:53:19,362 --> 00:53:22,115
‫"תעצום עיניים ותקשיב לקול שלי.‬

819
00:53:22,115 --> 00:53:24,826
‫"אני אעזור לך לעבור את הקיר, וסמוך עליי,‬

820
00:53:25,493 --> 00:53:28,705
‫"אם תקפא,‬
‫אני אדחוף את התחת שלך דרך הקיר המזדיין.‬

821
00:53:30,123 --> 00:53:31,625
‫"עכשיו בואו נלך."‬

822
00:53:32,292 --> 00:53:36,087
‫ואנחנו נכנסים לקיר.‬
‫הבנות שלי, אני, אבא שלי.‬

823
00:53:36,630 --> 00:53:39,716
‫והקשבתי לקול שלו,‬
‫כמו כשהייתי ילד ושיחקתי בייסבול.‬

824
00:53:39,716 --> 00:53:42,719
‫"קטן עלינו, בחור גדול.‬
‫אנחנו יכולים לעשות הכול.‬

825
00:53:43,678 --> 00:53:46,306
‫"תקשיב לקול שלי. אנחנו נצליח.‬
‫אני ואתה. צוות מנצח."‬

826
00:53:47,182 --> 00:53:48,099
‫עכשיו...‬

827
00:53:50,644 --> 00:53:53,271
‫אני לא יודע אם זה היה בגלל...‬

828
00:53:54,272 --> 00:53:56,608
‫זווית הגוף שלי...‬

829
00:54:04,658 --> 00:54:05,951
‫החרדה...‬

830
00:54:07,619 --> 00:54:09,371
‫שמילאה לי את הבטן...‬

831
00:54:10,664 --> 00:54:14,209
‫או הזחילה על ארבע...‬

832
00:54:16,461 --> 00:54:19,547
‫אבל שחררתי פלוץ נגיפי, כמו...‬

833
00:54:21,883 --> 00:54:24,344
‫פלוץ שיוצא לך מהתחת כמו הבל פה חם, פשוט...‬

834
00:54:29,349 --> 00:54:33,436
‫פלוץ שנפלט מהגוף שלך‬
‫כמו קללה מקבר של מומיה. פשוט...‬

835
00:54:37,148 --> 00:54:42,070
‫פלוץ ששורף לך את התחת.‬
‫האוויר של הפלוץ שורף לך את התחת,‬

836
00:54:42,070 --> 00:54:45,407
‫ואתה חושב לעצמך, "זה היה רק אוויר.‬
‫אני אחרבן דם אחר כך."‬

837
00:54:48,618 --> 00:54:51,871
‫ואני משחרר אותו לתוך הפה של אבא שלי,‬
‫כמו התולעת האנושית.‬

838
00:54:54,958 --> 00:54:59,504
‫הוא הופך ממאמן למניאק ממש מהר.‬
‫כזה, "אנחנו נצליח, בחור גדול!‬

839
00:54:59,504 --> 00:55:00,547
‫"אנחנו יכולים...‬

840
00:55:03,258 --> 00:55:04,426
‫"פאק. תמשיך.‬

841
00:55:05,844 --> 00:55:07,637
‫"אנחנו יכולים לעשות... מה נסגר?‬

842
00:55:08,346 --> 00:55:10,390
‫"אני חושב שנתקלנו בחיה מתה.‬

843
00:55:12,058 --> 00:55:13,351
‫"אני חושב שזה אסבסט.‬

844
00:55:14,644 --> 00:55:16,521
‫"זה שורף לי את העיניים. תמשיך לזוז.‬

845
00:55:18,398 --> 00:55:21,026
‫"אני מרגיש שאני במנהרה מ'חומות של תקווה'.‬

846
00:55:21,026 --> 00:55:22,610
‫"למה אתה לא זז?‬

847
00:55:23,653 --> 00:55:24,863
‫"זה בעור שלי!‬

848
00:55:25,655 --> 00:55:27,657
‫"זה שורף לי את הבגד...‬

849
00:55:28,533 --> 00:55:29,784
‫"זוז, אידיוט!"‬

850
00:55:30,660 --> 00:55:33,163
‫הסתובבתי ואמרתי, "אני לא יכול.‬
‫אני הולך לחרבן".‬

851
00:55:33,163 --> 00:55:34,331
‫הוא אמר, "זה אתה?‬

852
00:55:35,415 --> 00:55:37,959
‫"אתה עשית את זה?‬
‫אני חושב שיש לי סרטן בגללך!‬

853
00:55:40,211 --> 00:55:43,006
‫"אני מרגיש את הטעם בפה שלי! זוז!"‬

854
00:55:45,884 --> 00:55:48,553
‫הבנות שלי יוצאות מהקיר,‬

855
00:55:49,095 --> 00:55:51,598
‫הכי מאושרות שהן היו בחיים שלהן.‬

856
00:55:53,266 --> 00:55:56,102
‫הן הולכות ישר לאימא שלי ואומרות,‬
‫"סבתא, זה קורה".‬

857
00:55:57,812 --> 00:56:00,607
‫אני יוצא מהקיר ואומר, "אימא, אבא לא שמח".‬

858
00:56:02,067 --> 00:56:05,570
‫אבא שלי יוצא מהקיר‬
‫כמו שסדאם חוסיין יצא מהמחבוא שלו.‬

859
00:56:07,072 --> 00:56:09,449
‫"זין! בן זונה!‬

860
00:56:10,241 --> 00:56:12,452
‫"אלוהים! אתה הולך לרופא!‬

861
00:56:13,745 --> 00:56:15,955
‫"זה לא בריא. זה לא...‬

862
00:56:15,955 --> 00:56:18,333
‫"הוא מחרבן כמו הצד שלך במשפחה, מגי.‬

863
00:56:18,333 --> 00:56:21,002
‫"אתה צריך לעשות קולונוסקופיה.‬

864
00:56:21,002 --> 00:56:22,837
‫"זה לא תקין. אני אומר לך...‬

865
00:56:22,837 --> 00:56:24,464
‫"איפה לעזאזל אשתך?"‬

866
00:56:26,591 --> 00:56:29,386
‫ליאן יוצאת מהתקרה‬

867
00:56:31,262 --> 00:56:33,932
‫ואומרת, "נראה לי‬
‫שפתרתי את חדר הבריחה, אלברט.‬

868
00:56:35,141 --> 00:56:37,852
‫"תנסה לפתוח את הדלת."‬
‫הוא אומר, "אני אנסה ועוד איך!"‬

869
00:56:38,770 --> 00:56:41,898
‫הוא תופס את הידית‬
‫של אחת משלוש הדלתות בקיר,‬

870
00:56:41,898 --> 00:56:44,734
‫והידית לא זזה. הדלת נעולה.‬

871
00:56:44,734 --> 00:56:49,072
‫הבנות שלי מצמידות רגליים.‬
‫הן עוד שנייה עושות במכנסיים.‬

872
00:56:49,906 --> 00:56:52,659
‫הוא ברמה תשע. "בן זונה!"‬

873
00:56:53,535 --> 00:56:56,621
‫מנסה את הדלת הבאה. כלום. "זין בעין!"‬

874
00:56:57,539 --> 00:57:00,792
‫הוא מגיע לדלת השלישית, וכשהיא נפתחת,‬

875
00:57:00,792 --> 00:57:04,129
‫הוא מפנה את הגב שלו לדלת,‬
‫מסתכל עלינו ואומר,‬

876
00:57:04,129 --> 00:57:06,089
‫"סוף סוף!"‬

877
00:57:07,924 --> 00:57:09,592
‫הוא לא רואה מה שאנחנו רואים...‬

878
00:57:11,719 --> 00:57:13,179
‫אישה בת 90‬

879
00:57:14,639 --> 00:57:16,349
‫בכותנת לילה בתוך ארון.‬

880
00:57:16,349 --> 00:57:18,601
‫היא בארון הזה כבר 45 דקות.‬

881
00:57:20,103 --> 00:57:22,439
‫אני לא יודע מי מפחד יותר, היא או אנחנו.‬

882
00:57:24,566 --> 00:57:28,027
‫היא מנסה להסתגל לאור ולהיזכר בשורה שלה.‬

883
00:57:28,027 --> 00:57:29,028
‫והיא פשוט עושה...‬

884
00:57:31,406 --> 00:57:32,740
‫אבא שלי סוגר את הדלת,‬

885
00:57:34,159 --> 00:57:37,871
‫משעין עליה את הרגל שלו ואומר,‬
‫"כולם לחזור לקיר המזדיין!"‬

886
00:57:39,956 --> 00:57:42,459
‫הבנות שלי עכשיו על הרצפה.‬

887
00:57:43,334 --> 00:57:45,003
‫ג'ורג'יה מסתכלת עליי ואומרת,‬

888
00:57:45,003 --> 00:57:47,589
‫"זה טוב יותר מכל מה שיכולתי לדמיין!"‬

889
00:57:49,174 --> 00:57:52,343
‫אבא שלי מסתכל עליי ואומר,‬
‫"על מה לעזאזל הן מדברות?"‬

890
00:57:53,887 --> 00:57:55,930
‫אמרתי, "אבא, לא תשמח לשמוע את זה.‬

891
00:57:57,223 --> 00:57:59,225
‫"אבל הן רצו שתבוא רק בשביל...‬

892
00:58:00,894 --> 00:58:02,145
‫"מה שקורה עכשיו."‬

893
00:58:04,439 --> 00:58:06,191
‫הוא אומר, "כדי שאפתור את חדר הבריחה?"‬

894
00:58:07,358 --> 00:58:10,445
‫אני אומר, "לא, כדי לראות אותך מתחרפן".‬

895
00:58:12,906 --> 00:58:14,908
‫הוא עדיין עומד שם עם הרגל על הדלת.‬

896
00:58:15,575 --> 00:58:17,827
‫מסתכל ברחבי החדר‬
‫כאילו הוא מחפש מישהו לאהוב.‬

897
00:58:20,872 --> 00:58:22,749
‫המבט שלו נעצר על הבנות שלי, והוא אומר,‬

898
00:58:23,291 --> 00:58:24,375
‫"רציתן את זה?‬

899
00:58:26,878 --> 00:58:27,962
‫"זה מה שרציתן."‬

900
00:58:29,214 --> 00:58:30,757
‫הוא מסתכל בשעון שלו ואומר,‬

901
00:58:32,050 --> 00:58:34,552
‫"בשעון אפל שלי כתוב שהדופק שלי הוא 154.‬

902
00:58:40,391 --> 00:58:42,101
‫"אני בן 75, בנות.‬

903
00:58:43,937 --> 00:58:45,980
‫"אני לוקח תשע תרופות שונות.‬

904
00:58:46,606 --> 00:58:48,691
‫"יש לי לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה.‬

905
00:58:48,691 --> 00:58:50,985
‫"אבא שלכן הרגע חרבן לי בפה!‬

906
00:58:51,986 --> 00:58:55,365
‫"והגברת הזקנה מטיטאניק נעולה בארון!‬

907
00:58:56,533 --> 00:58:57,951
‫"וזה מה שרציתן?"‬

908
00:58:58,868 --> 00:59:00,578
‫איילה מסתכלת על ג'ורג'יה ועושה...‬

909
00:59:00,578 --> 00:59:04,707
‫"יום הולדת שמח"‬

910
00:59:09,671 --> 00:59:10,755
‫אומהה!‬

911
00:59:16,636 --> 00:59:20,014
‫תודה!‬